https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%95מיקרופדיה תלמודית:אבר שהנשמה תלויה בו - היסטוריית גרסאות2026-05-15T07:30:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%95&diff=84921&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-25T07:09:13Z<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<br />
- אבר, שחיות האדם, או הבהמה, תלויה בו, ופעמים שכל הגוף טפל לו ונמשך אחריו.<br />
<br />
==סיכום תמציתי==<br />
<br />
<div class="talmudit-lex"><br />
<br />
נחלקו אמוראים איזהו אבר שהנשמה תלויה בו. פירוט האברים שהוגדרו כמי שהנשמה תלויה בהם – ראה לפי ערכי האברים.<br />
<br />
יש הלכות בהם כל הגוף נמשך אחרי האבר שהנשמה תלויה בו, והם: הקדש וערכין, נזירות, מכירה, ובכור.<br />
<br />
ויש הלכות בהם אין הגוף נמשך אחריו, והם: תמורה, קדושין, וגירושין.<br />
<br />
</div><br />
==איזהו אבר שהנשמה תלויה בו==<br />
<br />
נחלקו אמוראים איזהו אבר שהנשמה תלויה בו, ושלש דעות בדבר:<br />
<br />
*לדעת רב חסדא טרפה אינה חיה, ולפיכך כל אבר שאם ינטל תיעשה הבהמה טרפה, כגון רגל מן הארכובה ולמעלה, הרי הוא אבר שהנשמה תלויה בו ({{מקור|תמורה יא ב}}).<br />
<br />
*לדעת רבא טרפה חיה, ולכן אבר שהנשמה תלויה בו אינו אלא זה שאם ינטל תיעשה הבהמה נבלה, כגון הירך וחלל שלה, שהבהמה מטמאה טומאת נבלה, אף על פי שהיא חיה עדיין, מפני שהיא חשובה כבר כמתה ({{מקור|שם, וברש"י ד"ה שעושה}}).<br />
<br />
*לדעת רב ששת אין אבר שהנשמה תלויה בו אלא זה שאם ינטל הבהמה מתה מיד ({{מקור|רבינו גרשום שם}}), כגון הלב או הושט ({{מקור|ראה רש"י שם בסוגריים}})<ref>דעת הרמב"ם לא ברורה, (ראה נזירות א טז, וערכין ה יח, ומעשה הקרבנות טו ב, וראה' מה שכתב בדעתו בלחם משנה מעשה הקרבנות שם, ובשער המלך ערכין שם)..</ref>.<br />
<br />
פירוט האברים שהוגדרו כמי שהנשמה תלויה בהם – ראה לפי ערכי האברים.<br />
<br />
==ההלכות בהם כל הגוף נמשך אחריו==<br />
<br />
===הקדש וערכין===<br />
<br />
מקדיש למזבח<br />
<br />
המקדיש אבר אחד של בהמה<ref>יש סוברים, שאין הדברים אמורים אלא בבהמה, אבל בעוף ספק הוא אם נתרבה מן הפסוק (כסף משנה מעשה הקרבנות שם לדעת הרמב"ם, על פי בעיית רבא בתמורה יא ב); ויש סוברים שאין ספק בדבר, והקדושה מתפשטת בכולה אף בעוף (רש"י תמורה שם).</ref>, לא נתקדשה הבהמה כולה, שנאמר: כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה' יִהְיֶה קֹּדֶשׁ ({{מקור|ויקרא כז ט}}), ודרשו: מִמֶּנּוּ לַה' - ולא כולו לה' ({{מקור|תמורה יא ב}}). אבל אם הקדיש אבר שהנשמה תלויה בו, הרי זו קדושה כולה ({{מקור|תמורה שם}}; {{מקור|רמב"ם מעשה הקרבנות טו ב}}), לפי שאנו אומרים פשטה קדושה בכולה ({{מקור|קדושין ז א}})<ref>יש מן הראשונים סוברים, שלמדנו דבר זה ממה שנאמר: יִהְיֶה קֹּדֶשׁ - לרבות את כולה (תוספות קדושין שם ד"ה ונפשטו); ויש מפרשים שלא מן הפסוק למדנוהו (ראה לחם משנה מעשה הקרבנות טו ב וערכין ה יד), אלא שאומדים דעתו של אדם שמן הסתם התכוין להקדיש כולה (פני יהשע קדושין ז א,ב).</ref>.<br />
<br />
מקדיש לדמיו<br />
<br />
לא במקדיש אבר שהנשמה תלויה בו למזבח בלבד אמרו, אלא אפילו אם הקדיש אבר כזה לדמיו, כגון שאמר "דמי ראש פרה זו למזבח", אנו אומרים פשטה קדושה בכולה והיא כולה קודש למזבח, כמקדיש כל הבהמה לדמיה ({{מקור|רמב"ם ערכין ה טו}}); ויש סוברים שהדבר ספק ({{מקור|רש"י ערכין ה א ד"ה הא דאקדיש. וראה לחם משנה ערכין ה טו שדן בדעתו}}).<br />
<br />
ערכין<br />
<br />
האומר ערך לבי עלי, או ערך לבו של פלוני עלי, וכן כל אבר שאם ינטל מן החי ימות - נותן ערך כולו ({{מקור|רמב"ם ערכין ב א}}), שנאמר: בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת ({{מקור|ויקרא כז ב}}), לרבות אבר שהנשמה תלויה בו, שנותן דמי כולו.<br />
<br />
דמים<br />
<br />
אמר דמי אבר שהנשמה תלויה בו עלי, חייב בדמי כולו, שנאמר נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת ({{מקור|ויקרא שם}}) - הוקשו נדרים לערכין ({{מקור|ערכין כ א}}; {{מקור|רמב"ם ערכין ב ד}}).<br />
<br />
קדשי בדק הבית<br />
<br />
המקדיש לבדק הבית דמי ראש חמור או עבד, הרי הוא חייב בדמי כולו ({{מקור|ערכין ד ב}}), לפי שכל הקדש בדק הבית קדושת דמים הוא ({{מקור|רמב"ם ערכין ה יח}}); במקום אחר אמרו שבקדשי בדק הבית אין אומרים פשטה קדושה בכולה, ואפילו הקדיש כל הבהמה לבדק הבית חוץ מגיזותיה, לא קדשו גיזותיה ({{מקור|חולין קלה א}})<ref>על סתירת הדברים, ראה שער המלך ערכין שם, ואחיעזר ב מד.</ref>.<br />
<br />
===נזירות===<br />
<br />
אם אמר הרי ראשי נזיר, וכן כל אבר שהנשמה תלויה בו, הרי זה נזיר ({{מקור|תוספתא נזיר (ליברמן}}) ג ג; בבלי נזיר כא ב; רמב"ם נזירות א טז).<br />
<br />
===מכירה===<br />
<br />
האומר לחברו: ראש עבד זה, או ראש חמור זה, או כל אבר שהנשמה תלויה בו אני מוכר לך, הרי זה מכר חציו [לפי שיש לשניהם חלק שוה בחיות הבהמה] ({{מקור|עי' למעלה}}), אבל אמר לו: יד עבד זה, או יד חמור זה, או כל אבר שאין הנשמה תלויה בו אני מוכר לך - משמנים ביניהם ({{מקור|רמב"ם מכירה כז ח, על פי סוגיית הגמ' ערכין ד ב,}}; {{מקור|טוש"ע חו"מ רכ יב}}), היינו ששמים אותו אבר לאיזו מלאכה ראוי, ולפי שוויו יטול ({{מקור|רמ"א שם}})<ref>אמר לו: ראש פרה זו אני מוכר לך, לא מכר אלא הראש בלבד, שהרי ראשה נמכר תמיד במטבחיים (רמב"ם שם); ויש סוברים שלא מכר אלא כדי שישומו את האבר לאיזו מלאכה הוא ראוי, ולפי שוויו יטול (תוס' ערכין שם ד"ה הוא, בשם פירוש הקונטרס).</ref>.<br />
<br />
===בכור===<br />
<br />
יש מן האמוראים סוברים, שאין שותפות עכו"ם פוטרת מן הבכורה {{מקור|(ראה ערך }}בכור בהמה טהורה{{מקור|)}} אלא אם יש לעכו"ם בבכור אבר שהנשמה תלויה בו, שעל ידי כך יש לו קנין בחיותו של בכור, החשוב כקנין בכולו ({{מקור|בכורות ג א}}). להלכה נפסק שאין צריך שותפות עכו"ם בדבר שהנשמה תלויה בו, ודי שישתתף בדבר העושה אותו בעל מום, ואפילו מום קל ({{מקור|כרב הונא שם. רמב"ם בכורות ד א}}; {{מקור|טוש"ע יו"ד שכ ג}}), ומכל מקום יש מחמירים להקנות לעכו"ם דבר שעושה אותו טרפה או נבלה ({{מקור|ש"ך יו"ד שכ סק"ג, על פי תוספות עבודה זרה עא א ד"ה רב אשי}}).<br />
<br />
==ההלכות בהם אין הגוף נמשך אחריו==<br />
<br />
===תמורה===<br />
<br />
תמורה אין דינה כהקדש לענין זה, שאין תמורה חלה אלא על השלימים אבל לא על האברים {{מקור|(ראה ערך }}תמורה{{מקור|)}}, ואפילו על אבר שהנשמה תלויה בו ({{מקור|תמורה י ב}}), וזה הוא חומר בקדשים מבתמורה ({{מקור|תמורה טז ב}})<ref>יש תנאים החולקים וסוברים שהממיר על אבר דומה למקדיש (ראה תוספות שם כו א ד"ה האומר); ויש מחלקים בין אבר שהנשמה תלויה בו לחצי הבהמה, שבאומר חציה תהא תמורה חלה התמורה על כולה (תוס' שם בתירוץ אחרון).</ref>.<br />
<br />
===קדושין===<br />
<br />
אף על פי שקדושי אשה דומים להקדש ({{מקור|קדושין ב ב, ורש"י ז א ד"ה ניפשטו}}) מכל מקום אין קדושין באבר שהנשמה תלויה בו, ולכן המקדש חצי אשה אינה מקודשת, לפי שבקדושין יש דעת אחרת מקנה [ראה ערכו] ({{מקור|שם ז א}}), וכיון ששמעה שאמר חצייך מקודשת לי, לא גמרה ומקנה נפשה ({{מקור|רשב"א שם ד"ה התם, בשם רבנו חננאל}})<ref>ויש אומרים שאפילו אם היא נתרצית להתקדש כולה אין הקדושין תופסים, מפני שהיא כמקחת את עצמה, מאחר שהיא יכולה לעכב, ואינה מקודשת מכח דבריו בלבד, והתורה אמרה כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה (דברים כד א), ולא כי תלקח אשה לאיש (רשב"א שם).</ref>. ואין היא מקודשת כלל אפילו לחצייה, שאין קדושין לחצאין, שאשה אינה ראויה לשניים, והתורה אמרה: אשה - ולא חצי אשה ({{מקור|קדושין שם}}).<br />
<br />
===גירושין===<br />
<br />
האומר חצייך מגורשת לא אמר כלום, אפילו לפוסלה לכהונה, שכיון שנשתייר שם מקצת קדושין הרי הם מתפשטים על כולה, ואין שם דעת אחרת לעכב, לפי שאין דעת האשה בגרושין כלום ({{מקור|המקנה שם}}).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט