https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94%3A%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AAמילון הראי"ה:עשיריות - היסטוריית גרסאות2026-05-03T19:18:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94:%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=71171&oldid=prevYeshivaorgil bot: Automatic page editing2012-08-27T12:24:38Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:24, 27 באוגוסט 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[מילון הראי"ה:ההגיון המחשבי|ההגיון המחשבי]] [ר"מ ב].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מילון הראי"ה:ההגיון המחשבי|ההגיון המחשבי]] [ר"מ ב].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההגיון החתום אין בו שום שליטה מחשבית, אבל הוא פועל בחביון עזו במעמק הנשמה, שתצא מן הכח החבוי אל הפועל איזה הופעה מחשבית ע"י ההתאגדות הראשונה של היחידים שמושגם נעלם מאתנו, כשהם באים עכ"פ למדה הראשונה של ההתרבות שהיא מדריגת העשירות, הסמוכה למדריגת היחידות הנעלמה. ע"כ מסומן הוא מספר העשר ביסוד ההוראה הרוחנית, מושג המחשבה ואצילות הקודש בהארתה. וההגיון המחשבי מקושר הוא למדת המספר של העשירות בדמיון סגולתו, בהתגלות יסוד החכמה, בתור מציאות המתגלה בראשית, שהיא באמת ההתגלות השניה להחתומה שקדמה לה, שהחכמה היא לעומתה יש מאין, ההגיון המחשבי, שכבר יש הכרה למציאות ישותו, אף כי לא יוכר עדנה בכל תיאור מפורט [שם קפח].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההגיון החתום אין בו שום שליטה מחשבית, אבל הוא פועל בחביון עזו במעמק הנשמה, שתצא מן הכח החבוי אל הפועל איזה הופעה מחשבית ע"י ההתאגדות הראשונה של היחידים שמושגם נעלם מאתנו, כשהם באים עכ"פ למדה הראשונה של ההתרבות שהיא מדריגת העשירות, הסמוכה למדריגת היחידות הנעלמה. ע"כ מסומן הוא מספר העשר ביסוד ההוראה הרוחנית, מושג המחשבה ואצילות הקודש בהארתה. וההגיון המחשבי מקושר הוא למדת המספר של העשירות בדמיון סגולתו, בהתגלות יסוד החכמה, בתור מציאות המתגלה בראשית, שהיא באמת ההתגלות השניה להחתומה שקדמה לה, שהחכמה היא לעומתה יש מאין, ההגיון המחשבי, שכבר יש הכרה למציאות ישותו, אף כי לא יוכר עדנה בכל תיאור מפורט [שם קפח].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאות - [[מילון הראי"ה:ההגיון המלולי|ההגיון המלולי]] [ר"מ ב].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאות - [[מילון הראי"ה:ההגיון המלולי|ההגיון המלולי]] [ר"מ ב].</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-69275:rev-71171:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94:%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=69275&oldid=prevYeshivaorgil bot: העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים2012-08-27T10:21:39Z<p>העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[מילון הראי"ה:ההגיון המחשבי|ההגיון המחשבי]] [ר"מ ב].<br />
ההגיון החתום אין בו שום שליטה מחשבית, אבל הוא פועל בחביון עזו במעמק הנשמה, שתצא מן הכח החבוי אל הפועל איזה הופעה מחשבית ע"י ההתאגדות הראשונה של היחידים שמושגם נעלם מאתנו, כשהם באים עכ"פ למדה הראשונה של ההתרבות שהיא מדריגת העשירות, הסמוכה למדריגת היחידות הנעלמה. ע"כ מסומן הוא מספר העשר ביסוד ההוראה הרוחנית, מושג המחשבה ואצילות הקודש בהארתה. וההגיון המחשבי מקושר הוא למדת המספר של העשירות בדמיון סגולתו, בהתגלות יסוד החכמה, בתור מציאות המתגלה בראשית, שהיא באמת ההתגלות השניה להחתומה שקדמה לה, שהחכמה היא לעומתה יש מאין, ההגיון המחשבי, שכבר יש הכרה למציאות ישותו, אף כי לא יוכר עדנה בכל תיאור מפורט [שם קפח].<br />
מאות - [[מילון הראי"ה:ההגיון המלולי|ההגיון המלולי]] [ר"מ ב].<br />
ההגיון המוכר בתיאור מפורט הראוי להיות נבטא בביטוי מילולי, שלצורך התגלותו הרינו יוצאים מתוך המספר המתואר בהערכה העשירית אל המספר של המאות, הנולד מסגולת העשירות שההגיון המלולי מתקשר אליו, ומתדמה לו בערכיו. הביטוי המקודש בא כבר למדת עצמותו, והשאלה מדוייקה בתכונת המהות כבר גומלת היא את פריה, ובא שורש מאה, מיסוד לשון מלת השאלה המבררת - מה, המושפעת ממדת העושר הסגולתי שבחביון המחשבה אשר למדת העשר, המתקשרת עם ביטוי העשירות. והעושר, זה הוא אמנם עדיין רכוש שלא נסמן גם בהגדרת השאלה, כי לא ימצא לו הדיבור מקום להתגדר בו עד באו לגבולו, ואז הותר הפה, ותהילת ד' ידבר פי, מאה ברכות, אל תקרי מה אלא מאה. כי אור האלף בתכונתו הגנוזה, עם הסברתו המפותחה, יחד יפעל את פעולתו להרחיב את הפה המדבר אמרי צדק, המתקשר בתכונת המספר המאתי, המאוגד במערכה של ההגיון המלולי [עפ"י שם קפח־ט].<br />
אלפים - [[מילון הראי"ה:ההגיון הנשמע|ההגיון הנשמע]] [ר"מ ב].<br />
התכנים המשוערים [[מילון הראי"ה:בהשערה|בהשערה]] לבבית פנימית, המתבטאים בשפה ודיבור ומתגלים להשמעות האוזן בכל חילם האצור בהם ע"פ התכונה הדיבורית של ההוגה המדבר בעצמו. המדה שהשמעות ההקשבה כבר ניכרת היא, עד שגם מי שאין מי הדעת נובעים מתוך בארו, הרי הוא שותה לרויה מי תמציות הללו שהיה יהיו בפיו כדבש למתוק, והקטן יהיה לאלף [עפ"י ר"מ קפט].<br />
<br />
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מספרים|עשירי]]</div>Yeshivaorgil bot