https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA 2026-04-11T22:46:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=84915&oldid=prev 2013-06-25T07:08:43Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; פט – צב.&lt;/ref&gt;<br /> - האבנים שבונים בהן את המקדש והעזרות.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex-header&quot;&gt;איכותן &lt;/div&gt;<br /> כשבונים ההיכל והעזרה בונים באבנים גדולות, ואם לא מצאו אבנים בונים בלבֵנים.<br /> <br /> מרצפים את כל העזרה באבנים יקרות.<br /> <br /> האבנים שבבית ראשון שבנה שלמה המלך, היו מכוסות ארזים מבפנים ומצופות זהב עד אשר אֵין אֶבֶן נִרְאָה, וכן אבני הרצפה ושל ההיכל והדביר היו מצופות עצי ברושים ועליהם זהב. כותלי העזרות היו בנויים ג&#039; שורות אבני גזית ועליהן שורה של ארזים.<br /> <br /> הורדוס בנה את הבית באבני שיש כחול ירוק ולבן, שורה יוצאת ושורה נכנסת, ולא נתנו לו חכמים לצפותן בזהב מבחוץ, כדי שייראו כגלי הים שהם צפים ונעים.<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex-header&quot;&gt;חציבתן &lt;/div&gt;<br /> אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש, וכל מעשיהן יהיו לשם קודש.<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex-header&quot;&gt;סיתותן &lt;/div&gt;<br /> נחלקו תנאים אם מותר היה לסתת את אבני ההיכל והעזרות בברזל אם לאו: יש מהתאנים הסבור שבשמיר נבנה בית המקדש, וכמו שהסיעו את האבנים מן ההר לא סיתתוה שוב בכלי ברזל; ויש מהתנאים הסבור שהיה מתקן מבחוץ על ידי ברזל ומכניס מבפנים. ההלכה: אין מפצלים את אבני הבנין בהר הבית, אלא מפצלים אותן ומסתתים אותן מבחוץ, ואחר כך מכניסים אותן לבנין.<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex-header&quot;&gt;שלימותן &lt;/div&gt;<br /> אבני היכל ועזרות צריכות להיות שלימות ולא פגומות, ואם נפגמו הרי הן פסולות וצריכות גניזה.<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex-header&quot;&gt;נתיצתן &lt;/div&gt;<br /> הנותץ אבן אחת מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח לוקה, והוא הדין הסותר אבן אחת משאר העזרה, אבל דוקא כשנתץ דרך השחתה, ואם נותץ כדי לתקן מותר.<br /> <br /> &lt;/div&gt;<br /> ==איכותן וציפויין==<br /> <br /> כשבונים ההיכל והעזרה בונים באבנים גדולות, שנאמר: אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת ({{מקור|מלכים א ה לא}}), ואם לא מצאו אבנים בונים בלבֵנים ({{מקור|רמב&quot;ם בית הבחירה א ח}}).<br /> <br /> מרצפים את כל העזרה באבנים יקרות ({{מקור|רמב&quot;ם שם י}})&lt;ref&gt;ועי&#039; מגילה כב ב, ורש&quot;י יומא מג ב ד&quot;ה על הרובד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> האבנים שבבית ראשון שבנה שלמה המלך, היו מכוסות ארזים מבפנים ומצופות זהב עד אשר אֵין אֶבֶן נִרְאָה ({{מקור|מלכים א ו יח}}), וכן אבני הרצפה ושל ההיכל והדביר היו מצופות עצי ברושים ({{מקור|שם ו טו}}) ועליהם זהב ({{מקור|שם ו ל}}). כותלי העזרות היו בנויים ג&#039; שורות אבני גזית ועליהן שורה של ארזים ({{מקור|שם ו לו ובמפרשים}})&lt;ref&gt;ועי&#039; ראש השנה ד א בענין השינויים בין בנין שלמה לבנין כורש.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הורדוס בנה את הבית באבני שיש כחול ירוק ולבן, שורה יוצאת ושורה נכנסת, ולא נתנו לו חכמים לצפותן בזהב מבחוץ, כדי שייראו כגלי הים שהם צפים ונעים ({{מקור|סוכה נא ב}}; {{מקור|בבא בתרא ד א, ורש&quot;י שם}})&lt;ref&gt;ועי&#039; ערוך לנר בסוכה שם, שגם לסיידם לא נתנו לו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==חציבתן==<br /> <br /> אבני קודש צריך שתהא חציבתן בקודש ({{מקור|ירושלמי יומא ג ו}}), היינו שיחצבו אותן לשם קודש, וכל מעשיהן יהיו לשם קודש ({{מקור|קרבן העדה שם. וראה בפני משה שם}}).<br /> <br /> אבנים וקורות שחצבו מתחילה לשימוש של הדיוט ({{מקור|ויש גורסים: לבית הכנסת (גירסת כתב יד ווינה ורמב&quot;ם, ועי&#039; כסף משנה שם}})) אין בונים אותן בהר הבית ({{מקור|תוספתא מגילה (ליברמן}}) ב טז; רמב&quot;ם בית הבחירה סוף פ&quot;א); אבל אם שינה צורתן הקודמת מותר, כמו הכיור ({{מקור|ראה ערכו}}) שנעשה ממראות הצובאות ({{מקור|מגן אברהם סי&#039; קמז סק&quot;ה}}). ויש מפקפקים בדבר ({{מקור|שו&quot;ת ושב הכהן סי&#039; ה}}).<br /> <br /> ==סיתותן==<br /> <br /> לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית ({{מקור|שמות כ כב}}), בו - במזבח - אי אתה בונה, אבל אתה בונה בהיכל ובקדש הקדשים ({{מקור|מכילתא שם}}); וכן נאמר: כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת וגו&#039; מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה ({{מקור|מלכים א ז ט}}), והיינו: גזית, ואין גזית אלא גזוזות שהונף עליהן ברזל ({{מקור|מכילתא שם}}). ואף על פי שכתוב: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ ({{מקור|מלכים א ו ז}}), פירושו: בבית אינו נשמע, אבל בחוץ נשמע ({{מקור|מכילתא שם}}).<br /> <br /> בבבלי נחלקו תנאים בדבר: בשמיר - בריה מששה ימי בראשית ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו ({{מקור|רש&quot;י גיטין סח א ד&quot;ה שמיר}}) - נבנה בית המקדש, שנאמר: וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה ({{מקור|מלכים א שם}}), הדברים ככתבן, כמו שהסיעוה מן ההר ולא סיתתוה שוב בכלי ברזל, דברי ר&#039; יהודה; אמר לו ר&#039; נחמיה, וכי אפשר לומר כן, והלא כבר נאמר כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת וגו&#039; מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה ({{מקור|מלכים א שם}}), אם כן מה תלמוד לומר לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ ({{מקור|שם}}), שהיה מתקן מבחוץ ומכניס מבפנים ({{מקור|תוספתא סוטה (ליברמן}}) טו א; סוטה מח ב). ההלכה: אין מפצלים את אבני הבנין בהר הבית, אלא מפצלים אותן ומסתתים אותן מבחוץ, ואחר כך מכניסים אותן לבנין ({{מקור|רמב&quot;ם בית הבחירה א ח}})&lt;ref&gt;וראה רמב&quot;ן שמות כ כב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==שלימותן==<br /> <br /> אבני היכל ועזרות צריכות להיות שלימות ולא פגומות, ושיעור הפגימות שתחגור צפורן - שתעכב בה צפורן אם בודקין כבדיקת סכין [שחיטה] ({{מקור|רש&quot;י בכורות לז ב ד&quot;ה שתחגור}}) - באותו פגם ({{מקור|חולין יח א, ותוס&#039; שם ד&quot;ה וכמה}}; {{מקור|רמב&quot;ם שם יד}})&lt;ref&gt;וראה רמב&quot;ן שם; מנחת חנוך מצוה צה.&lt;/ref&gt;. נפגמו או שנגממו - נחתכו בסכין ולא חיסרו אלא כעין סדק ({{מקור|עי&#039; רש&quot;י בכורות לז א ד&quot;ה פגימה}}) - פסולות, ואין להן פדיון אלא נגנזות ({{מקור|רמב&quot;ם שם טו, על פי תוספתא מגילה ב טז}})&lt;ref&gt;ועי&#039; אבן האזל שם ט שנסתפק אם גם האבנים של עזרת נשים בכלל זה.&lt;/ref&gt; - אין להן פדיון מפני שהן קדושות קדושת הגוף ({{מקור|מלחמות לרמב&quot;ן עבודה זרה נב ב. ועי&#039; מנחות ק ב}}), ואין יוצאות לחולין על ידי מעילה ({{מקור|שם}})&lt;ref&gt;ועי&#039; שו&quot;ת חתם סופר חאו&quot;ח סי&#039; לח; שו&quot;ת שאילת דוד חאו&quot;ח סי&#039; ג.&lt;/ref&gt;. ויש אומרים שאין בהן קדושת הגוף ויוצאות לחולין על ידי מעילה ({{מקור|הרז&quot;ה במאור עבודה זרה שם, באבני מזבח}}), ומכל מקום נגנזות ואינן נפדות מפני שאסורות להדיוט לאחר שהשתמשו בהן לגבוה ({{מקור|משנה למלך שם סוף טו, על פי עבודה זרה נב ב}}).<br /> <br /> נידלדלה אבן מאבני העזרה ועמד הכהן עליה, אם אין דעתו לחברה, חוצצת ({{מקור|זבחים כד א. הרמב&quot;ם השמיט, ועי&#039; כסף משנה שם}}).<br /> <br /> ==נתיצתן==<br /> <br /> הנותץ אבן אחת מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח לוקה, שנאמר: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וגו&#039; לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה&#039; אֱלֹקיכֶם ({{מקור|דברים יב ג-ד. ספרי שם}}; {{מקור|תוספתא מכות (צוקרמאנדל}}) ה ח; רמב&quot;ם שם יז), והוא הדין הסותר אבן אחת משאר העזרה ({{מקור|ספרי שם}}; {{מקור|רמב&quot;ם יסודי התורה ו ז}}; {{מקור|ראב&quot;ד בהשגות בית הבחירה שם טז, לפי הבנת האור שמח ואבן האזל}}).<br /> <br /> יש שכתב לחלק בין סותר ונותץ - סותר עניינו כשהאבן מחוברת, ואסור אפילו בעזרות, מפני שהוא מקום של עבודת ה&#039; בקרבנות, בשחיטה וכיוצא, אבל בתלושה אינו עובר, מה שאין כן באבני היכל ובין האולם ולמזבח, שהאבן גופה היא חלק מהמקדש, ואפילו בתלושה ממקומה עובר כשנותצה ({{מקור|אבן האזל שם, על פי דיוק לשון הרמב&quot;ם ביסודי התורה ובבית הבחירה שם}})&lt;ref&gt;ועי&#039; מגן אברהם סי&#039; קנב סק&quot;ו; שו&quot;ת חתם סופר או&quot;ח סי&#039; לב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ולאו דוקא אבן אחת, אלא כל שעושה בנתיצתו רושם בבנין ({{מקור|אור החיים דברים יב ד}}; {{מקור|מנחת חנוך מצוה תלז}}).<br /> <br /> אינו לוקה אלא על עזרת ישראל שהיא מחנה שכינה, ולא על עזרת נשים, וכן בגגין ועליות, מלבד גג ההיכל ({{מקור|מנחת חנוך שם}}).<br /> <br /> ודוקא שנותץ דרך השחתה ({{מקור|רמב&quot;ם שם, ובית הבחירה שם יז}}), אבל נותץ כדי לתקן מותר ({{מקור|כסף משנה בית הבחירה שם. ועי&#039; בית יוסף יורה דעה סי&#039; רעו, בשם רי&quot;א}})&lt;ref&gt;בדין נותץ אבני בית כנסת – ראה ערך בית כנסת.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט