https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91מיקרופדיה תלמודית:אביב - היסטוריית גרסאות2026-05-02T20:41:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=84790&oldid=prevיוסף שמח בוט: Automatic page editing2013-06-24T05:24:53Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תלמודית}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיקרופדיה </ins>תלמודית}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' נב-נה.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' נב-נה.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91&diff=84576&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-19T08:55:51Z<p>הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' נב-נה.</ref><br />
<br />
זמן בישול התבואה, ונקרא "זמן אביב", או "אביב של תקופה"; הבישול של התבואה, ונקרא בתלמוד "אביב" סתם.<br />
<br />
==אביב של תקופה==<br />
<br />
תקופת האביב [תקופת ניסן] היא השעה שתכנס בו השמש בראש מזל טלה ({{מקור|רמב"ם קידוש החודש ט ג}}), וביום זה היום והלילה שוים ({{מקור|שם יט ה}}). תקופה זו נקראת "אביב" על שם שהוא הזמן בו מתבשלת התבואה ועומדת באִבֶּיהָ ({{מקור|רש"י שמות כג טו}})<ref>ראה פירוש נוסף ברש"י שם, ובאבן עזרא שמות יג ד.</ref>.<br />
<br />
נאמר בתורה: שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח ({{מקור|דברים טז א}}) - זהו ציווי לעבר את שנת הלבנה בחודש שלפני פסח, אם בלי הוספת החודש לא יהיה האביב בזמנו ({{מקור|מכילתא דרבי ישמעאל בא ב}}; {{מקור|ספרי ראה קכז. ראה להלן פירושים שונים לדרשה זו}}).<br />
<br />
יש שמנו צווי זה במנין המצוות ({{מקור|הקדמה להלכות גדולות}}; {{מקור|רמב"ן ספר המצוות שרש א}}).<br />
<br />
==עיבור השנה==<br />
<br />
בזמן שהיו מקדשים את החודש בבית דין על פי הראיה ומעברים את השנה על פי חשבונות התקופה וצרכי הזמן, כשחשבו בית דין וידעו שתהיה התקופה של ניסן בט"ז בניסן או אחר זמן זה, עִבְּרוּ את אותה השנה והוסיפו לה חודש אדר שני ({{מקור|רמב"ם קידוש החודש ד ב}}), והוא אחד משלשה דברים שמעברים את השנה עליהם ({{מקור|תוספתא סנהדרין ב ב}}; {{מקור|סנהדרין יא ב}}; {{מקור|רמב"ם שם}}).<br />
<br />
המקור לעיבור השנה על פי התקופה נלמד מהנאמר בתורה: שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב ({{מקור|דברים טז א}}), שמור אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן ({{מקור|סנהדרין יג ב}}), ומספר פירושים להלכה זו:<br />
<br />
*יש מפרשים, שמור שהאביב, שהוא ניסן של חמה, יתחיל בתוך חידושה של לבנה, היינו בזמן שהלבנה מתחדשת, והם י"ד הימים הראשונים של החודש ({{מקור|רש"י שם ד"ה שמור, ולדעת תוס' שם ד"ה שמור חידושה של לבנה הוא עד ט"ו}}).<br />
<br />
*יש מפרשים, שמור את החודש הזה שיהיה בזמן האביב כדי שחג הפסח יהיה באביב, ולולי הוספת החודש הזה הפסח יבא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים ({{מקור|רמב"ם קידוש החודש ד א}}).<br />
<br />
*ויש מפרשים, שבתחילה תתחיל תקופת האביב של חמה, ואחר כך ועשית פסח, בי"ד בניסן ({{מקור|רמ"ה סנהדרין שם ד"ה אחרים, וראה שם פירוש נוסף}}).<br />
<br />
==אביב של תבואה==<br />
<br />
===עיבור השנה===<br />
<br />
אביב סתם הוא התבואה (שעורים) שבשלה ({{מקור|הַשְּׂעֹרָה אָבִיב – שמות ט לא. רש"י ראש השנה ז א ד"ה החדש, שם כא א ד"ה ולא, סנהדרין יא ב ד"ה על האביב}})<ref>וראה משנה כלאים ה ז שלש דרגות בהבשלת התבואה: עשבים, אביב, דגן.</ref>. אם לא בשלה התבואה בניסן לפחות בשתים מתוך שלש הארצות של ארץ ישראל - יהודה, עבר הירדן, והגליל - מעברים את השנה ({{מקור|סנהדרין שם}}; {{מקור|רש"י שם ד"ה על האביב}}), ששתי ארצות הן רובה של ארץ ישראל ({{מקור|רש"י שם ד"ה על שתים}}). מספר טעמים נאמרו:<br />
<br />
*כדי שיהיה מהיכן להקריב את העומר ({{מקור|רש"י דברים טז א}}; {{מקור|דעת היש מפרשים ברש"י שם}}; {{מקור|רמב"ם קידוש החודש ד ג}}).<br />
<br />
*מפני שכתוב: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב ({{מקור|שמות יג ד}}), וכשהתבואה לא נתבשלה אין זה חדש האביב ({{מקור|רש"י שם}}).<br />
<br />
*ויש אומרים שאף זה בכלל מצות שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב ({{מקור|תוס' סנהדרין יא ב ד"ה או}}).<br />
<br />
===שמחה בעיבור זה===<br />
<br />
אם עיברו את השנה על האביב היו הכל שמחים, שאז לא התארך עליהם איסור חדש - איסור אכילת תבואה חדשה וקצירתה לפני הבאת קרבן העומר - שהרי התבואה עדיין איננה ראויה להיקצר. והיו שמחים אם סיבת העיבור היתה משום שביהודה לא הגיע האביב, שיהיו יכולים להקריב את העומר מתבואה שביהודה, שזוהי המצוה מן המובחר ({{מקור|סנהדרין יא ב, ורש"י ד"ה ובזמן}}).<br />
<br />
==יתרון התקופה על התבואה==<br />
<br />
על שלשה דברים מעברים את השנה: על האביב, ועל פירות האילן, ועל התקופה ({{מקור|סנהדרין יא ב}}), אך אין מעברים על אחד מהם אלא על שנים ({{מקור|תוספתא סנהדרין ב ב, סנהדרין שם}}), מלבד התקופה שמעברים עליה בלא סימן נוסף ({{מקור|רבן שמעון בן גמליאל שם כצד אחד בגמרא}}; {{מקור|רמב"ם קידוש החודש ד ב-ג}}; {{מקור|מאירי סנהדרין יא ב ד"ה זה שביארנו. ולדעת התוס' ר"ה כא א ד"ה עברה, אף חכמים לא נחלקו על זה}}). וכן שלחו רבן גמליאל ורבן שמעון בן גמליאל כשהודיעו לגולה שעיברו את השנה: "זימנא דאביבא לא מטא [זמן האביב טרם הגיע]" ({{מקור|סנהדרין יא ב}}) ו"זמן האביב" היינו "מפני התקופה" ({{מקור|תורת חיים שם יב א ד"ה חשובי}}). וכן אמרו: כשתראה שתקופת טבת נמשכת עד ט"ז בניסן, תעבר אותה שנה ({{מקור|ראש השנה כא א}}).<br />
<br />
מספר סיבות נאמרו ליתרונה של התקופה:<br />
<br />
*יש אומרים לפי שעיבורה מן התורה ({{מקור|רש"י סנהדרין יא ב ד"ה איבעיא}}).<br />
<br />
*יש אומרים לפי שהוא דבר התלוי בחשבון ואי אפשר לטעות בו, מה שאין כן בפירות האילן ובאביב שאפשר לטעות בהם, אבל גם שאר הסימנים מן התורה הם ({{מקור|תוס' שם ד"ה או}}).<br />
<br />
*ויש אומרים לפי שזמן האביב הוא עיקר העיבור, ואי אפשר לתקנו מבלי העיבור, מה שאין כן בסימנים האחרים, שאם נתאחר האביב יטרחו הרבה עד שימצאו לצורך העומר ({{מקור|מאירי סנהדרין שם ד"ה זה שביארנו, ועי' ברמ"ה שם ד"ה על שנים טעם אחר}}).<br />
<br />
*ויש חולקים וסוברים שגם על פי התקופה אין מעברים בלי צירוף סימן אחר ({{מקור|רמ"ה שם}}).<br />
<br />
===כשיש סיבה אחרת לא לעבר===<br />
<br />
יש אומרים שעל האביב ועל התקופה ועל פירות האילן מעברים תמיד, אפילו כשיש צורך אחר שלא לעבר, כגון בשנת רעבון, או בשביעית ({{מקור|רמב"ם קידוש החודש ד טז}}); ויש אומרים שברעבון ובשביעית אין מעברים אפילו בשביל שלושה סימנים אלו ({{מקור|השגת הרמ"ה שם, ועי' תוס' סנהדרין כו א ד"ה לעבר, שמשמע שסברו כדבריו}}).<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט