https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA%2C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94מיקרופדיה תלמודית:אבות, האומה - היסטוריית גרסאות2026-04-06T19:25:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA,_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94&diff=84785&oldid=prevיוסף שמח בוט: Automatic page editing2013-06-24T05:24:39Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תלמודית}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיקרופדיה </ins>תלמודית}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' לג-לז.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' לג-לז.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-84573:rev-84785:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA,_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94&diff=84573&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-19T08:55:40Z<p>הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' לג-לז.</ref><br />
- אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב.<br />
<br />
==סיכום תמציתי==<br />
<br />
<div class="talmudit-lex"><br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">השם אבות </div><br />
אין קורים אבות אלא לשלושה – אברהם, יצחק, יעקב, אבל לא לשבטים; ולא מפני שאיננו יודעים לאיזה שבט אנו מתייחסים, אלא מפני שאין חשובים להיקרא אבות לכל ישראל אלא אברהם יצחק ויעקב בלבד.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">שמות הפרטיים של האבות </div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">אברהם</div><br />
תני בר קפרא, כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר: וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם; רבי אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם; ר' לוי אמר עובר בעשה ולא תעשה.<br />
<br />
האיסור הוא רק על אברהם אבינו, אבל אדם אחר שיש לו סיבה וטעם להיקרא אברם - מותר.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">יעקב</div><br />
אין איסור לקרוא לישראל בשם יעקב, אף על פי שגם בו כתוב: לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, לפי שהתורה עצמה חזרה וקראה אותו בשם יעקב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">היחס </div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">גרים</div><br />
לאברהם נאמר כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, ופירושו: לשעבר היית אב לארם, מכאן ואילך אתה אב לכל הגויים, שנכנסים תחת כנפי השכינה. מכאן נובעות כמה הלכות:<br />
<br />
*הגר מביא בכורים ואף קורא את הפסוק אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.<br />
<br />
*גר יכול להיות שליח ציבור ולומר בתפילת העמידה 'אלקינו ואלקי אבותינו'.<br />
<br />
*יכולים לזמן על הגר, והוא יכול לומר בברכת המזון 'שהנחלת לאבותינו ארץ טובה'.<br />
<br />
*בגיטין כותבים לגר: פלוני בן אברהם אבינו.<br />
<br />
*בעליה לתורה קורים אותו בן אברהם.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">זכות אבות </div><br />
נחלקו בגמרא אם תמה זכות אבות ומאימתי תמה. ובתפלה שאנו מזכירים זכות אבות - יש מי שאומר, שהוא מפני שאף על פי שזכות אבות תמה, ברית אבות לא תמה, וכך אנו אומרים בתפלת מוסף של ראש חודש: 'וברית אבות לבנים תזכור'; יש מי שאומר, שאין זכות אבות עומדת מעצמה לאחר שתמה, אבל כשאנו מתפללים ומבקשים שתעמוד לנו, אז לעולם אינה תמה; ויש מי שאומר, שלא נחלקו האמוראים, אלא שזכות אבות תמה לרשעים ולא תמה לצדיקים, ועל זה אנו סומכים להזכיר זכות אבות.<br />
<br />
יש מפרשים בנוסח התפלה: "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו", שמקודם אנו אומרים שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ושוב מוסיפים שאף אם תמה זכות אבות מכל מקום "מביא גואל לבני בניהם למען שמו", על שם גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-header">הלכות הנלמדות מהאבות</div><br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מסיפורי אבות</div><br />
אין למדים הלכה מהמסופר בתורה שנהגו האבות קודם מתן תורה, שהאבות עשו רק לעצמם ולא בתורת הלכה לדורות. לפיכך:<br />
<br />
*אין ללמוד מאברהם שקיים התורה עד שלא ניתנה.<br />
<br />
*אין ללמוד אבלות שבעת ימים מן התורה מהפסוק: וַיַּעַשׂ [יוסף] לְאָבִיו [יעקב] אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים.<br />
<br />
*אין למדים דין קבורת המת ממה שמצינו לאברהם יצחק ויעקב שקברו מתיהם, לפי שמנהג הוא שנהגו כן.<br />
<br />
<div class="talmudit-lex-subheader">מציוויים לאבות</div><br />
אפילו דבר שנצטוו עליו האבות מה', אין אותו ציווי חובה עלינו לפי שהמצוות שאנו מקיימים היום אינם אלא במצות הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו בתורתו, אבל לא מפני שציווה לאבותינו קודם מתן תורה. לפיכך זה שאין אנו אוכלים אבר מן החי אינו מפני שהקב"ה אסרו לנח, אלא לפי שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבר מן החי, וכמו כן אין אנו מלים מפני שאברהם אבינו מל עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה ציוה אותנו על ידי משה רבנו שנמול כמו שמל אברהם אבינו, וכן גיד הנשה אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו, אלא בגלל מצות משה רבנו. ואפילו שבע מצוות של בני נח, אלמלא חזרו ונצטוו עליהם ישראל לא היו חייבים בהם.<br />
<br />
נחלקו אמורים בשאלה כנגד מה נתקנו שלש התפילות בכל יום. לדעת רבי יוסי ברבי חנינא תקנו האבות את התפילות - אברהם אבינו תקן שחרית; יצחק אבינו תקן תפילת מנחה; יעקב אבינו תקן תפילת ערבית.<br />
<br />
</div><br />
==השם אבות==<br />
<br />
אין קורים אבות אלא לשלושה ({{מקור|שמחות א יד}}; {{מקור|ברכות טז ב}}), ולא לשבטים ({{מקור|ברכות שם, ורש"י ד"ה אלא}}); ולא מפני שאיננו יודעים לאיזה שבט אנו מתייחסים, אלא מפני שאין חשובים להיקרא אבות לכל ישראל אלא אברהם יצחק ויעקב בלבד ({{מקור|ברכות שם, ורשב"א בשם רב האי}})<ref>ועי' אוצר הגאונים לברכות פירושים עמוד 22. וראה מורה נבוכים ג מג,נא; רמב"ן, האמונה והבטחון, ו.</ref>.<br />
<br />
יש מפרשים, שאין אומרים על המת לשבחו שהוא בן ראובן או בן שמעון, אלא שהוא בן אברהם יצחק ויעקב ({{מקור|אור זרוע ח"א סי' קו, בשם רבנו חננאל}}); ויש מפרשים, שאין מזכירים זכות אבות אלא לשלשה, שעד יעקב הם חשובים וזכותם גדולה, ומכאן ולמטה אין חשובים כל כך ואין נתלים בזכותם ({{מקור|שם}}).<br />
<br />
הגבלות שונות נאמרו בדבר:<br />
<br />
*דווקא בתפלה אין לומר אבות על אחרים, אבל לא בדרך סיפור דברים ({{מקור|ריטב"א יבמות מו ב}}).<br />
<br />
*אין הדברים אמורים אלא לגבי יחידים, שאינם אבותיהם של כל ישראל, כגון השבטים וכיוצא, אבל לרבים שהם אבות של כל ישראל מותר לקרוא אבות, ולכן הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, כגון מעברות הים והירדן וכיוצא, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו {{מקור|(ברכות נד א, באר אברהם (הר"א משכיל לאיתן), בחידושים שם}}).<br />
<br />
*דווקא סתם אבות אין לקרוא, אבל בצירוף תואר מותר, כמו שאמרו על שמאי והלל שהם אבות העולם ({{מקור|משנה עדיות א ד}}), ועל רבי טרפון שהוא אביהן של כל ישראל ({{מקור|ירושלמי יבמות ד יב}}), ועל רבן יוחנן בן זכאי שהוא אב לחכמה ואב לדורות ({{מקור|ירושלמי נדרים ה ו}}; {{מקור|דבש לפי (החיד"א}}) {{מקור|אות א}})<ref>ועי' בית האוצר ח"א כלל ב.</ref>.<br />
<br />
==שמות הפרטיים של האבות==<br />
<br />
===אברהם===<br />
<br />
תני בר קפרא, כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר: וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם ({{מקור|בראשית יז ה}}); רבי אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם ({{מקור|שם. ברכות יג א}}); ר' לוי אמר עובר בעשה ולא תעשה ({{מקור|ירושלמי שם א ו}}).<br />
<br />
מוני המצוות וכן הפוסקים לא הזכירו את העשה והלאו של הקורא לאברהם אברם<ref>מלבד המגן אברהם בסימן קנו סק"ב, שהזכיר דין זה.</ref>, ומתוך כך נוטים כמה אחרונים לומר שאינה אלא אסמכתא ולא לימוד גמור ({{מקור|עיין כפתור ופרח פמ"ו}}; {{מקור|זוהר הרקיע מצות עשה פה}}; {{מקור|אומר השכחה (הר"י פיק}}) בראשו; חידושי אגדות למהרש"א ברכות שם; צל"ח שם), או שאין חיוב בעשה זה, לפי שאין למדין מקודם מתן תורה ({{מקור|זוהר הרקיע סי' פה. ועי' כפתור ופרח פמ"ב}}).<br />
<br />
האיסור הוא רק על אברהם אבינו, אבל אדם אחר שיש לו סיבה וטעם להיקרא אברם - מותר ({{מקור|עיין בית שמואל שמות אנשים אות א' בשם מהרש"ל}}; {{מקור|מהר"ץ חיות גיטין נ א. ועי' שדי חמד כללים מערכת כ אות פג}}).<br />
<br />
===יעקב===<br />
<br />
איסור זה לא נאמר על יעקב, אף על פי שגם בו כתוב: לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ ({{מקור|בראשית לה י}}), לפי שהתורה עצמה חזרה וקראה אותו בשם יעקב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב ({{מקור|שם מו ב}}); ואף על פי שגם באברהם כתוב: אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹקים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם ({{מקור|נחמיה ט ז}}), שם הנביא מספר שבחו של מקום שבחר בו בהיות עוד שמו אברם ({{מקור|ברכות שם, וירושלמי שם}}).<br />
<br />
==היחס==<br />
<br />
===ישראל===<br />
<br />
רק ישראל נקראים זרע אברהם. מכאן נלמדות הלכות אחדות:<br />
<br />
*הנודר הנאה מזרע אברהם, אסור בישראל ומותר באומות העולם, אפילו מזרע ישמעאל ועשו ({{מקור|בראשית כא יב. נדרים לא א}}; {{מקור|ירושלמי נדרים ג ח}}; {{מקור|רמב"ם נדרים ט כ, ופירוש הרדב"ז שם}}; {{מקור|טוש"ע יורה דעה ריז מ}})<ref>וראה עוד פי' הרא"ש שם והרע"ב שם; שו"ת מהרי"ט ח"ב או"ח סי' ו, על פי בראשית כח ד.</ref>.<br />
<br />
*אף במצות מילה נתמעטו זרע ישמעאל ועשו, שאינם בכלל זרע אברהם ({{מקור|בראשית יז ט. סנהדרין נט ב}}; {{מקור|רמב"ם מלכים י ז}})<ref>ביחס לבני קטורה – ראה ערך זה.</ref>.<br />
<br />
*מטעם זה קבעו בנוסח תפילת ראש השנה: 'ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור', ולא כאלה שמנסחים: לזרע יעקב תזכור, בשביל להוציא את עשו, והמדקדק לומר כן הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה ({{מקור|שו"ת הריב"ש סי' לח}}; {{מקור|שו"ע אורח חיים תקצא ז}})<ref>ועי"ש במגן אברהם סק"ז; שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קמד; שו"ת חתם סופר או"ח סי' קסה.</ref>.<br />
<br />
===גרים===<br />
<br />
לאברהם נאמר כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ ({{מקור|בראשית יז ה}}), ופירושו: לשעבר היית אב לארם, מכאן ואילך אתה אב לכל הגויים ({{מקור|ירושלמי שם}}), שנכנסים תחת כנפי השכינה ({{מקור|רמב"ם שם}})<ref>אמנם תנא קמא במשנה שם חולק, וראה תוספתא בכורים פ"א. ועי' תוס' בבא בתרא פא א ד"ה למעוטי; ר"ש בכורים א ד; אור זרוע ח"א סי' קז; שו"ת שאגת אריה סי' מט. וראה עוד בערך גר.</ref>. מכאן נובעות כמה הלכות:<br />
<br />
*הגר מביא בכורים ואף קורא את הפסוק אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ ({{מקור|דברים כו ג. משנה בכורים א ד, דעת רבי יהודה}}; {{מקור|ירושלמי בכורים שם}}; {{מקור|רמב"ם בכורים ד ג. ועי"ש במשנה למלך}}).<br />
<br />
*גר יכול להיות שליח ציבור ולומר בתפילת העמידה 'אלקינו ואלקי אבותינו' ({{מקור|שו"ע או"ח נג יט}}).<br />
<br />
*יכולים לזמן על הגר, והוא יכול לומר בברכת המזון 'שהנחלת לאבותינו ארץ טובה' ({{מקור|ר"י בתוס' בבא בתרא פא א ד"ה למעוטי}}; {{מקור|נימוקי יוסף בבא בתרא שם}}; {{מקור|שו"ע או"ח קצט ד}})<ref>אמנם דעת רבנו תם, תוס' ב"ב שם, שהגר לא יכול לומר את המילים הללו, ועליו לדלג עליהם. וראה עוד הגהות אשרי בבא בתרא פ"ה סי' יא, בשם ר' שמשון.</ref>.<br />
<br />
*הנודר מזרע אברהם אסור בגרים ({{מקור|רא"ש נדרים לא}}; {{מקור|שו"ע יו"ד ריז מ}}). ויש אומרים שהגרים נחשבים לבני אברהם, אבל לא זרע אברהם ({{מקור|נימוקי יוסף על הרמב"ן לנדרים שם}}).<br />
<br />
*בגיטין כותבים לגר: פלוני בן אברהם אבינו ({{מקור|שו"ת הרא"ש כלל טו}}; {{מקור|שו"ע אבן העזר קכט כ}}).<br />
<br />
*בעליה לתורה קורים אותו בן אברהם ({{מקור|רמ"א או"ח קלט ג}}).<br />
<br />
==זכות אבות==<br />
<br />
נחלקו בגמרא אם תמה זכות אבות ומאימתי תמה ({{מקור|שבת נה א}}). ובתפלה שאנו מזכירים זכות אבות - יש מי שאומר, שהוא מפני שאף על פי שזכות אבות תמה, ברית אבות לא תמה ({{מקור|ויקרא כו מב. רבנו תם בתוס' שבת שם ד"ה ושמואל}}), וכך אנו אומרים בתפלת מוסף של ראש חודש: 'וברית אבות לבנים תזכור'; יש מי שאומר, שאין זכות אבות עומדת מעצמה לאחר שתמה, אבל כשאנו מתפללים ומבקשים שתעמוד לנו, אז לעולם אינה תמה ({{מקור|אור זרוע ח"א סי' קו בשם הר"ר יונתן. ועי' עוד שם ח"ב הלכות ערב שבת סי' כג}}); ויש מי שאומר, שלא נחלקו האמוראים, אלא שזכות אבות תמה לרשעים ולא תמה לצדיקים, ועל זה אנו סומכים להזכיר זכות אבות ({{מקור|ר"י בתוס' שם}})<ref>וראה ויקרא רבה פ"ו. ועי' ירושלמי סנהדרין י א; תיקוני זהר, כא.</ref>.<br />
<br />
יש מפרשים בנוסח התפלה: "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו", שמקודם אנו אומרים שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ושוב מוסיפים שאף אם תמה זכות אבות מכל מקום "מביא גואל לבני בניהם למען שמו", על שם גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ ({{מקור|ישעיהו סג טז. אבודרהם, שמונה עשרה ד"ה ברוך אתה}}; {{מקור|טור אורח חיים סי' קיג}}).<br />
<br />
==גירות האבות==<br />
<br />
אברהם אבינו קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה ({{מקור|בראשית כו ה. משנה סוף קידושין}}), ואפילו עירובי תבשילין ({{מקור|יומא כח ב}})<ref>יש גורסים: עירובי תחומין - עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' צד. ועי' על שינויי הגירסאות והפירושים בתורה שלמה בראשית פכ"ו אות כח.</ref>. ונחלקו הראשונים: יש אומרים שהאבות, וכן זרעם אחריהם, דינם בעצם כבני נח, ורק להחמיר על עצמם קיימו המצוות, אבל לא להקל במקום שיש חומר בבן נח ({{מקור|רא"ם שמות ד כד}}; {{מקור|הצרפתים ברמב"ן ויקרא כד י}}; {{מקור|גור אריה בראשית לז ב}}); ויש אומרים כי מעת שנימול אברהם, דין האבות וזרעם כישראל לגמרי, ואפילו להקל, ולכן אמרו על עשו שהוא ישראל מומר לירושה ({{מקור|קידושין יח א. רמב"ן ויקרא שם}}), ולכן נשא יעקב שתי אחיות, לפי שגיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד ({{מקור|יפה תואר בראשית טז ב}})<ref>ועי' רמב"ן יבמות צז ב, שהוכיח מיעקב שבן נח מותר בב' אחיות. ועי' רמב"ן עה"ת בראשית כו ה שבארץ ישראל בלבד קיימו את המצוות, ושתי אחיות נשא בחו"ל. וראה עוד ערך אחות אשה.</ref>, ומטעם זה מצינו ששמרו האבות את השבת ({{מקור|בראשית רבה פע"ט ופצ"ב}}), אף על פי שבן נח ששבת חייב מיתה ({{מקור|סנהדרין נח ב}}), לפי שדינם כישראל אפילו להקל ({{מקור|פרשת דרכים דרוש א}})<ref>ועי' תירוצים אחרים על שמירת השבת של האבות בפנים יפות פ' נח ט כב, בשו"ת בנין ציון קכו ועוד. ועי' בארוכה בעיקר המחלוקת אם דינם כבני נח או כישראל בפרשת דרכים שם, ושם דרוש ב, ובבית האוצר אות א, ועוד.</ref>.<br />
<br />
==הלכות הנלמדות מהאבות==<br />
<br />
===מסיפורי אבות===<br />
<br />
אין למדים הלכה מהמסופר בתורה שנהגו האבות קודם מתן תורה, שהאבות עשו רק לעצמם ולא בתורת הלכה לדורות ({{מקור|ריטב"א יומא כח ב}}). לפיכך:<br />
<br />
*אין ללמוד מאברהם שקיים התורה עד שלא ניתנה ({{מקור|יומא כח ב}}; {{מקור|מדרש תנחומא (בובר}}) לך לך יד)<ref>וראה רבנו חננאל וריטב"א יומא שם; ערוך ע' שחר. ועי' רמב"ם אבל א א; פני משה ירושלמי מועד קטן ג ה. וראה ספר נפש החיים שער א פרקים כא-כב שהבדל בין קיום התורה על ידי האבות לבין קיום התורה לאחר מתן תורה.</ref>.<br />
<br />
*אין ללמוד אבלות שבעת ימים מן התורה מהפסוק: וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים ({{מקור|בראשית נ י. ירושלמי מועד קטן ג ה}})<ref>עי"ש בקרבן העדה ופני משה, ועי' תוס' מו"ק כ א ד"ה מה, ושיטת ר"י מפאריש שם.</ref>.<br />
<br />
*אין למדים דין קבורת המת ממה שמצינו לאברהם יצחק ויעקב שקברו מתיהם, לפי שמנהג הוא שנהגו כן ({{מקור|סנהדרין מו ב, ורש"י ד"ה ונימא}}).<br />
<br />
===מציוויים לאבות===<br />
<br />
אפילו דבר שנצטוו עליו האבות מהשם, אין אותו ציווי חובה עלינו "שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושים אלא במצות הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו ע"ה, לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו, כגון זה שאין אנו אוכלים אבר מן החי אינו מפני שהקב"ה אסרו לנח, אלא לפי שמשה אסר עלינו אבר מן החי במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבר מן החי, וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה ציוה אותנו על ידי משה רבנו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה, וכן גיד הנשה אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רבנו עליו השלום" ({{מקור|פירוש המשניות לרמב"ם חולין סוף פ"ז}})<ref>וראה האמונות והדעות מאמר ג; נפש החיים א כא.</ref>. ואפילו שבע מצוות של בני נח, אלמלא חזרו ונצטוו עליהם ישראל לא היו חייבים בהם ({{מקור|תורת נביאים (מהר'צ חיות}}) פי"א, על פי סנהדרין נו ב).<br />
<br />
נחלקו אמורים בשאלה כנגד מה נתקנו שלש התפילות בכל יום, ולדעת רבי יוסי ברבי חנינא ({{מקור|ברכות כו ב}}) תקנו האבות את התפילות - אברהם אבינו תקן שחרית ({{מקור|על פי בראשית יט כז}}); יצחק אבינו תקן תפילת מנחה ({{מקור|על פי בראשית כד סג}}); יעקב אבינו תקן תפילת ערבית ({{מקור|על פי בראשית כח יא}})<ref>וראה צל"ח ברכות שם ד"ה ת"ר; שו"ת משכנות יעקב סי' פד. וראה מנורת המאור (אלנקאוה) פ"ב (מהד' ענלאו עמ' 34) שסימן לזמני תפילה נמצא באות שנייה משמות האבות: הבי"ת של אברהם כנגד בוקר, הצד"י של יצחק כנגד צהרים, העי"ן של יעקב כנגד ערבית.</ref>.<br />
<br />
על ארץ ישראל כארץ האבות, והמשמעות ההלכתית בזה – ראה ערך ארץ ישראל.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט