https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94 2026-04-11T23:10:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94&diff=84927&oldid=prev 2013-06-25T07:09:42Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; קכט-קלב.&lt;/ref&gt;<br /> - דברי אמונה, חכמה ומוסר, ספורים ומשלות, שאין בהם הלכה.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> האגדה היא חלק מחלקי התורה שבעל פה, וכולם נאמרו למשה מסיני.<br /> <br /> עיקרה של האגדה נסמכת על דרשות הפסוקים{{מקור|, }}ור&#039; אליעזר בנו של ר&#039; יוסי הגלילי קבע שלשים ושתים מדות שהאגדה נדרשת בהן.<br /> <br /> בעל אגדה אינו אוסר ואינו מתיר אינו מטמא ואינו מטהר.<br /> <br /> בכלל מצות תלמוד-תורה הוא אף לימוד אגדה{{מקור|.}} כשיגדיל האדם בחכמה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד, יתבונן בדרשות ההגדות מוסר השכל לידע את ה&#039;{{מקור|, }}כמו שאמרו: רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו.<br /> <br /> מסורת בידי ר&#039; יונתן מאבותיו שלא ללמד אגדה לגסי רוח ומעוטי תורה{{מקור|}}; {{מקור|}}וכן אין אומרים אגדות תמוהות לקטנים ולעמי הארץ ובפני כל המלעיגים עליהן.<br /> <br /> בכל הדינים התלויים בתלמוד-תורה האגדות דינן כהלכות, כגון לענין אבל שאסור בתלמוד תורה{{מקור|, }}ולאיסור תלמוד תורה בתשעה-באב.<br /> <br /> אחר לימוד האגדה אומרים קדיש, ונקרא &quot;יהא שמיה רבא דאגדתא&quot;{{מקור|}}וקדיש דרבנן{{מקור|. }}לסוברים שאין אומרים קדיש אחר לימוד הלכות ומשנה{{מקור|, }}אומרים אחר לימודם דבר אגדה כדי לומר קדיש, ומטעם זה נהגו לומר אחר פרקי אבות אגדת ר&#039; חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא וכו&#039;{{מקור|}}; {{מקור|}}וכן אחר פטום הקטורת ואחר במה מדליקין אומרים אגדת אמר ר&#039; אלעזר אמר ר&#039; חנינא תלמידי חכמים וכו&#039;. {{מקור|}}<br /> <br /> דברי אגדה אינם כדברי שמועה ודבר הלכה, אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כדבר האפשר,{{מקור|}}ואומדנא הם{{מקור|, }}לפיכך אין סומכים עליהם להלכה, וכלל הוא שאין סומכים על אגדה{{מקור|, }}ואין למדים מן האגדות. במקום שהאגדות והמדרשות אינם מכחישים תלמוד שלנו אלא מוסיפים עליו, יש הסוברים שלמדים מהם וסומכים עליהם, ויש הסוברים שאפילו כשאין האגדות סותרות התלמוד אין למדים מהם{{מקור|.}}<br /> <br /> &lt;/div&gt;<br /> ==מהותה==<br /> <br /> האגדה היא חלק מחלקי התורה שבעל פה: דברי תורה כולם אחת, מקרא ומשנה הלכות ואגדות ({{מקור|ספרי האזינו שו}}), ואמרו: משנה משולשת, תלמוד הלכות ואגדות {{מקור|(תנחומא יתרו י), }}וכולם נאמרו למשה מסיני {{מקור|(ירושלמי מגילה ד א), }}וניתנה מן השמים כשאר תורה שבעל פה ({{מקור|שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד רלב}}).<br /> <br /> עיקרה של האגדה נסמכת על דרשות הפסוקים {{מקור|(רשב&quot;ם בבא בתרא קלד א ד&quot;ה הגדות}}; {{מקור|תוס&#039; הרא&quot;ש נדרים לה ב), }}ור&#039; אליעזר בנו של ר&#039; יוסי הגלילי קבע שלשים ושתים מדות שהאגדה נדרשת בהן ({{מקור|הקדמה לברייתא דל&quot;ב מדות}}).<br /> <br /> כל פירוש שבא בתלמוד על ענין שאינו של מצוה הוא הגדה ({{מקור|מבוא התלמוד}}), ובעל אגדה אינו אוסר ואינו מתיר אינו מטמא ואינו מטהר ({{מקור|ירושלמי הוריות ג ה}}).<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> <br /> במקור השם נאמרו שני פירושים:<br /> <br /> *מלשון נגד ונפיק, שעניינו המשכה, והוא למשוך את לבות בני האדם אל הדברים{{מקור|(מאור עינים אמרי בינה טו) }}וכן אמרו: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה {{מקור|(שמות יט ט) }}- דברים שמושכים לבו של אדם כאגדה{{מקור|(שבת פז א)}}.<br /> <br /> *מלשון הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב ({{מקור|מיכה ו ח}}), שהם מגידים מאורעות שאירעו ({{מקור|הקדמת המעתיק למאמר רבנו אברהם בן הרמב&quot;ם על דרשות חז&quot;ל, נדפס בראש עין יעקב דפוס וילנא}}).<br /> <br /> ==לימודה==<br /> <br /> ===חיוב לימודה===<br /> <br /> בכלל מצות תלמוד-תורה ({{מקור|ראה ערכו}}) הוא אף לימוד אגדה: שלא תאמר די לי למדתי הלכות, תלמוד לומר: כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת {{מקור|(דברים יא כב), }}כל המצוה - למוד מדרש והלכות ואגדות, וכן הוא אומר: לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם{{מקור|(שם ח ג) }}זה מדרש, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם {{מקור|(שם), }}אלו הלכות ואגדות ({{מקור|ספרי עקב מח}}).<br /> <br /> לענין הדין שחייב אדם לשלש שנותיו, שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד ({{מקור|קדושין ל א}}), דרשות ההגדות נחשבו בכלל שליש במשנה {{מקור|(שו&quot;ע הרב תלמוד תורה ב א).}}<br /> <br /> כשיגדיל האדם בחכמה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד, יתבונן בדרשות ההגדות מוסר השכל לידע את ה&#039;{{מקור|(שו&quot;ע הרב שם ב), }}כמו שאמרו: רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו {{מקור|(ספרי עקב מט). }}ושאינו לומד אגדות עליו נאמר {{מקור|(תהלים כח ה) }}כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה&#039; ({{מקור|ילקוט שמעוני תהלים תשח}}).<br /> <br /> ===לימוד אגדה לאחרים===<br /> <br /> מסורת בידי ר&#039; יונתן מאבותיו שלא ללמד אגדה לגסי רוח ומעוטי תורה {{מקור|(ירושלמי פסחים ה ג)}}; {{מקור|}}וכן אין אומרים אגדות תמוהות לקטנים ולעמי הארץ ובפני כל המלעיגים עליהן ({{מקור|ספר חסידים רצז}}). יש שהבדילו בין האגדות הכתובות בתלמוד לאלו הכתובות מחוץ לתלמוד, שהאגדות שבתלמוד הן מחוורות, ולולא שיש בהן מדרש לא היו נקבעות, ואלו שאינן בתלמוד - אם נכונות ויפות הן דורשים ומלמדים אותן, ואם לאו אין משגיחים בהן ({{מקור|רב האי גאון באוצר הגאונים חגיגה סט}}; {{מקור|פירוש ספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ&#039; 89}}).<br /> <br /> ===בדינים התלויים בתלמוד תורה===<br /> <br /> בכל הדינים התלויים בתלמוד-תורה האגדות דינן כהלכות, כגון לענין אבל שאסור בתלמוד תורה {{מקור|(מועד קטן כא א), }}ולאיסור תלמוד תורה בתשעה-באב {{מקור|[ראה ערכו}}] ({{מקור|תענית ל א}}).<br /> <br /> ===לענין בעל קרי===<br /> <br /> קודם שנקבעה ההלכה שלא פשטה תקנת עזרא שבעל קרי אסור בדברי-תורה ({{מקור|ראה בערך בעל קרי}}), מובא בברייתא {{מקור|(ברכות כב א}}; {{מקור|ירושלמי שם ג ד) }}שבעל קרי אסור בלימוד הלכות ואגדות; אכן רבי אחא אמר בשם רבי שמותר לו לשנות הלכות אך לא אגדות ({{מקור|ירושלמי שם}}), משום שלבו של אדם נמשך אחריהן ומעיין בהן ({{מקור|קרבן העדה שם}}).<br /> <br /> ===לענין זקן ממרא===<br /> <br /> לעומת הבבלי ({{מקור|סנהדרין פז א}}) הדורש את המילה דָבָר, שבכתוב: כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט ({{מקור|דברים יז ח}}), שהיא הלכה למשה מסיני ({{מקור|רש&quot;י סנהדרין שם ד&quot;ה זו הלכה}}), בירושלמי ({{מקור|סנהדרין יא ג}}) דרשו מילה זו לענין אגדה, שלדין זקן ממרא אגדה כהלכה&lt;ref&gt;וראה בנחמד למראה ועלי תמר שם מה שהאריכו בביאור הירושלמי, וראה עוד באגרות הראיה (חלק א קג) שהאריך בביאור מחלוקת התלמודים. וראה במראה הפנים שם שכתב בדרך האפשר שהירושלמי איננו חולק על הבבלי, ובכותבו &#039;אגדה&#039; רצונו לומר הלכה למשה מסיני המועברת בצורת ההגדה בעל-פה מאז משה רבינו מרב לתלמיד. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===בשאילת רב===<br /> <br /> שנים ששאלו את הרב, אחד שאל מדרש ואחד שאל אגדה, נזקק קודם לזה ששואל מדרש ({{מקור|תוספתא סנהדרין ז ז}}; {{מקור|רמב&quot;ם תלמוד תורה ד ח}}; {{מקור|טוש&quot;ע יורה דעה רמו יד}}); אגדה וקל וחומר, נזקק לקל וחומר {{מקור|(רמב&quot;ם וטוש&quot;ע שם)&lt;ref&gt;בתוספתא הגירסא: מדרש וקל וחומר.&lt;/ref&gt;}}, ויש אומרים: נזקק לאגדה ({{מקור|פרישה שם, וש&quot;ך שם ס&quot;ק יב, לפי גירסתם}}).<br /> <br /> ===אמירת קדיש אחר לימודה===<br /> <br /> אחר לימוד האגדה אומרים קדיש, ונקרא &quot;יהא שמיה רבא דאגדתא&quot;{{מקור|(סוטה מט א) }}וקדיש דרבנן {{מקור|(רמב&quot;ם סוף ספר אהבה ועוד). }}לסוברים שאין אומרים קדיש אחר לימוד הלכות ומשנה {{מקור|(ראה בערך קדיש), }}אומרים אחר לימודם דבר אגדה כדי לומר קדיש, ומטעם זה נהגו לומר אחר פרקי אבות אגדת ר&#039; חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא וכו&#039; {{מקור|(מכות כג ב. המיוחס לרש&quot;י סוף אבות)}}; {{מקור|}}וכן אחר פטום הקטורת ואחר במה מדליקין אומרים אגדת אמר ר&#039; אלעזר אמר ר&#039; חנינא תלמידי חכמים וכו&#039; ({{מקור|ברכות סד א. מגן אברהם נד סק&quot;ג}}). {{מקור|}}<br /> <br /> ==כתיבת ספרי אגדה==<br /> <br /> כשם שמצד הדין אסור לכתוב דברים שבעל פה, כך אסור לכתוב אף ספרי אגדה {{מקור|(גיטין ס א). }}לאחר שהתירו לכתוב דברים שבעל פה משום עֵת לַעֲשׂוֹת לַה&#039; הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מקור|(תהלים קיט קכו. ראה בערך תורה שבעל פה) }}נחלקו אמוראים אם התירו גם ספרי אגדה:<br /> <br /> ר&#039; יהושע בן לוי אסר, ואמר: הכותבה אין לו חלק לעולם הבא, והדורשה מתחרך{{מקור|&lt;ref&gt;במסכת סופרים (טז ב) הגירסא: &quot;והדורשה מתברך&quot;, וראה שם בנחלת יעקב שהכוונה להשמה בנידוי, כמו בנידויו של רבי אליעזר, שכתוב: &quot;ונמנו עליו וברכוהו&quot; (בבא מציעא נט ב). &lt;/ref&gt;}} – נשרף ({{מקור|קרבן העדה שם}}), והשומעה אינו מקבל שכר; וכן רבי חייא בר אבא קלל את הכותב ספר אגדה שתקטע ידו {{מקור|(ירושלמי שבת טז א), }}ורבי זירא קרא לאגדות כתובות ספרי קוסמים {{מקור|(ירושלמי מעשרות ג ד). }}ואינו דומה להלכה, שהכרח הוא לכתוב שלא יבואו להתיר האסור, או שחששו שיעזבו הלכות ויהיו נמשכים אחרי האגדות {{מקור|(קרבן העדה שם), }}או לפי שבאגדה יש נגלה ונסתר, וכשלומדים האגדה פה אל פה מסבירים לשומעים את טעמיה ורזיה, אבל הקורא מתוך הכתב מבין הדברים כפשוטם בלבד {{מקור|(שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ד רלב). }}<br /> <br /> רבי יוחנן וריש לקיש סוברים שמותר לכתוב ספרי אגדה, כשם שהתירו לכתוב שאר תורה שבעל פה משום עת לעשות לה&#039; {{מקור|(גיטין ס א), }}וכן נפסק להלכה ({{מקור|רי&quot;ף גיטין שם}}; {{מקור|רא&quot;ש שם ה כ}}). והיו רבי יוחנן וריש לקיש מעיינים בעצמם בספרי אגדה {{מקור|(גיטין שם), }}וכן מצינו בגמרא בכמה מקומות ({{מקור|ברכות כג א, בבא מציעא קטז א, סנהדרין נז ב, חולין ס ב, ירושלמי כלאים ט ג}}) שהיו מצויים בידיהם ספרי אגדה, ואמר רבי יוחנן: ברית כרותה הוא - הלומד אגדה מתוך הספר לא במהרה הוא משכח {{מקור|(ירושלמי ברכות ה א).}}<br /> <br /> ==אין למדין מאגדה==<br /> <br /> דברי אגדה אינם כדברי שמועה ודבר הלכה, אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כדבר האפשר,{{מקור|}}ואומדנא הם{{מקור|, }}לפיכך אין סומכים עליהם ({{מקור|רב האי גאון ורב שרירא גאון באוצר הגאונים חגיגה סז-סט}})&lt;ref&gt;רב שרירא גאון הובא באשכול ח&quot;ב עמ&#039; 47.&lt;/ref&gt;. וכלל הוא שאין סומכים על אגדה {{מקור|(שם סט), }}ואין למדים מן האגדות ({{מקור|ירושלמי פאה ב ד, וחגיגה א ח}})&lt;ref&gt;וראה עוד רשב&quot;ם בבא בתרא קל ב ד&quot;ה עד שיאמרו; חידושי הרשב&quot;א מגילה טו א; תוספות יום טוב ברכות ה ד; מגן אברהם סי&#039; קכח ס&quot;ק כט. ועי&#039; חות יאיר סי&#039; רכד.&lt;/ref&gt;{{מקור|, }}ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת {{מקור|(מבוא התלמוד), }}ואין מביאים ראיה מאגדה ({{מקור|רב סעדיה גאון ורב האי גאון במלואים לאוצר הגאונים שם עמ&#039; 65. ועי&#039; שו&quot;ת חכם צבי סי&#039; מט}}), ואין מקשים באגדה ({{מקור|שם}}; {{מקור|תשובות גאונים הרכבי שנג}}; {{מקור|פתיחה למורה נבוכים}}). וכן אין למדים הלכה ממדרשי אגדה במקום שחולקים על הירושלמי ({{מקור|יעיר אוזן מערכת א אות נד. ועי&#039; שדי חמד כללי הפוסקים סי&#039; ב אות ז}}) או על התוספתא ({{מקור|שו&quot;ת נודע ביהודה תניינא יו&quot;ד סי&#039; קסא}}).<br /> <br /> במקום שהאגדות והמדרשות אינם מכחישים תלמוד שלנו אלא מוסיפים עליו, יש מי שכתב ({{מקור|רבנו תם בספר הישר תריט. ועי&#039; תוס&#039; ברכות מח א ד&quot;ה ולית הלכתא}}) שלמדים מהם וסומכים עליהם, והרבה מנהגים בידינו על פיהם{{מקור|(ס&#039; הישר שם)&lt;ref&gt;ועי&#039; תוס&#039; עבודה זרה לג ב ד&quot;ה כסי, ורא&quot;ש גיטין סוף פ&quot;ד, ובכמה מקומות שהביאו ראיה מדברי אגדה.&lt;/ref&gt;. }}אף מהאחרונים כתבו כן ({{מקור|כללי גמרא לבעל כנסת הגדולה סי&#039; ע}}; {{מקור|פרי חדש או&quot;ח סי&#039; קכח}}; {{מקור|שבות יעקב ח&quot;ב קעח}}; {{מקור|באר יעקב אה&quot;ע קיט}}).<br /> <br /> יש מהאחרונים שכתבו לחלק בין אגדות שבתלמוד שלמדים מהן, לאגדות שבמדרשות שלמדים מהן ({{מקור|עקרי הד&quot;ט יו&quot;ד סי&#039; סו}}; {{מקור|שו&quot;ת באר יעקב אהע&quot;ז סי&#039; קמט}}).<br /> <br /> יש מהאחרונים ({{מקור|מהר&quot;ץ חיות בדרכי הוראה ח&quot;ב}}) שהביא ראיות רבות מהראשונים להלכות הנלמדות מדברי אגדה, ורק מהאגדות שדרשו ברבים אין למדים ({{מקור|שם ובמאמרו אגרת בקרת}}), ויש מי שדחה דבריו ({{מקור|נר מערבי גליון א עמ&#039; שפג-שפד}})&lt;ref&gt;וראה בהרחבה בנידון בספר מאמר על דרשות חז&quot;ל לרבנו אברהם בן הרמב&quot;ם. וראה עוד בערך הלכה. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ויש מי שכתבו שאפילו כשאין האגדות סותרות התלמוד אין למדים מהם{{מקור|(נודע ביהודה שם}}; {{מקור|חות יאיר סי&#039; יד)&lt;ref&gt;ועי&#039; באר היטב אהע&quot;ז קמט ס&quot;ק ו, ופתחי תשובה שם ס&quot;ק ה.&lt;/ref&gt;. }}<br /> <br /> למדים מאגדה מנהג שנהגו ישראל ({{מקור|נודע ביהודה שם. ועי&#039; שו&quot;ת שער אפרים סי&#039; מז}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט