https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%92%D7%91מיקרופדיה תלמודית:אגב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T15:49:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%92%D7%91&diff=84924&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-25T07:09:29Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' קיז - קכה.</ref><br />
- אחד מדרכי הקניינים של מטלטלין: כאשר נקנים מטלטלין וקרקעות ביחד, ונעשה מעשה קנין המתאים לקניית קרקע, נקנים המטלטלין אגב הקרקע, מבלי צורך לעשות בהם קנין מיוחד.<br />
<br />
==סיכום תמציתי==<br />
<br />
<div class="talmudit-lex"><br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">הקנין מקורו ותנאיו</div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">העקרון </div><br />
המוכר לחברו קרקע ומטלטלים ביחד, על ידי מעשה קנין בקרקע – בכסף, בשטר או בחזקה - נקנים עמה המטלטלים.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מקור החיוב </div><br />
יש מהראשונים שסוברים שקנין אגב הוא מהתורה; ויש שסוברים שהוא מדרבנן.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">דרך הקנין </div><br />
בכדי לקנות את המטלטלים אגב הקרקע, צריך המוכר לומר לקונה "קנה אגב קרקע".<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">שיעור הקרקע </div><br />
אין שיעור לקרקע בקנין אגב, ובקרקע כל שהיא קונים כל מטלטלים שירצה.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מצב המטלטלים </div><br />
בין שהמטלטלים צבורים בתוך הקרקע הנקנית ובין שאינם צבורים בתוכה, הם נקנים באגב. אבל כאשר המטלטלים צבורים בתוך הקרקע הנקנית, נחלקו ראשונים אם נצרכת אמירת המוכר "קנה אגב קרקע".<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">התשלום כתנאי לחלות הקנין </div><br />
יש סוברים שאינו קונה המטלטלים אלא אם כן שילם עבורם; ויש סוברים שקונה המטלטלים אף אם לא שילם עבורם.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">סוגי ההקנאות באגב</div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מכירה ומתנה </div><br />
קנין אגב שייך בין שהקנה שניהם - המטלטלים והקרקע - במכירה או במתנה, בין שהקנה אחד מהם במכירה והשני במתנה.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">שאלה ושכירות </div><br />
אם השאיל לו את הקרקע, יש אומרים שאין המטלטלים נקנים על ידה באגב; ויש אומרים שאף על ידי השאלת קרקע קונה המטלטלים באגב.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">הקונה והמקנה</div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מכירה וקניה בשניים </div><br />
מכר שדה לאחד ומטלטלים לאחר, הדבר ספק אם קונה בעל המטלטלים באגב.<br />
<br />
כשהמקנים הם שנים והקונה אחד, כגון שקנה מזה קרקע ומזה מטלטלים, ואפילו הם צבורים בתוכה, לא קנה המטלטלים באגב, שאין מטלטלים של זה מתבטלים אל הקרקע של השני.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">שליח </div><br />
