https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA מחשבה והתרצות - היסטוריית גרסאות 2026-05-06T13:13:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=75672&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:48:56Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:48, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות&#039;&#039;&#039; {{מקור|בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות&#039;&#039;&#039; {{מקור|בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73864:rev-75672:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=73864&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:22:43Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:22, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות''' {{מקור|בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כל דיני הדעת מתחלקים''' למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כל דיני הדעת מתחלקים''' למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה"))}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט))}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה"))}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט))}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ה-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|שערי יושר ה-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הפקר {{מקור|(נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י)}}, הפרשת תרומה {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד)}}, האשה המתקדשת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|(המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון)}}, ביטול חמץ {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, הפקר {{מקור|(נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י)}}, הפרשת תרומה {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד)}}, האשה המתקדשת {{מקור|לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|(המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון)}}, ביטול חמץ {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|(ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|(ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא מציעא כא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|בבלי:בבא מציעא כא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הגר"א וסרמן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קובץ שיעורים ח"ב יז-ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, הגר"א וסרמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב יז-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|בבלי:בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש&quot;ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו &quot;ידיעה ממש&quot;, כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו&quot;ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע&quot;פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|(חו&quot;מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס&#039;, הגהת אשר&quot;י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר&#039; ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר&#039; ברוך בער בבא מציעא לו ד&quot;ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס&#039; שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות)}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש&quot;ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו &quot;ידיעה ממש&quot;, כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו&quot;ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע&quot;פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|(חו&quot;מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס&#039;, הגהת אשר&quot;י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר&#039; ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר&#039; ברוך בער בבא מציעא לו ד&quot;ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס&#039; שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות)}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28364:rev-73864:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=28364&oldid=prev Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור 2009-03-17T16:41:57Z <p>טיפול בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:41, 17 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות''' {{מקור|בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות''' {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כל דיני הדעת מתחלקים''' למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כל דיני הדעת מתחלקים''' למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה")}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|שערי יושר ה-יב}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שערי יושר ה-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות}}, הפקר {{מקור|נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י}}, הפרשת תרומה {{מקור|גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד}}, האשה המתקדשת {{מקור|לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון}}, ביטול חמץ {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, הפקר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, הפרשת תרומה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, האשה המתקדשת {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, ביטול חמץ {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|בבלי:בבא מציעא כא:}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בבלי:בבא מציעא כא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו}}, הגר"א וסרמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב יז-ה}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|בבלי:בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, הגר"א וסרמן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קובץ שיעורים ח"ב יז-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בבלי:בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש"ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו "ידיעה ממש", כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו"ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע"פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|חו"מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס', הגהת אשר"י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר' ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס' שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש"ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו "ידיעה ממש", כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו"ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע"פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>חו"מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס', הגהת אשר"י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר' ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס' שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25190:rev-28364:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=25190&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור 2009-02-19T16:50:03Z <p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:50, 19 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק&quot;מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה&quot;ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק&quot;מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה&quot;ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ&quot;א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו (&quot;כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;&quot;) הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר&quot;ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ&quot;א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו (&quot;כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;&quot;) הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר&quot;ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|בבא מציעא כא:}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא מציעא כא:}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו}}, הגר"א וסרמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב יז-ה}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו}}, הגר"א וסרמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב יז-ה}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש&quot;ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו &quot;ידיעה ממש&quot;, כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו&quot;ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע&quot;פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|חו&quot;מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס&#039;, הגהת אשר&quot;י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר&#039; ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר&#039; ברוך בער בבא מציעא לו ד&quot;ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס&#039; שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש&quot;ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו &quot;ידיעה ממש&quot;, כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו&quot;ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע&quot;פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|חו&quot;מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס&#039;, הגהת אשר&quot;י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר&#039; ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר&#039; ברוך בער בבא מציעא לו ד&quot;ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס&#039; שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-22862:rev-25190:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=22862&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור 2009-02-05T16:49:39Z <p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:49, 5 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות''' {{מקור|בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כל דיני הדעת מתחלקים''' למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כל דיני הדעת מתחלקים''' למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה")}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ה-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|שערי יושר ה-יב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הפקר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הפרשת תרומה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, האשה המתקדשת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ביטול חמץ {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות}}, הפקר {{מקור|נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י}}, הפרשת תרומה {{מקור|גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד}}, האשה המתקדשת {{מקור|לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון}}, ביטול חמץ {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא מציעא כא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|בבא מציעא כא:}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הגר"א וסרמן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קובץ שיעורים ח"ב יז-ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"ש שקאפ {{מקור|שערי יושר ה-יב וז-יב, גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו}}, הגר"א וסרמן {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב יז-ה}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו"ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש"ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו "ידיעה ממש", כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו"ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע"פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חו"מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס', הגהת אשר"י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר' ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס' שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מהש"ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו "ידיעה ממש", כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו"ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע"פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|חו"מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס', הגהת אשר"י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר' ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס' שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1570:rev-22862:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=1570&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־19:46, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T19:46:40Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:46, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1250:rev-1570:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=1250&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־15:30, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T15:30:11Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:30, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החילוק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כל דיני הדעת מתחלקים&#039;&#039;&#039; למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|(והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה)}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כל דיני הדעת מתחלקים&#039;&#039;&#039; למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|(והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה)}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד)}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה)}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה"))}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט))}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד)}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה)}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא ("כח המעשה"))}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה (לגבי גט, סת"ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט))}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|(שערי יושר ה-יב)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|(אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות)}}, הפקר {{מקור|(נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י)}}, הפרשת תרומה {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד)}}, האשה המתקדשת {{מקור|(לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות)}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|(המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון)}}, ביטול חמץ {{מקור|(שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל)}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|(שערי יושר ה-יב)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|(אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה"ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו"ת חתם סופר אבן העזר ח"א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות)}}, הפקר {{מקור|(נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר"ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י)}}, הפרשת תרומה {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד"ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד"ה ונלענ"ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד)}}, האשה המתקדשת {{מקור|(לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות)}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|(המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר' ברוך בער (בבא מציעא לו ד"ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון)}}, ביטול חמץ {{מקור|(שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה"ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל)}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|(שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>הנפק"מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|(שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה"ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב)}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|(ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|(בבא מציעא כא:)}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>החלה - כתב הגרמ"א עמיאל {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב)}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו ("כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק"מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;") הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|(ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר"ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|(בבא מציעא כא:)}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו"ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו"ע (אפילו לאביי) מועילים:  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|(שערי יושר ה-יב וז-יב, גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}, הגר&quot;א וסרמן {{מקור|(קובץ שיעורים ח&quot;ב יז-ה)}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא טז-ח ד&quot;ה ונלענ&quot;ד)}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו&quot;ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|(שערי יושר ה-יב וז-יב, גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}, הגר&quot;א וסרמן {{מקור|(קובץ שיעורים ח&quot;ב יז-ה)}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא טז-ח ד&quot;ה ונלענ&quot;ד)}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו&quot;ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}}  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[דיבור כתיבה ודעת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[דיבור כתיבה ודעת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-677:rev-1250:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=677&oldid=prev קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:46, 22 ביולי 2008 2008-07-22T16:46:29Z <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;חילוק בין מחשבה בפועל לבין התרצות&#039;&#039;&#039; {{מקור|(בסוגיא זו האריכו שערי יושר ז-יב, גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדין שצריך מחשבה: גירושין.<br /> <br /> דוגמא לדין שצריך רק התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה).<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נקראות גם&#039;&#039;&#039; בשמות אחרים: מחשבה נקראת גם &quot;כוונה&quot;, או &quot;גמר בליבו&quot;, והתרצות נקראת גם &quot;הסכמה&quot;, &quot;רצון&quot;, &quot;הרהור&quot;, או &quot;ניחותא&quot;.<br /> <br /> ==החילוק==<br /> &#039;&#039;&#039;כל דיני הדעת מתחלקים&#039;&#039;&#039; למחשבה בפועל והתרצות {{מקור|(והמפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה)}}. למשל, אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים. ובהרבה סוגיות דנו האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות:<br /> <br /> א) דינים שצריכים מחשבה: גירושין, חליצה {{מקור|(גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}, אמירה לגבוה, נדרי צדקה {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד&quot;ה ונלענ&quot;ד)}}, שליחות יד בפיקדון {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד&quot;ה מחשבה)}}, כל החלויות מכח האדם (כגון קידושין וקניינים)&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt; {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב. וכך משמע מהשערי יושר ז-יב שכתב שצריך שהקונה או המקנה יחשוב, וכן מדבריו ה-כג בסופו לגבי הפקר לשיטת הר&quot;ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא (&quot;כח המעשה&quot;))}}, לשמה (בגט, בקודשים, בספר תורה ובאזכרותיו) {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד&quot;ה מחשבה (לגבי גט, סת&quot;ם ואזכרותיו, ומחשבת שלא לשמה הפוסלת בקודשים) וגר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו (לגבי גט))}}.<br /> <br /> ב) דינים שמספיקה התרצות: יאוש (שמתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה) {{מקור|(שערי יושר ה-יב)}}.<br /> <br /> ג) דינים שנחלקו (או חקרו) בהם האם צריכים מחשבה או רק התרצות: מקנה וקונה (נחלקו האחרונים לשלוש דעות: הקונה צריך מחשבה והמקנה התרצות, או להיפך, או שרק אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות) {{מקור|(אבני מילואים כח-מט: למקנה מספיקה התרצות, נודע ביהודה המובא בו חולק, וכן ביאר האבן האזל שכנים ב-י שנחלקו הקצוה&quot;ח והנתיבות המשפט. קונה שלא כיוון אך יש אומדנא דמוכח שרוצה לקנות: שו&quot;ת חתם סופר אבן העזר ח&quot;א קו - הקניין חל, והנתיבות המשפט קצז-ד חולק עליו. שערי יושר ז-יב: אחד מהם צריך לחשוב והשני להתרצות)}}, הפקר {{מקור|(נודע ביהודה סובר שדבר שאינו מקפיד עליו (דהיינו התרצות) הוא הפקר, והאבי מילואים כח-מט הביאו וחלק עליו. שערי יושר ה-יב וז-יב: צריך מחשבה, ה-כג בסופו: לר&quot;ן מספיקה התרצות. וכן דן בזה ספר המקנה לג-י)}}, הפרשת תרומה {{מקור|(גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו וקונטרסי שיעורים נדרים א-טו (ד&quot;ה הרהור) ובבא מציעא טז-ח (ד&quot;ה ונלענ&quot;ד): מחשבה. ובמפענח צפונות יג-ג חקר האם צריך לרצות, להסכים, או לא להקפיד)}}, האשה המתקדשת {{מקור|(לשערי יושר ז-יב צריכה לחשוב, לאבני מילואים המובא בו צריכה רק להתרצות)}}, רשות להשתמש בחפץ {{מקור|(המפרשים כתבו שמספיקה התרצות, אך בחידושי ושיעורי מרן ר&#039; ברוך בער (בבא מציעא לו ד&quot;ה ויש לחקור) דייק מהחמדת שלמה שצריך מחשבה כדי להתיר את האיסור גזל שבממון)}}, ביטול חמץ {{מקור|(שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, אך מהקצוה&quot;ח המובא בו משמע שמספיקה התרצות, ולכן גם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל)}}, מצוות צריכות כוונה {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד ערב אות ה חקר האם צריך מחשבה או התרצות)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נפק&quot;מ בין דינים שצריכים מחשבה לדינים שצריכים רק התרצות&#039;&#039;&#039;:<br /> <br /> א) הנפק&quot;מ הפשוטה - כמובן - מה הדין כשהאדם רק התרצה ולא חשב, כגון אדם שרצה לבטל את חמצו אך שכח, שהיתה התרצות אך לא מחשבה - האם נחשב שביטל {{מקור|(שערי יושר ז-יב: צריך מחשבה, ואם שכח לא הועיל. אך הקצוה&quot;ח המובא בו כתב שגם אם שכח ולא ביטל, נחשב שביטל, והחמץ מותר לאחר הפסח, כדין חמץ מבוטל)}}.<br /> <br /> ב) החלה - כתב הגרמ&quot;א עמיאל {{מקור|(דרכי משה דרכי הקניינים ה-ב)}} שכדי שהאדם יחיל חלות בעצמו (&quot;כח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך [[חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה]].&lt;/ref&gt;&quot;) הוא צריך לחשוב ולא מספיק שיתרצה. וכך משמע מהשערי יושר בכמה מקומות {{מקור|(ז-יב שכתב שצריך שאו הקונה או המקנה יחשוב כדי שאחד מהם יחיל את הקניין. וכן מדבריו שם שבקידושין צריך שגם האשה תחשוב כי גם היא מחילה את הקניין (לשיטתו). וכן מדבריו (ה-כג בסופו) לגבי הפקר לשיטת הר&quot;ן, שכיוון שמספיקה התרצות לא שייך בזה שליחות, כי הוא מידי דממילא, דהיינו כח המעשה)}}.<br /> <br /> ג) שלא מדעת - ידועה מחלוקת אביי ורבא ביאוש שלא מדעת האם הווי יאוש, דהיינו שאילו היה יודע שאבדה לו האבידה היתה לו דעת להתייאש {{מקור|(בבא מציעא כא:)}}. בשאר הדינים שצריכים דעת נחלקו המפרשים מה דינם בשלא מדעת: באלו עוד דינים נחלקו אביי ורבא, אלו דינים לכו&quot;ע (אפילו לרבא) לא מועילים שלא מדעת, ואלו דינים לכו&quot;ע (אפילו לאביי) מועילים: <br /> <br /> הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|(שערי יושר ה-יב וז-יב, גר&quot;ש שקאפ בבא מציעא כ בתחילתו)}}, הגר&quot;א וסרמן {{מקור|(קובץ שיעורים ח&quot;ב יז-ה)}} והקונטרסי שיעורים {{מקור|(בבא מציעא טז-ח ד&quot;ה ונלענ&quot;ד)}} כתבו שכל מחלוקת האמוראים היא רק בדינים שמספיקה התרצות, אך דינים שצריכים מחשבה - פשוט לכו&quot;ע שלא יועיל שלא מדעת, שהרי סוף סוף לא חשב{{מקור|.}} <br /> <br /> אך מהש&quot;ך משמע להיפך, שהאמוראים נחלקו דווקא בדינים שצריכים מחשבה (בלשונו &quot;ידיעה ממש&quot;, כגון תרומה וטומאה), אך דינים שמספיקה התרצות (כגון לתת לחבירו לאכול ממאכל של אדם אחר שיודע שיתרצה אחר כך) - פשוט לכו&quot;ע שיועיל שלא מדעת (ודווקא ביאוש נחלקו אע&quot;פ שמספיקה בו התרצות, משום דאתי לידיה באיסורא - שלולא שהמוצא היה לוקח את האבידה, המאבד לא היה מתייאש ממנה) {{מקור|(חו&quot;מ שנח-א (אמנם מביא שם תוס&#039;, הגהת אשר&quot;י והגהת מרדכי בבא מציעא כב. שאביי ורבא כן נחלקו בלתת לחבירו מאכל של אחר שיתרצה אחר כך). וכן משמע מר&#039; ברוך בער (חידושי ושיעורי מרן ר&#039; ברוך בער בבא מציעא לו ד&quot;ה ויש לחקור) שנחלקו בדינים שצריכים מחשבה (שהרי מפרש שבמעשה של מרי בר איסק צריך מחשבה, ולתוס&#039; שם נחלקו בזה אביי ורבא), אך לא מוכח ממנו האם נחלקו גם בדינים שמספיקה התרצות)}}&lt;ref&gt;בכל סוגיית יאוש שלא מדעת דנו בערך [[יאוש שלא מדעת]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[דיבור כתיבה ודעת]]<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]<br /> [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div> קובץ יסודות וחקירות השלם