https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9Dמיקרופדיה תלמודית:אגרת שאילת שלום - היסטוריית גרסאות2026-05-15T07:18:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=84935&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-25T07:10:11Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, אגרת רשות, טור' קמד-קמה.</ref><br />
- אגרת ששולח האדם לחברו לצורך עסקיו ודרישה בשלומו.<br />
<br />
==סיכום תמציתי==<br />
<br />
<div class="talmudit-lex"><br />
<br />
נחלקו ראשונים אם מותר לקרוא אגרת שלומים בשבת – יש אוסרים ויש מתירים.<br />
<br />
אם יש ספק בשמות-גטין אם לכתוב מלא או חסר, או אם בסופו א' או ה', יש לסמוך על כתבים של חכמים, אפילו אגרות שאילת שלום, ולכן צריך החכם לדקדק בשם שמזכיר באגרת שיהיה כתוב כהלכתו.<br />
<br />
נחלקו ראשונים אם מותר לכותבה בחול המועד.<br />
<br />
אגרת שיש בה אזכרה – אחד משמותיו של הקב"ה - המוטלת באשפה, הרי זה בזיון לשם, ואסור לכתחילה לכתוב שם שלא בספר, לפי שיכול לבוא לידי בזיון, ולכן נזהרים שלא לכתוב שם באגרת.<br />
<br />
יש נזהרים אף שלא לכתוב מילת "שלום" בתיבה שלימה וכותבים שלו', ודוקא כשמכוין לשאלת שלום, שהוא מברכו בשם ה' ששמו שלום, אבל כשכותב יש שלום בעולם, או שלום בין פלוני לפלוני, שאינו מכוין לשם ה', מותר. ורוב העולם אין נזהרים בזה.<br />
<br />
כל ספרי הקודש וכל פירושי כתבי הקודש אסור לאבדם בידים, וטעונים גניזה. אכן יש שכתבו שדברי תורה שנכתבו שלא על מנת שיעיינו בהם, אלא לקריאה חד-פעמית, לא נתקדשו.<br />
<br />
אם כתב באגרת השלומים את הפסוקים לשם צחות ולא לשם דברי תורה, אינם טעונים גניזה.<br />
<br />
ומה שכותבים במכתבים את האות ה' או האות ד' לסמן את שם השם, וכן כותבים בעזרת ה' ואם ירצה ה' וכיוצא בזה, אין בזה קדושה כלל, אבל אסור להשתמש במכתבים הללו לתשמיש בזיון.<br />
<br />
</div><br />
==קריאתה בשבת==<br />
<br />
נחלקו ראשונים אם מותר לקרוא אגרת שלומים בשבת:<br />
<br />
*יש אוסרים ({{מקור|רש"י שבת קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות}}), ואפילו אגרת שנתקבלה בשבת ואינו יודע מה כתוב בה ({{מקור|בית יוסף אורח חיים שז, לדעה זו}}). טעמם: גזירה משום שטרי הדיוטות, שהם מקח וממכר ({{מקור|מגיד משנה שבת כג יט, בשם הרשב"א}}), או משום שהם עצמם שטרי הדיוטות {{מקור|(רש"י שם, לפי הרשב"א המובא במגיד משנה שם).<br />
<br />
}}*יש מתירים, שאם יודע הכתוב בה, הרי שוב אין לו צורך בה ואין זה בכלל שטרי הדיוטות, ואם אינו יודע מה כתוב בה, שמא יש בה צורך של פקוח-נפש ({{מקור|תוס' שבת שם ד"ה וכ"ש, בשם רבנו תם}}).<br />
<br />
*ויש מכריעים: כשאינו יודע הכתוב בה מותר, שמא יש בה משום פקוח נפש, ואם יודע - אסור ({{מקור|רבינו ירוחם יב ז}}), וכן נפסק להלכה {{מקור|(שו"ע או"ח שז יג-יד), }}אלא שלא יקרא בפיו כשאינו יודע הכתוב בה, רק יעיין בה בלבד ({{מקור|שם}}).<br />
<br />
==קיום שטר על פיה==<br />
<br />
בירושלמי {{מקור|(כתובות ב ג) }}אמרו שניתן לקיים שטר על ידי כתיבת העדים בספר מוגה, אולם יש להסתפק האם ניתן לקיים שטר על ידי אגרת, ונחלקו הראשונים בביאור הדבר:<br />
<br />
*יש שכתבו ש'ספר מוגה' הינו ספר שידוע שנכתב בצורה מסודרת וכתיבתו נאה, אבל באגרת שאילת שלום הנכתבת במרוצה יש להסתפק האם ניתן לקיים על ידה ({{מקור|שו"ת הריב"ש קלו}}; {{מקור|מאירי כתובות כ א}}).<br />
<br />
*יש שכתבו ש'ספר מוגה' היינו ספר שידוע בוודאות שכתבו העד, אבל באגרת המוחזקת לכתיבת ידי העד, יש להסתפק אם אכן כתבו ({{מקור|ריטב"א כתובות שם}}).<br />
<br />
להלכה:<br />
<br />
*יש שהביאו את הדעה הראשונה שאין לקיים מאגרת, ודעה נוספת על פיה אין לקיים כלל מכתב שאיננו חתימה ({{מקור|רמ"א חושן משפט מו ז}})<ref>הרמ"א הביא דעה זו בשם הר"ן (כתובות כ א), אך ראה בש"ך שם (ס"ק כח) שכתב שאין שיטת הר"ן כן.</ref>.<br />
<br />
*ויש שפסקו כדעה השנייה שניתן לקיים מאגרת אם ידוע בוודאות מי חיברה ({{מקור|ש"ך שם ס"ק כח}}).<br />
<br />
==ספק בשמות-גטין==<br />
<br />
אם יש ספק בשמות-גטין אם לכתוב מלא או חסר, או אם בסופו א' או ה', יש לסמוך על כתבים של חכמים, אפילו אגרות שאילת שלום, שמעמידים על החזקה שדקדקו אחר האמת ({{מקור|מהרש"ל בשו"ת הרמ"א ו, בשם תשובות קדמוניות}}). ולכן צריך החכם לדקדק בשם שמזכיר באגרת שיהיה כתוב כהלכתו ({{מקור|מהרש"ל שם}}).<br />
<br />
==כתיבתה בחול המועד==<br />
<br />
נחלקו ראשונים אם מותר לכותבה בחול המועד, והדבר תלוי בפירוש המושג "אגרת רשות" {{מקור|(ראה בערכו) }}הנזכר במשנה.<br />
<br />
==פסוקים ואזכרות באגרת==<br />
<br />
===כתיבת פסוקים===<br />
<br />
נחלקו ראשונים האם כשכותב באגרת שלוש תיבות יש צורך בשרטוט {{מקור|[ראה בערכו] (רמב"ם ספר תורה ז טז, לפי הטור יורה דעה רפד והכסף משנה שם)}}, או שמא אין צורך, מפני שהאיסור הוא רק כשכותב לשם דרשה {{מקור|(תוס' גיטין ו ב ד"ה א"ר, בשם ר"ת וריב"א בשם רבנו אליהו), }}או רק כשכותב בכתב אשורית ({{מקור|רמב"ן שם}}).<br />
<br />
בירושלמי {{מקור|(מגילה ג ב) }}מובאים אמוראים שכתבו פסוקים באגרת בשינוי מלשון הפסוק<ref>אך ראה בפני משה ומראה הפנים שם, שלפירושו נחלקו האמוראים במחלוקת הראשונים הנ"ל.</ref>, ויש שכתבו {{מקור|(כסף משנה שם) }}שהוא המקור לדעה האוסרת. אכן יש שכתבו ({{מקור|תוס' שם, בשם רבנו תם, וריב"א בשם רבנו אליהו}}) שהאמוראים כתבו שם דבריהם לצורך דרשה, ויש שכתבו ששינו מלשון הכתוב, מפני שלא רצו שכתבם יהיה משולח ביד גוים ({{מקור|רב האי גאון, באוצר הגאונים גיטין כג}}).<br />
<br />
===כתיבת אזכרות===<br />
<br />
כתב שיש בו אזכרה – אחד משמותיו של הקב"ה - המוטל באשפה, הרי זה בזיון לשם ({{מקור|מגילת תענית פרק ז}}; {{מקור|ראש השנה יח ב}})<ref>ראה שם, שבימי מלכות חשמונאי התקינו שיהיו מזכירים שם שמים בשטרות, והיו כותבים "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון", וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: למחר זה פורע חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום, ועשו אותו היום יום-טוב.</ref>, ואסור לכתחילה לכתוב שם שלא בספר, לפי שיכול לבוא לידי בזיון, ולכן נזהרים שלא לכתוב שם באגרת ({{מקור|רמ"א יו"ד רעו יג}}).<br />
<br />
===כתיבת המילה שלום===<br />
<br />
יש נזהרים אף במילת "שלום" שלא לגמור כתיבתה ({{מקור|שם, בשם מהרי"ל ותשב"ץ}}), וכותבים שלו', ודוקא כשמכוין לשאלת שלום, שהוא מברכו בשם ה' ששמו שלום, אבל כשכותב יש שלום בעולם, או שלום בין פלוני לפלוני, שאינו מכוין לשם ה', מותר ({{מקור|רדב"ז ח"א רכ}}). ורוב העולם אין נזהרים בזה ({{מקור|ש"ך שם ס"ק טז}})<ref>וראה בערך אזכרות ובערך כנויי ה' מחלוקת אם השם "שלום" נמחק.</ref>.<br />
<br />
==גניזתה==<br />
<br />
===גניזת אגרת עם דברי תורה===<br />
<br />
כל פירושי כתבי הקודש אסור לאבדם בידים ({{מקור|רמב"ם יסודי התורה ו ח}}), וכן כל ספרי הקודש יש בהם קדושה מצד הענין הנאמר בהם ומצד התכלית, שהוא ללמד דברי תורה ({{מקור|חוות יאיר קו}}), וטעונים גניזה [ראה בערכו] ({{מקור|מגן אברהם קנד סק"ט}}).<br />
<br />
אכן יש שכתבו שדברי תורה שנכתבו שלא על מנת שיעיינו בהם, אלא לקריאה חד-פעמית, לא נתקדשו ({{מקור|כן משמע במשיב דבר ח"ב פ}}).<br />
<br />
===גניזת אגרת עם פסוקים===<br />
<br />
אם כתב הפסוקים לשם צחות ולא לשם דברי תורה, אינם טעונים גניזה ({{מקור|תפלה למשה ח"ג כח}}).<br />
<br />
===גניזת אגרת עם הסימנים בע"ה ואי"ה===<br />
<br />
מה שכותבים במכתבים את האות ה' או האות ד' לסמן את שם השם, וכן כותבים בעזרת ה' ואם ירצה ה' וכיוצא בזה, אין בזה קדושה כלל, אבל אסור להשתמש במכתבים הללו לתשמיש בזיון ({{מקור|ערוך השולחן יו"ד רעו כח}}).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט