יוסף שמח ב־06:27, 27 ביוני 2013

2013-06-27T06:27:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:27, 27 ביוני 2013
שורה 3:		שורה 3:
	- מה שאינו עיקר האיסור, אלא צד קל שבו, כמו אבק העולה מדבר הנכתש במכתשת ({{מקור\|רש"י סוכה מ ב ד"ה כמה}}).		- מה שאינו עיקר האיסור, אלא צד קל שבו, כמו אבק העולה מדבר הנכתש במכתשת ({{מקור\|רש"י סוכה מ ב ד"ה כמה}}).

	ארבע אבקות הן: אבק רבית, אבק שביעית, אבק עבודה זרה, ואבק לשון הרע ({{מקור\|תוספתא עבודה זרה (צוקרמאנדל}}) א י)<ref>ועי' רמב"ם תשובה ד ד שהאוכל סעודה שאינה מספקת לבעליה יש בו משום אבק גזל, ולפי נוסח אחד ברמב"ם עדות י ד יש גם אבק גזל, והוא המשחק בקוביא, ועי"ש בכסף משנה.</ref>.		ארבע אבקות הן: אבק רבית, אבק שביעית, אבק עבודה זרה, ואבק לשון הרע {{מקור\|תוספתא עבודה זרה א י$תוספתא עבודה זרה (צוקרמאנדל) א י\|כן}}<ref>ועי' רמב"ם תשובה ד ד שהאוכל סעודה שאינה מספקת לבעליה יש בו משום אבק גזל, ולפי נוסח אחד ברמב"ם עדות י ד יש גם אבק גזל, והוא המשחק בקוביא, ועי"ש בכסף משנה.</ref>.

	==אבק רבית==		==אבק רבית==

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-25T07:08:54Z

הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

דף חדש

{{מיקרופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' ק – קב.</ref>
- מה שאינו עיקר האיסור, אלא צד קל שבו, כמו אבק העולה מדבר הנכתש במכתשת ({{מקור|רש"י סוכה מ ב ד"ה כמה}}).

ארבע אבקות הן: אבק רבית, אבק שביעית, אבק עבודה זרה, ואבק לשון הרע ({{מקור|תוספתא עבודה זרה (צוקרמאנדל}}) א י)<ref>ועי' רמב"ם תשובה ד ד שהאוכל סעודה שאינה מספקת לבעליה יש בו משום אבק גזל, ולפי נוסח אחד ברמב"ם עדות י ד יש גם אבק גזל, והוא המשחק בקוביא, ועי"ש בכסף משנה.</ref>.

==אבק רבית==

קבלת שכר בעד המתנת מעותיו - "אגר נטר" ({{מקור|בבא מציעא סג ב}}) - כשנעשה באופן האסור מן התורה נקרא רבית קצוצה ({{מקור|שם סא ב}}), ובאופן שאינו אסור אלא מדרבנן נקרא אבק רבית ({{מקור|שם, וסז א}}). איסורו משום גזירה שמא יבוא לרבית של תורה ({{מקור|רמב"ם מלוה ו א}}).

אופנים שונים של אבק רבית הם:

*על ידי מקח וממכר, כגון המוכר לחברו קרקע או מטלטלין ואמר לו אם מעכשיו תתן לי הדמים הרי הן שלך במאה, ואם עד זמן פלוני הרי הם שלך בעשרים ומאה, הרי זה אבק רבית - שמן התורה אין איסור רבית אלא בדרך הלואה ({{מקור|בבא מציעא ס ב}}) - שזה דומה כמי שנוטל עשרים בשביל שנתן לו מאה להשתמש בה עד זמן פלוני ({{מקור|רמב"ם מלוה ח א, על פי בבא מציעא סה א}}).

*תשלום רבית כשלא התנו כן בשעת ההלואה, שלא אסרה תורה אלא כשעל דעת כן הלוהו, ואסור משום אבק רבית ({{מקור|רמב"ם שם יא}}; {{מקור|רא"ש בבא מציעא פ"ה סי' טז-יז}}).

*כשממון המלוה נתרבה אבל הלוה אינו חסר, כגון שהלוהו על דעת שידור בחצרו והחצר אינה עומדת להישכר, אסור ({{מקור|בבא מציעא סד ב}}) משום אבק רבית ({{מקור|טור יורה דעה סי' קסו}}), שמן התורה אינו אסור אלא כשיש נשך ללוה ותרבית למלוה, וזו תרבית היא בלי נשך ({{מקור|רא"ש בבא מציעא שם}})<ref>וראה עוד תוספתא שם יא; אור זרוע ח"א שו"ת תשעג. על הדעות השונות והפרטים שבאבק רבית, ראה ערך רבית.</ref>.

==אבק שביעית==

עיקר האיסור של שביעית הוא עבודת הקרקע: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה {{מקור|(ראה ערך }}שביעית{{מקור|)}}, אבל האיסור לסחור בפירות שביעית הוא איסור קל שבה ({{מקור|רש"י סוכה מ ב ד"ה אדם}}), ונקרא אבק שביעית ({{מקור|תוספתא עבודה זרה (צוקרמאנדל}}) א י,יב; תוספתא ערכין ({{מקור|צוקרמאנדל}}) ה ט; בבלי סוכה שם ועוד). ואמרו: בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות של שביעית, לסוף מוכר את מטלטליו ואת כליו, שנאמר: בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ ({{מקור|ויקרא כה יג}}), וסמוך לו: וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ ({{מקור|שם יד}}), שבשביל עונשה של שביעית תבוא לידי כך ({{מקור|רש"י סוכה שם}}), לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו, לא באת לידו עד שמוכר את ביתו, לא באת לידו עד שמוכר את בתו, לא באת לידו עד שלוה ברבית, לא באת לידו עד שמוכר את עצמו ({{מקור|תוספתא ערכין שם}}; {{מקור|קדושין כ א}}).

שלא כאבק רבית, שאין איסורו אלא מדרבנן, אבק שביעית אסור מן התורה, שנאמר: וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה ({{מקור|ויקרא כה ו}}), ודרשו: לאכלה ולא לסחורה ({{מקור|עבודה זרה סב א}}), אלא מפני שאינו עיקר האיסור של שביעית, ואינו אלא לאו הבא מכלל עשה, נקרא אבק שביעית ({{מקור|רש"י קדושין שם ד"ה אבקה}}). יש מהראשונים שכתב, שכיון שנכלל אבק שביעית יחד עם שאר האבקות ({{מקור|תוספתא עבודה זרה (צוקרמאנדל}}) א י), מוכח שאף הוא אינו מן התורה כלל, שעיקר הפסוק לְאָכְלָה בא למעט שריפה והפסד ({{מקור|יחוסי תנאים ואמוראים כתב יד, הובא בתוספת ראשונים עבודה זרה שם}}).

==אבק עבודה זרה==

לא ישא אדם ויתן עם עכו"ם ביום אידו<ref>ראה ערך אידיהן של עכו"ם.</ref> מפני אבק עבודה זרה ({{מקור|תוספתא עבודה זרה שם יג}})<ref>ועי' משנה עבודה זרה ב א, ותוס' ד"ה אסור. </ref>.

==אבק לשון הרע==

גדרו של אבק לשון הרע הוא כאשר יגרום האדם בדבריו שיספרו בני אדם לשון הרע ({{מקור|שערי תשובה לרבנו יונה סי' רכו}}), וכן אמרו: לעולם אל יספר אדם בטובתו - בשבחו - של חברו – בפני שונאיו ({{מקור|רמב"ם דעות ז ד, וראה הגהות מיימוניות וכסף משנה שם}}) - שמתוך טובתו בא לידי רעתו ({{מקור|ערכין טז א}}; {{מקור|בבא בתרא קסד ב}}), שמתוך כך גורם שיזכירו גם גנות שבו ({{מקור|רשב"ם בבא בתרא שם}}; {{מקור|רש"י ערכין טז א ד"ה בא}}; {{מקור|רמב"ם שם}}), וענין זה הוא אבק לשון הרע ({{מקור|תוספתא שם יד}}; {{מקור|רמב"ם שם}}).

ויש עוד דברים שאסורים מטעם אבק לשון הרע, כגון שאומר מי היה אומר על פלוני שיהיה כמו שהוא עתה, או שאומר שתקו מפלוני איני רוצה להודיע מה אירע לו, וכיוצא בדברים אלו ({{מקור|רמב"ם שם}}), וכל אלה איסורם מפני שעל ידי זה גורם שיספרו בגנותו ({{מקור|חפץ חיים כלל ט ס"ק א}}).

ויש שכתבו שהאומר "נורא בי פלניא" – אש אצל פלוני, "שמשמע עשיר הוא וכל שעה מצויה אש בביתו לבשל תבשילין" ({{מקור|רש"י ערכין טו ב}}) - הרי זה אבק לשון הרע ({{מקור|רשב"ם בבא בתרא קסה א ד"ה אבק}}).

ואמרו: בוא וראה כמה קשה הוא אבק לשון הרע, שדיברו הכתובים לשון בדאי – שקר ({{מקור|עי' רש"י חולין סג א ד"ה בדייא}}) - בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה, שנאמר: וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן ({{מקור|בראשית יח יב}}), ולאברהם אינו אומר כן, אלא: וַאֲנִי זָקַנְתִּי ({{מקור|שם יג. ירושלמי פאה א א}}), ואין זה לשון הרע ממש דמה גנאי דיברה עליו, אלא כאבק לשון הרע הוא ({{מקור|פני משה שם}}).

אבק לשון הרע הוא משלש עבירות שאין אדם ניצול מהן בכל יום ({{מקור|בבא בתרא קסה א}}; {{מקור|רמב"ם אסורי ביאה כב יט}})<ref>וראה שערי תשובה לרבנו יונה שער ג אות' רכו-רכז. וראה עוד בערך לשון הרע.</ref>.

==הערות שוליים==

<references/>

מיקרופדיה תלמודית:אבק - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח ב־06:27, 27 ביוני 2013

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.