https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%98 2026-04-11T22:50:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%98&diff=84913&oldid=prev 2013-06-25T07:08:35Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; פז-פח. וראה עוד ערך בגדי כהנה. &lt;/ref&gt;<br /> - חגורה שהיה הכהן חוגרה על כתונתו, והוא אחד מארבעה בגדי כהונה.<br /> <br /> ==סיכום תמציתי==<br /> <br /> &lt;div class=&quot;talmudit-lex&quot;&gt;<br /> <br /> שלשה אבנטים היו במקדש:<br /> <br /> א. האבנט שנצטוה הכהן הגדול לחגור בכל ימות השנה, היה עשוי מעשה רוקם מארבעה מינים – שש, תכלת, ארגמן, תולעת שני, והוא היה כלאיים, שכן הכיל צמר ופשתן.<br /> <br /> ב. אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים היה עשוי פשתן לבן בלבד, בלי צמר, ולא היה עשוי מעשה רוקם.<br /> <br /> ג. אבנט של כהן הדיוט נחלקו בו תנאים אם היה כאבנטו של כהן גדול בכל ימות השנה, של כלאים, או שהיה של פשתן בלבד, והלכה שאבנטו של כהן הדיוט של כלאים היה.<br /> <br /> אורך האבנט היה ל&quot;ב אמה, ורחבו כשלש אצבעות.<br /> <br /> הכהנים חוגרים אותו על הכתונת, לפני לבישת המצנפת. אף הכהן הגדול חוגרו על הכתונת, ואחר כך לובש את המעיל. ויש שכתבו שאין הסדר מעכב, ואין הקפדה באבנט מה ילבש קודם ואחר כך.<br /> <br /> הכהנים חוגרים אותו על צלעותיהם כנגד המרפק שהוא כנגד הלב. הכהן כורך את האבנט סביבו מספר פעמים - יש אומרים שהיה מקיפו ב&#039; פעמים, ויש אומרים, ל&quot;ב פעמים כמנין לב.<br /> <br /> חלון מיוחד היה בבית המקדש בלשכת הבגדים בשביל שמירה על האבנטים.<br /> <br /> יש אומרים, שאסור לכהן הדיוט ללבוש את האבנט שלא בשעת העבודה, מפני שהוא כלאים.<br /> <br /> יש מי שסובר שאף כהן גדול אסור ללובשו שלא בשעת עבודה; ויש אומרים שכהן גדול מותר ללובשו כל זמן שהוא במקדש אף כשאינו עובד.<br /> <br /> ויש אומרים, שאף הכהנים מותרים ללבוש את האבנט כל זמן שהם במקדש, אפילו שלא בשעת עבודה.<br /> <br /> כל בגד מבגדי כהונה מכפר על עוון מיוחד, והאבנט היה מכפר על הרהור שבלב; יש אומרים שהוא מכפר על הגנבים; ויש אומרים שמכפר על העוקמנים בלב, היינו האנשים המעקמים דבריהם ולבם בל עמם.<br /> <br /> &lt;/div&gt;<br /> ==אבנט של כהן גדול בכל ימות השנה==<br /> <br /> ===מעשה רוקם===<br /> <br /> האבנט שנצטוה הכהן הגדול לחגור בכל ימות השנה, מצותו שיהיה עשוי מעשה רוקם - שתהיינה הצורות הנעשות באריגה נראות מצד אחד בפני האריג ({{מקור|רמב&quot;ם כלי המקדש ח טו}})&lt;ref&gt;וראה יומא עב ב, מחלוקת תנאים. וראה עוד ערך בגדי כהונה.&lt;/ref&gt; - שנאמר: וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם ({{מקור|שמות כח לט}}).<br /> <br /> ===המינים ושזירתם===<br /> <br /> מצותו שיהיה עשוי מארבעה מינים – שש משזר, תכלת, ארגמן ותולעת שני ({{מקור|שם לט כט. וראה רש&quot;י ותוס&#039; יומא ו א ד&quot;ה אמר}}). נמצא שהיה האבנט עשוי כלאים, שהרי השש הוא פשתן, והתכלת היא צמר ({{מקור|רש&quot;י שם, על פי יומא יב ב}}), וגם הארגמן ותולעת השני של צמר הם ({{מקור|רמב&quot;ם כלי המקדש ח יג}}).<br /> <br /> כל מין ומין היה כפול ששה חוטים, והם 24 חוטים שזורים ({{מקור|יומא עא ב, ורש&quot;י ד&quot;ה אלא}})&lt;ref&gt;על סדר שזירתם ראה ערך בגדי כהונה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> יש סוברים שהאבנט היה עשוי כולו פשתן לבן וחוטיו כפול ששה, שוה לשאר שלשת הבגדים השוים בכל הכהנים, שהיו עשויים שש, אלא שהיה רקום בצמר ({{מקור|רמב&quot;ם שם א}}; {{מקור|סמ&quot;ג עשין קעג}}; {{מקור|חנוך מצוה צט}})&lt;ref&gt;וכעין זה כתוב בקדמוניות ליוסף בן מתתיהו ג ז א, שנארגו בו פרחים מתולעת שני וארגמן עם תכלת ושש, והוא הבוץ. ועי&#039; תפארת ישראל כללי בגדי כהונה.&lt;/ref&gt;, והצמר היה של שלשת המינים, תכלת וארגמן ותולעת שני ({{מקור|מרכבת המשנה שם}}; {{מקור|מעשה רוקח שם. ועיין קרית ספר שם, ומשנה למלך שם}}).<br /> <br /> ==אבנט של כהן גדול ביום הכפורים==<br /> <br /> אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים היה עשוי פשתן לבן בלבד, בלי צמר, שנאמר: וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר ({{מקור|ויקרא טז ד}}), והבד הוא פשתן ({{מקור|יומא עא ב}}; {{מקור|זבחים יח ב}}; {{מקור|רמב&quot;ם כלי המקדש ח יג}}).<br /> <br /> חוטיו כפולים ששה, וזה מצוה מן המובחר, אבל אינו מעכב, וכשר אפילו אם היה חוט אחד בלבד ({{מקור|רמב&quot;ם שם יד}}), ויש אומרים שמעכב ({{מקור|רש&quot;י זבחים יח ב. ועי&#039; משנה למלך שם}}).<br /> <br /> מכיון שהיה מפשתן בלבד לא היה עשוי מעשה רוקם, לפי שהרקמה היתה עשויה רק בדברים שהם מארבעה המינים ({{מקור|מנחת חינוך מצוה צט}}).<br /> <br /> ==אבנט של כהן הדיוט==<br /> <br /> באבנט של כהן הדיוט נחלקו תנאים אם היה כאבנטו של כהן גדול בכל ימות השנה, היינו של כלאים, או שהיה של פשתן בלבד ({{מקור|יומא יב א, ושם ו א}}). הלכה, שאבנטו של כהן הדיוט של כלאים היה ({{מקור|רמב&quot;ם כלי המקדש ח א, יא-יב}}), אבל יש מי שאומר שלא היה עשוי מעשה רוקם כמותו ({{מקור|רמב&quot;ם שם ב, לפי משנה למלך שם}}; {{מקור|חינוך מצוה צט, ועי&#039; מנחת חינוך שם}}); ויש מי שאומר, שאף לא היה של ארבעה מינים, אלא של צמר נוסף על הפשתים, לפי שלא למדנו לרבות בו אלא שהוא של כלאים ({{מקור|רלב&quot;ג שמות שם, הובא במשנה למלך שם}}); ויש הסוברים, שגם של כהן הדיוט היה עשוי מעשה רוקם ({{מקור|סמ&quot;ג עשין קעג. ועי&#039; משנה למלך שם}}; {{מקור|רמב&quot;ן שמות לט כט}}), לפי שכל מה שכתוב בכהן גדול, למדנו לרבות גם בכהן הדיוט ({{מקור|רמב&quot;ן שם}}), וכשם שלמדנו שהוא של כלאים, למדנו שהוא גם מעשה רוקם ({{מקור|משנה למלך שם}}), והצמר היה של שלשה המינים ({{מקור|תוס&#039; שבת כא א ד&quot;ה שמחת}}).<br /> <br /> ==מידת האבנט==<br /> <br /> אורך האבנט היה ל&quot;ב אמה ({{מקור|ירושלמי יומא ז ג}}; {{מקור|ויקרא רבה (וילנא}}) י ו; רמב&quot;ם כלי המקדש ח יט; החינוך מצוה צט), ורחבו כשלש אצבעות ({{מקור|רמב&quot;ם שם. ובקדמוניות ג ז א: כארבע אצבעות}})&lt;ref&gt;וראה רבנו חננאל שבת נז ב ד&quot;ה ולא. במידות האמה והאצבע – ראה ערכיהם.&lt;/ref&gt;, והיה חלול ונבוב ({{מקור|ויקרא רבה שם, וכן הוא בקדמוניות שם}}).<br /> <br /> ==סדר לבישתו ומקומו==<br /> <br /> ===כהן הדיוט===<br /> <br /> הכהנים חוגרים אותו על הכתונת, לפני לבישת המצנפת ({{מקור|רמב&quot;ם שם י א}})&lt;ref&gt;ועי&#039; שו&quot;ת שאגת אריה סימן כט, שכתב שהאבנט לובש אחרי המצנפת.&lt;/ref&gt;, שנאמר: וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת, וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט ({{מקור|שמות כט ח-ט}}), וכן כתוב: וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט ({{מקור|ויקרא ח יג}}).<br /> <br /> ===כהן גדול===<br /> <br /> אף הכהן הגדול חוגרו על הכתונת, ואחר כך לובש את המעיל ({{מקור|רמב&quot;ם שם ג}}), שנאמר: וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל ({{מקור|ויקרא שם ז}}).<br /> <br /> ויש שכתבו שאין הסדר מעכב, ואין קפידא באבנט מה ילבש לפניו ומה לאחריו ({{מקור|מנחת חינוך מצוה צט. ועי&#039; שאגת אריה סי&#039; כט}}).<br /> <br /> ===מקומו וצורת חגירתו===<br /> <br /> אין הכהנים חוגרים אותו לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם, שנאמר: לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע ({{מקור|יחזקאל מד יח}}), ופירושו: לא יחגרו במקום שמזיעים, אלא כנגד אצילי ידיהם ({{מקור|זבחים יח ב}}) - על צלעותיהם כנגד המרפק ({{מקור|רש&quot;י שם}}), שהוא כנגד הלב ({{מקור|זבחים פח ב, ורש&quot;י}})&lt;ref&gt;וכן תרגם יונתן בן עוזיאל: על לבביהון יסרון - יחזקאל שם. ועי&#039; רמב&quot;ם שם ב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הכהן מקיפו סביבו כרך על גבי כרך עד שגומר וקושר ({{מקור|רמב&quot;ם שם א}}). יש אומרים שהיה מקיפו ב&#039; פעמים ({{מקור|תוס&#039; ערכין טו ב ד&quot;ה אבנט}}), ויש אומרים, ל&quot;ב פעמים כמנין לב ({{מקור|שיטה מקובצת שם טז א}})&lt;ref&gt;כנראה גם בתוס&#039; צריך לומר כן. ועי&#039; קדמוניות שם שהיה האיזור משתלשל עד קרסוליו, ובשעת העבודה משליכו מעל לכתף שמאל, כדי שלא יפריע לו בלכתו הנה והנה. ולדעה זו שהקיפו ל&quot;ב פעמים צריך לומר שאורך האבנט היה צ&quot;ו אמה, כי עובי אדם בינוני ג&#039; אמות. ועי&#039; ס&#039; שעורי תורה, ירושלים תש&quot;ז, עמ&#039; 48. וראה משנה עדויות ג ד שאבנט נקרא גלגילון, ופירש במלאכת שלמה שם על שם שמגלגל אותו על גופו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==שמירת האבנטים במקדש==<br /> <br /> חלון מיוחד היה בבית המקדש בלשכת הבגדים - היא לשכת פנחס המלביש, שהיתה בעזרת ישראל מימין לשער ניקנור ({{מקור|מידות א ד}}; {{מקור|רמב&quot;ם בית הבחירה ה יז, ושם כלי המקדש ז כ}}) - בשביל האבנטים, והיה כתוב עליו אבנט ({{מקור|רמב&quot;ם שם ח ט}}).<br /> <br /> ==לבישת אבנט שלא בשעת עבודה==<br /> <br /> ===כהן הדיוט===<br /> <br /> אסור לכהן הדיוט ללבוש את האבנט שלא בשעת העבודה, מפני שהוא כלאים ({{מקור|רמב&quot;ם כלי המקדש ח יא-יב, על פי ערכין ג ב}}), ואם לבש שלא בשעת העבודה אפילו במקדש - לוקה, שלא הותר אלא בשעת עבודה שהיא מצות עשה ({{מקור|רמב&quot;ם כלאים י לב}}), ואף על פי שאמרו: במקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר ({{מקור|יומא סט א}}), לא נאמר זה באבנט, אלא בשאר בגדי כהונה ({{מקור|כסף משנה כלי המקדש שם}}; {{מקור|מאירי יומא שם}}; {{מקור|שאגת אריה סי&#039; כט}}), או שהדברים אמורים לדעת הסובר שאין באבנט של כהן הדיוט כלאים ({{מקור|תוס&#039; רי&quot;ד יומא שם}}).<br /> <br /> ויש מן הראשונים חולקים וסוברים, שכל הכהנים מותרים ללבוש את האבנט כל זמן שהם במקדש, אפילו שלא בשעת עבודה ({{מקור|ראב&quot;ד בהשגות שם, על פי יומא שם}}; {{מקור|רבנו תם בתוס&#039; מנחות מא א ד&quot;ה תכלת. וראה רבנו חננאל שם}}). ויש סוברים שהאבנט מפני שהוא קשה, בכלל אין בו משום כלאים {{מקור|(רש&quot;י יומא סט א}}; {{מקור|מאירי ביצה סוף פ&quot;א, בתי&#039; א&#039;. וראה ערך }}כלאי בגדים{{מקור|)}}.<br /> <br /> ===כהן גדול===<br /> <br /> יש מי שסובר שאף כהן גדול אסור ללובשו שלא בשעת עבודה ({{מקור|כסף משנה שם}}); ויש אומרים שאין הדברים אמורים אלא בכהן הדיוט לסוברים כן, אבל כהן גדול מותר כל זמן שהוא במקדש, לפי שכהן גדול כל שעה שירצה עובד, והרי הוא תמיד כבשעת עבודה ({{מקור|רדב&quot;ז שם. ועי&#039; קדמוניות ליוסף בן מתתיהו ג ז א}})&lt;ref&gt;וראה תוספתא סוף כלאים, לפירוש הרדב&quot;ז שם.&lt;/ref&gt;. ויש מסבירים, שכהן גדול אף על פי שאינו עובד בפועל, מכיון שהוא מרצה על ידי הציץ על טומאת מקדש וקדשיו, הרי זו היא עבודתו ({{מקור|בית הלוי ח&quot;א סי&#039; ג, ועי&#039; אבן האזל כלי המקדש שם}}).<br /> <br /> ==אבנט שבלה==<br /> <br /> בגדי כהונה שבלו מפקיעים – קורעים ({{מקור|רש&quot;י}}) - אותם ועושים מהם פתילות למנורת התמיד במקדש ({{מקור|שבת כא א}}; {{מקור|רמב&quot;ם כלי המקדש ח ה}}), אבל אבנט שבלה לא עשו ממנו פתילות למנורה כי הוא מכיל גם צמר, והצמר אינו כשר לפתילה ({{מקור|שבת שם, ורש&quot;י ד&quot;ה ומהמיניהם}})&lt;ref&gt;וראה תוס&#039; שבת שם ד&quot;ה שמחת.&lt;/ref&gt;, אבל עשו מהם פתילות בשמחת בית השואבה ({{מקור|רמב&quot;ם שם ו}}).<br /> <br /> ==כפרת האבנט==<br /> <br /> כל בגד מבגדי כהונה מכפר על עוון מיוחד {{מקור|(ראה ערך }}בגדי כהונה{{מקור|)}}, והאבנט היה מכפר על הרהור שבלב, במקום שחוגרו, כנגד הלב ({{מקור|זבחים פח ב. ועיין ערכין טז א, ובמסורת הש&quot;ס שם}}).<br /> <br /> יש אומרים שהוא מכפר על הגנבים ({{מקור|ירושלמי יומא ז ג}}; {{מקור|ויקרא רבה (וילנא}}) י ו), רמז לדבר שהאבנט הוא חלול ({{מקור|ראה לעיל}}), והגנבים מעשיהם בסתר ({{מקור|ויקרא רבה שם}}).<br /> <br /> ויש אומרים שמכפר על העוקמנים בלב, לפי שהאבנט היה ארוך והכהן מעקמו לפניו ולאחריו ({{מקור|ירושלמי שם}}; {{מקור|ויקרא רבה שם}}), לפיכך הוא מכפר על האנשים המעקמים דבריהם ולבם בל עמם ({{מקור|קרבן עדה ופני משה שם}})&lt;ref&gt;ואורכו – ל&quot;ב אמה – מרמז על הלב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט