מיקרופדיה תלמודית:אב, המוליד - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח: /* אבהות */

2013-08-14T09:08:11Z

אבהות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:08, 14 באוגוסט 2013
שורה 87:		שורה 87:
	אף אומות העולם יש להם יחס, והולד נחשב לבנו של האב שהולידו ({{מקור\|יבמות סב א}}; {{מקור\|שם עח ב}})<ref>ובירושלמי יבמות ב ו נחלקו אמוראים בשאלה זו.</ref>.		אף אומות העולם יש להם יחס, והולד נחשב לבנו של האב שהולידו ({{מקור\|יבמות סב א}}; {{מקור\|שם עח ב}})<ref>ובירושלמי יבמות ב ו נחלקו אמוראים בשאלה זו.</ref>.

	נכרי שבא על בת ישראל, אין הולד נחשב לבנו של המוליד, אלא מתייחס אל האם ({{מקור\|קדושין סח ב}}, לפי פירוש {{מקור\|רש"י ד"ה ואין בנך}}; {{מקור\|רמב"ן ויקרא כד י}})<ref>ועי"ש בתוס' ד"ה בנך פירוש אחר. וראה פתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק א, שיש דעות שדין זה דווקא לאחר שנתגייר. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שכ-שכא.</ref>. וכן ישראל הבא על הנכרית, אין הולד נחשב לבנו ({{מקור\|ספרי שם}}, לגירסת הגר"א; {{מקור\|קדושין סח ב}}; {{מקור\|יבמות כב ב}}, ורי"ף שם; {{מקור\|חלקת מחוקק סי' ד ס"ק ב}})<ref>ועי' רמב"ם אסורי ביאה יב ז ויבום א ד.</ref>.		נכרי שבא על בת ישראל, אין הולד נחשב לבנו של המוליד, אלא מתייחס אל האם ({{מקור\|קדושין סח ב}}, לפי פירוש {{מקור\|רש"י ד"ה ואין בנך}}; {{מקור\|רמב"ן ויקרא כד י}})<ref>ועי"ש בתוס' ד"ה בנך פירוש אחר. וראה פתחי תשובה אבן העזר סי' ד ס"ק א, שיש דעות שדין זה דווקא לאחר שנתגייר. וראה עוד שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' שכ-שכא.</ref>. וכן ישראל הבא על הנכרית, אין הולד נחשב לבנו ({{מקור\|ספרי שם}}, לגירסת הגר"א; {{מקור\|קדושין סח ב}}; {{מקור\|יבמות כב ב}}, ורי"ף שם; {{מקור\|חלקת מחוקק סי' ד ס"ק ב}})<ref>ועי' רמב"ם אסורי ביאה יב ז ויבום א ד.</ref>.

	===משפחה ===		===משפחה ===

יוסף שמח: /* חלל וממזר */

2013-08-14T08:30:58Z

חלל וממזר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:30, 14 באוגוסט 2013
שורה 121:		שורה 121:
	יש אומרים, שהאב נאמן דווקא כשאומר בני הוא וממזר הוא, כגון שאומר שבא על אחת מחייבי כריתות, אבל אם אומר אינו בני וממזר הוא, כגון שאומר שאשתו זינתה עם אחר וממנו ילדה, אינו נאמן, שהרי לדבריו אינו אב, והתורה האמינה רק לאב ({{מקור\|שלטי גבורים קידושין עח ב}}; {{מקור\|המכריע סימן סד}}; {{מקור\|ים של שלמה קידושין ד טו}}); ויש אומרים, שהוא נאמן לומר אפילו אינו בנו ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו טז}})<ref>וכן הוא לפי אלה שלמדים מהכרת בכורה, שהגדול אינו בנו. ועי' בשו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א סי' יג, ושו"ת עין יצחק אהע"ז סי' ז, שהוכיחו שזוהי פלוגתא בירושלמי קדושין ד ז.</ref>.		יש אומרים, שהאב נאמן דווקא כשאומר בני הוא וממזר הוא, כגון שאומר שבא על אחת מחייבי כריתות, אבל אם אומר אינו בני וממזר הוא, כגון שאומר שאשתו זינתה עם אחר וממנו ילדה, אינו נאמן, שהרי לדבריו אינו אב, והתורה האמינה רק לאב ({{מקור\|שלטי גבורים קידושין עח ב}}; {{מקור\|המכריע סימן סד}}; {{מקור\|ים של שלמה קידושין ד טו}}); ויש אומרים, שהוא נאמן לומר אפילו אינו בנו ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו טז}})<ref>וכן הוא לפי אלה שלמדים מהכרת בכורה, שהגדול אינו בנו. ועי' בשו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א סי' יג, ושו"ת עין יצחק אהע"ז סי' ז, שהוכיחו שזוהי פלוגתא בירושלמי קדושין ד ז.</ref>.

	האב אינו נאמן אלא על בנו ולא על בן בנו, ואם יש בנים לבנו, אף על בנו אינו נאמן לפוסלו ({{מקור\|יבמות מז א}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו טז}}; שולחן ערוך אבן העזר ד כט:). ואינו נאמן אלא על מי שהוחזק לנו שהוא אביו, כגון באשתו נשואה, אבל פנויה שאומרת זהו בן פלוני, והוא אומר שנתעברה מממזר, אינו נאמן לפוסלו ({{מקור\|תרומת הדשן רסז}}; רמ"א בשולחן ערוך אבן העזר ד כט:).		האב אינו נאמן אלא על בנו ולא על בן בנו, ואם יש בנים לבנו, אף על בנו אינו נאמן לפוסלו ({{מקור\|יבמות מז א}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו טז}}; {{מקור\|שולחן ערוך אבן העזר ד כט}}). ואינו נאמן אלא על מי שהוחזק לנו שהוא אביו, כגון באשתו נשואה, אבל פנויה שאומרת זהו בן פלוני, והוא אומר שנתעברה מממזר, אינו נאמן לפוסלו ({{מקור\|תרומת הדשן א רסז$תרומת הדשן רסז}}; {{מקור\|שולחן ערוך אבן העזר ד כט$רמ"א בשולחן ערוך אבן העזר ד כט}}).

	===בתו הקטנה ===		===בתו הקטנה ===

יוסף שמח: /* חזקת אב */

2013-08-14T08:22:01Z

חזקת אב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:22, 14 באוגוסט 2013
שורה 103:		שורה 103:
	ארוסה שנתעברה, אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד ({{מקור\|כתובות יד א}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר ({{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}).		ארוסה שנתעברה, אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד ({{מקור\|כתובות יד א}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר ({{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}).

	בא עליה הארוס בבית אביה, והיו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא ({{מקור\|יבמות סט ב}}; {{מקור\|קדושין עה א}}). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כח}}); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס הוא בחזקת אביו ({{מקור\|רא"ש יבמות סט ב; רשב"א יבמות סט ב}}. ועי' {{מקור\|בית שמואל אבן העזר ד ס"ק מח}}).		בא עליה הארוס בבית אביה, והיו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא ({{מקור\|יבמות סט ב}}; {{מקור\|קדושין עה א}}). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כח}}); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס הוא בחזקת אביו ({{מקור\|רא"ש יבמות סט ב}}; {{מקור\|רשב"א יבמות סט ב}}. ועי' {{מקור\|בית שמואל אבן העזר ד ס"ק מח}}).

	פנויה שנתעברה, יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו ({{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ג ד}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר קנו ט}}), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' {{מקור\|שולחן ערוך אבן העזר ד כו}}).		פנויה שנתעברה, יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו ({{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ג ד}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר קנו ט}}), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' {{מקור\|שולחן ערוך אבן העזר ד כו}}).

יוסף שמח: /* משפחה */

2013-08-14T08:16:06Z

משפחה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:16, 14 באוגוסט 2013
שורה 91:		שורה 91:
	===משפחה ===		===משפחה ===

	בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, שנאמר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם ({{מקור\|במדבר א ב}}, וראה {{מקור\|שם כז יא}}. {{מקור\|יבמות נד ב}}~~; :~~). לפיכך בירושה, אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב ({{מקור\|ב"ב קט ב}} ו{{מקור\|קי ב}}{{מקור\|; }}רמב"ם נחלות א ו{{מקור\|~~; }}~~טור שולחן ערוך חושן משפט רעו ד:).		בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, שנאמר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם ({{מקור\|במדבר א ב}}, וראה {{מקור\|שם כז יא}}. {{מקור\|יבמות נד ב}}). לפיכך בירושה, אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב ({{מקור\|ב"ב קט ב}} ו{{מקור\|קי ב}}{{מקור\|; }}רמב"ם נחלות א ו{{מקור\|טור שולחן ערוך חושן משפט רעו ד}}).

	אף בנוגע לייחוס המשפחה, בכל מקום שיש קידושין ואין עברה הבנים הולכים אחרי האב. לפיכך כהן שנשא לויה או ישראלית, הבנים כהנים; לוי שנשא כהנת או ישראלית, בניהם לויים; ישראל שנשא כהנת או לויה, בניהם ישראלים, שנאמר וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם ({{מקור\|במדבר א יח}}. {{מקור\|קדושין סו ב}}, {{מקור\|ורש"י שם ד"ה כהנת}}; {{מקור\|רמב"ם ~~אסורי~~ ביאה יט טו}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ח א}}).		אף בנוגע לייחוס המשפחה, בכל מקום שיש קידושין ואין עברה הבנים הולכים אחרי האב. לפיכך כהן שנשא לויה או ישראלית, הבנים כהנים; לוי שנשא כהנת או ישראלית, בניהם לויים; ישראל שנשא כהנת או לויה, בניהם ישראלים, שנאמר וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם ({{מקור\|במדבר א יח}}. {{מקור\|קדושין סו ב}}, {{מקור\|ורש"י שם ד"ה כהנת}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יט טו}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ח א}}).

	היו הקידושין בעבירה, הולד הולך אחרי הפגום, שאם היא היתה פסולה לכהונה ונישאת לכהן, אף הולד פסול; וכן אם היא היתה ממזרת ונישאת לישראל, אף הולד ממזר; וכן היה הוא ממזר והיא ישראלית, הולד ממזר ({{מקור\|משנה קדושין סו ב}}; {{מקור\|קדושין סט א}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ח ד}}).		היו הקידושין בעבירה, הולד הולך אחרי הפגום, שאם היא היתה פסולה לכהונה ונישאת לכהן, אף הולד פסול; וכן אם היא היתה ממזרת ונישאת לישראל, אף הולד ממזר; וכן היה הוא ממזר והיא ישראלית, הולד ממזר ({{מקור\|משנה קדושין סו ב}}; {{מקור\|קדושין סט א}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ח ד}}).

יוסף שמח ב־07:02, 14 באוגוסט 2013

2013-08-14T07:02:31Z

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: Automatic page editing

2013-06-24T05:24:07Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:24, 24 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~אנציקלופדיה~~ תלמודית}}		{{מיקרופדיה תלמודית}}
	'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז. וראו עוד ערך יחס.</ref>		'''הגדרה'''<ref> א, טור' ה-טז. וראו עוד ערך יחס.</ref>
	- מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.		- מעמדו של איש המוליד ביחס לצאצא מזרעו.

יוסף שמח: הסרת מעברי שורה מיותרים

2013-06-18T05:55:46Z

הסרת מעברי שורה מיותרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:55, 18 ביוני 2013
שורה 83:		שורה 83:

	</div>		</div>

	==היחס==		==היחס==

יוסף שמח: /* סיכום תמציתי */ הסרת מעברי שורה מיותרים

2013-06-18T05:55:12Z

סיכום תמציתי: הסרת מעברי שורה מיותרים

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

2013-06-18T05:36:59Z

הכנסת ערכי אנציקלופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:22, 14 באוגוסט 2013
שורה 103:		שורה 103:
	ארוסה שנתעברה, אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד ({{מקור\|כתובות יד א}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר ({{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}).		ארוסה שנתעברה, אם היא אומרת בפירוש שהולד הוא מהארוס והוא אינו מכחישה, הרי הוא בחזקת אביו של הולד ({{מקור\|כתובות יד א}}; {{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}). היה הארוס מכחישה ואומר שאינו בנו, הרי זה ממזר ודאי, שהרי אפילו על בנו ודאי נאמן האב לומר שהוא ממזר ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}). ואם אינה בפנינו לשאול אותה, או שאומרת איני יודעת ממי הוא, הרי זה ספק ממזר ({{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כז}}).

	בא עליה הארוס בבית אביה, והיו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא ({{מקור\|יבמות סט ב}}; {{מקור\|קדושין עה א}}). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כח}}); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס הוא בחזקת אביו ({{מקור\|רא"ש יבמות סט ב; רשב"א יבמות סט ב}}. ועי' {{מקור\|בית שמואל אבן העזר ד ס"ק מח}}).		בא עליה הארוס בבית אביה, והיו מרננים אחריה שזינתה עם אחרים, נחלקו אמוראים אם הולד ספק ממזר, או שאין הולד אלא שתוקי, והאשה נאמנת לומר שמהארוס הוא ({{מקור\|יבמות סט ב}}; {{מקור\|קדושין עה א}}). להלכה נחלקו הראשונים: יש פוסקים שהארוסה צריכה בדיקה שתאמר שהוא מהארוס ({{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה טו יז}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר ד כח}}); ויש אומרים שאינה צריכה בדיקה, אלא הארוס הוא בחזקת אביו ({{מקור\|רא"ש יבמות סט ב}}; {{מקור\|רשב"א יבמות סט ב}}. ועי' {{מקור\|בית שמואל אבן העזר ד ס"ק מח}}).

	פנויה שנתעברה, יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו ({{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ג ד}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר קנו ט}}), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' {{מקור\|שולחן ערוך אבן העזר ד כו}}).		פנויה שנתעברה, יש אומרים, שאפילו אם היא אומרת שהולד מפלוני והוא מודה לה, מכל מקום אינו בחזקת בנו ודאי, שחוששים שכשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר, ואינו אלא ספק בנו ({{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ג ד}}; {{מקור\|טור שולחן ערוך אבן העזר קנו ט}}), ואפילו כשאין עליה רינון מאחרים ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}). ויש אומרים, שאם אין עליה רינון וידוע שאחד בא עליה, הרי הוא בחזקת אביו ודאי ({{מקור\|בית שמואל אבן העזר קנו}}, בשם הרשב"א והרא"ש. ועי' {{מקור\|שולחן ערוך אבן העזר ד כו}}).

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:55, 18 ביוני 2013
שורה 9:		שורה 9:

	<div class="talmudit-lex-header">היחס </div>		<div class="talmudit-lex-header">היחס </div>


	<div class="talmudit-lex-subheader">אבהות </div>		<div class="talmudit-lex-subheader">אבהות </div>


	ולד שנולד מישראל שבא על ישראלית הרי הוא נחשב לאביו, אפילו אם היתה האשה אסורה לו, כגון שהיא אחותו או אשת איש. ולכן בנו מן הערוה, אף על פי שהוא ממזר, בנו הוא לכל דבר.		ולד שנולד מישראל שבא על ישראלית הרי הוא נחשב לאביו, אפילו אם היתה האשה אסורה לו, כגון שהיא אחותו או אשת איש. ולכן בנו מן הערוה, אף על פי שהוא ממזר, בנו הוא לכל דבר.
שורה 21:		שורה 19:

	<div class="talmudit-lex-subheader">משפחה </div>		<div class="talmudit-lex-subheader">משפחה </div>


	בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה. לפיכך בירושה אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב.		בכל הדברים התלויים במשפחה, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה. לפיכך בירושה אין יורשים אלא הקרובים ממשפחת האב.
שורה 30:		שורה 27:

	<div class="talmudit-lex-header">חזקת אב </div>		<div class="talmudit-lex-header">חזקת אב </div>


	בעל ואשתו שנולד להם בן, אין אנו חוששים שמא זנתה האשה והולד הוא מאיש אחר, אלא מעמידים את הבעל בחזקת אביו של הנולד, שרוב בעילות אחר הבעל. ולא עוד אלא אפילו אם יצא שם רע על האשה והכל מרננים אחריה, הבעל עומד בחזקת אב. ואפילו אם ברור לנו שזינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של רוב בעילות אחר הבעל. אמנם אם האשה פרוצה ביותר, הרי זה ספק אם הולד של הבעל, שכן יש לחוש שמא רוב בעילותיה מאחרים, ולפיכך חוששים לבנים שאינם בניו של בעל האשה.		בעל ואשתו שנולד להם בן, אין אנו חוששים שמא זנתה האשה והולד הוא מאיש אחר, אלא מעמידים את הבעל בחזקת אביו של הנולד, שרוב בעילות אחר הבעל. ולא עוד אלא אפילו אם יצא שם רע על האשה והכל מרננים אחריה, הבעל עומד בחזקת אב. ואפילו אם ברור לנו שזינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של רוב בעילות אחר הבעל. אמנם אם האשה פרוצה ביותר, הרי זה ספק אם הולד של הבעל, שכן יש לחוש שמא רוב בעילותיה מאחרים, ולפיכך חוששים לבנים שאינם בניו של בעל האשה.
שורה 39:		שורה 35:

	<div class="talmudit-lex-header">נאמנות האב </div>		<div class="talmudit-lex-header">נאמנות האב </div>


	<div class="talmudit-lex-subheader">בכור </div>		<div class="talmudit-lex-subheader">בכור </div>


	נאמן האב לומר בני זה בכור הוא.		נאמן האב לומר בני זה בכור הוא.

	<div class="talmudit-lex-subheader">חלל וממזר </div>		<div class="talmudit-lex-subheader">חלל וממזר </div>


	כשם שהתורה האמינה לאב לקבוע בכורה, כך יש לאב שהוא כהן נאמנות לומר בני זה בן גרושה וחלוצה, והבן הוא חלל. וכן נאמן האב לפסול את בנו ולומר שהוא ממזר.		כשם שהתורה האמינה לאב לקבוע בכורה, כך יש לאב שהוא כהן נאמנות לומר בני זה בן גרושה וחלוצה, והבן הוא חלל. וכן נאמן האב לפסול את בנו ולומר שהוא ממזר.

	<div class="talmudit-lex-header">חובות האב </div>		<div class="talmudit-lex-header">חובות האב </div>


	האב חייב למול את בנו, ולפדותו אם הוא בכור לאמו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות, וללמדו שחיה.		האב חייב למול את בנו, ולפדותו אם הוא בכור לאמו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות, וללמדו שחיה.
שורה 61:		שורה 53:

	<div class="talmudit-lex-header">אבהות על עובר </div>		<div class="talmudit-lex-header">אבהות על עובר </div>


	אב קרוי גם על עוברים.		אב קרוי גם על עוברים.
שורה 70:		שורה 61:

	<div class="talmudit-lex-header">טבעו של אב </div>		<div class="talmudit-lex-header">טבעו של אב </div>


	מטבע הקרבה של האב לבניו מסתעפים דינים שונים, למשל:		מטבע הקרבה של האב לבניו מסתעפים דינים שונים, למשל:
שורה 81:		שורה 71:

	<div class="talmudit-lex-header">אב שלא על ידי ביאה </div>		<div class="talmudit-lex-header">אב שלא על ידי ביאה </div>


	הולדה באמבטיה		הולדה באמבטיה
שורה 88:		שורה 77:

	<div class="talmudit-lex-header">הזרעה מלאכותית</div>		<div class="talmudit-lex-header">הזרעה מלאכותית</div>


	בימינו מצויה שאלת האבהות שלא על ידי ביאה בהזרעה מלאכותית, על ידי שהרופאים מזריקים לתוך רחם האשה זרע של גבר והיא מתעברת. במקרה זה מי ששכבת הזרע שלו הוא אבי הולד לכל דבר, בין אם בעל הזרע הוא בעלה של האשה, ובין אם הוא ישראל אחר, בין לחומרא ובין לקולא, כי כשנתעברה באמבטיה לא ניתן להוכיח בבירור שמבעל זרע זה נתעברה, מה שאין כן בהזרעה מלאכותית. לפיכך הוא אסור בקרובי בעל-הזרע, יורשו בנכסיו, אמו פטורה מייבום וחליצה, וחייב במזונותיו.		בימינו מצויה שאלת האבהות שלא על ידי ביאה בהזרעה מלאכותית, על ידי שהרופאים מזריקים לתוך רחם האשה זרע של גבר והיא מתעברת. במקרה זה מי ששכבת הזרע שלו הוא אבי הולד לכל דבר, בין אם בעל הזרע הוא בעלה של האשה, ובין אם הוא ישראל אחר, בין לחומרא ובין לקולא, כי כשנתעברה באמבטיה לא ניתן להוכיח בבירור שמבעל זרע זה נתעברה, מה שאין כן בהזרעה מלאכותית. לפיכך הוא אסור בקרובי בעל-הזרע, יורשו בנכסיו, אמו פטורה מייבום וחליצה, וחייב במזונותיו.