יש מהאחרונים הסוברים ששליח יכול לקנות קרקע לעצמו ומטלטלים למשלח, או למכור מטלטלים של המשלח וקרקע של עצמו; ויש חולק וסובר שאין השליח יכול להקנות מטלטלים של המשלח אגב קרקע שלו.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">אגב קרקע שאינה ידועה </div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">אין לו קרקע </div><br />
אם אנו מוחזקים בו שאין לו קרקע, אינו קונה; ויש שאמרו שאנו סומכים על זה שאין לך אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע בארץ ישראל, שאפילו שאנו בגלות, קרקע אינה נגזלת ובחזקת ישראל היא, וארץ ישראל נקראת על שם ישראל, ועתידים אנו לחזור עליה ולרשת אותה.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">בית כנסת </div><br />
יכול אדם להקנות אגב מקומו בבית הכנסת, ואף על פי שהמקומות של רבים, כל אחד יושב על מקום אחד, והמקום הוא כמו שאול לו ומקנים על ידו.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">דברים הנקנים ושאינם נקנים באגב </div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">קרקע </div><br />
אין קרקע נקנית אגב קרקע, ואפילו אם הן זו על גבי זו, ואמר קנה קרקע תחתונה ואגבה תקנה קרקע שעליה, אינו קונה.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מטבע </div><br />
כל המטלטלים נקנים באגב, ואפילו מטבע שאינו נקנה בחליפין.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">שטר חוב </div><br />
שטר חוב שיש לו על אחרים נחלקו הראשונים אם יכול להקנותו באגב.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מלוה בעל פה </div><br />
אינה נקנית באגב; ויש אומרים שנקנית באגב.<br />
<br />
</div><br />
==הקנין מקורו ותנאיו==<br />
<br />
===העקרון===<br />
<br />
המוכר לחברו קרקע ומטלטלין ביחד, על ידי מעשה קנין בקרקע – בכסף, בשטר או בחזקה - נקנים עמה המטלטלין ({{מקור|משנה קידושין כו א, ורש"י ד"ה ניקנין}}; {{מקור|רמב"ם מכירה ג ח}}; {{מקור|טוש"ע חושן משפט רב א}}). דין זה נלמד מהפסוק: וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה" ({{מקור|דברי הימים ב כא, יג}}), היינו שעל ידי קניית ערי מצורות - קרקעות - נקנו המטלטלין ({{מקור|קידושין שם}}).<br />
<br />
===מקור החיוב===<br />
<br />
יש מהראשונים שסוברים שקנין אגב הוא מהתורה ({{מקור|תוס' קדושין ה א ד"ה שכן, ובבא קמא קד ב ד"ה אגב}}; {{מקור|ריטב"א קדושין כז}}; {{מקור|נימוקי יוסף בבא קמא ריש פרק ט}}); ויש שסוברים שהוא מדרבנן, והלימוד מהפסוק אינו אלא אסמכתא ({{מקור|תוס' בבא קמא יב ד"ה אנא}}; {{מקור|רא"ש ורשב"א שם}})<ref>ועיין עוד שער המלך מכירה ג ח; קצות החושן סי' רב ס"ק ה; אמרי בינה קונטרס קנינים סי' טז.</ref>.<br />
<br />
===דרך הקנין===<br />
<br />
בכדי לקנות את המטלטלין אגב הקרקע, צריך המוכר לומר לקונה "קנה אגב קרקע" ({{מקור|קדושין כז א}}).<br />
<br />
