https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%2C_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D 2026-05-15T10:40:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D,_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D&diff=84922&oldid=prev 2013-06-25T07:09:18Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; קיג – קטז.&lt;/ref&gt;<br /> - אברי אדם, מן החי ומן המת.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> האברים של אדם, חי או מת, חשיבותם בתורת אבר היא לענין טומאת אהל, שאין להם שיעור, ומטמאים בכל שהוא.<br /> <br /> אין חשיבות אברים אלא באברים שיש להם בשר גידים ועצמות, אבל אברים שאין להם עצם, כגון הלשון והטחול והכליות וכיוצא בהם, אינם מטמאים בתורת אברים אלא כשאר הבשר. לפיכך לא מנו חכמים אלא אותם אברי האדם שיש להם בשר גידים ועצמות.<br /> <br /> באיש מנין האברים הוא מאתים וארבעים ושמונה – רמ&quot;ח. מנין זה הוא ברוב בני אדם, אך יש שיש להם אברים יתרים, כגון שש אצבעות וכיוצא.<br /> <br /> באשה מנו חכמים עוד ארבעה אברים, ויש מהתנאים שמנה עוד חמישה אברים.<br /> <br /> השיניים אינן בכלל החשבון, ואף החוליא הקטנה שבשדרה הנקראת לוז ונמצאת בסוף השדרה לא נמנית עם האברים.<br /> <br /> מנין זה של מאתים ארבעים ושמונה (רמ&quot;ח) אברים באדם, מוסכם ומקובל לחכמים בכל מקום בתלמוד ובמדרשים:<br /> <br /> בתרי&quot;ג מצות - שהם רמ&quot;ח מצות עשה ושס&quot;ה מצות לא תעשה – אמרו שמנין רמ&quot;ח הוא כנגד רמ&quot;ח אבריו של אדם, שכל אבר ואבר אומר לו לאדם עשה בי מצוה זו.<br /> <br /> וכן דרשו על אברהם - שהוא בגימטריא רמ&quot;ח - שבתחילה, כשנקרא אברם, המליכו הקדוש ברוך הוא על רמ&quot;ג אברים, ולבסוף כשנמול ונקרא אברהם, המליכו על רמ&quot;ח אברים.<br /> <br /> אף בפרשיות של קריאת שמע אמרו שיש בהם רמ&quot;ה תיבות, וכדי להשלים רמ&quot;ח, כנגד אבריו של אדם, מסיים שליח צבור: ה&#039; אלקיכם אמת.<br /> <br /> ...<br /> <br /> ==הגדרתם==<br /> <br /> האברים של אדם, חי או מת, חשיבותם בתורת אבר היא לענין טומאת אהל, שאין להם שיעור ומטמאים בכל שהוא [ראה ערך מת].<br /> <br /> אין חשיבות אברים אלא באברים שיש להם בשר גידים ועצמות, אבל אברים שאין להם עצם, כגון הלשון והטחול והכליות וכיוצא בהם, אינם מטמאים בתורת אברים אלא כשאר הבשר {{מקור|(ספרי חוקת פיסקא קכז}}; {{מקור|חולין קכח ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם טומאת מת ב ג. וראה ערך }}מת{{מקור|)}}. לפיכך לא מנו חכמים אלא אותם אברי האדם שיש להם בשר גידים ועצמות&lt;ref&gt;וראה כוזרי מאמר ד אות כה שהקשה מדוע לא נימנו אברים כמו לב, סרעפת וכד&#039;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==מניינם==<br /> <br /> ===באיש===<br /> <br /> מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם ({{מקור|אהלות א ח}}; {{מקור|רמב&quot;ם שם}})&lt;ref&gt;הפייטן רבי אלעזר ב&quot;ר קליר יסד הפיוט &quot;ואתה אזון&quot; בקדושה של מוסף ראש השנה על סמך משנה זו.&lt;/ref&gt;:<br /> <br /> *שלשים בפיסת הרגל - היינו כף הרגל, היא הפרסה ({{מקור|ר&quot;ש שם}}) - ששה בכל אצבע.<br /> <br /> *עשרה בקרסול - מקום שפיסת הרגל מתחברת לשוק ({{מקור|שם}}), והוא הפרק הראשון שלמעלה מן העקב ({{מקור|רא&quot;ש שם. ועי&#039; בפירוש המשניות לרמב&quot;ם, ורש&quot;י תהלים יח לז. ועי&#039; תוספות יום טוב}}).<br /> <br /> *שנים בשוק - העצם המחובר לרגל ({{מקור|תוס&#039; מנחות לז א ד&quot;ה קיבורת}}), והוא אורך הרגל עד הארכובה ({{מקור|אליהו רבה אהלות שם}}), שהוא העצם הארוך התחתון שברגל ({{מקור|תפארת ישראל שם}}).<br /> <br /> *חמשה בארכובה - הברך המחברת את השוק עם הירך ({{מקור|תוספות יום טוב ותפארת ישראל שם}}), ששם חמשה עצמות: שנים מכאן ושנים מכאן והפיקה - עגול כראש הפלך ({{מקור|בכורות כב א}}) - באמצע ({{מקור|תוספתא אהלות (צוקרמאנדל}}) {{מקור|א ו. וראה ע&#039; ארכובה}}).<br /> <br /> *אחד בירך - הוא כל האורך מהארכובה ועד הקטלית ({{מקור|אליהו רבה}}), היינו העצם האמצעי הארוך שברגל ({{מקור|תפארת ישראל}}).<br /> <br /> *שלשה בקטלית - היינו כף הירך ולמעלה ממנה ({{מקור|פירוש המשניות לרמב&quot;ם ור&quot;ש}}), והוא הנקרא &quot;בוקא דאטמא&quot; ({{מקור|רא&quot;ש}}), והיינו העצם שלמעלה מעצם הארוך האמצעי – הירך -, וזהו העצם השלישי שבאורך הרגל סמוך למתניים ({{מקור|תפארת ישראל}})&lt;ref&gt;ועי&#039; אליהו רבה. ועי&#039; סדרי טהרות שהוכיח שקצת ראשונים מפרשים האברים שמקרסול ועד קטלית באופן אחר, המתאים לאברי הבהמה. ועי&#039; חתם סופר אה&quot;ע ח&quot;ב סי&#039; סט.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *אחת עשרה צלעות היוצאות מן השדרה&lt;ref&gt;ולא נמנו אלא אחת עשרה, לפי שהצלע השתים עשרה נמנית על עצם הגוף (מלאכת שלמה, בשם שלשלת הקבלה), והיא בכלל החוליא שהיא דבוקה אליה (תפארת ישראל); או שאותן שתי הצלעות הקטנות הנחתכות עם החזה נקראות חזה ולא צלעות (עי&#039; ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#039; נד סק&quot;א, בשם ראב&quot;ן. ועי&#039; תוספתא חולין פ&quot;ט, ובבלי שם מה א).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *שלשים בפיסת היד, ששה בכל אצבע.<br /> <br /> *שנים בקנה - היינו העצם המחובר ליד, והוא מלשון המקרא: וּקְנֵה הַמִּדָּה ({{מקור|יחזקאל מ ג}}), שבו מודדים האמה ({{מקור|ר&quot;ש. ראה ערכה}}), והוא כל אורך היד עד המרפק ({{מקור|אליהו רבה}}).