יוסף שמח בוט: Automatic page editing

2013-06-24T05:24:13Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~אנציקלופדיה~~ תלמודית}}		{{מיקרופדיה תלמודית}}
	'''הגדרה'''<ref>א, טור' יז-יח.</ref>		'''הגדרה'''<ref>א, טור' יז-יח.</ref>
	- עיקר המשמש מקור לדברים אחרים הנלמדים ממנו, או הנמשכים ממנו.		- עיקר המשמש מקור לדברים אחרים הנלמדים ממנו, או הנמשכים ממנו.

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-19T08:54:46Z

הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

דף חדש

{{אנציקלופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' יז-יח.</ref>
- עיקר המשמש מקור לדברים אחרים הנלמדים ממנו, או הנמשכים ממנו.

==סיכום תמציתי==

<div class="talmudit-lex">

<div class="talmudit-lex-header">כללי </div>
במספר נושאים הלכתיים מוגדרים אבות – עיקרים, ותולדות – נגזרות מהם:

<div class="talmudit-lex-header">שבת </div>
ל"ט המלאכות של שבת נקראות בשם אבות מלאכות. התולדות הן המלאכות שיש להן דמיון באפיין ותכונתן לאבות.

<div class="talmudit-lex-header">טומאה </div>
למקורות הראשונים של הטומאה קוראים אב הטומאה, ולאלה שטמאים מכוחם, מחמת שקיבלו את טומאתם מהם על ידי מגע וכדומה, קוראים ולד הטומאה, מלבד המקור הראשון של טומאת מת, שנקרא אבי אבות הטומאה, והנטמא ממנו הוא אב הטומאה.

<div class="talmudit-lex-header">נזיקין </div>
ארבעה אבות נזיקין יש, ותולדותיהם כיוצא בהם, מלבד תולדה אחת, צרורות, שאין דינה כיוצא באב.

<div class="talmudit-lex-header">עבודה זרה </div>
אבות ותולדות ישנן אף בעבודה זרה.

<div class="talmudit-lex-header">נגעים </div>
אף במראות נגעים מצינו אבות ותולדות, ונקראו תולדות מפני שהמראה (הלובן) שלהן נמוכה יותר - "דיהה" - מזו של האבות.

'''בשאר איסורים שבתורה'''

בשאר איסורים שבתורה אין התולדות אסורות.

</div>
==כללי==

לכל אבות ישנן תולדות ({{מקור|בבא קמא ב א}}).

סוגי האבות והיחס שבינם לתולדות הם שניים:

(א) כשהאב מוליד בדרכי ההיקש והסברא, ואז הוא משמש מקור הגיוני לתולדות הנלמדות הימנו.

(ב) כשהאב מוליד את עצם המציאות של התולדות, והן, התולדות, נמשכות ומסתעפות מהאב ומקבלות את כוחן ממנו, שאז האב הוא מקור מציאותי.

==דוגמאות==

===שבת===

מהסוג הראשון הם ל"ט המלאכות של שבת, הנקראות בשם אבות מלאכות. התולדות הן המלאכות שיש להן דמיון באפיין ותכונתן לאבות. בסוג זה אין הבדל להלכה בין האב לתולדה: אותם העונשים שישנם על האב - סקילה, חטאת וכו' - ישנם אף על התולדה ({{מקור|בבא קמא שם}})<ref>וראה ערך אבות מלאכות ותולדותיהם.</ref>.

===טומאה===

מהסוג השני הם אבות הטומאות. למקורות הראשונים של הטומאה קוראים אב הטומאה, ולאלה שטמאים מכוחם, מחמת שקיבלו את טומאתם מהם על ידי מגע וכדומה, קוראים ולד הטומאה, מלבד המקור הראשון של טומאת מת, שנקרא אבי אבות הטומאה, והנטמא ממנו הוא אב הטומאה. כאן יש הבדל בין האבות לתולדות: האבות, בתורת המקורות המציאותיים של הטומאה, כוחם חזק יותר מהתולדות, שקיבלו את טומאתן מהם, ומכאן הדין שהאבות מטמאים אף אדם וכלים, והתולדות אינן מטמאות אלא אוכלים ומשקים ({{מקור|בבא קמא שם}})<ref>וראה ערך אבות הטמאות, וערך אבי אבות הטמאה.</ref>.

===נזיקין===

באבות נזיקין התולדות הם כיוצא בהם, מלבד תולדה אחת, צרורות - בהמה שהלכה והיו צרורות מנתזים מתחת רגליה ושברו את הכלים ({{מקור|רמב"ם נזקי ממון ב ג}}) - שאין דינה כיוצא באב ({{מקור|בבא קמא ב ב-ג ב}}), לפי שכל התולדות הן מהסוג הראשון: דומות לאב בסברא, אבל צרורות באה במציאות מכוח האב ({{מקור|עי' פני יהושע שבת סח א, וריש בבא קמא}}; {{מקור|נחלת דוד, חידושי בבא קמא}})<ref>וראה ערך אבות נזיקין.</ref>.

===עבודה זרה===

אבות ותולדות ישנן אף בעבודה זרה. התולדות דומות לאב, וחייבים עליהם כמו על האב ({{מקור|סנהדרין סב א ורש"י. ועי' עבודה זרה נ ב}}).

===נגעים===

אף במראות נגעים מצינו אבות ותולדות ({{מקור|שבועות ה ב, ורש"י}}), ונקראו תולדות מפני שהמראה ({{מקור|הלובן}}) שלהן נמוכה יותר - "דיהה" - מזו של האבות, ומפסוק מיוחד למדו טומאתן ({{מקור|שם ו ב}}).

===בשאר איסורים שבתורה===

בשאר איסורים שבתורה אין התולדות אסורות. להלן מספר דוגמאות:

*תולדה של קוצר מותרת בקצירה קודם לעומר ({{מקור|תוס' בכורות כה א ד"ה ואמר}}).

*בירושלמי ({{מקור|שבת ז א}}) אמרו שלחֵלֶב ועריות אין תולדות, והוא הדין לשאר חייבי כריתות ({{מקור|קרבן העדה שם}}), שדוקא בשבת יש לימוד מיוחד מפסוק לרבות תולדות ({{מקור|שבת ע ב}}), ולכן חייבים עליהן, ובנזיקין יש תולדות מסברא בלא פסוק, אבל לא בשאר איסורים ({{מקור|שו"ת אבני נזר או"ח סי' קלא וסי' רכו}})<ref>אמנם ראה שיטה מקובצת ריש בבא קמא, בשם מהר"י כ"ץ ואבני נזר שם שבשבת בלבד הוצרכנו ללימוד מיוחד לרבות תולדות, לפי שנסמכה שבת למלאכת המשכן, והיינו אומרים שחייבים רק על המלאכות שהיו במשכן ממש, ולפי זה בשאר איסורים שבתורה יש תולדות מסברא.</ref>.

*שביעית, לפי שדומה לשבת ונקראה שבת הארץ ({{מקור|ויקרא כה ו}}), היה מן הדין לאסור בה אף תולדות כמו בשבת ({{מקור|עי' אבני נזר שם}}), אלא שמלימוד מיוחד למדו ש"אבות אסר רחמנא - בשביעית - תולדות לא אסר רחמנא" ({{מקור|מועד קטן ג א}}). מדרבנן יש תולדות לשביעית ({{מקור|שבת סח א, ותוס' ד"ה דאית}})<ref>וראה תוס' שבת סח א ד"ה דאית שלא שייך להזכיר אבות ותולדות בדבר שאין בו איסור מלאכות, ולכן במעשר אין משתמשים במושגים של אבות ותולדות, אף שמן התורה המעשר חל רק על דגן תירוש ויצהר והם מעין אבות, ובשאר המינים חל מעשר מדרבנן והוא מעין תולדות. ועי' רבינו יונה אבות ג יא, בענין אבות ותולדות בשלש העברות עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכת דמים.</ref>.

==הערות שוליים==

<references/>

מיקרופדיה תלמודית:אב, עיקר - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: Automatic page editing

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.