יוסף שמח בוט: Automatic page editing

2013-06-24T05:24:55Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~אנציקלופדיה~~ תלמודית}}		{{מיקרופדיה תלמודית}}
	'''הגדרה'''<ref>א, טור' נה – נו.</ref>		'''הגדרה'''<ref>א, טור' נה – נו.</ref>
	- דינים הנמשכים מאיסורים ידועים ושייכים אליהם.		- דינים הנמשכים מאיסורים ידועים ושייכים אליהם.

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-19T08:55:54Z

הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

דף חדש

{{אנציקלופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' נה – נו.</ref>
- דינים הנמשכים מאיסורים ידועים ושייכים אליהם.

==השם==

פירוש המילה אביזרייהו על פי ערבית הוא תבלין ({{מקור|ערוך ע' אבזר}}; {{מקור|יד רמה סנהדרין עד ב}}), וכל הדברים הצריכים כתבלין לתבשיל שאין להם שם בפני עצמו אלא הכל נקרא בשם התבשיל ({{מקור|יד רמה שם}}).

==מהותם==

אביזרייהו נחשבים בכלל גוף האיסורים שאליהם הם שייכים. לפיכך כשם שעל עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים אם אונסים לאדם לעבור עליהם יהרג ואל יעבור, כך אף על אביזרייהו של עבירות אלו יהרג ואל יעבור, ואפילו על אביזרייהו שאין עליהם חיוב מיתה אלא איסור לאו בלבד ({{מקור|ר"ן פסחים ריש פ"ב}}; {{מקור|נמוקי יוסף סנהדרין סופ"ח}})<ref>וראה במאור ובמלחמות סנהדרין שם; תורת האדם לרמב"ן שער הסכנה; ש"ך יו"ד סי' קנז סק"י. ועי' שו"ת חות יאיר סי' קפב.</ref>.

בענין גילוי עריות מצינו: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא, ובאו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שתיבעל, ואמרו חכמים ימות ואל תיבעל לו, תעמוד לפניו ערומה, ימות ולא תעמוד לפניו ערומה ({{מקור|סנהדרין עה א}}), אף על פי שאין זה גילוי עריות ממש אלא לאו של לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה ({{מקור|ויקרא יח ו}}).

בענין עבודה זרה מצינו: אסור להתרפא מעצי אשרה ({{מקור|פסחים כה א}}), ואף על פי שאין כאן אלא לאו של וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם ({{מקור|דברים יג יח}}), אלא כיון שהוא מאביזרייהו של עבודה זרה דומה לעבודה זרה ממש ({{מקור|ר"ן שם}})<ref>וראו עוד אוהלי יוסף דיני קידוש השם ס"ק ל.</ref>.

אף אביזרייהו של עבודה זרה וגילוי עריות האסורים מדרבנן הם בכלל עבודה זרה וגילוי עריות, ויהרג ואל יעבור עליהם ({{מקור|שו"ת הריב"ש סי' רנה}}; {{מקור|הגר"א סי' קנה סוס"ק כב, ועי"ש בס"ק טז}}). ויש אומרים שאביזרייהו שהם מדרבנן אינם בכלל זה ({{מקור|עי' ש"ך סי' קנז ס"ק י}}; {{מקור|שו"ת נודע ביהודה תניינא חלק אבן העזר סי' קנ}}).

==הגבלה==

אין נקרא "אביזרייהו" אלא הלאו המיוחד לאותו איסור, אבל לאו כללי הנוהג בכל האיסורים, אינו בכלל אביזרייהו, כגון הלאו של וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, ואפילו באיסור של עבודה זרה, כיון שאינו מיוחד לעבודה זרה בלבד, אלא כולל כל המצוות, אינו אביזרייהו של עבודה זרה ({{מקור|נמוקי יוסף סנהדרין שם}}; {{מקור|רמ"א בשו"ע יו"ד קנז א}}).

==בני נח==

בני נח שנצטוו על שבע מצוות, הדבר ספק אם הוזהרו גם על קדוש השם - היינו שבן נח ייהרג ולא יעבור כשאומרים לו לעבוד עבודה זרה, שהיא אחת משבע המצוות, לפי שהוזהרו ב"כל אביזרייהו" של המצוות, וקידוש השם של עבודה זרה הוא אביזרייהו של עבודה זרה - או שלא הוזהרו על קידוש השם ({{מקור|בעיא שלא נפשטה, לפי גירסתנו בסנהדרין עה א, ועי"ש בתוס'}}). ויש סוברים שבודאי אינם מצווים על קידוש השם ({{מקור|רמב"ם מלכים י ב, ומאירי סנהדרין שם, לפי גירסתם בגמ' שהבעיא נפשטה, עי"ש בתוס'}})<ref>ועי' ירושלמי שביעית ד ב שפשטו שאין בן נח מצווים על קידוש השם מהפסוק: וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כב לב), ולא גויים.</ref>.

==הערות שוליים==

<references/>

מיקרופדיה תלמודית:אביזריהו - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: Automatic page editing

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.