https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94%3A%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%28%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%29מילון הראי"ה:ימות המשיח (כינוי) - היסטוריית גרסאות2026-05-03T02:54:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94:%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99)&diff=71276&oldid=prevYeshivaorgil bot: Automatic page editing2012-08-27T12:28:03Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:28, 27 באוגוסט 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרגות </del>שונות אפשריות הן להגלות בעולם ובכל אחת מהנה אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו. (שתים מהן מקבילות ל)אפשרות עלייתם של ישראל מידי עומק השפלות של הגלות עד מרום המעלה הראויה להם המצוירת בשני אופנים<ref>''' ימות המשיח. שני אופנים''' - עפ"י ע"א ד ו מח, ישנו אופן שלישי: אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו גם בעוד אשר ערפל יכסה ארץ ולאומים, והשד והמץ עוד לא יכלה מן הארץ. יבא ישראל למנוחתו (ויעשה חיל) כדי לבא אל מגמת פניו וחיותו המכוונת בארצו וממלכתו, בעתיד אשר כנסת־ישראל תשוב לגדולתה. ואם ירעשו המון גויים לקום עליו עוד הפעם, הנה ימינו תרעץ אויב, עד אשר יתרומם הרוח, וע"י גדולתן של ישראל והכרת דבר ד' אשר יקום לעולם לעיני כל בשר, על העם אשר בחר לנחלה לו, ויתרומם ערך המוסר והצדק מצד ההכרה שהרוחניות העליונה היא התקיפה מכל, כי דבר ד' צור עולמים היא, אז תחדל החרב מן הארץ. (ע"ע [[מילון הראי"ה:א"ש טו יא [הערת מו"ר הרצב"י טאו])|א"ש טו יא [הערת מו"ר הרצב"י טאו])]]. אבל מבטלי החרב, בני ישראל, צריכים להיות בתחילה חגורי חרב, והוראת גבורתם צריכה לבא בתכונה של פועל ומעשה, אז השלכת החרב, אחרי אשר נאחזה בכף מעם מופת זה, תהיה הוראה מקובלת, ע"פ דבר ד' לכל עם ולשון. א"כ גם לימות המשיח (הסיף והקשת וכו') אינם בטלים, מפני שהם צריכים להראות את היכולת של העזוז המעשי והגבורה החמרית, כדי שיהיו יכולים לבטל אותה, לא רק ע"פ תכונה אצילית רוחנית לבדה, כ"א גם עם כח הגבורה והעז המתלוה עמה, ימין ד' רוממה ימין ד' עושה חיל. וע"כ צריך הדבר להיות התחלת צמיחת קרן ישועה דוקא בעוד כל מחשכי ארץ עומדים קיימים בפראותם, כי לא יבא האור הגמור כ"א ע"י אורן של ישראל וגדולתן בפועל".</ref>האופן האחד הוא ע"י עלייתם העצמית, מבלעדי הקשר שיש להם עם כל העולם כולו, עם כל האנושיות כולה. כשתהיה העליה על זאת הדרך, אז העולם יהיה כמנהגו, העמים יחיו את חייהם הם, וישראל ישב על אדמתו ויחיה את חייו בכבודו הראוי לו. היתרון שבו ודאי יתגלה באופן בהיר ובולט, והשפעה גדולה תצא ממנו על חיי העמים כולם, לאט לאט. אבל לעומת זה כמה ענינים של הכרח יכנסו ג"כ במחנה ישראל, כדי שיהיה בלתי מובדל לגמרי מכלל העמים, למען יתיחסו אליו באופן אנושי, ויקבלו את הראוי לקבל, ויקחו יחד חלק בהקונצרט העולמי של מהלכי הממלכות. לא כן הוא האופן השני היותר נשגב: כשיתרומם ישראל ע"פ [[מילון הראי"ה:סגולתו|סגולתו]] האמיתית הפנימית, ע"פ כח אלהי שיש בקרבו, לתת לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כ"א כל העולם כולו, אז תחל תקופה של יו"ט וששון אלהים בעולם, חדות עולמים והגברת העדן האלהי על כל מנעמי החיים, אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של [[מילון הראי"ה:זוהמת|זוהמת]] הרע. הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעוצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא תוכל לעלות על לב. אז יבטל כח הזרוע מעקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור [עפ"י ע"א ד ו מח, מז].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרגות </ins>שונות אפשריות הן להגלות בעולם ובכל אחת מהנה אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו. (שתים מהן מקבילות ל)אפשרות עלייתם של ישראל מידי עומק השפלות של הגלות עד מרום המעלה הראויה להם המצוירת בשני אופנים<ref>''' ימות המשיח. שני אופנים''' - עפ"י ע"א ד ו מח, ישנו אופן שלישי: אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו גם בעוד אשר ערפל יכסה ארץ ולאומים, והשד והמץ עוד לא יכלה מן הארץ. יבא ישראל למנוחתו (ויעשה חיל) כדי לבא אל מגמת פניו וחיותו המכוונת בארצו וממלכתו, בעתיד אשר כנסת־ישראל תשוב לגדולתה. ואם ירעשו המון גויים לקום עליו עוד הפעם, הנה ימינו תרעץ אויב, עד אשר יתרומם הרוח, וע"י גדולתן של ישראל והכרת דבר ד' אשר יקום לעולם לעיני כל בשר, על העם אשר בחר לנחלה לו, ויתרומם ערך המוסר והצדק מצד ההכרה שהרוחניות העליונה היא התקיפה מכל, כי דבר ד' צור עולמים היא, אז תחדל החרב מן הארץ. (ע"ע [[מילון הראי"ה:א"ש טו יא [הערת מו"ר הרצב"י טאו])|א"ש טו יא [הערת מו"ר הרצב"י טאו])]]. אבל מבטלי החרב, בני ישראל, צריכים להיות בתחילה חגורי חרב, והוראת גבורתם צריכה לבא בתכונה של פועל ומעשה, אז השלכת החרב, אחרי אשר נאחזה בכף מעם מופת זה, תהיה הוראה מקובלת, ע"פ דבר ד' לכל עם ולשון. א"כ גם לימות המשיח (הסיף והקשת וכו') אינם בטלים, מפני שהם צריכים להראות את היכולת של העזוז המעשי והגבורה החמרית, כדי שיהיו יכולים לבטל אותה, לא רק ע"פ תכונה אצילית רוחנית לבדה, כ"א גם עם כח הגבורה והעז המתלוה עמה, ימין ד' רוממה ימין ד' עושה חיל. וע"כ צריך הדבר להיות התחלת צמיחת קרן ישועה דוקא בעוד כל מחשכי ארץ עומדים קיימים בפראותם, כי לא יבא האור הגמור כ"א ע"י אורן של ישראל וגדולתן בפועל".</ref>האופן האחד הוא ע"י עלייתם העצמית, מבלעדי הקשר שיש להם עם כל העולם כולו, עם כל האנושיות כולה. כשתהיה העליה על זאת הדרך, אז העולם יהיה כמנהגו, העמים יחיו את חייהם הם, וישראל ישב על אדמתו ויחיה את חייו בכבודו הראוי לו. היתרון שבו ודאי יתגלה באופן בהיר ובולט, והשפעה גדולה תצא ממנו על חיי העמים כולם, לאט לאט. אבל לעומת זה כמה ענינים של הכרח יכנסו ג"כ במחנה ישראל, כדי שיהיה בלתי מובדל לגמרי מכלל העמים, למען יתיחסו אליו באופן אנושי, ויקבלו את הראוי לקבל, ויקחו יחד חלק בהקונצרט העולמי של מהלכי הממלכות. לא כן הוא האופן השני היותר נשגב: כשיתרומם ישראל ע"פ [[מילון הראי"ה:סגולתו|סגולתו]] האמיתית הפנימית, ע"פ כח אלהי שיש בקרבו, לתת לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כ"א כל העולם כולו, אז תחל תקופה של יו"ט וששון אלהים בעולם, חדות עולמים והגברת העדן האלהי על כל מנעמי החיים, אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של [[מילון הראי"ה:זוהמת|זוהמת]] הרע. הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעוצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא תוכל לעלות על לב. אז יבטל כח הזרוע מעקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור [עפ"י ע"א ד ו מח, מז].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(בהתאם לאפשרות הראשונה) ימי [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]] בהם כח הניגוד הנמצא בכל חלק מחלקי שלשלאות וחוליות החיים השונות ביחש למשנהו יהי' רק שרוי בכח, כדי לעורר את יסוד החיים, ולא יצא אל הפועל לבלע ולהשחית. כח היד התקיפה בלא משפט, תסור, ושיעבוד מלכויות הבא על ישראל מרעי גויים, יבוטל, וכל הזכויות הטובות שראוי לישראל למצא ע"פ גורלו בתבל ישובו אליו בכל המילוי והטוב, שבהן כלולים כבר ארצו וממלכתו וכל חירות קניניו החומריים והרוחניים כולם, חופש השפעתם והכרת כבודם בקרבו בדגל נשא, ובעולם, בכל הרחבתם הראויה להם [עפ"י שם מו].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(בהתאם לאפשרות הראשונה) ימי [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]] בהם כח הניגוד הנמצא בכל חלק מחלקי שלשלאות וחוליות החיים השונות ביחש למשנהו יהי' רק שרוי בכח, כדי לעורר את יסוד החיים, ולא יצא אל הפועל לבלע ולהשחית. כח היד התקיפה בלא משפט, תסור, ושיעבוד מלכויות הבא על ישראל מרעי גויים, יבוטל, וכל הזכויות הטובות שראוי לישראל למצא ע"פ גורלו בתבל ישובו אליו בכל המילוי והטוב, שבהן כלולים כבר ארצו וממלכתו וכל חירות קניניו החומריים והרוחניים כולם, חופש השפעתם והכרת כבודם בקרבו בדגל נשא, ובעולם, בכל הרחבתם הראויה להם [עפ"י שם מו].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(בהתאם לאפשרות השניה) תקופת [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]] [[מילון הראי"ה:שהשלום|שהשלום]] יכון וממשלת [[מילון הראי"ה:הצדק|הצדק]] תשים משטרה במלא עולם. דהיינו שכבר ישוב הניגוד האנושי להיות לכח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה. הניגוד שהיה לכתחילה עומד, ביחס אל הגויים, במעמד מקולקל והרוס מאד ולא בא אל תעודתו שהיא תכלית שכלול העולם בהמון [[מילון הראי"ה:צבעיו|צבעיו]]. (כאשר) כבר יקום השלום בפועל על מכונו. העת אשר כבר עלה המעמד למדרגה הגבוהה אשר הניגוד חלף כולו ואין כאן כ"א חטיבה אחת מלאה [[מילון הראי"ה:גוונים|גוונים]] מרובים היודעים להוקיר זה את זה ולכבד את כל נטיותיהם המשונות, כי (תוכרנה כולן) להיות עולות לתכלית עליונה אחת ומיוחדת, הגדולה בכבודה והדרה, שהיא השלמת העולם בכל תכונותיו כולן, שממנה יתראה הדר הממלכה האלהית במלא עולמים [עפ"י שם מה].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(בהתאם לאפשרות השניה) תקופת [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]] [[מילון הראי"ה:שהשלום|שהשלום]] יכון וממשלת [[מילון הראי"ה:הצדק|הצדק]] תשים משטרה במלא עולם. דהיינו שכבר ישוב הניגוד האנושי להיות לכח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה. הניגוד שהיה לכתחילה עומד, ביחס אל הגויים, במעמד מקולקל והרוס מאד ולא בא אל תעודתו שהיא תכלית שכלול העולם בהמון [[מילון הראי"ה:צבעיו|צבעיו]]. (כאשר) כבר יקום השלום בפועל על מכונו. העת אשר כבר עלה המעמד למדרגה הגבוהה אשר הניגוד חלף כולו ואין כאן כ"א חטיבה אחת מלאה [[מילון הראי"ה:גוונים|גוונים]] מרובים היודעים להוקיר זה את זה ולכבד את כל נטיותיהם המשונות, כי (תוכרנה כולן) להיות עולות לתכלית עליונה אחת ומיוחדת, הגדולה בכבודה והדרה, שהיא השלמת העולם בכל תכונותיו כולן, שממנה יתראה הדר הממלכה האלהית במלא עולמים [עפ"י שם מה].</div></td></tr>
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%22%D7%94:%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99)&diff=68299&oldid=prevYeshivaorgil bot: העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים2012-08-27T09:37:43Z<p>העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מדרגות שונות אפשריות הן להגלות בעולם ובכל אחת מהנה אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו. (שתים מהן מקבילות ל)אפשרות עלייתם של ישראל מידי עומק השפלות של הגלות עד מרום המעלה הראויה להם המצוירת בשני אופנים<ref>''' ימות המשיח. שני אופנים''' - עפ"י ע"א ד ו מח, ישנו אופן שלישי: אפשר שתבא גאולת ישראל וימות המשיח יחלו גם בעוד אשר ערפל יכסה ארץ ולאומים, והשד והמץ עוד לא יכלה מן הארץ. יבא ישראל למנוחתו (ויעשה חיל) כדי לבא אל מגמת פניו וחיותו המכוונת בארצו וממלכתו, בעתיד אשר כנסת־ישראל תשוב לגדולתה. ואם ירעשו המון גויים לקום עליו עוד הפעם, הנה ימינו תרעץ אויב, עד אשר יתרומם הרוח, וע"י גדולתן של ישראל והכרת דבר ד' אשר יקום לעולם לעיני כל בשר, על העם אשר בחר לנחלה לו, ויתרומם ערך המוסר והצדק מצד ההכרה שהרוחניות העליונה היא התקיפה מכל, כי דבר ד' צור עולמים היא, אז תחדל החרב מן הארץ. (ע"ע [[מילון הראי"ה:א"ש טו יא [הערת מו"ר הרצב"י טאו])|א"ש טו יא [הערת מו"ר הרצב"י טאו])]]. אבל מבטלי החרב, בני ישראל, צריכים להיות בתחילה חגורי חרב, והוראת גבורתם צריכה לבא בתכונה של פועל ומעשה, אז השלכת החרב, אחרי אשר נאחזה בכף מעם מופת זה, תהיה הוראה מקובלת, ע"פ דבר ד' לכל עם ולשון. א"כ גם לימות המשיח (הסיף והקשת וכו') אינם בטלים, מפני שהם צריכים להראות את היכולת של העזוז המעשי והגבורה החמרית, כדי שיהיו יכולים לבטל אותה, לא רק ע"פ תכונה אצילית רוחנית לבדה, כ"א גם עם כח הגבורה והעז המתלוה עמה, ימין ד' רוממה ימין ד' עושה חיל. וע"כ צריך הדבר להיות התחלת צמיחת קרן ישועה דוקא בעוד כל מחשכי ארץ עומדים קיימים בפראותם, כי לא יבא האור הגמור כ"א ע"י אורן של ישראל וגדולתן בפועל".</ref>האופן האחד הוא ע"י עלייתם העצמית, מבלעדי הקשר שיש להם עם כל העולם כולו, עם כל האנושיות כולה. כשתהיה העליה על זאת הדרך, אז העולם יהיה כמנהגו, העמים יחיו את חייהם הם, וישראל ישב על אדמתו ויחיה את חייו בכבודו הראוי לו. היתרון שבו ודאי יתגלה באופן בהיר ובולט, והשפעה גדולה תצא ממנו על חיי העמים כולם, לאט לאט. אבל לעומת זה כמה ענינים של הכרח יכנסו ג"כ במחנה ישראל, כדי שיהיה בלתי מובדל לגמרי מכלל העמים, למען יתיחסו אליו באופן אנושי, ויקבלו את הראוי לקבל, ויקחו יחד חלק בהקונצרט העולמי של מהלכי הממלכות. לא כן הוא האופן השני היותר נשגב: כשיתרומם ישראל ע"פ [[מילון הראי"ה:סגולתו|סגולתו]] האמיתית הפנימית, ע"פ כח אלהי שיש בקרבו, לתת לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כ"א כל העולם כולו, אז תחל תקופה של יו"ט וששון אלהים בעולם, חדות עולמים והגברת העדן האלהי על כל מנעמי החיים, אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של [[מילון הראי"ה:זוהמת|זוהמת]] הרע. הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעוצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא תוכל לעלות על לב. אז יבטל כח הזרוע מעקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפך לגנאי גמור [עפ"י ע"א ד ו מח, מז].<br />
(בהתאם לאפשרות הראשונה) ימי [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]] בהם כח הניגוד הנמצא בכל חלק מחלקי שלשלאות וחוליות החיים השונות ביחש למשנהו יהי' רק שרוי בכח, כדי לעורר את יסוד החיים, ולא יצא אל הפועל לבלע ולהשחית. כח היד התקיפה בלא משפט, תסור, ושיעבוד מלכויות הבא על ישראל מרעי גויים, יבוטל, וכל הזכויות הטובות שראוי לישראל למצא ע"פ גורלו בתבל ישובו אליו בכל המילוי והטוב, שבהן כלולים כבר ארצו וממלכתו וכל חירות קניניו החומריים והרוחניים כולם, חופש השפעתם והכרת כבודם בקרבו בדגל נשא, ובעולם, בכל הרחבתם הראויה להם [עפ"י שם מו].<br />
(בהתאם לאפשרות השניה) תקופת [[מילון הראי"ה:האורה|האורה]] [[מילון הראי"ה:שהשלום|שהשלום]] יכון וממשלת [[מילון הראי"ה:הצדק|הצדק]] תשים משטרה במלא עולם. דהיינו שכבר ישוב הניגוד האנושי להיות לכח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה. הניגוד שהיה לכתחילה עומד, ביחס אל הגויים, במעמד מקולקל והרוס מאד ולא בא אל תעודתו שהיא תכלית שכלול העולם בהמון [[מילון הראי"ה:צבעיו|צבעיו]]. (כאשר) כבר יקום השלום בפועל על מכונו. העת אשר כבר עלה המעמד למדרגה הגבוהה אשר הניגוד חלף כולו ואין כאן כ"א חטיבה אחת מלאה [[מילון הראי"ה:גוונים|גוונים]] מרובים היודעים להוקיר זה את זה ולכבד את כל נטיותיהם המשונות, כי (תוכרנה כולן) להיות עולות לתכלית עליונה אחת ומיוחדת, הגדולה בכבודה והדרה, שהיא השלמת העולם בכל תכונותיו כולן, שממנה יתראה הדר הממלכה האלהית במלא עולמים [עפ"י שם מה].<br />
"ימות המשיח" - [[מילון הראי"ה:יום שכולו ארוך|יום שכולו ארוך]], [[מילון הראי"ה:השבת|השבת]] הגדול, [[מילון הראי"ה:התיקון|התיקון]] העולמי בפרטיו וענפיו [א"א 157].<br />
==="שני ימות המשיח"===<br />
- ימים שבהן מופיעות מדרגות [[מילון הראי"ה:רוחניות|רוחניות]] יותר עליונות מכל הדורות הקודמים [חוברת שי' עמ' 14].<br />
ע' במדור זה, משיחיות.<br />
==הערות שוליים==<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:משיח וגאולה|ימות]]</div>Yeshivaorgil bot