<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97</id>
	<title>מיקרופדיה תלמודית:אבני מזבח וכבש המזבח - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97&amp;action=history"/>
	<updated>2026-04-16T12:40:54Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.0</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97&amp;diff=84916&amp;oldid=prev</id>
		<title>יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97&amp;diff=84916&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2013-06-25T07:08:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. &lt;a href=&quot;/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&quot; title=&quot;ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית&quot;&gt;לפרטים נוספים&lt;/a&gt;.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;{{מיקרופדיה תלמודית}}&lt;br /&gt;
&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;הגדרה&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&amp;lt;ref&amp;gt;א, ערך אבני מזבח טור&amp;#039; צז – צח.&amp;lt;/ref&amp;gt;&lt;br /&gt;
- האבנים שבונים בהן את המזבח ואת כבש המזבח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==סיכום תמציתי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;div class=&amp;quot;talmudit-lex&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבונה במזבח אבן שנגע בה ברזל לוקה, והאיסור נמנה בין הלאוין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל אבן שנגע בה ברזל, אף על פי שלא נפגמה, פסולה למזבח, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם, והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אינו פוסל אלא ברזל, אבל לא שאר מיני מתכות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבן שנפגמה פסולה למזבח [משנה מידות שם], ואפילו נפגמה אחר שנבנה המזבח, נפסלת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אינה פסולה אלא אותה האבן, אבל שאר האבנים כשרות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבונה אבן פגומה במזבח עובר בעשה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבני מזבח היו מביאים מבקעת בית כרם, ששם היו אבנים חלקות, או מן הים הגדול, ששם היו אבנים חלקות מששת ימי בראשית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנותץ אבן אחת מן המזבח לוקה, ודוקא כשנתץ דרך השחתה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבני הכבש שוות לכל דיניהן לאבני המזבח, שהכבש הוא כמזבח לכל דבר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
==נגיעת ברזל באבני מזבח==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית ({{מקור|שמות כ כב}}), אין גזית אלא גזוזות, שהונף עליהן ברזל ({{מקור|מכילתא שם}}), והבונה במזבח אבן שנגע בה ברזל לוקה ({{מקור|רמב&amp;quot;ם בית הבחירה א טו}})&amp;lt;ref&amp;gt;בדפוסי הרמב&amp;quot;ם המאוחרים כתוב בהלכה יג: &amp;quot;המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים גזית&amp;quot;. והמלה &amp;quot;גזית&amp;quot; טעות הדפוס הוא (הגהות יעב&amp;quot;ץ על הרמב&amp;quot;ם), וצריך להיות כמו בכל כתבי היד (רמב&amp;quot;ם על פי הרב יוסף קאפח, ירושלים תשנ&amp;quot;א) ובדפוסים ראשונים: &amp;quot;אלא בנין אבנים&amp;quot;.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האיסור נמנה בין הלאוין ({{מקור|ספר המצות לא תעשה עט}}; {{מקור|סמ&amp;quot;ג לאוין רצ}}; {{מקור|החינוך מצוה מ}}). ויש מהראשונים שמנו שני לאוין נפרדים: לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית ({{מקור|שמות שם. רמב&amp;quot;ם שם}}), ו- לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל ({{מקור|דברים כז ה. בעל הלכות גדולות לאוין לד, ולאוין רעט}}; {{מקור|אזהרות רבי שלמה אבן גבירול מצוה כג ומצוה שט}}; {{מקור|יראים השלם סי&amp;#039; ש וסי&amp;#039; שצג, ועי&amp;quot;ש בתועפות ראם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כל אבן שנגע בה ברזל, אף על פי שלא נפגמה, פסולה למזבח, שנאמר ({{מקור|שמות שם}}): כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ ({{מקור|רמב&amp;quot;ם שם, על פי מידות ג ד}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אין המזבח כולו נפסל אם בנה בו אבן שנגע בה ברזל, שנאמר: לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, הן פסולות ולא המזבח פסול ({{מקור|מכילתא שם. וראה רמב&amp;quot;ם שם טז}}). ויש שכתב שכל המזבח נפסל אם נגע ברזל במקצתו ({{מקור|באור הגר&amp;quot;א למידות שם. את הרמב&amp;quot;ם לא הזכיר}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אינו פוסל אלא ברזל, אבל לא שאר מיני מתכות ({{מקור|תוספתא בבא קמא (ליברמן}}) ז ו; שמחות סוף פ&amp;quot;ח. ועי&amp;#039; רמב&amp;quot;ן סוף פ&amp;#039; יתרו).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש אומרים, שאיסור הנפת ברזל על אבן של מזבח אינו אלא בשעת הבנין, ולא כשהיא כבר בנויה במזבח, אף שהיא נפסלת בכך ({{מקור|משנה למלך שם, על פי הרמב&amp;quot;ם}}; {{מקור|מנחת חנוך שם}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה מהר&amp;quot;ם שיק על תרי&amp;quot;ג מצוות מצוה מ; ר&amp;quot;י פרלא בביאורו לרב סעדיה גאון לא תעשה קפז.&amp;lt;/ref&amp;gt;; ויש אומרים שהאיסור הוא אף לאחר שהאבן בנויה במזבח ({{מקור|בעל הלכות גדולות לאוין רעט}}; {{מקור|אזהרות רבי שלמה אבן גבירול מצוה שט}}; {{מקור|יראים השלם סי&amp;#039; שצג}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טעם האיסור:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*הברזל נברא לקצר ימיו של אדם, והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך ({{מקור|משנה מידות שם}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה עוד תוס&amp;#039; סוכה מט א ד&amp;quot;ה שכל; משנה למלך שם; התורה והמצוה למלבי&amp;quot;ם סוף יתרו; מנחת חנוך מצוה מ.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*להרחיק את האדם מעבודה זרה, שכן מנהג עובדי עבודה זרה היה לסתת את אבני מזבחותיהם ({{מקור|מורה הנבוכים ג מה}}; {{מקור|רשב&amp;quot;ם שמות כ כא}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה עוד טעמים באבן עזרא שמות כ כא; רמב&amp;quot;ן שם כב. &amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שלימותן==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבן שנפגמה פסולה למזבח ({{מקור|משנה מידות שם}}), שנאמר: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה&amp;#039; ({{מקור|דברים כז ו. רמב&amp;quot;ם בית הבחירה א יד. ועי&amp;#039; עבודה זרה נב ב, ורש&amp;quot;י חולין יח א ד&amp;quot;ה באבנא}}), ואפילו נפגמה אחר שנבנה המזבח, נפסלת ({{מקור|זבחים נט א. ועי&amp;#039; רש&amp;quot;י חולין יז סוף עמ&amp;#039; ב: כשהוא בחזקתו}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אינה פסולה אלא אותה האבן, אבל שאר האבנים כשרות ({{מקור|מידות שם}}; {{מקור|רמב&amp;quot;ם שם טז}}), שנאמר ({{מקור|שמות כ כב}}): וַתְּחַלְלֶהָ, היא מחוללת ואין המזבח מחולל ({{מקור|מכילתא דרשב&amp;quot;י סוף יתרו}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיעור הפגימה כחגירת ציפורן ({{מקור|חולין יח א}}; {{מקור|רמב&amp;quot;ם שם יד}}) - שתעכב בה צפורן אם בודקים כבדיקת סכין ({{מקור|שחיטה}}) ({{מקור|רש&amp;quot;י בכורות לז ב ד&amp;quot;ה שתחגור}}). בפגימת הסיד שעל גבי האבנים נחלקו תנאים אם שיעורו טפח או כזית ({{מקור|חולין שם}}). הלכה: טפח ({{מקור|רמב&amp;quot;ם בית הבחירה סוף פ&amp;quot;ב}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה יראים השלם סי&amp;#039; שי,  בהבדל בין פגימת האבנים ופגימת הסיד, ועי&amp;quot;ש בתועפות ראם.&amp;lt;/ref&amp;gt;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבונה אבן פגומה במזבח עובר בעשה ({{מקור|רמב&amp;quot;ם שם א טו}}), שנאמר: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, ולא פגומות, והרי זה לאו הבא מכלל עשה ({{מקור|שו&amp;quot;ת הרדב&amp;quot;ז ללשונות הרמב&amp;quot;ם סי&amp;#039; צג. ועי&amp;#039; משנה למלך שם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבני מזבח היו מביאים מבקעת בית כרם ({{מקור|מידות ג ד}}), ששם היו אבנים חלקות ({{מקור|פירוש הרא&amp;quot;ש שם}})&amp;lt;ref&amp;gt;וראה רמב&amp;quot;ם שם יד, ומשנה למלך שם. ועי&amp;#039; פירוש הרא&amp;quot;ש שם.&amp;lt;/ref&amp;gt;, או מן הים הגדול ({{מקור|רמב&amp;quot;ם בית הבחירה א יד, על פי זבחים נד א, עי&amp;#039; כסף משנה שם}}), ששם היו אבנים חלקות מששת ימי בראשית ({{מקור|תוס&amp;#039; סוכה מט א ד&amp;quot;ה שכל}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==איסור נתיצתן==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנותץ אבן אחת מן המזבח לוקה, שנאמר: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וגו&amp;#039; לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה&amp;#039; אֱלֹקֵיכֶם ({{מקור|דברים יב ג-ד. ספרי שם}}; {{מקור|תוספתא מכות (צוקרמאנדל}}) ה ח; רמב&amp;quot;ם בית הבחירה א יז), ודוקא כשנתץ דרך השחתה ({{מקור|רמב&amp;quot;ם שם}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבני הכבש==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבני הכבש שוות לכל דיניהן לאבני המזבח ({{מקור|מידות ג ד}}; {{מקור|רמב&amp;quot;ם שם יד-טז}}), שהכבש הוא כמזבח לכל דבר {{מקור|(עי&amp;#039; מפרש תמיד כח א. וראה ערך }}כבש{{מקור|)}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;references/&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יוסף שמח בוט</name></author>
	</entry>
</feed>