נחלקו ראשונים לגבי לשון "עם הקרקע" אם מועילה אף היא: יש סוברים שאינה מועילה ({{מקור|רש"י קדושין כז א ד"ה כל הני}}; {{מקור|ועיין ר"ן ומאירי קדושין שם}}), לפי שמשמעות לשון "עם" הינה שהקנין הוא על הקרקע והמטלטלין בשוה, וזה אינו, אלא שהמטלטלין נקנים בתורת אגב ({{מקור|סמ"ע סי' רב ס"ק ה}}); ויש סוברים שלשון "עם" מועילה, לפי שמשמעותה בעברית כמשמעות לשון אגב בארמית ({{מקור|מאירי ור"ן קדושין כז א, בשם הרא"ה}}).<br />
<br />
===שיעור הקרקע===<br />
<br />
אין שיעור לקרקע בקנין אגב, ובקרקע כל שהיא קונים כל מטלטלין שירצה ({{מקור|משנה פאה ג ו}}; {{מקור|רמב"ם מכירה ג ט}}; {{מקור|טוש"ע חו"מ רב ז}}).<br />
<br />
===מצב המטלטלין===<br />
<br />
בין שהמטלטלין צבורים בתוך הקרקע הנקנית ובין שאינם צבורים בתוכה, הם נקנים באגב ({{מקור|קדושין כז א}}).<br />
<br />
כאשר המטלטלין צבורים בתוך הקרקע הנקנית, נחלקו ראשונים אם נצרכת אמירת המוכר "קנה אגב קרקע":<br />
<br />
יש סוברים שכאשר המטלטלין צבורים בקרקע לא נצרכת אמירת המוכר, אבל זה דוקא כשצבורים בחצר המשתמרת, לפי שאז המטלטלין נקנים בקנין חצר ({{מקור|מגיד משנה מכירה ג ט, בדעת הרמב"ם שם}}; {{מקור|ר"ן קדושין י ב בדפי הרי"ף}}); ויש סוברים שאף כשצבורים בחצר שאינה משתמרת לא נצרכת אמירת המוכר, לפי שעצם היותם צבורים בקרקע מוכיח שאגב הקרקע מקנה את המטלטלין, אף ללא האמירה ({{מקור|כסף משנה מכירה ג ט, בדעת הרמב"ם שם}}); או משום שאנו מחשיבים את המטלטלין כחלק מגוף הקרקע ומחוברים לה ({{מקור|סמ"ע חו"מ רב ס"ק ג, בדעת השו"ע}}).<br />
<br />
ויש סוברים שאף כשצבורים המטלטלין בקרקע נצרכת אמירת המוכר ({{מקור|ראב"ד בהשגות מכירה ג ט}}; {{מקור|רמ"א חו"מ רב ב}}).<br />
<br />
===התשלום כתנאי לחלות הקנין===<br />
<br />
יש סוברים שאינו קונה המטלטלין אלא אם כן שילם עבורם, שאז ודאי על דעת קניית המטלטלין הקנה המוכר את הקרקע ({{מקור|רש"י קדושין כז א, לפי גירסתינו בגמ', ועיין רש"ש}}); ועוד, לפי שקנין אגב הוא קנין רעוע, שהרי אינו עושה מעשה קנין במטלטלין עצמם {{מקור|(ר"ן וריטב"א קדושין כז א)}}; {{מקור|}} ויש סוברים שקונה המטלטלין אף אם לא שילם עבורם, כל שאין המוכר מחזר אחר המעות, שאז מגלה דעתו שמקפיד דוקא על קבלת התשלום {{מקור|(ר"ן קדושין י ב בדפי הר"ף, בדעת הרי"ף והרמב"ם לפי גירסתם בגמ'. ועי' מאירי קדושין שם, ומגיד משנה מכירה ג ח).}}<br />
<br />
==סוגי ההקנאות באגב==<br />
<br />
===מכירה ומתנה===<br />
<br />
קנין אגב שייך בין שהקנה שניהם - המטלטלין והקרקע - במכירה או במתנה, בין שהקנה אחד מהם במכירה והשני במתנה ({{מקור|קדושין כז א}}; {{מקור|רמב"ם מכירה ג ח}}; {{מקור|טוש"ע חו"מ רב א}}), ואפילו אם רק השכיר לו את הקרקע ({{מקור|רמ"א חו"מ רב ב, על פי קידושין כז א. ועיי"ש בש"ך ס"ק ב}}).<br />
<br />
===שאלה ושכירות===<br />
<br />
אם השאיל לו את הקרקע - יש אומרים שאין המטלטלין נקנים על ידה באגב ({{מקור|ר"ש מעשר שני ה ט}}; {{מקור|שיטה מקובצת בבא מציעא יא ב ד"ה ומקומו, בשם תוס' שנץ}}; {{מקור|המאירי קידושין כו ב ד"ה הוזכר}}; {{מקור|רבנו ירוחם נתיב י חלק ב}}); ויש אומרים שאף על ידי השאלת קרקע קונה המטלטלין באגב {{מקור|(רבנו ירוחם שם, מדיוק התוס'}}; {{מקור|ש"ך שם. ועי"ש בקצות החושן והגהות רעק"א).}}<br />
<br />
==הקונה והמקנה==<br />
<br />
===מכירה וקניה בשניים===<br />
<br />
מכר שדה לאחד ומטלטלין לאחר, הדבר ספק אם קונה בעל המטלטלין באגב ({{מקור|בעיא שלא נפשטה בקידושין כז א}}). מכיון שהכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה - אינו קונה מספק, ואם תפס - הרי זה תלוי במחלוקת הראשונים בענין תפיסה בספקות ({{מקור|רמב"ם מכירה ג י}}; {{מקור|שו"ע חו"מ רב ג, וט"ז שם. ועי' ר"ן קדושין י ב בדפי הרי"ף}}).<br />
<br />
כשהמקנים הם שנים והקונה אחד, כגון שקנה מזה קרקע ומזה מטלטלין, ואפילו הם צבורים בתוכה, לא קנה המטלטלין באגב, שאין מטלטלין של זה מתבטלים אל הקרקע של השני שייעשו כגופה, שרשות המוכרים מפסקת {{מקור|(קצות החושן סי' רעה ס"ק א}}; {{מקור|שו"ת באר יצחק חלק או"ח סי' ד. ועי' במקנה דף כז, שכתב להיפך).}}<br />
<br />
===גבאי צדקה ואפוטרופסים===<br />
<br />
גבאי צדקה הקונים קרקע לעצמם, יכולים לקנות מטלטלין על ידי אגב לעניים, שיד עניים הם ({{מקור|קדושין כז א}}).<br />
<br />
יש אומרים שדין זה הוא דוקא בגבאים, שעליהם מוטל לפרנס את העניים, ואם אין כסף בקופת הצדקה מוטל עליהם לטרוח בשבילם, ונמצא שיש להם טובת הנאה בזכיית העניים, והרי זה כאילו זכו במטלטלין לצורך עצמם ({{מקור|ר"ן קדושין י ב בדפי הרי"ף, בשם יש אומרים}}); ויש אומרים שגם אפוטרופסים הקונים מטלטלין ליתומים וקרקע לעצמם, בכלל זה ({{מקור|ר"ן בשם הרשב"א}}; {{מקור|מאירי קדושין כז א}}; {{מקור|שו"ע חו"מ רב ד}}).<br />
<br />
===שליח===<br />
<br />
יש מהאחרונים הסוברים ששליח יכול לקנות קרקע לעצמו ומטלטלין למשלח, או למכור מטלטלין של המשלח וקרקע של עצמו ({{מקור|מקור חיים סי' תמח}}; {{מקור|חידושי רעק"א חו"מ סי' רב}}); ויש חולק וסובר שאין השליח יכול להקנות מטלטלין של המשלח אגב קרקע שלו{{מקור|(שו"ת חתם סופר חאו"ח סי' קטז)}}.<br />
<br />
==גדרי קרקעות ומטלטלין באגב==<br />
<br />
===קרקעות ניידים וקבועים===<br />
<br />
אין מטלטלין נקנים אלא אגב קרקעות "דלא ניידי", דוגמת ערי מצורות שדיבר בהם הפסוק ({{מקור|ראה לעיל}}), ולכן עבדים - אפילו למי שסובר שעבדים כקרקעות - אין קונים מטלטלין אגבם, שהעבד הוא "מקרקעי דניידי" ({{מקור|ב"ק יב א}})<ref>וראה עוד תוס' בבא קמא יב א, ועי' סמ"ע חו"מ רב ס"ק טו ויז. ועי' לעיל שיש אומרים שקנין אגב הוא מן התורה.</ref>.<br />
<br />
===צמחים===<br />
<br />
דבר הצומח ומחובר לקרקע, הוא כקרקע לקנין אגב; אבל אם אינו צריך לקרקע, כגון ענבים העומדות להיבצר, ותבואה שהתייבשה ועומדת להיקצר, הוא כמטלטלין ונקנה אגב קרקע ({{מקור|רמב"ם מכירה ג יח. ועי"ש במגיד משנה}}); ויש אומרים שגם כאשר אינו צריך לקרקע דינו כקרקע {{מקור|(טור ורמ"א חו"מ סי' קצג. ועי"ש בסמ"ע וט"ז וש"ך, שנחלקו כשצריך עדיין קצת לקרקע).}}<br />
<br />
===בעלי חיים===<br />
<br />
לדברי הכל בעלי חיים נקנים אגב קרקע אף כשאינם צבורים, לפי שאין להם דעת, ואינם בכלל מטלטלין המתניידים ({{מקור|תוס' בבא קמא יב ב ד"ה שאני}}; {{מקור|טוש"ע חו"מ רב ה}}).<br />
<br />
==אגב קרקע שאינה ידועה==<br />
<br />
===קרקע לא מסויימת===<br />
<br />
יש הסבורים שאף אם הקרקע שהקנה לו אינה מסויימת, כגון שאמר: טפח על טפח קרקע, ולא הגדיר איזהו, קונים על גביו מטלטלין, ובלבד שהקרקע שמתוכה הוא מקנה תהא מסויימת {{מקור|(העיטור מאמר ג}}; {{מקור|בעל התרומות שער מג, בשם ר"י מיגש)}}; {{מקור|}} ורוב הראשונים סוברים שגם לזה אין צורך, ואף אם לא הזכיר אלא סתם "הקניתי לו ד' אמות קרקע" מספיק, שאין אדם מקנה לחברו אלא קרקע של עצמו {{מקור|(רשב"א, הובא בב"י חו"מ רב}}; {{מקור|הר"ן קידושין י ב בדפי הרי"ף}}; {{מקור|מאירי קידושין כז א}}; {{מקור|רמ"א חו"מ רב ז).}}<br />
<br />
===אין לו קרקע===<br />
<br />
אם אנו מוחזקים בו שאין לו קרקע, אינו קונה ({{מקור|רשב"א שם}}; {{מקור|מאירי שם}}; {{מקור|רמ"א שם}}), אלא אם כן כתב "דלא כטופסי דשטרי", שאז אנו אומרים שזה כהודאה שיש לו קרקע, והודאת בעל דין כמאה עדים ונקנו גם המטלטלין ({{מקור|רשב"א, הובא בבית יוסף שם}}), או כשכתב "ונתתי לו ד' אמות בחצרי", שזוהי הודאה {{מקור|(תוס' בבא בתרא מד ב ד"ה דלא. ועי' נתיבות המשפט סי' רב ביאורים ס"ק ג)}}; {{מקור|}}ויש שאמרו שאנו סומכים על זה שאין לך אדם מישראל שאין לו ד' אמות קרקע בארץ ישראל, שאפילו שאנו בגלות, קרקע אינה נגזלת ובחזקת ישראל היא, וארץ ישראל נקראת על שם ישראל, ועתידים אנו לחזור אליה ולרשת אותה {{מקור|(שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקל}}; {{מקור|ס' השטרות לר"י ברצלוני עמ' 43. ועי' בארוכה באוצר הגאונים קידושין קמו-קנא). }}אולם רבים מן הראשונים חולקים על זה ממשמעות הסוגיות ({{מקור|תוס' בבא בתרא מד ב ד"ה דלא}}; {{מקור|מאירי קידושין כו ב}}), ועוד שאם כן לא יעשה אדם שני שטרי הקנאה, שהרי הראשון כבר קנה ד' אמותיו ({{מקור|תוס' שם}}).<br />
<br />
===בית כנסת===<br />
<br />
יכול אדם להקנות אגב מקומו בבית הכנסת, ואף על פי שהמקומות של רבים, כל אחד יושב על מקום אחד, והמקום הוא כמו שאול לו ומקנים על ידו ({{מקור|שו"ת רשב"א ח"א סי' תתקלד}}; {{מקור|רמ"א רב ז. ועי' רמב"ן בבא בתרא מד}}).<br />
<br />
==דברים הנקנים ושאינם נקנים באגב==<br />
<br />
===קרקע===<br />
<br />
אין קרקע נקנית אגב קרקע, ואפילו אם הן זו על גבי זו, ואמר קנה קרקע תחתונה ואגבה תקנה קרקע שעליה, אינו קונה ({{מקור|תוס' בבא קמא יב א ד"ה למה, ורשב"א שם}}; {{מקור|שו"ע חו"מ רב ו, וסמ"ע שם}}), לפי שלא מצינו בפסוק של ויתן להם וגו' אלא מטלטלין שנקנים באגב {{מקור|(רשב"א שם}}; {{מקור|נתיבות המשפט סי' רב חידושים ס"ק י).}}<br />
<br />
===מטבע===<br />
<br />
כל המטלטלין נקנים באגב, ואפילו מטבע שאינו נקנה בחליפין ({{מקור|קדושין כו ב, ורש"י ד"ה לדמי}}; {{מקור|בבא בתרא עז ב}}), שאגב עדיף מחליפין, ונחשב כקנין מסירה ומשיכה וכיוצא ({{מקור|תוס' בבא בתרא עז ב ד"ה נקנה}}). ואפילו אם המעות אינן ברשותו, אם הן קיימות, כגון שהיו מופקדות אצל אחרים, נקנות באגב ({{מקור|רמב"ם מכירה ו ז, על פי בבא בתרא שם}}; {{מקור|שו"ע רג ט}}).<br />
<br />
===שטר חוב===<br />
<br />
שטר חוב שיש לו על אחרים נחלקו הראשונים אם יכול להקנותו באגב, ושלש שיטות בדבר:<br />
<br />
אין שטר חוב נקנה באגב, שאינו נקנה אלא על ידי קנין חשוב של כתיבה ומסירה {{מקור|(טור חו"מ סי' סו, בשם ר"ח ורא"ש),}} ואף אם יכתוב לו נוסף לקנין אגב גם שטר מכירה, אינו מועיל {{מקור|(רא"ש בבא מציעא פ"א סי' מט, ובתשובותיו כלל עה סי' ג. ועי' ש"ך חו"מ סו ס"ק כז).}}<br />
<br />
אגב עומד במקום מסירה, אלא שמכיון שאין שטר נקנה במסירה לחוד, גם באגב אינו נקנה אלא בצירוף כתיבה ({{מקור|"יש מוכיחים" בבעל התרומות שער נא ה"ג}})<ref>ועי' ש"ך שם שהוכיח שזוהי גם דעת התוס' והרא"ש ושאר ראשונים, ופסק כמותם.</ref>.<br />
<br />
שטר חוב נקנה באגב לחוד, שאגב עומד במקום הכתיבה והמסירה ביחד {{מקור|(רמב"ם מכירה ו יד, ועי"ש בלחם משנה, וכן פסק בשו"ע חו"מ סו י).}}<br />
<br />
הכותב שטר מכירה על הקרקע ולא מסרו לו, אלא שהחזיק בקרקע עצמה, כיון שהחזיק בקרקע נקנה השטר באגב בכל מקום שהוא ({{מקור|קידושין כז א}}; {{מקור|רמב"ם מכירה ו יד}}; {{מקור|טור חו"מ סו}}). יש שאינם מצריכים בזה אמירת אגב וקני ({{מקור|רמב"ם שם}}), שהשטר הוא כאפסר - בית אחיזת הקרקע ({{מקור|תוס' גיטין כב א ד"ה החזיק}}), ויש המצריכים גם בזה אמירת אגב וקני ({{מקור|רש"י קידושין כז א ד"ה אגב}}; {{מקור|ראב"ד מכירה ו יד}}).<br />
<br />
מלוה בעל פה אינה נקנית באגב, כיון שאין הדבר בעין {{מקור|(רמב"ם מכירה ו ז, ועי"ש במגיד משנה}}; {{מקור|רשב"א בבא קמא קד ב}}; {{מקור|תוס' בבא קמא ע א ד"ה אמטלטלין}}; {{מקור|שו"ע חו"מ רג ט)}}; {{מקור|}} ויש אומרים שנקנית באגב {{מקור|(תוס' בבא בתרא קמח א ד"ה שכיב מרע}}; {{מקור|מרדכי כתובות פ' הכותב).}}<br />
<br />
עיסקא, שהיא חצי מלוה וחצי פקדון, יכול להקנותה באגב לדברי הכל, ואפילו חלקו של המלוה, שכיון שאין לו רשות להוציא את המלוה אלא בעסק, היא עומדת ברשות המלוה {{מקור|(קצות החושן סי' סו ס"ק לה}}; {{מקור|נתיבות המשפט סי' סו ס"ק לח).}}<br />
<br />
==אגב בגזלה ובהפקר==<br />
<br />
===גזלן===<br />
<br />
קנין אגב יש אף בגזלן, שקונה את הגזלה לענין חיוב אונסין, כגון שגזל שדה מחברו, והיתה פרה רבוצה בה ושטפה נהר, למי שסובר קרקע נגזלת, הרי הגזלן חייב אף באונסי הפרה, שנקנית לו בקנין גזלה אגב הקרקע {{מקור|(בבא קמא קיז ב-קיח א, ורש"י שם).}} אלא שלהלכה אין נפקא מינה, לפי שההלכה היא שקרקע אינה נגזלת, ולא קנה לא השדה ולא הפרה {{מקור|(ראה ערך גזל).}}<br />
<br />
===הפקר===<br />
<br />
חידש אחד מהאחרונים שאף בזוכה מן ההפקר בשדה ומטלטלין, כיון שהחזיק בקרקע - קנה המטלטלין בקנין אגב, שאין צריך שתהיה דעת אחרת מקנה באגב, שהרי גם בגזלן אין דעת אחרת מקנה ובכל זאת קונה באגב, אלא שצריך שיהיו צבורים בתוכה, שהרי באינם צבורים צריך אמירת "אגב וקני", ובהפקר אין מי שיאמר לו ({{מקור|קצות החושן סי' ערה ס"ק א}}). אבל נחלקו עליו, לפי שעיקר אגב למדנו מויתן להם וגו' עם ערי מצורות ({{מקור|ראה לעיל}}), לכן אינו מועיל אלא כאשר יש דעת אחרת שמקנה, כמו שהיה שם{{מקור|(נתיבות המשפט סי' ערה}}; {{מקור|נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק או"ח סי' סג)<ref>ועי' שו"ת באר יצחק חלק או"ח סי' ד, שתלה הדבר במחלוקת ראשונים והכריע להלכה כקצות החושן.</ref>.}} ואינו דומה לגזלן, משום שהנגזל גופו ניחא לו שהגזלן יקנה כדי שיתחייב באונסין, והרי זה כדעת אחרת מקנה{{מקור|(נתיבות המשפט סי' רב ס"ק ב).}}<br />
<br />
==אגב באיסורים==<br />
<br />
===מעשר שני===<br />
<br />
קנין אגב מועיל אף להפקיע מידי איסורים דאורייתא, ויכול אדם להקנות לחברו מעות בקנין אגב שהלה יפדה בו מעשר שני ויצא לחולין ({{מקור|בבא מציעא מו א}}). הטעם: משום שאגב הוא קנין דאורייתא ({{מקור|תוס' בבא קמא קד ב, ועי' לעיל}}); או משום שאף קנין דרבנן מועיל לדאורייתא, שהפקר בית דין הפקר.<br />
<br />
===בל יראה ובל ימצא===<br />
<br />
אגב מועיל להפקיע מאיסור של בל יראה ובל ימצא, על ידי שמקנה את החמץ קודם הפסח לגוי {{מקור|(רמב"ן במלחמות פסחים פ"ב, בסוגית הרהינו}}; {{מקור|שו"ת נחלת שבעה סי' ל, תשובת מהרש"ק}}; {{מקור|שלטי גבורים פסחים פ"ב, הובא במגן אברהם סי' תמא ס"ק א)}}; {{מקור|}} ויש שפקפקו לפי שיטת הסוברים שקנין אגב הוא מדרבנן, אם נאמר שקנין דרבנן אינו מועיל לדאורייתא {{מקור|(קצות החושן סי' קצד סק"ג).}} אולם כתבו אחרונים שאין לפקפק בזה, שאפילו אם קנין דרבנן אינו מועיל שיחשב כאילו קנוי לאחר מן התורה, מכל מקום מועיל שיחשב כהפקר, ובחמץ גם הפקר מוציא מאיסור בל יראה ובל ימצא ({{מקור|שו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' קיז. ועי' בשדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' ט אות ל}}). ועוד, שאם קנין דרבנן אינו מועיל לדאורייתא, בהכרח שקנין אגב הוא מן התורה, שהרי על כל פנים מועיל אגב לפדיון מעשר שני, שהוא של תורה {{מקור|(שו"ת עטרת חכמים סי' יד}}; {{מקור|שו"ת דברי טעם ווארשא תרס"ד עמוד 76. ועי' חתן סופר עמ' מז)}}; {{מקור|}}ויש שחלקו מטעם אחר, שלדעתם אין קנין אגב לגוי {{מקור|(תומים סי' קכג, ועי' להלן).}}<br />
<br />
===בכור בהמה===<br />
<br />
אף להפקיע מאיסור בכורה של בהמה מועיל קנין אגב, על ידי שיקנה לגוי הבהמה או חלק ממנה אגב קרקע {{מקור|(רבינו ירוחם נתיב כ ח"ב}}; {{מקור|ט"ז יו"ד סי' שכ ס"ק ז).<br />
<br />
}}גט אשה נקנה אגב קרקע, ומפקיע איסור אשת איש, ופוטרה מן היבום {{מקור|(רש"י גיטין עז ב ד"ה הרי זו).}} ויש חולקים וסוברים שבגט אין אגב מועיל, שלדעתם בכלל אין קניינים מועילים בגט, וצריך שיהיה ברשות האשה דוקא {{מקור|(רמב"ן ורשב"א גיטין עז ב).}}<br />
<br />
==אגב בגוי==<br />
<br />
יש אומרים שאין קנין אגב מועיל לגוי, שהרי אותו פסוק של וַיִּתֵּן לָהֶם וגו' שממנו נלמד דין אגב, בישראל נאמר ({{מקור|תומים קכג יב}}). ועוד שלסוברים שקנין אגב הוא מדרבנן, לא עשו תקנה לגוי {{מקור|(עי' בבא קמא צו א. קצות החושן קצד ג).}} אבל נחלקו עליהם והוכיחו מהפוסקים שאגב מועיל בחמץ ובבכורה, שגם לגוי יש קנין אגב ({{מקור|ועי' שדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' ט אות ל}}; {{מקור|אמרי בינה קונט' קניינים סי' טו}}; {{מקור|ועוד}}).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט