https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9Dמיקרופדיה תלמודית:אבות מלאכות ותולדותיהם - היסטוריית גרסאות2026-04-16T12:40:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D&diff=84787&oldid=prevיוסף שמח בוט: Automatic page editing2013-06-24T05:24:46Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תלמודית}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיקרופדיה </ins>תלמודית}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' מד-מז. וראה ערך אב (ג), עיקר.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' מד-מז. וראה ערך אב (ג), עיקר.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- המלאכות העיקריות האסורות בשבת, המשמשות מקור לתולדות, הדומות להן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- המלאכות העיקריות האסורות בשבת, המשמשות מקור לתולדות, הדומות להן.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-84567:rev-84787:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D&diff=84567&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-19T08:55:21Z<p>הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' מד-מז. וראה ערך אב (ג), עיקר.</ref><br />
- המלאכות העיקריות האסורות בשבת, המשמשות מקור לתולדות, הדומות להן.<br />
<br />
==סיכום תמציתי==<br />
<br />
<div class="talmudit-lex"><br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">האבות – מניינם ומקורם </div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">שמם ומניינם </div><br />
אבות המלאכות, האסורים בשבת משום 'לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה', מספרם ארבעים חסר אחת:<br />
<br />
*י"א מלאכות בלחם, והם: החורש, הזורע, הקוצר, המעמר, הדש, הזורה, הבורר, הטוחן, המרקד, הלש, האופה.<br />
<br />
*י"ג בבגדים: הגוזז (את הצמר), המלבן, המנפץ, הצובע, הטווה, המיסך, העושה שתי בתי נירין, האורג, הפוצע (מנתק), הקושר, המתיר, התופר, הקורע.<br />
<br />
*ט' בכתיבה: הצד, השוחט, המפשיט, המולח, המשרטט, הממחק (מגרד השער), המחתך, הכותב, המוחק.<br />
<br />
*ב' בבנין: הבונה, הסותר.<br />
<br />
*ב' באש: המבעיר, המכבה.<br />
<br />
*א' מלאכת גמר: המכה בפטיש.<br />
<br />
*א' שמהותה אינה שינוי בחפץ אלא שינוי מקום: המוציא מרשות לרשות.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מקורם</div><br />
ל"ט המלאכות נאמרו למשה מסיני, ומצאנו בחז"ל מספר לימודים מהפסוקים: כנגד עבודת המשכן, שכל מלאכות אלו היו במשכן; כנגד "מלאכה", "מלאכתו" ו"מלאכת" שבתורה, שהן ארבעים חסר אחת; אֵלֶּה הַדְּבָרִים וגו' שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה ({{מקור|שמות לה א-ב}}), "אלה" בגימטריא ל"ו, דברים ב', ה' של הדברים להוסיף אחת, הרי כאן ל"ט.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">גדר האב </div><br />
המלאכה שהיתה חשובה וצריכה במשכן, היא הנקראת אב. ואפילו אלה שלומדים מנין המלאכות מלימודים אחרים, מכל מקום מהות האב אף הם לומדים ממשכן.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">תולדות וגדרן </div><br />
לכל אב ישנן תולדות. אין מספר לתולדות, כי לאב אחד יש כמה תולדות.<br />
<br />
התולדה היא המלאכה הדומה לאב, אבל אינה דומה לו אלא במקצת, היינו מלאכה הדומה לאב בפעולה ובתכלית, הרי זה אב; אבל הדומה בפעולה בלבד, כגון ששף מתכת וטחנה, שדומה לטחינת גרעינים בפעולה ולא בתכלית, שאינו מתכוין לאכילה כבטוחן אלא לתשמישים, הרי זו תולדה.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">חיובי האבות והתולדות </div><br />
העושה אחת מהמלאכות בשבת במזיד בעדים ובהתראה חייב סקילה, ובלא עדים או התראה חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת.<br />
<br />
אין הבדל אם עשה אב מהאבות או תולדה מהתולדות, אלא שבשוגג אם עשה אבות הרבה בהעלם אחד, כגון ששכח שאלו המלאכות אסורות לעשות בשבת, ואפילו עשה כל הל"ט מלאכות בשגגה זו, חייב חטאת על כל אב ואב, ואם עשה אב ותולדותיו אינו חייב אלא חטאת אחת.<br />
<br />
</div><br />
==האבות – מניינם ומקורם==<br />
<br />
===שמם ומניינם===<br />
<br />
אבות המלאכות, האסורים בשבת משום 'לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה' ({{מקור|שמות כ י}}), מספרם ארבעים חסר אחת ({{מקור|משנה שבת עג א}}). וזה תכנם ופרטיהם<ref>חלוקת המלאכות לסוגיהן לפי גאונים קדמונים שבריש ספר מעשה רוקח על הרמב"ם.</ref>:<br />
<br />
*י"א מלאכות בלחם<ref>עי' שבת עד ב: "סדורא דפת נקט".</ref>, והם: החורש, הזורע, הקוצר, המעמר, הדש, הזורה, הבורר, הטוחן, המרקד, הלש, האופה.<br />
<br />
*י"ג בבגדים: הגוזז (את הצמר), המלבן, המנפץ, הצובע, הטווה, המיסך, העושה שתי בתי נירין, האורג, הפוצע (מנתק), הקושר, המתיר, התופר, הקורע.<br />
<br />
*ט' בכתיבה<ref>"שברוב המקומות אין כותבין אלא ע"ג עורות", גאונים קדמונים שבריש ספר מעשה רוקח על הרמב"ם.</ref>: הצד<ref>ועי' ירושלמי שבת ז ב יש סובר שאין צידה אב.</ref>, השוחט<ref>ועי' ירושלמי שם שיש סובר שנטילת נשמה היא אב, ובפ"ב ה"ה מחלוקת אמוראים אם שחיטה הוא אב או משום חבורה.</ref>, המפשיט, המולח, המשרטט, הממחק (מגרד השער), המחתך, הכותב, המוחק.<br />
<br />
*ב' בבנין: הבונה, הסותר.<br />
<br />
*ב' באש: המבעיר, המכבה.<br />
<br />
*א' מלאכת גמר: המכה בפטיש.<br />
<br />
*א' שמהותה אינה שינוי בחפץ אלא שינוי מקום: המוציא מרשות לרשות ({{מקור|משנה שבת עד ב}})<ref>על פרטי האבות והתולדות עי' בערך כל אב לחוד. על גדרי החיובים של מלאכת שבת ראה ערך שבת. </ref>.<br />
<br />
===מקורם===<br />
<br />
ל"ט המלאכות נאמרו למשה מסיני ({{מקור|מכילתא ריש ויקהל}}; {{מקור|שבת ע א}})<ref>אמנם מקצת מלאכות נזכרות במפורש בתורה – ראה שמות לד כא, שם לה ג, ועי' שם טז כג.</ref>, ומצאנו בחז"ל מספר לימודים מהפסוקים:<br />
<br />
*מספר זה נאמר כנגד עבודת המשכן ({{מקור|שבת מט ב}})<ref>ועי' עוד שבת עד ב; ירושלמי שבת ז ב.</ref>, שכל מלאכות אלו היו במשכן, ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה ({{מקור|רש"י, רמב"ן ורשב"א שם}}; {{מקור|שיטה מקובצת ריש בבא קמא}}); או שכיון שמסמיכות זו למדים שאין מלאכת משכן דוחה שבת, ממילא למדים שכל שהיה במשכן מלאכה היא ({{מקור|אגלי טל פתיחה אות ח}}).<br />
<br />
*מספר זה הוא כנגד "מלאכה", "מלאכתו" ו"מלאכת" שבתורה, שהן ארבעים חסר אחת ({{מקור|שבת שם, וירושלמי שם}}), שכך אמר הכתוב "לא תעשה כל מלאכה", כמניין כל מלאכות שבתורה ({{מקור|רש"י שם}})<ref>על החשבון המדויק של "מלאכה" "מלאכתו" ו"מלאכת" שבתורה, שלכאורה ישנן הרבה יותר מל"ט, עי' בפירושי רבנו חננאל רמב"ן ורשב"א כאן; ראב"ן סי' שנ; תוספות יום טוב שבת ז ב; יפה עינים לשבת שם; במראה הפנים לירושלמי. ועי' תורה שלמה בראשית לט אות צז.</ref>.<br />
<br />
*אֵלֶּה הַדְּבָרִים וגו' שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה ({{מקור|שמות לה א-ב}}), "אלה" בגימטריא ל"ו, דברים ב', ה' של הדברים להוסיף אחת, הרי כאן ל"ט ({{מקור|שבת ע א וברש"י}}); או: "אלה" בגימטריא ל"ו, דבר דברי דברים ({{מקור|היה אפשר לכתוב "דבר" או "דברי" וכתוב "דברים"}}), עוד שלשה, או: הה' של "אלה" נדרש כמו ח' ({{מקור|שאותיות אהח"ע מתחלפות}}), והרי כאן ל"ט ({{מקור|ירושלמי שבת ז ב}})<ref>על היחס בין הלימודים השונים ראה תוס' שבת מט ב ד"ה כנגד; חידושי הריטב"א שם ד"ה כנגד; חידושי הר"ן שם ד"ה כנגד.</ref>.<br />
<br />
===גדר האב===<br />
<br />
המלאכה שהיתה חשובה וצריכה במשכן, היא הנקראת אב ({{מקור|בבא קמא ב א}}), שלכך נסמכה שבת למלאכת המשכן ללמוד משם ({{מקור|שיטה מקובצת שם}}). ואפילו אלה שלומדים מנין המלאכות מלימודים אחרים, מכל מקום מהות האב אף הם לומדים ממשכן ({{מקור|רמב"ן ורשב"א שבת מט ב, ועי"ש בתוס' ד"ה כנגד}}).<br />
<br />
יש אומרים, שמלאכה שלא היתה חשובה אף אם היתה במשכן, נקראת תולדה ({{מקור|תוס' שם ד"ה ה"ג, לגרסתנו: "במשכן חשיבא קרי לה אב"}}),<br />
<br />
יש אומרים, שמלאכה חשובה מצד עצמה, אף שלא היתה במשכן, היא אב ({{מקור|פסקי תוספות שם. ועי"ש במהר"ם לובלין}}).<br />
<br />
יש אומרים שצריכים שני הדברים יחד: חשיבות בעצם, ושהיתה במשכן, ואם חסר תנאי אחד היא תולדה ({{מקור|תוס' שם, לפירוש ב', לגירסת: "במשכן וחשיבא קרי לה אב"}}).<br />
<br />
יש אומרים שכל שהיתה במשכן, היא ממילא חשובה ונקראת אב, ולפי זה לא היו במשכן תולדות כלל ({{מקור|תוס' שבת צו ב ד"ה ולר"א, לגירסת: "במשכן חשיבא וקרי לה אב", ועי' רבנו חננאל ריש בבא קמא, ורמב"ן שבת מט ב}}), אבל דחו דעה האחרונה, והוכיחו שכמה תולדות היו במשכן ({{מקור|תוס' שאנץ בשיטה מקובצת בבא קמא, ומהרש"ל שם, ועי' רבנו חננאל שבת עד א}}).<br />
<br />
מלאכות דומות שהיו במשכן, כגון זורה ובורר ומרקד, נחשבות לאבות מיוחדים ({{מקור|שבת עג ב-עד א}}).<br />
<br />
נחלקו הראשונים אם גם המלאכות שעשו לצורך הקרבנות שבמשכן הם בכלל מלאכת המשכן, ואנו למדים האבות אף מהם, ואבות המלאכות שבלחם למדים לפי זה מהמנחה של קרבן תמיד ומחביתין של כהן גדול וממלואים, שכל אלה היו מן הזרע ומן הקציר ({{מקור|רב האי גאון בחידושי גאונים קדמונים שבספר מעשה רוקח}}; {{מקור|אוצר הגאונים לשבת סי' קנז}}), או שאין למדים אלא ממלאכות של בנין המשכן בלבד, והמלאכות של פת היו בסממנים לצבוע יריעות המשכן ({{מקור|רש"י שבת מט ב ד"ה הם, ועג א ד"ה האופה}}; {{מקור|הר"ן במשנה שם}}; {{מקור|המאירי שם. וראה אגלי טל פתיחה הע' א}}).<br />
<br />
==תולדות וגדרן==<br />
<br />
===מקורן===<br />
<br />
מתוך שאמרו "אבות" מכלל שישנן תולדות ({{מקור|בבא קמא ב א}}). למדו מפסוק 'וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה' ({{מקור|ויקרא ד ב}}): הנה - אבות, מהנה – תולדות ({{מקור|שבת ע ב}}; {{מקור|ירושלמי שבת ז א}}), כלומר: היוצאות מהן, מן האבות ({{מקור|רש"י שם ד"ה מהנה}}).<br />
<br />
===גדרן===<br />
<br />
לכל אב ישנן תולדות ({{מקור|ירושלמי ז סוף ב}}). אין מספר לתולדות, כי לאב אחד יש כמה תולדות ({{מקור|יראים השלם סי' רעד}}). ואמרו: ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש עסקו שלש שנים ומחצה בעניין המלאכות ומצאו ארבעים חסר אחת תולדות לכל אב ({{מקור|ירושלמי שם ריש ב}}).<br />
<br />
התולדה היא המלאכה הדומה לאב ({{מקור|רמב"ם שבת ז ה}}), אבל אינה דומה לו אלא במקצת, שאילו הדומה לאב בדמיון גמור, הרי זה אב כמותו, אבל כשהמלאכה היא מעניין אותה המלאכה, אבל שונה מהאב באיכות הפעולה, כגון חופר ועושה חריץ שהוא מעין חורש אלא שחלוק בפעולה, או באיכות הנפעל, כגון זורע ונוטע, שזה בזרעים וזה באילנות, הרי זו תולדה ({{מקור|מגיד משנה שם ד. ועי' שו"ע הרב אורח חיים ריש סי' שא}})<ref>וראה רש"י שבת עג ב ד"ה כולן, שזורע ונוטע שניהם אבות מלאכה אלא שזה בזרעים וזה באילנות.</ref>. ויש שהסבירו: הדומה לאב בפעולה ובתכלית, כמבריך ומרכיב הדומים לזורע ונוטע בפעולת חיבור התלוש ובתכלית הגידול, או בתכלית בלבד, כזומר, שחותך ענפי אילן, ומתכוין לגידול האילן, הרי זה אב; אבל הדומה בפעולה בלבד, כגון ששף מתכת וטחנה, שדומה לטחינת גרעינים בפעולה ולא בתכלית, שאינו מתכוין לאכילה כבטוחן אלא לתשמישים, הרי זו תולדה ({{מקור|תפארת ישראל בריש כלכלת שבת}}). ויש חולקים וסוברים שכולם תולדות ({{מקור|יראים השלם סי' רעד}}; {{מקור|תוס' שבת עג ב ד"ה משום זורע}}; {{מקור|מאירי שם א}}; {{מקור|מגיד משנה שם}}).<br />
<br />
יש תולדה לתולדה וכולן נכללות בכלל אב אחד, כגון המבריך והמרכיב שחייב משום נוטע, והנוטע משום זורע ({{מקור|רבינו חננאל שבת עג ב. ועי' רש"י שם שפירש באופן אחר}}).<br />
<br />
==חיובי האבות והתולדות==<br />
<br />
העושה אחת מהמלאכות בשבת במזיד בעדים ובהתראה חייב סקילה ({{מקור|משנה סנהדרין נג א}}; {{מקור|רמב"ם שבת ז א,ז}})<ref>וראה שבת ו ב דעת איסי בן יהודה שמלאכה אחת אין חייבים עליה מיתה, ולא פירש איזוהי. ואין הלכה כמותו.</ref>, ובלא עדים או התראה חייב כרת ({{מקור|משנה ריש כריתות}}), ובשוגג חייב חטאת ({{מקור|שם}}).<br />
<br />
אין הבדל אם עשה אב מהאבות או תולדה מהתולדות ({{מקור|ריש בבא קמא}}), אלא שבשוגג אם עשה אבות הרבה בהעלם אחד, כגון ששכח שאלו המלאכות אסורות לעשות בשבת, ואפילו עשה כל הל"ט מלאכות בשגגה זו, חייב חטאת על כל אב ואב, ואם עשה אב ותולדותיו אינו חייב אלא חטאת אחת ({{מקור|רמב"ם שבת ז ז-ח, על פי בבא קמא שם}})<ref>וראה שבת עה ב שר' אליעזר מחייב גם על תולדה במקום אב, ואין הלכה כמותו.</ref>.<br />
<br />
הסתפקו הראשונים אם צריכים להתרות על התולדה דוקא משום האב שלה, או שאף אם התרה משום התולדה חייב ({{מקור|תוס' שבת עג ב ד"ה משום, וצו ב ד"ה ולר"א, וריש בבא קמא ד"ה ולר"א}}).<br />
<br />
יש שחייבים על מלאכה אחת משום שני אבות, כגון זומר וצריך לעצים, שחייב שתים, אחת משום נוטע ואחת משום קוצר ({{מקור|שבת עג ב}})<ref>ואם חייבים על תולדה אחת משום שני אבות – ראה רמב"ם שבת ט ו ויב א, ובלחם משנה שם; רמב"ן שבת עד ב ד"ה הא. ועי' עוד מועד קטן ב ב; מרכבת המשנה שבת י ד; שביתת השבת דף יד.</ref>.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט