יוסף שמח בוט: Automatic page editing

2013-06-24T05:24:11Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~אנציקלופדיה~~ תלמודית}}		{{מיקרופדיה תלמודית}}
	'''הגדרה'''<ref>א, טור' יח-כא.</ref>		'''הגדרה'''<ref>א, טור' יח-כא.</ref>
	- החודש החמישי למנין החדשים.		- החודש החמישי למנין החדשים.

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-19T08:54:39Z

הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

דף חדש

{{אנציקלופדיה תלמודית}}
'''הגדרה'''<ref>א, טור' יח-כא.</ref>
- החודש החמישי למנין החדשים.

==סיכום תמציתי==

<div class="talmudit-lex">

<div class="talmudit-lex-header">השם </div>
בתורה ובנביאים נקרא החודש בשם החודש החמישי.

חז"ל קראו לחודש "אב". נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב, ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב. בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם תקות נחמה, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד.

מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ. הסבר אחר הוא שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים.

<div class="talmudit-lex-header">הקביעות </div>
ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום.

הימים שראש חודש אב יכול לחול בהם: ב' ד' ו' ז'.

<div class="talmudit-lex-header">דיני החודש </div>
*בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים.

*על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.

*אין מקדשים את הלבנה לפני תשעה באב, כי שרויים באבל.

*בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה, ונוהגים דיני אבלות בכמה דינים. ישראל שיש לו דין עם גוי ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל.

*ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח. ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית.

*חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם", כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם.

*בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים, ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות.

*על תשעת הימים מר"ח אב עד תשעה באב, על שבוע שחל בו תשעה באב, על ערב תשעה באב, ועל יום תשעה באב – ראה בערכים בין המצרים, תשעה באב.

*על חמשה עשר באב – ראה ערכו.

*יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים, לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך.

*מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה, ונמשך עד ט"ו באייר. ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות.

*בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז. בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית.

*בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב. בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית.

*בכ"ט באב הוא גורן למעשר בהמה לשיטת בן עזאי, ואין הלכה כמותו.

</div>
==השם==

בתורה ({{מקור|במדבר לג לח}}) ובנביאים ({{מקור|מלכים ב כה ח}}) נקרא החודש בשם החודש החמישי.

חז"ל קראו לחודש אב. נוהגים בכתובות, בשטרות ובאגרות לכתוב חודש מנחם במקום אב ({{מקור|גט פשוט סי' קכו}}), ויש שכותבים שניהם יחד: מנחם אב ({{מקור|ערוך השלחן אבן העזר קכו טז}}). אבל בגט כותבים רק אב לחוד, שזהו שמו, ומנחם כותבים רק לשם נחמה ({{מקור|שם}}). האשכנזים אינם רגילים לכתוב מנחם לחוד, ולכן יש מפקפקים בכשרות הגט אם כתב מנחם בלבד, אבל אם כתב מנחם אב ודאי כשר בדיעבד ({{מקור|שם}})<ref>מקור השם "אב" הוא בבלי שפירושו אש-חום, כי הוא חל בתקופת חום הקיץ (עי' ב"מ קו ב). וראה בספר בן איש חי, הקדמה לפר' דברים שנה א, שהחודש נקרא אב, כי הוא עתיד להיות אב לכל החודשים. </ref>.

==הקביעות==

ראש חודש אב הוא יום אחד: ביום שלשים לתמוז, שהוא אחד באב, כי תמוז לעולם חסר; חודש אב לעולם מלא, בן שלשים יום ({{מקור|רמב"ם קידוש החודש ח ד-ה}}; {{מקור|טור אורח חיים סי' תכז-תכח}})<ref>בשנה של שילוח המרגלים, עיברוהו לחודש תמוז (פסחים עז א), ועשו ראש חודש אב שני ימים (רש"י לעין יעקב תענית כט א. ועי' רש"י פסחים שם).</ref>.

הימים שאפשר לחול בהם ראש חודש אב, בזמן הזה שהקביעות על פי חשבון, הם: ב' ד' ו' ז' ({{מקור|שלחן ערוך או"ח תכח ב}}).

בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה היו שלוחי בית דין יוצאים למקומות הרחוקים מירושלים להודיע באיזה יום קידשו ראש חודש אב, בשביל שידעו מתי התענית של תשעה באב ({{מקור|משנה ראש השנה יח א}}). יש אומרים, שאף בזמן שבית המקדש השני היה קיים, היו השלוחים יוצאים על אב, לפי שגם אז התענו בט' באב ({{מקור|פירוש המשניות לרמב"ם שם}}); ויש חולקים ומוכיחים שבזמן בית שני, כשם שלא התענו בשאר הצומות של החורבן ({{מקור|ראש השנה יח ב}}), כך לא התענו בט' באב, והשלוחים לא היו יוצאים אז על אב ({{מקור|שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רעא}}).

==דיני החודש==

בשבת שלפני ראש חודש אב מברכים את החודש כמו בשאר החודשים ({{מקור|חדושי אנשי שם על המרדכי סוף תענית}}), וטוב לברכו, כדי לברך את ישראל, שהזמן מוכן לפורענות ({{מקור|חדושי אנשי שם, ועי"ש עוד טעמים}}), וכן נוהגים במדינות אלו ({{מקור|שער אפרים שער י אות לה}})<ref>אמנם דעת התוס' המובאים במרדכי מועד קטן סי' תתקלד ובחידושי אנשי השם תענית שם, שאין מברכים חודש אב.</ref>.

על ההפטרות בחודש אב – ראה ערך הפטרות.

אין מקדשים את הלבנה קודם תשעה באב ({{מקור|רמ"א או"ח תכו ב}}), כי שרויים באבל ({{מקור|מגן אברהם שם ס"ק ד}}).

בתשעה באב אירעו חמש צרות לעם ישראל, ובהם חורבן הבית הראשון והבית השני, ולכן משנכנס אב ממעטים בשמחה ({{מקור|משנה תענית כו ב}}), ונוהגים אבלות בכמה דינים<ref>על פרטי הדינים בענין נישואין, תספורת, כביסה ורחיצה, שמחה ועוד, ועל דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ראה ערך בין המצרים.</ref>. ישראל שיש לו דין עם העכו"ם ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע המזל של חודש זה לישראל ({{מקור|תענית כט ב}}). יש אומרים שכל החודש ישתמט ({{מקור|מגן אברהם סי' תקנא סק"ב}}), ויש אומרים רק עד אחר ט' באב ({{מקור|קרבן נתנאל תענית שם}}).

ראש חודש אב יש להתענות בו, לפי שבו מת אהרן בשנת ב'תפח ({{מקור|מגילת תענית פרק אחרון}}; {{מקור|שו"ע או"ח תקפ ב}}). ויש מפקפקים בדבר, שהרי ראש חודש אסור בתענית ({{מקור|עי' בית יוסף ומגן אברהם שם}}).

חמשה ימים מחודש אב – ה', ז', י', ט"ו, כ' - היו ימים טובים למשפחות מיוחדות מישראל, ונקראו "זמן עצי כהנים והעם" ({{מקור|משנה תענית כו א}}), כי כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, וכך התנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם ({{מקור|נחמיה י לה. תענית כו א, כח א}}; {{מקור|רמב"ם כלי המקדש ו ט}}).

בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד פרשת דברים ומפטירים חזון ישעיהו, ונקראת שבת חזון. היא השבת האחרונה של שלוש הפורעניות<ref>על ההלכות בשבת זו - ראה ערך בין המצרים.</ref>.

על תשעת הימים מר"ח אב עד תשעה באב, על שבוע שחל בו תשעה באב, על ערב תשעה באב, ועל יום תשעה באב – ראה בערכים בין המצרים, תשעה באב.

על חמשה עשר באב – ראה ערכו.

יש נוהגים להתחיל מחמשה עשר באב את ארבעים התעניות שמתענים מראש חודש אלול עד יום הכפורים<ref>ראה ערך אלול.</ref>, לפי שאין מתענים בשבתות ובראש חודש, ולכן משלימים אותן מט"ו באב ואילך ({{מקור|מגן אברהם סי' תקסח ס"ק יז}}).

מט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכים והימים מתקצרים, מתחילים להוסיף מן הלילה על היום ללמוד תורה ({{מקור|בבא בתרא קכא ב, ורשב"ם שם}})<ref>וראה יערות דבש ח"א דרוש ד.</ref>, ונמשך עד ט"ו באייר ({{מקור|מגן אברהם סי' רלח בהקדמה}}). ויש אומרים שמתחילים מט' באב עד חג השבועות ({{מקור|ב"ח סי' רלח}}; {{מקור|מגן אברהם שם}}).

בי"ח בו - ויש גורסים: י"ז, ויש גורסים: י"ט ({{מקור|אליהו רבא תקפ ב}}; {{מקור|פרי מגדים שם}}; {{מקור|משנה ברורה שם סק"ו}}) - יש להתענות, שבו כבה נר מערבי בימי אחז ({{מקור|מגילת תענית פרק אחרון}}; {{מקור|שו"ע שם}}).

בכ"ד באב גברה יד בית חשמונאי, ובטלו הדין של הצדוקים שהבת תירש עם הבן, ועשו אותו יום טוב ({{מקור|מגילת תענית פ"ה}})<ref>בב"ב קטו ב הגירסא: בכ"ד בטבת, וכ"ה בשאילתות שאילתא קלה.</ref>. בזמן הזה אינו נוהג, מפני שהלכה שבטלה מגלת תענית ({{מקור|ראש השנה יח ב}}).

בכ"ט באב הוא גורן - זמן שאסור לו למכור או לשחוט עד שיעשר ({{מקור|רמב"ם בכורות ז ח}}) - למעשר בהמה לשיטת בן עזאי ({{מקור|בכורות נז ב}}), ואין הלכה כמותו ({{מקור|רמב"ם שם}}).

==הערות שוליים==

<references/>

מיקרופדיה תלמודית:אב, חודש - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: Automatic page editing

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.