https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%94 2026-05-02T21:54:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%94&diff=84911&oldid=prev 2013-06-25T07:08:27Z

<p>הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיקרופדיה תלמודית}}<br /> &#039;&#039;&#039;הגדרה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;א, טור&#039; פה-פו.&lt;/ref&gt;<br /> - אבן יסוד ברצפת המקדש בקדש הקדשים.<br /> <br /> ==מהותה==<br /> <br /> ל&quot;שתיה&quot; במובן של יסוד, נאמרו שלשה טעמים:<br /> <br /> *האבן הזאת היא יסוד לעולם, שממנה הושתת, שנאמר: מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ ({{מקור|תהלים נ ב}}), כלומר: מציון נברא העולם ({{מקור|תוספתא יומא (ליברמן}}) ב יד; בבלי שם נד ב; ירושלמי שם ה ג), ונאמר כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן ({{מקור|תהלים יא ג}}), ודרשוהו על בית המקדש ואבן השתיה, והוא מלשון יסודות ({{מקור|סנהדרין כו ב. וראה ירושלמי פסחים ד א, תענית א ו}}).<br /> <br /> *האבן הזאת שם יעקב אבינו מצבה ({{מקור|בראשית כח כב}}), והקב&quot;ה טבעה עד עמקי תהומות, ועשה אותה סניף לארץ, לפיכך נקראת אבן השתיה, שמשם הוא טבור הארץ, ומשם נמתח כל הארץ ({{מקור|מדרש שוחר טוב פצ&quot;א}})&lt;ref&gt;ועי&#039; זוהר ויחי רלא א, ופקודי רכב א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> *על שם עבודת הקרבנות, שהיא יסוד העולם ({{מקור|אבות א ב. פירוש המשניות לרמב&quot;ם יומא ה ב}}).<br /> <br /> ל&quot;שתיה&quot; ניתן גם הסבר במובן של אריגה, כלומר, ממנה נארג העולם:<br /> <br /> גירסת הירושלמי ({{מקור|יומא ה ג}}) ממנה הושתה העולם, ובתוספתא ({{מקור|יומא ב יב, בכתב היד}}) ממנה נשתה העולם, ומשמעותה מלשון אריגה והכנת חוטי השתי והערב, ונאמר ({{מקור|חגיגה יב א}}): בשעה שברא הקב&quot;ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, ועוד נאמר ({{מקור|בראשית רבה (וילנא}}) י ג): נטל הקב&quot;ה שתי פקעיות אחת של אש ואחת של שלג, ופתכן – ערבן ({{מקור|אברבנאל בראשית פ&quot;א ד&quot;ה השמים}}) - זה בזה, ומהן נברא העולם. וכן נאמר ({{מקור|מדרש הגדול בראשית א א}}) שברא עולמו שתי וערב. מהיכן התחיל – מאבן שתיה ({{מקור|ירושלמי פסחים ד א}}; {{מקור|שם תענית א ו}}).<br /> <br /> האבן היתה במקדש מימות הנביאים הראשונים ({{מקור|משנה יומא נג ב}}), שהם דוד ושמואל ({{מקור|רש&quot;י שם, על פי סוטה מח ב}}). ואף על פי שממנה הושתת העולם, או שבימי יעקב טבעה הקב&quot;ה, לא נתגלתה אלא בימי נביאים הראשונים ({{מקור|תפארת ישראל למשנה יומא שם}})&lt;ref&gt;וכן כתב החיד&quot;א בס&#039; ככר לאדן לקוטי יומא. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> עבודת הקודש על אבן זו התחילה עוד מימות יעקב אבינו, לסוברים שזוהי האבן שעשה אותה מצבה, ויעקב הכינה לעבודה בבית העולמים: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים ({{מקור|בראשית כח כב, ועי&quot;ש בתרגום יונתן}}).<br /> <br /> ==מקומה ומידתה==<br /> <br /> מקומה של האבן הוא בבית קדש הקדשים ({{מקור|משנה יומא נג ב}})&lt;ref&gt;וראה רש&quot;י איוב לט כח: בטוח היה אהרן במחתת הקטורת כשנתנה על אבן שתיה. ומשמע שגם במשכן היתה אבן שתיה.&lt;/ref&gt;, ועליה עמד הארון ({{מקור|תוספתא יומא (ליברמן}}) ב יד; משנה יומא נג ב; רמב&quot;ם בית הבחירה ד א), אלא שהאבן היתה בולטת מן הארון לצד מזרח ({{מקור|תנחומא קדושים י. ועי&#039; יומא נב ב, שהאבן היתה במקום בין הבדים, ועי&#039; חסדי דוד לתוספתא שם}}). על המקום שבו עמד הארון - וממילא גם על מקום האבן - יש מחלוקת, אם היה באמצע בית קדש הקדשים ({{מקור|תוס&#039; מנחות צח ב ד&quot;ה דוחקין}}; {{מקור|רד&quot;ק מלכים א ח ח&lt;ref&gt;אך ראה רד&quot;ק דברי הימים ב לה ג, העתיק לשון הרמב&quot;ם שהיה במערב.&lt;/ref&gt;}}), או במערבו ({{מקור|רמב&quot;ם בית הבחירה ד א}}; {{מקור|סמ&quot;ג מצוות עשה קסג}}), או במזרחו ({{מקור|ריצב&quot;א בתוס&#039; בבא בתרא כה א ד&quot;ה וצבא. וראה מנחת חינוך מצוה צה}})&lt;ref&gt;וראה עוד תוספות יום טוב יומא ה ב; רש&quot;ש בבא בתרא שם.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> מידת האבן באורך וברוחב לא התפרשה, אבל גובהה מן הארץ היה שלש אצבעות ({{מקור|משנה ותוספתא יומא שם. ועי&#039; שו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ב סי&#039; תרלט וסי&#039; תרצא}})&lt;ref&gt;ועי&#039; רדב&quot;ז שם בסי&#039; תרצא על מקומה של אבן השתיה בימינו, &quot;שהדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה בלי ספק, הנקרא אצלם אל-סכרא (כוונתו כנראה לכיפה העומדת בימינו במרכזו של הר הבית, ונקראת בערבית &quot;קבת אל-צכרא&quot;, היינו כפת הסלע) וכו&#039;, מכל מקום אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה, אשר עליה היה הארון בבית קודש הקדשים מצד מערב&quot;. וראה הר הבית (גליס) עמ&#039; 22 ואילך, ועמ&#039; 66 ואילך; אנציקלופדיה לענייני המשכן והמקדש ח&quot;ז עמ&#039; 62 ואילך; עיר הקודש והמקדש ח&quot;ד עמ&#039; ז&#039; ואילך. ועי&#039; קונטרס אבן-שתיה או אבן-הטועים (בראוור), ירושלים תר&quot;ץ, שלדעתו מקום אבן השתיה רחוק מהסלע הנ&quot;ל 87 מטר לצד דרום, והוא מול הכותל המערבי שבימינו. וראה עוד שיטות במיקום אבן השתיה כיום בס&#039; חצרות בית ה&#039; (קורן) ובספר הר הבית (גורן).&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==העבודה עליה==<br /> <br /> בבית המקדש כשנכנס כהן גדול ביום הכפורים לבית קדש הקדשים להקטיר קטורת, היה נותן עליה את המחתה: במקדש ראשון בין בדי הארון, ובמקדש שני - שלא היה בו ארון - באותו המקום, &quot;כבין בדי הארון&quot;, כלומר: במקום שהיה בין בדי הארון במקדש ראשון ({{מקור|יומא נב ב ונג ב. ועי&#039; מאירי שם}}; {{מקור|רמב&quot;ם עבודת יום הכפורים ד א}})&lt;ref&gt;הרמב&quot;ם שם השמיט &quot;כבין בדי ארון&quot;. ועי&#039; חסדי דוד לתוספתא שם, וס&#039; מעשי למלך על הרמב&quot;ם בית הבחירה ד א.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==זכר לחורבן==<br /> <br /> זכר לחורבן אבן השתיה נהגו הנשים שלא לטוות שתי מראש חודש אב עד אחר תשעה באב, והוא מנהג נכון, על שם כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן ({{מקור|תהלים יא ג. ירושלמי פסחים ד א}}; {{מקור|שם תענית א ו. ועי&#039; בית יוסף אורח חיים סי&#039; תקנא}}).<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> <br /> &lt;references/&gt;</div>

יוסף שמח בוט