<br /> <br /> *שנים במרפק – מקום כפיפת הזרוע ({{מקור|רא&quot;ש}}), ונקרא אציל [אַצִּילֵי] ({{מקור|יחזקאל יג יח}}), והוא מקום המחבר את הקנה עם הזרוע, וכנגדו ברגל: הארכובה ({{מקור|תוס&#039; מנחות לז א, בשם רבנו תם}}; {{מקור|ר&quot;ש שם}}); ויש מפרשים שהוא השחי ({{מקור|תוס&#039; ור&quot;ש, בשם רש&quot;י}}).<br /> <br /> *אחד בזרוע - מהמרפק כל ארכו עד הכתף ({{מקור|אליהו רבה}}).<br /> <br /> *ארבעה בכתף.<br /> <br /> כל אלה מאה ואחד מצד זה של הגוף, ומאה ואחד מזה.<br /> <br /> ועוד במרכז:<br /> <br /> *שמונה עשרה חוליות בשדרה - הן חוליות הגב ({{מקור|פירוש המשניות לרמב&quot;ם}}), ואף חוליות המתניים בכללן ({{מקור|עי&#039; תפארת ישראל}}).<br /> <br /> *תשעה בראש - ואף הלחי עמהם ({{מקור|תוספתא אהלות שם}}).<br /> <br /> *שמונה בצואר - ואף החוליא שבין הצואר לגב עמהם ({{מקור|תפארת ישראל}}).<br /> <br /> *ששה במפתח של לב – הוא החזה ({{מקור|פירוש המשניות ורא&quot;ש}}), והם ששה עצמות החזה הסוגרים תחתיהם את הלב ({{מקור|תפארת ישראל}}), ונקרא &quot;מפתח&quot;, שמפני תנועת החזה מנשבת הריאה על הלב ונמצא החזה פותח דרך שממנו יכנס האויר ויצא ללב ({{מקור|פירוש המשניות}}). יש מפרשים ששתי הצלעות הראשונות בכללם ({{מקור|עי&#039; ש&quot;ך יו&quot;ד נד סק&quot;א, בשם ראב&quot;ן}})&lt;ref&gt;לפי דעה זו מפרש בספר &quot;התלמוד וחכמת הרפואה&quot;, עמ&#039; 227, ה&quot;מפתח של לב&quot; שהוא בצורה של מפתח: קנה וטבעת בראשו, ששתי הצלעות הראשונות הן בצורה של טבעת ושאר העצמות כקנה, ועי&quot;ש הציור.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *חמשה בנקביו - כלי ההולדה והאמה ({{מקור|פירוש המשניות ורא&quot;ש}}), והם העצמות שבאגן הירכיים ({{מקור|תפארת ישראל, ועי&#039; רא&quot;ש. ועי&#039; רש&quot;י חולין מה ב ד&quot;ה שאינו מוליד}}). ויש גורסים: בנקוביו, והיינו פי הטבעת ({{מקור|מלאכת שלמה שם}})&lt;ref&gt;ועי&#039; על מנין רמ&quot;ח אברים לפי ידיעות המדע בתפארת ישראל אהלות א ח; בינת נבונים (פיטרקוב תרפ&quot;ז), פכ&quot;ט; ס&#039; התלמוד וחכמת הרפואה מעמ&#039; 258 ואילך; אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה תשס&quot;ו) כרך ב ערך אברים ורקמות, טור&#039; 63 – 65.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> מנין זה הוא ברוב בני אדם, אך יש שיש להם אברים יתרים, כגון שש אצבעות וכיוצא ({{מקור|בכורות מה א, ופירוש רבנו גרשום מאור הגולה שם}}; {{מקור|רמב&quot;ם טומאת מת ב ח}}).<br /> <br /> ===באשה===<br /> <br /> באשה מנו חכמים עוד ארבעה אברים: שני צירים ושתי דלתות ({{מקור|בכורות מה א}}). ר&#039; עקיבא מוסיף עוד אבר, את המפתח, שכשם שיש מפתח לבית, כך יש מפתח לאשה ({{מקור|שם}}).<br /> <br /> להלכה, יש מן הראשונים מונים באשה רק רנ&quot;א אברים ({{מקור|רמב&quot;ם טומאת מת ב ג}}), לפי שהם סוברים שהדבר שנוי במחלוקת, אם יש לה שני צירים או שתי דלתות, ולפיכך אין להוסיף אלא שנים לדברי הכל, וביחד עם המפתח, הרי רנ&quot;א ({{מקור|כסף משנה שם}})&lt;ref&gt;ועי&#039; ירושלמי סוטה ה א: &quot;מנין &quot;המאררים&quot; כנגד רמ&quot;ח אברים שיש בה, וכנגד רמ&quot;ח אברים שיש בו&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===אברים שלא נימנו===<br /> <br /> לא נמנו האברים הנוספים של אשה במנין רמ&quot;ח, לפי שאינם מטמאים באהל ({{מקור|ראה ערכים טמאת אהל}}; {{מקור|מת}}).<br /> <br /> השיניים אינן בכלל החשבון ({{מקור|רמב&quot;ם טומאת מת ב ז}}), מפני שאין בהן בשר וגידים ({{מקור|רבנו בחיי שמות כא כד}}), או מפני שנתמעטו מטומאת מת ({{מקור|אהלות ג ג}}) לפי שלא נבראו עמו ({{מקור|נדה נה א}}).<br /> <br /> אף החוליא הקטנה שבשדרה ({{מקור|ברכות כח ב}}), הנקראת לוז ונמצאת בסוף השדרה ({{מקור|רש&quot;י לב&quot;ר פרשה כח}}) לא נמנית עם האברים, ואפשר שאין עליה בשר וגידים ({{מקור|מנחת חנוך מצוה רסג אות י}}).<br /> <br /> ==השימוש במנין האברים==<br /> <br /> מנין זה של מאתים ארבעים ושמונה [רמ&quot;ח] אברים באדם, מוסכם ומקובל לחכמים בכל מקום בתלמוד ובמדרשים:<br /> <br /> *בתרי&quot;ג מצות - שהם רמ&quot;ח מצות עשה, ושס&quot;ה מצות לא תעשה – אמרו שמנין רמ&quot;ח הוא כנגד רמ&quot;ח אבריו של אדם ({{מקור|ר&#039; שמלאי מכות כג ב}}), שכל אבר ואבר אומר לו לאדם עשה בי מצוה זו ({{מקור|מדרש משלי לא ז, וכעין זה בפירוש ריב&quot;ן מכות שם}}).<br /> <br /> *בחרם ({{מקור|ראה ערכו}}) אמרו, שכשם שנכנס ברמ&quot;ח אברים, שנאמר: וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם ({{מקור|יהושע ו יז}}) - בגימטריא רמ&quot;ח ({{מקור|ריש לקיש מועד קטן יז א}}) - כך יוצא מרמ&quot;ח אברים, שנאמר: בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר ({{מקור|חבקוק ג ב. מועד קטן שם}}).<br /> <br /> *וכן דרשו על אברהם - שהוא בגימטריא רמ&quot;ח - שבתחילה, כשנקרא אברם, המליכו הקדוש ברוך הוא על רמ&quot;ג אברים, ולבסוף כשנמול ונקרא אברהם, המליכו על רמ&quot;ח אברים ({{מקור|רמי בר אבא נדרים לב ב}})&lt;ref&gt;ועי&#039; שם שחמשה אברים הם ב&#039; עינים וב&#039; אזנים וראש הגויה. ועי&#039; דקדוקי סופרים השלם לנדרים שם, שיש גורסים אחרי זה את המשנה באהלות שם, וצ&quot;ב שאברים אלו לא נמנו שם, ואין בהם עצמות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *אף בפרשיות של קריאת שמע אמרו שיש בהם רמ&quot;ה תיבות, וכדי להשלים רמ&quot;ח כנגד אבריו של אדם, מסיים שליח צבור: ה&#039; אלקיכם אמת ({{מקור|עי&#039; טוש&quot;ע או&quot;ח סי&#039; סא, ובית יוסף שם בשם ראשונים, ושמקורו בזהר ובמדרשים}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט