https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AAמיקרופדיה תלמודית:אגרת רשות - היסטוריית גרסאות2026-04-16T12:30:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=84934&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-25T07:10:07Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' קמג- קמד.</ref><br />
- אגרת שמותר לכותבה בחול המועד, ונחלקו הדעות במהותה ובפירושה.<br />
<br />
במשנה ({{מקור|מועד קטן יח ב}}) מבואר שמותר לכתוב בחול המועד אגרות של רשות, ומספר פירושים נאמרו בדבר:<br />
<br />
===רְשׁוּת בניגוד לחובה===<br />
<br />
אגרות של שאילות שלום שבין אדם לחברו {{מקור|(ירושלמי מועד קטן ג ג}}; {{מקור|ר"ח, רי"ף ותוס' שם ד"ה ואיגרות}}; {{מקור| רמב"ם יום טוב ז יד) }}ונקראו 'רשות' שבניגוד לאגרות בין דין, אין חובה לכותבן.<br />
<br />
בטעם ההיתר נאמרו מספר דעות:<br />
<br />
*שכתיבות אלו אין אדם נזהר בתיקונן, והן כמעשה הדיוט שמותר בחול המועד ({{מקור|רמב"ם שם}}); ולטעם זה ההיתר דוקא כשהאגרת היא לצורך עניני המועד ({{מקור|מגיד משנה שם בשם הרמב"ן}}; {{מקור|תוספות יום טוב שם, בדעת הרמב"ם}}).<br />
<br />
*מפני שהם כמו דבר-האבד ({{מקור|ראה בערכו}}) שמותר בחול המועד, כי שמא לא יזדמן לו מוליך הכתב ({{מקור|ראב"ד בהשגות שם}}), והם צריכים לדעת את שלומו והוא את שלומם ({{מקור|שיטת ריב"ב שם}}).<br />
<br />
*מפני שמחת יום טוב, שלא יהיה בדאגה ({{מקור|ריטב"א שם בתירוץ ב'}}; {{מקור|ברכי יוסף אורח חיים תקמה ב}}; {{מקור|קרבן העדה ירושלמי שם}}).<br />
<br />
===מינוי ונתינת רְשׁוּת===<br />
<br />
אגרת שריש גלותא כותב ונותן רשות לילך וללמד לישראל איסור והיתר ולהורות להם דברי תורה ({{מקור|שבלי הלקט רכה, בשם רב נחשון גאון ובשם מר רב יצחק גאון}}), או שהנשיא נותן רשות לזה לדון {{מקור|(ריטב"א מועד קטן יח ב}}; {{מקור|חדושי הר"ן שם), }}וכן אגרות שכותבים בית דין הגדול למי שממנים אותו דיין בעיר אחרת {{מקור|(ריב"ב שם, בשם מר רב צדוק).<br />
<br />
}}לביאור זה במשנה, טעם ההיתר הוא משום דבר-האבד ({{מקור|מאירי וחדושי הר"ן שם}}).<br />
<br />
===רָשׁוּת'''<ref>ראה במאירי (מועד קטן יח ב) שלשיטה זו הקריאה במשנה היא 'רָשׁוּת' ולא 'רְשׁוּת'.</ref>''' במובן שלטון===<br />
<br />
אגרת של צווי השלטון ({{מקור|הלכות גדולות הל' חול המועד}}; {{מקור|רש"י מועד קטן יח ב ד"ה ואיגרות}}; {{מקור|תוס' שם ד"ה ואיגרות, בשם י"מ}}), או כתבים ששולחים לבית המלך ונוטלים משם ({{מקור|ריטב"א שם בשם רש"י}}; {{מקור|וכעין זה בחידושי הר"ן שם בשם רש"י}}), או גזבר של מלך שכותב חשבון הוצאותיו כדי שלא ישכח ויפסיד ({{מקור|מאירי שם}}).<br />
<br />
גם לביאור זה במשנה, טעם ההיתר הוא משום דבר-האבד ({{מקור|מאירי וחדושי הר"ן שם}}).<br />
<br />
===הלכה בנוגע לכתיבת אגרת שאילת שלום===<br />
<br />
לפי שני הביאורים האחרונים במשנה, אסור לכתוב אגרת שאילת שלום בחול המועד {{מקור|(טור אורח חיים תקמה}}; {{מקור|רמ"א שם ה, בשם יש אוסרים).<br />
<br />
}}ויש שכתבו שאין לחוש לדבריהם, שהעיקר להלכה כהסבר הראשון ({{מקור|בית יוסף ושו"ע שם ה}}).<br />
<br />
אך יש שכתבו שנהגו להחמיר לכתוב אגרת שאילת שלום על ידי שינוי ({{מקור|דרכי משה שם}}; {{מקור|הרמ"א שם לגירסת המגן אברהם ס"ק כא}}), שכותבים באלכסון ({{מקור|מגן אברהם שם}}), שאף על פי שלא נקרא שינוי אלא כשגוף האותיות שבורות<ref>ראה בהגהות מיימוניות (יום טוב ז אות י) שמהר"מ נהג להחמיר ולכתוב באותיות שבורות; וראה עוד בבית יוסף (או"ח תקמה) ובפרישה (שם ז) שיטות שונות בראשונים להיתר הכתיבה בשינוי.</ref>, מכל מקום שאילות שלום כיון שמן הדין מותר לכתוב בלי שום שינוי אלא שנהגו לשנות, די בשינוי זה של אלכסון ({{מקור|מגן אברהם שם}}).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט