מחצית השקל - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־21:00, 3 ביולי 2022

2022-07-03T21:00:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:00, 3 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק\|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]\|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק\|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]\|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}
	[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת [[מנחה]] של [[תענית אסתר]] כזכר למצווה המקורית.		[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת [[מנחה]] של [[תענית אסתר]] כזכר למצווה המקורית.

			[[קובץ:JUDAEA_Half_Sheke.jpg\|400px\|thumb\|left\|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]] שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק\|כיתוב]] - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה]]
	==מקור המצווה==		==מקור המצווה==
	התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: {{ציטוטון\| זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל}}<ref>שמות ל,יג-טו</ref>.		התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: {{ציטוטון\| זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל}}<ref>שמות ל,יג-טו</ref>.
שורה 47:		שורה 49:
	זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.		זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.
	<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">		<gallery widths="180px" heights="150px" perrow="3">
	תמונה:JUDAEA_Half_Sheke.jpg\|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]] שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק\|כיתוב]] - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה		תמונה:JUDAEA_Half_Sheke.jpg\|חצי שקל מימי [[המרד הגדול]] שנת 67/68. ה[[כתב עברי עתיק\|כיתוב]] - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה"
	</gallery>		</gallery>

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2022-02-20T16:34:47Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:34, 20 בפברואר 2022
שורה 58:		שורה 58:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/Article/267?gclid=CjwKCAiA2fjjBRAjEiwAuewS_Q1WaTZEbdGovtupAcWcfEsWIGQ5p64Xg9UfEQmD0upB29q9lXxEZhoCJIwQAvD_BwE כמה ומתי יש לתת זכר למחצית השקל בימינו] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/Article/267?gclid=CjwKCAiA2fjjBRAjEiwAuewS_Q1WaTZEbdGovtupAcWcfEsWIGQ5p64Xg9UfEQmD0upB29q9lXxEZhoCJIwQAvD_BwE כמה ומתי יש לתת זכר למחצית השקל בימינו] באתר ישיבה
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]		[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]
	[[קטגוריה:משק וכלכלה]]		[[קטגוריה:משק וכלכלה]]

Wikiboss: /* למי נותנים */

2020-03-10T19:49:49Z

למי נותנים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:49, 10 במרץ 2020
שורה 40:		שורה 40:
	לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת {{#makor-new:שקלים א ד\|פרשנות-משנה-תיו"ט-שקלים\|א\|ד}} ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ה\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ה}}. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.		לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת {{#makor-new:שקלים א ד\|פרשנות-משנה-תיו"ט-שקלים\|א\|ד}} ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ה\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ה}}. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.
	===למי נותנים===		===למי נותנים===
	ב[[מסכת סופרים]] {{#makor-new:מסכת סופרים כא ד\|מסכתות-קטנות-סופרים\|כא\|ד}} מובא שאת מעות זכר למחצית השקל נותנים לקניית לחם ומים לעניים. ה[[מהרי"ל]] הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים. [[ערוך השולחן]] הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.		ב[[מסכת סופרים]] {{#makor-new:מסכת סופרים כא ד\|מסכתות-קטנות-סופרים\|כא\|ד}} מובא שאת מעות זכר למחצית השקל נותנים לקניית לחם ומים לעניים. ה[[מהרי"ל]] הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים. [[ערוך השולחן]] {{#makor-new:אורח חיים תרצד ח\|קיצור-שולחן-ערוך-ערוך-השולחן-או"ח\|תרצד\|ח}} הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.

	אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.		אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.

	==מחצית השקל לפי המטבעות==		==מחצית השקל לפי המטבעות==
	זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.		זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.

Wikiboss: /* למי נותנים את המעות */

2020-03-10T19:49:29Z

למי נותנים את המעות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:49, 10 במרץ 2020
שורה 43:		שורה 43:

	אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.		אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.
	~~==למי נותנים את המעות==~~
	ה[[מהרי"ל]]<ref>וכן הובא בכף החיים תרצד</ref> הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים.

	ערוך השולחן<ref>תרצד, ח</ref> הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.

	==מחצית השקל לפי המטבעות==		==מחצית השקל לפי המטבעות==
	זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.		זיהוי מחצית השקל נעשה לפי מטבעות עתיקים שנמצאו. על בסיסן גם [[מדינת ישראל]] הטביעה מטבעות.

Wikiboss ב־19:48, 10 במרץ 2020

2020-03-10T19:48:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:48, 10 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק\|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]\|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק\|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]\|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}
	[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת [[מנחה]] של [[תענית אסתר]] כזכר למצווה המקורית.		[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת [[מנחה]] של [[תענית אסתר]] כזכר למצווה המקורית.

	==מקור המצווה==		==מקור המצווה==
	התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: {{ציטוטון\| זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל}}<ref>שמות ל,יג-טו</ref>.		התורה בפרשת כי תשא מצווה על נתינת מחצית השקל כתרומה לבניית המשכן: {{ציטוטון\| זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל}}<ref>שמות ל,יג-טו</ref>.
שורה 10:		שורה 9:

	על אף שרוב הראשונים למדו מצווה זו מפרשת כי תשא, הגר"א <ref>פירוש אדרת אליהו על התורה</ref> כתב שאין המצווה נלמדת מהפסוקים ממש, שהרי הם מדברים על הנתינה בהקשר מניית בני ישראל, אלא זו הלכה למשה מסיני והסמיכוה חכמים על הפסוק.		על אף שרוב הראשונים למדו מצווה זו מפרשת כי תשא, הגר"א <ref>פירוש אדרת אליהו על התורה</ref> כתב שאין המצווה נלמדת מהפסוקים ממש, שהרי הם מדברים על הנתינה בהקשר מניית בני ישראל, אלא זו הלכה למשה מסיני והסמיכוה חכמים על הפסוק.

	==דיני המצווה==		==דיני המצווה==
	מצוות נתינת מחצית השקל חלה על כל זכר מבני ישראל מעל גיל 20. נשים, עבדים כנענים וקטנים מתחת לגיל 20 פטורים מהמצווה אך אם נתנו מעצמם- מקבלים מהם, ובתנאי שייתנו את השקלים במתנה גמורה. ערך השקל הינו 320 שעורות כסף וממילא ערך מחציתו הוא 160 שעורות כסף <ref>רמב"ם (הלכות שקלים א,ה</ref>.		מצוות נתינת מחצית השקל חלה על כל זכר מבני ישראל מעל גיל 20. נשים, עבדים כנענים וקטנים מתחת לגיל 20 פטורים מהמצווה אך אם נתנו מעצמם- מקבלים מהם, ובתנאי שייתנו את השקלים במתנה גמורה. ערך השקל הינו 320 שעורות כסף וממילא ערך מחציתו הוא 160 שעורות כסף <ref>רמב"ם (הלכות שקלים א,ה</ref>.
שורה 31:		שורה 29:
	==מנהג נתינת מחצית השקל בימינו==		==מנהג נתינת מחצית השקל בימינו==
	על אף שבימינו כבר לא קיים בית המקדש, נהגו לתת צדקה כ'''זכר למחצית השקל'''. למרות שהמנהג לא מופיע בגמרא, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. המקור הראשון למנהג זה מובא בפוסקי אשכנז כגון ה[[מרדכי]] {{#makor-new:מגילה תשעז\|ראשונים-מרדכי-מגילה\|תשעז\|null}} וכן ב[[תשב"ץ קטן]] {{#makor-new:תשב"ץ קטן קעג\|מנהגים-תשבץ-קטן\|קעג\|null}}. בקהילות הספרדים המנהג מובא רק מאוחר יותר אצל ה[[מטה יהודה]] {{מקור\|סימן תרצד}} וכן ב[[כף החיים]] שהביא שכך נהגו באיזמיר {{מקור\|סימן תרצד,כב}}.		על אף שבימינו כבר לא קיים בית המקדש, נהגו לתת צדקה כ'''זכר למחצית השקל'''. למרות שהמנהג לא מופיע בגמרא, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. המקור הראשון למנהג זה מובא בפוסקי אשכנז כגון ה[[מרדכי]] {{#makor-new:מגילה תשעז\|ראשונים-מרדכי-מגילה\|תשעז\|null}} וכן ב[[תשב"ץ קטן]] {{#makor-new:תשב"ץ קטן קעג\|מנהגים-תשבץ-קטן\|קעג\|null}}. בקהילות הספרדים המנהג מובא רק מאוחר יותר אצל ה[[מטה יהודה]] {{מקור\|סימן תרצד}} וכן ב[[כף החיים]] שהביא שכך נהגו באיזמיר {{מקור\|סימן תרצד,כב}}.

			בטעם המנהג מביאים הראשונים את דברי חז"ל במסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים כא ד\|מסכתות-קטנות-סופרים\|כא\|ד}} על החשיבות בנתינת מעות מחצית השקל דווקא בחודש אדר: {{ציטוטון\|למה באחד באדר משמיעין על השקלים שהיה צפוי וגלוי לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול כיכרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן}} <ref>דברים אלו הובאו גם בשם ריש לקיש במסכת מגילה יג ע"ב</ref>.
	===אופן הנתינה===		===אופן הנתינה===
	ה[[משנה ברורה]] כותב כי הזמן הטוב לנתינת הצדקה הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר, אך למעשה ניתן לתת בכל חודש אדר {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ד\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ד}}.		ה[[משנה ברורה]] כותב כי הזמן הטוב לנתינת הצדקה הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר, אך למעשה ניתן לתת בכל חודש אדר {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ד\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ד}}.
שורה 43:		שורה 43:

	אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.		אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.

	~~==טעם המנהג==~~
	בטעם המנהג מביאים הראשונים את דברי מסכת סופרים חז"ל במסכת סופרים על החשיבות בנתינת מעות מחצית השקל דווקא בחודש אדר<ref>פרק כא הלכה ד</ref>: {{ציטוטון\| למה באחד באדר משמיעין על השקלים שהיה צפוי וגלוי לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן הרשע לשקול כיכרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן}}<ref>דברים אלו הובאו גם בשם ריש לקיש במסכת מגילה יג ע"ב</ref>.

	==למי נותנים את המעות==		==למי נותנים את המעות==
	ה[[מהרי"ל]]<ref>וכן הובא בכף החיים תרצד</ref> הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים.		ה[[מהרי"ל]]<ref>וכן הובא בכף החיים תרצד</ref> הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים.

Wikiboss: /* מנהג נתינת מחצית השקל בימינו */

2020-03-10T19:45:02Z

מנהג נתינת מחצית השקל בימינו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 10 במרץ 2020
שורה 39:		שורה 39:
	===המחוייבים בנתינה===		===המחוייבים בנתינה===
	לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת {{#makor-new:שקלים א ד\|פרשנות-משנה-תיו"ט-שקלים\|א\|ד}} ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ה\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ה}}. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.		לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת {{#makor-new:שקלים א ד\|פרשנות-משנה-תיו"ט-שקלים\|א\|ד}} ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ה\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ה}}. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.
			===למי נותנים===
			ב[[מסכת סופרים]] {{#makor-new:מסכת סופרים כא ד\|מסכתות-קטנות-סופרים\|כא\|ד}} מובא שאת מעות זכר למחצית השקל נותנים לקניית לחם ומים לעניים. ה[[מהרי"ל]] הביא שבזמנו נהגו העשירים לתת פעמיים מחצית השקל- פעם אחת את שווי מחצית השקל למי שרצה לעלות לארץ ישראל, ואת שלושת חצאי המטבעות נהגו לחלק כצדקה לעניים בפורים. [[ערוך השולחן]] הביא שיש שנהגו לתת את הזכר למחצית השקל לתיקון בית הכנסת, כמו שנתנו לתיקון בית המקדש בתרומה לבדק הבית. ופוסק שבימינו, מכיוון שממילא מדובר רק במנהג, ניתן לתרום את המעות לכל דבר.

			אמנם, יש שכתבו שיש לתרום לטובת תלמידי חכמים עניים מכיוון שהתורה מכפרת על עוונות ישראל, וכך נתינת המעות לתלמידי חכמים תהיה תחליף למחצית השקל שניתנה לכפרת הקורבנות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}.

	==טעם המנהג==		==טעם המנהג==

Wikiboss: /* מנהג נתינת מחצית השקל בימינו */

2020-03-10T19:39:20Z

מנהג נתינת מחצית השקל בימינו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:39, 10 במרץ 2020
שורה 30:		שורה 30:

	==מנהג נתינת מחצית השקל בימינו==		==מנהג נתינת מחצית השקל בימינו==
	~~כיום~~, ~~תורמים כסף~~ זכר למחצית השקל ~~ולאחר מכן מחלקים אותו לעניים וכדומה~~. ~~על אף~~ שהמנהג ~~מובא בש"ס ואף~~ לא ~~ברמב"ם ובשו"ע~~, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. ~~הראשונים שהביאו מנהג~~ זה ~~היו ראשוני~~ אשכנז ~~כמרדכי<ref>(~~מגילה ~~סימן~~ תשעז~~</ref>~~ וכן ~~בתשב~~"ץ קטן~~<ref>סימן~~ קעג ~~תלמידו של המהר"ם ונפסק בהגהות הרמ"א (תרצד,א)~~.~~</ref> בעוד~~ בקהילות הספרדים המנהג מובא רק ~~בדברי האחרונים כמטה~~ יהודה~~<ref>~~סימן תרצד ~~</ref> ולאחריו בדברי~~ כף החיים~~<ref>~~תרצד, כב ~~שהביא שכן נהגו באיזמיר</ref>~~.		על אף שבימינו כבר לא קיים בית המקדש, נהגו לתת צדקה כ'''זכר למחצית השקל'''. למרות שהמנהג לא מופיע בגמרא, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. המקור הראשון למנהג זה מובא בפוסקי אשכנז כגון ה[[מרדכי]] {{#makor-new:מגילה תשעז\|ראשונים-מרדכי-מגילה\|תשעז\|null}} וכן ב[[תשב"ץ קטן]] {{#makor-new:תשב"ץ קטן קעג\|מנהגים-תשבץ-קטן\|קעג\|null}}. בקהילות הספרדים המנהג מובא רק מאוחר יותר אצל ה[[מטה יהודה]] {{מקור\|סימן תרצד}} וכן ב[[כף החיים]] שהביא שכך נהגו באיזמיר {{מקור\|סימן תרצד,כב}}.
			===אופן הנתינה===
			ה[[משנה ברורה]] כותב כי הזמן הטוב לנתינת הצדקה הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר, אך למעשה ניתן לתת בכל חודש אדר {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ד\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ד}}.

	יש ~~שנוהגים לתרום~~ שלוש מטבעות {{~~מקור~~\|~~ששמן מחצית~~\|כן}}, כי ~~בפרשת תרומה {{מקור\|שמות ל, יא_טז\|כן}} מוזכרת המילה "תרומה" שלוש פעמים~~. את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה.		ה[[רמ"א]] כתב כי יש לתת שלוש מטבעות שלוש מטבעות שכל אחת מהן היא חצי המטבע הנהוג במדינה (ובימינו שלושה חצאי שקלים) וכן נוהגים בעדות אשכנז. מקור מנהג זה הוא מכך שב[[פרשת תרומה]] מוזכרת המילה תרומה שלוש פעמים {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. אמנם, פוסקי ספרד כתבו כי יש לתת את שוויו של מחצית השקל שהיה כסף טהור במשקל של כעשרה גרם (יש שוני בין הפוסקים במשקל המדויק). לפי מנהג זה יש לתרום בכל שנה סכום שונה על פי שוויו העדכני של הכסף.

			את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה.
			===המחוייבים בנתינה===
			לשיטת הרמ"א רק מי שהיה מחויב במחצית השקל מהתורה, כלומר גברים מגיל עשרים ומעלה, כלול במנהג וחייב לתת זכר למחצית השקל {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. אמנם, יש שאמרו שגם נערים מגיל בר מצווה צריכים לתת {{#makor-new:שקלים א ד\|פרשנות-משנה-תיו"ט-שקלים\|א\|ד}} ויש שאמרו שראוי לתת גם על קטנים ממש {{#makor-new:משנה ברורה תרצד ה\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרצד\|ה}}. כמו כן, למרות שנשים אינן מחויבות במחצית השקל מהתורה, יש שכתבו שעליהן לתת זכר למחצית השקל מכיוון שכיום אין מדובר בתרומה למקדש אלא בצדקה ולכן גם הן מחוייבות {{#makor-new:פסקי הלכות "מהלכות-חודש-אדר א\|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-מועדים\|"מהלכות-חודש-אדר\|א}}. כיום הרוב נוהגים לתת לפחות חצי שקל עבור כל אחד מבני הבית, ואפילו עבור עובר שבמעי אמו.

	==טעם המנהג==		==טעם המנהג==

Wikiboss: /* מנהג נתינת מחצית השקל בימינו */

2020-02-24T12:53:46Z

מנהג נתינת מחצית השקל בימינו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:53, 24 בפברואר 2020
שורה 32:		שורה 32:
	כיום, תורמים כסף זכר למחצית השקל ולאחר מכן מחלקים אותו לעניים וכדומה. על אף שהמנהג מובא בש"ס ואף לא ברמב"ם ובשו"ע, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. הראשונים שהביאו מנהג זה היו ראשוני אשכנז כמרדכי<ref>(מגילה סימן תשעז</ref> וכן בתשב"ץ קטן<ref>סימן קעג תלמידו של המהר"ם ונפסק בהגהות הרמ"א (תרצד,א).</ref> בעוד בקהילות הספרדים המנהג מובא רק בדברי האחרונים כמטה יהודה<ref>סימן תרצד </ref> ולאחריו בדברי כף החיים<ref>תרצד, כב שהביא שכן נהגו באיזמיר</ref>.		כיום, תורמים כסף זכר למחצית השקל ולאחר מכן מחלקים אותו לעניים וכדומה. על אף שהמנהג מובא בש"ס ואף לא ברמב"ם ובשו"ע, הוא מקובל כיום כחיוב גמור. הראשונים שהביאו מנהג זה היו ראשוני אשכנז כמרדכי<ref>(מגילה סימן תשעז</ref> וכן בתשב"ץ קטן<ref>סימן קעג תלמידו של המהר"ם ונפסק בהגהות הרמ"א (תרצד,א).</ref> בעוד בקהילות הספרדים המנהג מובא רק בדברי האחרונים כמטה יהודה<ref>סימן תרצד </ref> ולאחריו בדברי כף החיים<ref>תרצד, כב שהביא שכן נהגו באיזמיר</ref>.

	יש שנוהגים לתרום שלוש מטבעות {{מקור\|ששמן מחצית\|כן}}, כי בפרשת תרומה {{מקור\|שמות ל, יא_טז\|כן}} מוזכרת המילה "תרומה" שלוש פעמים. את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה ~~(להלן הרמב"ם)~~.		יש שנוהגים לתרום שלוש מטבעות {{מקור\|ששמן מחצית\|כן}}, כי בפרשת תרומה {{מקור\|שמות ל, יא_טז\|כן}} מוזכרת המילה "תרומה" שלוש פעמים. את הכסף תורמים בבית הכנסת בתענית אסתר לאחר תפילת מנחה או בליל פורים לפני קריאת המגילה {{#makor-new:אורח חיים תרצד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצד\|א}}. נהוג שאב תורם "מחצית השקל" עבור בניו הקטנים, וכל מי שהתחיל לתרום עבור בניו לא יפסיק, אלא יתרום בכל שנה ושנה.

	==טעם המנהג==		==טעם המנהג==

Wikiboss ב־12:52, 24 בפברואר 2020

2020-02-24T12:52:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:52, 24 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק\|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]\|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=חובת נתינת מחצית השקל לביהמ"ק\|אחר=פירוש על ספר [[מגן אברהם]]\|עע=[[רבי שמואל הלוי קעלין]]}}
	[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת ~~מחצית~~ השקל לצדקה כזכר למצווה המקורית.		[[מחצית השקל]] היא המצווה לתרום בכל שנה בחודש אדר למקדש לצורך קרבנות ציבור. במצווה חייבים כל הזכרים הבוגרים בישראל, בזמן שבית המקדש קיים, ליתן מחצית השקל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור: תמידים, מוספים, עומר, שתי הלחם, לחם הפנים ועוד. מגבית השקלים התחילה בכל שנה בראש חודש אדר, שכן בראש חודש ניסן כבר היו מתחילים להביא את קרבנות הציבור מן השקלים החדשים. בימינו נוהגים לתת זכר למחצית השקל בנתינת מעות לצדקה בתפילת [[מנחה]] של [[תענית אסתר]] כזכר למצווה המקורית.

	==מקור המצווה==		==מקור המצווה==

Wikiboss: /* חיוב נשים מחצית השקל */

2020-02-24T12:50:56Z

חיוב נשים מחצית השקל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:50, 24 בפברואר 2020
שורה 25:		שורה 25:

	===חיוב נשים מחצית השקל===		===חיוב נשים מחצית השקל===
	המשנה ~~בשקלים (~~א,ג) קובעת שנשים פטורות ונחלקו המפרשים במקור פטור זה. [[רבי עובדיה מברטנורא]] מפרש שזה נלמד מהפסוק "ונתנו איש כופר נפשו" ודורשים איש ולא אשה. לעומתו, הרמב"ם מפרש שזה משום שמקור הציווי הוא ממפקד בני ישראל, ונשים לא היו בכלל המפקד.		המשנה ב[[מסכת שקלים]] {{#makor-new:שקלים א ג\|משנה-שקלים\|א\|ג}} קובעת שנשים פטורות ונחלקו המפרשים במקור פטור זה. [[רבי עובדיה מברטנורא]] מפרש שזה נלמד מהפסוק "ונתנו איש כופר נפשו" ודורשים איש ולא אשה. לעומתו, הרמב"ם מפרש שזה משום שמקור הציווי הוא ממפקד בני ישראל, ונשים לא היו בכלל המפקד.

	לעומתו, [[המאירי]] בפירושו על המשנה מסביר שפטור הנשים ממחצית השקל נובע מכך שזו מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה. אמנם, מכך ששאר הראשונים לא פירשו באופן זה נראה שסברו שהמצווה מוגדרת כמצוות עשה שאין הזמן גרמא למרות שיש לה זמן קבוע. לשיטתם,ייתכן ואכן אין זמן מסוים לנתינת מחצית השקל, אלא מהתורה מצווה לתת בכל שנה (כדברי הרמב"ם) ורק חכמים תיקנו זמנים מסוימים לכך.		לעומתו, [[המאירי]] בפירושו על המשנה מסביר שפטור הנשים ממחצית השקל נובע מכך שזו מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה. אמנם, מכך ששאר הראשונים לא פירשו באופן זה נראה שסברו שהמצווה מוגדרת כמצוות עשה שאין הזמן גרמא למרות שיש לה זמן קבוע. לשיטתם,ייתכן ואכן אין זמן מסוים לנתינת מחצית השקל, אלא מהתורה מצווה לתת בכל שנה (כדברי הרמב"ם) ורק חכמים תיקנו זמנים מסוימים לכך.