https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA%2C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94מיקרופדיה תלמודית:אבות, ברכה - היסטוריית גרסאות2026-04-07T15:49:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA,_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=84784&oldid=prevיוסף שמח בוט: Automatic page editing2013-06-24T05:24:34Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תלמודית}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיקרופדיה </ins>תלמודית}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' לז-לח. וראו עוד ערך ברכות.</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הגדרה'''<ref>א, טור' לז-לח. וראו עוד ערך ברכות.</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.</div></td></tr>
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA,_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=84571&oldid=prevיוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.2013-06-19T08:55:34Z<p>הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. <a href="/wiki/index.php/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94:%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA" title="ויקישיבה:מבוא למיקרופדיה התלמודית">לפרטים נוספים</a>.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנציקלופדיה תלמודית}}<br />
'''הגדרה'''<ref>א, טור' לז-לח. וראו עוד ערך ברכות.</ref><br />
- הברכה הראשונה של תפלת שמונה עשרה.<br />
<br />
==מהות הברכה ונוסחה==<br />
<br />
ברכה זו נקראת בשם "אבות" ({{מקור|ברכות לד א-ב}}; {{מקור|ראש השנה לב א}}; {{מקור|מגילה יז ב}}), על שם שמזכירים בה את שלושת האבות ({{מקור|על פי תהלים כט א. וראה רש"י מגילה יז ב ד"ה הבו}})<ref>וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג למה מזכירים את האבות ולא אלקי השמים ואלקי הארץ, עיי"ש.</ref>; ויש שקוראים לה "מגן" על שם החתימה – מגן אברהם ({{מקור|ראה שו"ת רש"י סי' טו}}; {{מקור|בית יוסף אורח חיים סי' קיד וסי' תקפב ועוד}}).<br />
<br />
מייחדים את השם על כל אחד מהאבות לחוד: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל ({{מקור|בראשית יב ב}}) - זהו שאומרים אלקי אברהם, וַאֲבָרֶכְךָ - זהו שאומרים אלקי יצחק, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ - זהו שאומרים אלקי יעקב. יכול יהיו חותמים בכולן? תלמוד לומר: וֶהְיֵה בְּרָכָה, בך חותמים - "מגן אברהם" - ואין חותמים בכולן ({{מקור|פסחים קיז ב}}). ואף על פי שאומרים "ואלקי אבותינו", חוזרים ואומרים "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב", על שם שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה ({{מקור|שמות ג טו. אבודרהם סדר תפלות חול. ועי' מכילתא בא פט"ז: מנין שאומרים וכו'}}) <ref>ועי' שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לט.</ref>.<br />
<br />
ברכה זו סדורה ראשונה בתפלה, לפי שכשניצול אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מגן אברהם, ואחר כך לפי המאורעות שאירעו אמרו שאר הברכות ({{מקור|שבלי הלקט סי' יח}})<ref>ועי' תורה שלמה בראשית יב אות מח, ושם טו אות כא, ופירושים וחידושים בירושלמי ח"ג מעמוד 249 ואילך. </ref>.<br />
<br />
הנוסח "הא-ל הגדול הגבור והנורא" משה רבנו אמרו ({{מקור|דברים י יז. יומא סט ב}}), ואף שירמיהו לא אמר "נורא" ({{מקור|ירמיהו לב יח}}), ודניאל לא אמר "גבור" ({{מקור|דניאל ט ד}}), באו אנשי כנסת הגדולה והחזירו עטרה ליושנה לומר את שבחי הבורא כפי שאמרם משה ({{מקור|יומא שם}}). ואין להוסיף שבחים אחרים על אלו שאמר משה רבנו ותקנו אנשי כנסת הגדולה ({{מקור|ברכות לג ב}}; {{מקור|מגילה כה א}}; {{מקור|רמב"ם תפילה ט ז}}; {{מקור|טוש"ע אורח חיים קיג ט}}).<br />
<br />
הנוסח "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" בא להזכיר חסדי אבות אצל הגאולה, לומר שאף אם תמה זכות אבות - גאולתו לעולם קיימת, שהרי הבטיח בה בשמו הגדול, וכמו ששמו קיים לעולם ולעולמי עולמים, כך גאולתנו לעולם קיימת; ופירושו, שזוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות - מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם ({{מקור|טור אורח חיים סי' קיג}}).<br />
<br />
ברכת אבות פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה, ושאר הברכות הן ברכות הסמוכות לחברותיהן ואינן פותחות בברוך, אך חותמות בברוך ({{מקור|טור שם}}); ואף על פי שברכת אבות סמוכה לברכת "גאל ישראל", מכל מקום בתפילה היא הראשונה ({{מקור|ערוך השלחן שם}}). יש מי שכתב שברכה הראשונה חותמת בברוך מפני שהיא ארוכה, שיש בה כמה עניינים משבחיו יתברך ({{מקור|ערוך השלחן שם}}).<br />
<br />
באבות אין מזכירים בפתיחתה מלכות - "אלקינו מלך העולם" - כדרך שמזכירים בכל הברכות שפותחים ב"ברוך", וכמה טעמים נאמרו בדבר:<br />
<br />
*מה שאומרים "אלקי אברהם" הוא כמו מלכות, שאברהם אבינו המליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם ({{מקור|תוס' ברכות מ ב ד"ה אמר}}; {{מקור|רא"ש שם}}; {{מקור|תוס' ברכות מט א ד"ה ברוך}}; {{מקור|טור או"ח קיג, על פי בראשית כד ג,ז, ועל פי ברכות ז ב}})<ref>ועי' ספרי האזינו פיסקא שיג.</ref>.<br />
<br />
*לכבוד האבות לא הזכירו מלכות על שאר העולם, אלא שהקב"ה הוא אלקי האבות ({{מקור|ספר הבתים עמ' קטז}}).<br />
<br />
*לפי שאומרים "הא-ל הגדול" נחשב כמו מלכות ({{מקור|רא"ש שם}}; {{מקור|טור שם}})<ref>וראה עוד בספר הבתים שם.</ref>.<br />
<br />
*לפי שכשבא אברהם אבינו עדיין לא נודעה מלכותו בעולם, והיה רק אלקי אברהם בלבד ({{מקור|כלבו סי' יא}}).<br />
<br />
*לפי שכל ברכות העמידה סמוכות ל"מלך א-ל חי וקיים" שבברכת גואל ישראל ({{מקור|תוס' שם מט א ד"ה ברוך, עי"ש במהרש"א וצל"ח}}).<br />
<br />
*לפי שיש מלכות בסוף סמוך לחתימתה – "מלך עוזר ומושיע ומגן" ({{מקור|המנהיג סי' נא}}; {{מקור|האשכול (הוצ' רצ"א}}) ח"א סי' כח, בשם י"א).<br />
<br />
*יש סוברים שאין מזכירים מלכות אלא בברכת הודאה על הנאה ועל המצוות וכיוצא, אבל תפילה אינה אלא בקשת צרכיו של אדם, ורק משום שלעולם יסדיר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, אומרים בשלש ראשונות שבחו של מקום, ולפיכך לא תיקנו בה מלכות ({{מקור|רוקח סי' שסג}}; {{מקור|האשכול שם}}; {{מקור|מאירי ברכות מ ב}}).<br />
<br />
*יש הסוברים שיש להזכיר מלכות דווקא בברכה על בריאת העולם או על המצות, היינו שהוא גוזר ועושה כרצונו, וזהו כעין מלכות, אבל תפילה ובקשת רחמים אינה צריכה מלכות ({{מקור|מאירי שם}}).<br />
<br />
*ויש שכתבו לפי שתפילה היא רחמים, ומלך משמעו מידת הדין, כמו שכתוב מלך במשפט ({{מקור|ראבי"ה ברכות סי' קיד, בשם רבנו שמעיה}})<ref>וראה עוד טעמים באוצר התפילה שער ב פ"ט.</ref>.<br />
<br />
*בברכת אבות יש מ"ב תיבות ({{מקור|טור סי' קיג}})<ref>ומתאים לרוב הנוסחאות, ועי"ש רמזים וטעמים על זה. וראה עוד במנורת המאור (אלנקאווה) ח"ב עמ' 125. וראה בסידור אוצר התפלות וסדור תפלה פרומקין פירושים ושינויי גירסאות בברכה זו.</ref>.<br />
<br />
==דיני הברכה==<br />
<br />
באבות שוחה תחלה וסוף ({{מקור|ברכות לד א}}; {{מקור|רמב"ם תפלה ה י}}; {{מקור|טוש"ע או"ח קיג א}}). טעם לכריעה זו, שכן דרך ארץ כשבאים לפני המלך שמשתחווים לפניו ({{מקור|תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם}}); ויש דורשים אותו ממה שכתוב וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה', וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם ({{מקור|בראשית כד מח. תוס' הרא"ש ורבנו יהודה החסיד שם}}; {{מקור|אבודרהם בשם הירושלמי (ולפנינו בירושלמי לא נמצא}}); רוקח סי' שסג).<br />
<br />
יתרון בברכת אבות על שאר ברכות התפלה בנוגע לכוונה: המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן, יכוין את לבו באחת ({{מקור|ברכות לד ב}}). ופירשו: באבות ({{מקור|גמרא שם}}; {{מקור|רמב"ם תפלה י א}}; {{מקור|טוש"ע או"ח קא א}})<ref>וראה בכוזרי מאמר ג אות יז: ויתן אל לבו מהברכה הראשונה הנקראת אבות, מעלת האבות, ושברית האלקים קיים להם עד עולם לא ימוש, כמו שהוא אומר ומביא גואל לבני בניהם.</ref>. ואם לא כיון באבות, אף על פי שכיון בכל השאר, חוזר ומתפלל ({{מקור|הגהות אשרי שם}}; {{מקור|שו"ע קא א}}). ובזמן הזה אין חוזרים, לפי שאף בחזרה קרוב שלא יכוין ({{מקור|טור ורמ"א שם}}). המתפלל וטעה, שסימן רע הוא לו, וכן אם הוא שליח צבור שסימן רע הוא לשולחיו ({{מקור|משנה ברכות שם}}), הרי זה דווקא כשהטעות היא באבות ({{מקור|גמ' שם, וירושלמי שם ה ה}}), לפי שהיא תחילת התפלה ורמז הוא שאין חפץ בה ({{מקור|רש"י שם ד"ה באבות}}), וחוזר לתחילת הברכה ({{מקור|רבנו יונה שם סה א בדפי הרי"ף ד"ה יכוין}}).<br />
<br />
אפילו במקרים שמותר להתפלל כשהוא מהלך, יש להחמיר ולעמוד באבות ({{מקור|טוש"ע או"ח צד ד, ועי' רבנו יונה ברכות נה א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו}}).<br />
<br />
בעשרת ימי תשובה תקנו מהגאונים להוסיף זכרנו לחיים וכו' ({{מקור|אבודרהם, סדר תפילת ראש השנה}}; {{מקור|טור או"ח סי' תקפב}})<ref>וראה שם ביחס לנוסח התוספת וטעמי הנוסח. וראה עוד שם, שהיו מהגאונים שלא הניחו לומר תוספת זו, אך גאונים אחרים וראשונים הכריעו לאומרו, ראה בית יוסף שם, וכן נהוג בימינו.</ref>, וצריך להקפיד לומר לְחיים ולא לַחיים ({{מקור|משנה ברורה שם ס"ק טז}}).<br />
<br />
אם לא אמר זכרנו אין מחזירים אותו ({{מקור|טוש"ע שם ה}}), אם כבר הזכיר את ה' של הברכה ({{מקור|רמ"א שם}}; {{מקור|משנה ברורה שם}})<ref>אמנם יש הסבורים שמחזירים אותו – ראה תוס' ברכות יב ב ד"ה והלכתא; תוס' שם לד א ד"ה אמצעיות; טור ובית יוסף שם.</ref>.<br />
<br />
דיני גר בברכה זו ראה ע' אבות ({{מקור|א}}) האומה.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<references/></div>יוסף שמח בוט