https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8 2026-05-13T01:46:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=87059&oldid=prev 2014-01-24T10:41:48Z

<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:41, 24 בינואר 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שבת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי איסור זה, לשיטת הרבה מן הראשונים ישנם ב' איסורים א. איסור מחמר וזהו שעושה מלאכה יחד עם בהמתו (כפי המשמעות מלש' רש"י שבת קנג:) והוא לאו מן התורה. ויש חוצ"מ איסור שבהמתו תעשה מלאכה בשבת וזה רק עשה שנלמד מ"למען ינוח" וגו' והוא לאו הבא מכלל עשה. אמנם לשיטת הרמב"ם ועוד אין שתי איסורים אלא הכל הוא רק עשה שאין לוקים עליו והוא איסור שבהמתו תעשה מלאכה בשבת.</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-76663:rev-87059:php=table --> </table>

95.86.75.211 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=76663&oldid=prev 2012-09-05T10:48:40Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:48, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>'''מחמר'' - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מחמר'' - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בתורה {{מקור|דברים ה, יד|כן}}: &quot;לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך&quot;, ופירשו חכמינו ז&quot;ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה.&quot;שביתת בהמה&quot; - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: &quot;ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך&quot; - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות &lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt; .ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: &quot;למען ינוח&quot; - &quot;שיהא לה נייח ולא צער&quot;, שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה &quot;למען ינוח&quot;.קיימים מספר הבדלים בין &quot;שביתת בהמה&quot; לבין איסור &quot;מחמר&quot;:@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל&quot;שביתת בהמה&quot;|כן}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל&quot;שביתת בהמה&quot;|כן}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת|כן}}; איסור &quot;מחמר&quot;, לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור &quot;מחמר&quot; - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: &quot;כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו&quot;. כלומר: כל מצות &quot;לא תעשה&quot; שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של&quot;לאו&quot; של &quot;לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך&quot; ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור &quot;מחמר&quot; [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור &quot;מחמר&quot; [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות &quot;שביתת בהמה&quot; - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות &quot;עשה&quot;, בין אם הוראתן ציווי: &quot;קום עשה&quot;, בין אם הוראתן איסור &quot;שב ואל תעשה&quot; {{מקור|&quot;לאו&quot; הבא מכלל &quot;עשה&quot; - &quot;עשה&quot;|כן}}. לכן, העובר על מצות &quot;שביתת בהמה&quot; שנצטוינו עליה במצות עשה: &quot;למען ינוח שורך וחמורך&quot; - פטור מעונשי בית דין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בתורה {{מקור|דברים ה, יד|כן}}: &quot;לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך&quot;, ופירשו חכמינו ז&quot;ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה.&quot;שביתת בהמה&quot; - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: &quot;ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך&quot; - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות &lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt; .ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: &quot;למען ינוח&quot; - &quot;שיהא לה נייח ולא צער&quot;, שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה &quot;למען ינוח&quot;.קיימים מספר הבדלים בין &quot;שביתת בהמה&quot; לבין איסור &quot;מחמר&quot;:@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל&quot;שביתת בהמה&quot;|כן}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל&quot;שביתת בהמה&quot;|כן}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת|כן}}; איסור &quot;מחמר&quot;, לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור &quot;מחמר&quot; - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: &quot;כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו&quot;. כלומר: כל מצות &quot;לא תעשה&quot; שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של&quot;לאו&quot; של &quot;לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך&quot; ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור &quot;מחמר&quot; [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור &quot;מחמר&quot; [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות &quot;שביתת בהמה&quot; - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות &quot;עשה&quot;, בין אם הוראתן ציווי: &quot;קום עשה&quot;, בין אם הוראתן איסור &quot;שב ואל תעשה&quot; {{מקור|&quot;לאו&quot; הבא מכלל &quot;עשה&quot; - &quot;עשה&quot;|כן}}. לכן, העובר על מצות &quot;שביתת בהמה&quot; שנצטוינו עליה במצות עשה: &quot;למען ינוח שורך וחמורך&quot; - פטור מעונשי בית דין.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74888:rev-76663:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=74888&oldid=prev 2012-09-05T09:21:55Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:21, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מחמר'' - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>'''מחמר'' - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בתורה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים ה, יד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות &lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt; .ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כדוגמא ל"שביתת בהמה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כדוגמא ל"שביתת בהמה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בתורה {{מקור|דברים ה, יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות &lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt; .ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל"שביתת בהמה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל"שביתת בהמה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|"לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-38109:rev-74888:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=38109&oldid=prev 2010-06-19T20:01:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:01, 19 ביוני 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>מחמר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>- איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|(דברים ה, יד)}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות&lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt;.ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|(פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת)}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה")}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>מחמר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' </ins>- איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נאמר בתורה {{מקור|(דברים ה, יד)}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות &lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt; .ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|(פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת)}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה")}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-38108:rev-38109:php=table --> </table>

שיעורי תורה באינטרנט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=38108&oldid=prev 2010-06-19T20:01:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:01, 19 ביוני 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27333:rev-38108:php=table --> </table>

שיעורי תורה באינטרנט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=27333&oldid=prev 2009-03-12T13:56:05Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:56, 12 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מחמר" - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|דברים ה, יד}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות&lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt;.ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל"שביתת בהמה"}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל"שביתת בהמה"}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|"לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מחמר" - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>דברים ה, יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות&lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt;.ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>כדוגמא ל"שביתת בהמה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>כדוגמא ל"שביתת בהמה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>"לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24277:rev-27333:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=24277&oldid=prev 2009-02-16T14:20:14Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מחמר" - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים ה, יד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות&lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt;.ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כדוגמא ל"שביתת בהמה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כדוגמא ל"שביתת בהמה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מחמר" - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|דברים ה, יד}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות&lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt;.ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל"שביתת בהמה"}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|כדוגמא ל"שביתת בהמה"}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|"לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-19108:rev-24277:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=19108&oldid=prev 2008-12-24T12:40:22Z

<p>החלפת הקטגוריה ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 24 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-17778:rev-19108:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=17778&oldid=prev 2008-12-16T17:03:41Z

<p>הוספת הערות שוליים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:03, 16 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מחמר" - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|(דברים ה, יד)}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מחמר" - איסור עשיית מלאכה בשבת באמצעות בעלי חיים. נאמר בתורה {{מקור|(דברים ה, יד)}}: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ופירשו חכמינו ז"ל, כי כוונת התורה בזה לאסור עשיית מלאכה בשותפות עם בהמה; למרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא, חורשת, דשה, והאדם אינו אלא מנהיגה - הוא עובר על איסור מן התורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">."שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות&lt;ref&gt; אמנם, דבר העשוי לשמירת הבהמה, שבלעדיו לא תשמר כלל, אינו נחשב כמשא; וכן דבר שהבהמה זקוקה לו מפני החום או מפני הקור או מפני צורך אחר, דינו כבגד לאדם, והיא יוצאה בו. אבל דבר שאינו עשוי לשמירה, או שאינו מועיל לשמירה, או שהוא שמירה יתירה שאין הבהמה זקוקה לה, וכן כל דבר מיותר שאינו לצורך הבהמה, ואפילו דבר שהוא לנוי, כשאין הבהמה רגילה בו - הרי זה נחשב כמשא, ואסור לה לצאת בו.&lt;/ref&gt;.ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|(פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת)}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה")}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"שביתת בהמה" - השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת לצורך האדם. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" - מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, והיינו שלא תעשה הבהמה - וכל בעלי חיים בכלל - מלאכה בשבת עבור האדם, כגון לחרוש, לדוש ולהוציא משא מרשות לרשות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברם, מלאכות שהבהמה עושה לגופה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה, ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים בשדה לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" - "שיהא לה נייח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיימים מספר הבדלים בין "שביתת בהמה" לבין איסור "מחמר":@ לא נצטוינו על שביתת בהמה אלא בבהמתו של ישראל; איסור מחמר אמור גם לגבי בהמת גוי.@ אינו עובר על איסור מחמר, אלא אם כן מנהיג את הבהמה בתנועותיו או בקולו, כלומר, רק אם גם האדם משתתף במלאכה; איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}}, הוא גם אם הניח את המשא על הבהמה בערב שבת, והבהמה מוציאה בשבת מאליה.@ אין איסור הוצאת משא {{מקור|(כדוגמא ל"שביתת בהמה")}} מן התורה אלא אם כן עשתה הבהמה את כל חלקי המלאכה בשלמות, לגבי הוצאה: עקירה והנחה {{מקור|(פירוש: הוציאה חפץ ממצב של תנוחה מהרשות האחת והביאתו למצב של תנוחה ברשות האחרת)}}; איסור "מחמר", לדעת חלק מן הראשונים, חל גם ללא תנאי זה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העובר על איסור "מחמר" - פטור מעונש בית דין, שכן כלל הוא: "כל לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין, אין לוקין עליו". כלומר: כל מצות "לא תעשה" שיש לה הוראות איסור אחדות, ועל עבירה על אחת מן ההוראות חייבה התורה עונש מיתת בין דין - אין לוקים כאשר עוברים על הוראותיה האחרות של המצוה, אף על פי שבהן אין מיתת בית דין. ולכן, מכיון של"לאו" של "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך" ישנם הוראות איסור אחדות: א. איסור מלאכה בשבת; ב. איסור "מחמר" [ג. שביתת עבד שמל וטבל]. ומאחר שהעובר על איסור מלאכה בשבת חייב מיתת בית דין, משום כך אין העובר על איסור "מחמר" [או על שביתת עבד שמל וטבל] חייב מלקות, כי הלאו הזה ניתן לאזהרת מיתת בית דין באחת מהוראותיו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העובר על מצות "שביתת בהמה" - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור "שב ואל תעשה" {{מקור|("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה")}}. לכן, העובר על מצות "שביתת בהמה" שנצטוינו עליה במצות עשה: "למען ינוח שורך וחמורך" - פטור מעונשי בית דין.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תורנית מרוכזת]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-16116:rev-17778:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A8&diff=16116&oldid=prev 2008-12-11T15:26:50Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:26, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-12096:rev-16116:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot