מחילה - היסטוריית גרסאות

37.60.45.97: /* ראה גם */

2022-09-28T20:30:49Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 28 בספטמבר 2022
שורה 55:		שורה 55:

	קישורים חיצוניים:		קישורים חיצוניים:
	~~חיבור מקיף על דיני מחילה, מאת ברוך כהנא, באתר מורשת המשפט בישראל, מחולק לפרקים:~~ ברוך כהנא, [https://drive.google.com/open?id=15oO_zx7pslZKnxMWAEWiruIQQqxqIcVz מהות המחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1NsdaVShWA0dqq8KCve2kPnx26LLHAYyu יצירת המחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1KkzMfQ9NezHLPX_F-pcAAzSDFj-ym6n6 נשוא המחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1JH0kF8euBY6XVjNpiiRI3qQQvBMVRmMT מחילה על זכות עתידית]; [https://drive.google.com/open?id=1uLaCir7xtazmzWlepv0I23UkYhK0Rv6K מחילת חוב שיש עליו משכון]; [https://~~drive.google.com~~/~~open~~?id=~~1vMU_XzjGIVRQPIh0xmky8GffJHhhLIIm~~ מחילת ~~חוב שבשטר~~]; [https://drive.google.com/open?id=1LDjsapBzsBZUikymqwgsYENdYdNenb_E מחילת זכות של אחר]; [https://drive.google.com/open?id=1UMSCzD2HhgmnAV6Gb1a3f5DGtj0rBoyp מחילה בטעות]; [https://drive.google.com/open?id=1fRwuNO6Dxk3Mq8KystnKNjwdeJnV8dWM פגמים ברצונו של המוחל]; [https://drive.google.com/open?id=1UHNkii5LfVkzGpl7ZSWi6CRWfDeftEpI מחילה מותנית]; [https://drive.google.com/open?id=163O7sJOCmK4TMuYQBkIXxWFD1Y7xXG7J מחילה מכללא]; [https://drive.google.com/open?id=1CTDZkhBmxWYzdtkElO3EDCYy3GsAwy-a מחילה באישים שונים]; [https://drive.google.com/open?id=1HVvl13KCkLY6TAnKG138zOkIyXS9MYCx עניינים שונים במחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1NFix2l7N_GJkiwwav_NVE8e-C5bUr9Bs מחילה על בעלות]; [https://drive.google.com/open?id=1Vm8uIqM_gBMDP9gYwfZ6PSzh72mQt6Ay מחילה על זכות קניינית הפחותה מבעלות]; [https://drive.google.com/open?id=1qxTqsc_DqP5u0IHJSwBmC-UzzF77tWVM בין סילוק למחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehilatnai.htm מחילת תנאי]		ד"ר ברוך כהנא, [https://drive.google.com/file/d/1NQkoU5JVtYuzN4cNIfKJ6GyGfMMTuDEi/view?usp=sharing מחילת חובות במשפט העברי], ירושלים תשפ"ג
			ד"ר ברוך כהנא, [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehilatnai.htm מחילת תנאי]

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

213.151.45.24: /* ראה גם */

2019-06-22T20:41:53Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:41, 22 ביוני 2019
שורה 55:		שורה 55:

	קישורים חיצוניים:		קישורים חיצוניים:
	חיבור מקיף על דיני מחילה, מאת ברוך כהנא, באתר מורשת המשפט בישראל, מחולק לפרקים: [~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.~~il/researches~~/~~mehila1.pdf~~ מהות המחילה]; [~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila2.pdf~~ יצירת המחילה]; [~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.~~il/researches~~/~~mehila3.pdf~~ נשוא המחילה]; [~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila4.pdf~~ מחילה על זכות עתידית];		חיבור מקיף על דיני מחילה, מאת ברוך כהנא, באתר מורשת המשפט בישראל, מחולק לפרקים: ברוך כהנא, [https://drive.google.com/open?id=15oO_zx7pslZKnxMWAEWiruIQQqxqIcVz מהות המחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1NsdaVShWA0dqq8KCve2kPnx26LLHAYyu יצירת המחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1KkzMfQ9NezHLPX_F-pcAAzSDFj-ym6n6 נשוא המחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1JH0kF8euBY6XVjNpiiRI3qQQvBMVRmMT מחילה על זכות עתידית]; [https://drive.google.com/open?id=1uLaCir7xtazmzWlepv0I23UkYhK0Rv6K מחילת חוב שיש עליו משכון]; [https://drive.google.com/open?id=1vMU_XzjGIVRQPIh0xmky8GffJHhhLIIm מחילת חוב שבשטר]; [https://drive.google.com/open?id=1LDjsapBzsBZUikymqwgsYENdYdNenb_E מחילת זכות של אחר]; [https://drive.google.com/open?id=1UMSCzD2HhgmnAV6Gb1a3f5DGtj0rBoyp מחילה בטעות]; [https://drive.google.com/open?id=1fRwuNO6Dxk3Mq8KystnKNjwdeJnV8dWM פגמים ברצונו של המוחל]; [https://drive.google.com/open?id=1UHNkii5LfVkzGpl7ZSWi6CRWfDeftEpI מחילה מותנית]; [https://drive.google.com/open?id=163O7sJOCmK4TMuYQBkIXxWFD1Y7xXG7J מחילה מכללא]; [https://drive.google.com/open?id=1CTDZkhBmxWYzdtkElO3EDCYy3GsAwy-a מחילה באישים שונים]; [https://drive.google.com/open?id=1HVvl13KCkLY6TAnKG138zOkIyXS9MYCx עניינים שונים במחילה]; [https://drive.google.com/open?id=1NFix2l7N_GJkiwwav_NVE8e-C5bUr9Bs מחילה על בעלות]; [https://drive.google.com/open?id=1Vm8uIqM_gBMDP9gYwfZ6PSzh72mQt6Ay מחילה על זכות קניינית הפחותה מבעלות]; [https://drive.google.com/open?id=1qxTqsc_DqP5u0IHJSwBmC-UzzF77tWVM בין סילוק למחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehilatnai.htm מחילת תנאי]
	[~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila5.pdf~~ מחילת חוב שיש עליו משכון]; [~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.il/~~researches/mehila6.pdf~~ מחילת חוב שבשטר];
	[~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila7.pdf~~ מחילת זכות של אחר];
	[~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.il/~~researches/mehila8.pdf~~ מחילה בטעות];
	[~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.~~il/researches~~/~~mehila9.pdf~~ פגמים ברצונו של המוחל]; [~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila10.pdf~~ מחילה מותנית]; [~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila11.pdf~~ מחילה מכללא];
	[~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il/researches~~/~~mehila12.pdf~~ מחילה באישים שונים]; [~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.~~il/researches~~/~~mehila13.pdf~~ עניינים שונים במחילה]; [~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila14.pdf~~ מחילה על בעלות]; [~~http~~://~~www~~.~~mishpativri~~.~~org.il~~/~~researches/mehila15.pdf~~ מחילה על זכות קניינית הפחותה מבעלות]; [~~http~~://~~www.mishpativri~~.~~org~~.il/~~researches/mehila16.pdf~~ בין סילוק למחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehilatnai.htm מחילת תנאי]

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

213.151.59.241: /* ראה גם */

2017-05-03T11:50:48Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:50, 3 במאי 2017
שורה 54:		שורה 54:
	[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}		[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}

			קישורים חיצוניים:
			חיבור מקיף על דיני מחילה, מאת ברוך כהנא, באתר מורשת המשפט בישראל, מחולק לפרקים: [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila1.pdf מהות המחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila2.pdf יצירת המחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila3.pdf נשוא המחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila4.pdf מחילה על זכות עתידית];
			[http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila5.pdf מחילת חוב שיש עליו משכון]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila6.pdf מחילת חוב שבשטר];
			[http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila7.pdf מחילת זכות של אחר];
			[http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila8.pdf מחילה בטעות];
			[http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila9.pdf פגמים ברצונו של המוחל]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila10.pdf מחילה מותנית]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila11.pdf מחילה מכללא];
			[http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila12.pdf מחילה באישים שונים]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila13.pdf עניינים שונים במחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila14.pdf מחילה על בעלות]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila15.pdf מחילה על זכות קניינית הפחותה מבעלות]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehila16.pdf בין סילוק למחילה]; [http://www.mishpativri.org.il/researches/mehilatnai.htm מחילת תנאי]

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:48:54Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:48, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בעל חוב מוחל על חובו.'''		'''בעל חוב מוחל על חובו.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:22:41Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:22, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בעל חוב מוחל על חובו.'''		'''בעל חוב מוחל על חובו.'''

שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|(אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב)}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|(קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א)}}. והגהות אשר"י {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא סו:)}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ה)}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב\|כן}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א\|כן}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבלי:בבא מציעא סו:\|כן}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה\|כן}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|(קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז)}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז\|כן}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

	==הנכס==		==הנכס==
שורה 14:		שורה 14:
	'''חוב'''.		'''חוב'''.

	'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|(חו"מ רמא-ו)}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|(זכייה ומתנה ג-ב)}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ג)}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.		'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|חו"מ רמא-ו\|כן}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|זכייה ומתנה ג-ב\|כן}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ג\|כן}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

	'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|(הובא ברמ"א חו"מ רט-ד)}}. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-א ד"ה ועוד)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.		'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|הובא ברמ"א חו"מ רט-ד\|כן}}. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-א ד"ה ועוד\|כן}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

	'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|(ס-ג)}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.		'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|ס-ג\|כן}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח\|כן}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

	'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(בבא בתרא א)}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|(בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז)}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.		'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|בבא בתרא א\|כן}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז\|כן}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

	'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.		'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|(סנהדרין ו. ד"ה צריכה)}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|(גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת)}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|(קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה)}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.		'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|סנהדרין ו. ד"ה צריכה\|כן}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת\|כן}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה\|כן}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.

	'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|(יב-א ע"פ המהרי"ט)}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|(המובא בו)}} מועיל בכל מקרה.		'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|יב-א ע"פ המהרי"ט\|כן}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|המובא בו\|כן}} מועיל בכל מקרה.

	'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|(קצוה"ח יז-ג)}}.		'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|קצוה"ח יז-ג\|כן}}.

	'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|(שם)}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.		'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|שם\|כן}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא\|כן}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

	'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.		'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא\|כן}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

	'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.		'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן\|כן}}.

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא כב:)}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבלי:בבא מציעא כב:\|כן}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==
	'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|(הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי)}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.		'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי\|כן}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.

	ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|(שו"ע שם)}}.		ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|שו"ע שם\|כן}}.

	==ראה גם==		==ראה גם==

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T16:41:28Z

טיפול בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:41, 17 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבלי:בבא מציעא סו:}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|(אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב)}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|(קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א)}}. והגהות אשר"י {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא סו:)}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ה)}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|(קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז)}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

	==הנכס==		==הנכס==
שורה 14:		שורה 14:
	'''חוב'''.		'''חוב'''.

	'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|חו"מ רמא-ו}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|זכייה ומתנה ג-ב}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ג}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.		'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|(חו"מ רמא-ו)}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|(זכייה ומתנה ג-ב)}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ג)}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

	'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|הובא ברמ"א חו"מ רט-ד}}. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-א ד"ה ועוד}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.		'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|(הובא ברמ"א חו"מ רט-ד)}}. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-א ד"ה ועוד)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

	'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|ס-ג}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.		'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|(ס-ג)}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

	'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|בבא בתרא א}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.		'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(בבא בתרא א)}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|(בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז)}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

	'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה}}.		'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|סנהדרין ו. ד"ה צריכה}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.		'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|(סנהדרין ו. ד"ה צריכה)}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|(גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת)}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|(קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה)}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.

	'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|יב-א ע"פ המהרי"ט}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|המובא בו}} מועיל בכל מקרה.		'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|(יב-א ע"פ המהרי"ט)}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|(המובא בו)}} מועיל בכל מקרה.

	'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|קצוה"ח יז-ג}}.		'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|(קצוה"ח יז-ג)}}.

	'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|שם}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.		'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|(שם)}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

	'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.		'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

	'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן}}.		'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבלי:בבא מציעא כב:}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא כב:)}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==
	'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו}}.		'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|(הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי)}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.

	ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|שו"ע שם}}.		ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|(שו"ע שם)}}.

	==ראה גם==		==ראה גם==
שורה 52:		שורה 52:
	* [[פשרה]]		* [[פשרה]]

	[[שעבוד]] {{מקור\|לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]]}}		[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-02-19T16:49:38Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:49, 19 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבא מציעא סו:}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבלי:בבא מציעא סו:}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").
שורה 38:		שורה 38:

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבא מציעא כב:}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבלי:בבא מציעא כב:}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-05T16:49:16Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:49, 5 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|(אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב)}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|(קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א)}}. והגהות אשר"י {{מקור\|(בבא מציעא סו:)}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ה)}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבא מציעא סו:}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|(קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז)}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

	==הנכס==		==הנכס==
שורה 14:		שורה 14:
	'''חוב'''.		'''חוב'''.

	'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|(חו"מ רמא-ו)}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|(זכייה ומתנה ג-ב)}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ג)}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.		'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|חו"מ רמא-ו}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|זכייה ומתנה ג-ב}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ג}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

	'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|(הובא ברמ"א חו"מ רט-ד)}}. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-א ד"ה ועוד)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.		'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|הובא ברמ"א חו"מ רט-ד}}. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-א ד"ה ועוד}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

	'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|(ס-ג)}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.		'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|ס-ג}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

	'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(בבא בתרא א)}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|(בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז)}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.		'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|בבא בתרא א}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

	'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.		'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|(סנהדרין ו. ד"ה צריכה)}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|(גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת)}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|(קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|)}}.		'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|סנהדרין ו. ד"ה צריכה}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.

	'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|(יב-א ע"פ המהרי"ט)}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|(המובא בו)}} מועיל בכל מקרה.		'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|יב-א ע"פ המהרי"ט}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|המובא בו}} מועיל בכל מקרה.

	'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|(קצוה"ח יז-ג)}}.		'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|קצוה"ח יז-ג}}.

	'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|(שם)}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.		'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|שם}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

	'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.		'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

	'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.		'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן}}.

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|(בבא מציעא כב:)}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבא מציעא כב:}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==
	'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|(הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי)}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.		'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו}}.

	ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|(שו"ע שם)}}.		ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|שו"ע שם}}.

	==ראה גם==		==ראה גם==
שורה 52:		שורה 52:
	* [[פשרה]]		* [[פשרה]]

	[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}		[[שעבוד]] {{מקור\|לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]]}}

Yeshivaorgil bot ב־19:46, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T19:46:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:46, 4 באוגוסט 2008
שורה 58:		שורה 58:
	<references />		<references />

	* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
	[[קטגוריה:דיני ממונות]]		[[קטגוריה:דיני ממונות]]

Yeshivaorgil bot ב־15:30, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T15:30:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:30, 4 באוגוסט 2008
שורה 46:		שורה 46:

	==ראה גם==		==ראה גם==
	[[חוב]]		* [[חוב]]

	[[פריעת בעל חוב]]		* [[פריעת בעל חוב]]

	[[פשרה]]		* [[פשרה]]

	[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}		[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}
שורה 58:		שורה 58:
	<references />		<references />

	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
	[[קטגוריה:דיני ממונות]]		[[קטגוריה:דיני ממונות]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:22, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''בעל חוב מוחל על חובו.'''		'''בעל חוב מוחל על חובו.'''

שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|(אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב)}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|(קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א)}}. והגהות אשר"י {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא סו:)}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ה)}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב\|כן}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א\|כן}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבלי:בבא מציעא סו:\|כן}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה\|כן}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|(קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז)}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז\|כן}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

	==הנכס==		==הנכס==
שורה 14:		שורה 14:
	'''חוב'''.		'''חוב'''.

	'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|(חו"מ רמא-ו)}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|(זכייה ומתנה ג-ב)}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ג)}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.		'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|חו"מ רמא-ו\|כן}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|זכייה ומתנה ג-ב\|כן}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ג\|כן}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

	'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|(הובא ברמ"א חו"מ רט-ד)}}. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-א ד"ה ועוד)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.		'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|הובא ברמ"א חו"מ רט-ד\|כן}}. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-א ד"ה ועוד\|כן}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

	'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|(ס-ג)}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.		'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|ס-ג\|כן}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח\|כן}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

	'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(בבא בתרא א)}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|(בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז)}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.		'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|בבא בתרא א\|כן}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז\|כן}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

	'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.		'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|(סנהדרין ו. ד"ה צריכה)}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|(גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת)}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|(קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה)}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.		'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|סנהדרין ו. ד"ה צריכה\|כן}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת\|כן}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה\|כן}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.

	'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|(יב-א ע"פ המהרי"ט)}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|(המובא בו)}} מועיל בכל מקרה.		'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|יב-א ע"פ המהרי"ט\|כן}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|המובא בו\|כן}} מועיל בכל מקרה.

	'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|(קצוה"ח יז-ג)}}.		'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|קצוה"ח יז-ג\|כן}}.

	'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|(שם)}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.		'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|שם\|כן}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא\|כן}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

	'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.		'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא\|כן}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

	'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.		'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן\|כן}}.

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא כב:)}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבלי:בבא מציעא כב:\|כן}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==
	'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|(הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי)}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.		'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי\|כן}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.

	ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|(שו"ע שם)}}.		ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|שו"ע שם\|כן}}.

	==ראה גם==		==ראה גם==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:41, 17 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבלי:בבא מציעא סו:}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|(אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב)}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|(קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א)}}. והגהות אשר"י {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא סו:)}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ה)}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|(קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז)}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

	==הנכס==		==הנכס==
שורה 14:		שורה 14:
	'''חוב'''.		'''חוב'''.

	'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|חו"מ רמא-ו}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|זכייה ומתנה ג-ב}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ג}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.		'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|(חו"מ רמא-ו)}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|(זכייה ומתנה ג-ב)}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ג)}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

	'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|הובא ברמ"א חו"מ רט-ד}}. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-א ד"ה ועוד}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.		'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|(הובא ברמ"א חו"מ רט-ד)}}. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-א ד"ה ועוד)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

	'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|ס-ג}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.		'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|(ס-ג)}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

	'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|בבא בתרא א}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.		'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(בבא בתרא א)}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|(בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז)}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

	'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה}}.		'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|סנהדרין ו. ד"ה צריכה}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.		'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|(סנהדרין ו. ד"ה צריכה)}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|(גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת)}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|(קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה)}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.

	'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|יב-א ע"פ המהרי"ט}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|המובא בו}} מועיל בכל מקרה.		'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|(יב-א ע"פ המהרי"ט)}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|(המובא בו)}} מועיל בכל מקרה.

	'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|קצוה"ח יז-ג}}.		'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|(קצוה"ח יז-ג)}}.

	'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|שם}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.		'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|(שם)}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

	'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.		'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

	'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן}}.		'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבלי:בבא מציעא כב:}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|(בבלי:בבא מציעא כב:)}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==
	'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו}}.		'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|(הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי)}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.

	ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|שו"ע שם}}.		ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|(שו"ע שם)}}.

	==ראה גם==		==ראה גם==
שורה 52:		שורה 52:
	* [[פשרה]]		* [[פשרה]]

	[[שעבוד]] {{מקור\|לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]]}}		[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:49, 5 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|(אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב)}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|(קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א)}}. והגהות אשר"י {{מקור\|(בבא מציעא סו:)}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ה)}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.		'''הטעם''' שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו {{מקור\|אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב}}.'''במהותה''' נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב {{מקור\|קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א}}. והגהות אשר"י {{מקור\|בבא מציעא סו:}} הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ה}} שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

	וכן חקרו {{מקור\|(קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז)}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").		וכן חקרו {{מקור\|קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז}} האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

	==הנכס==		==הנכס==
שורה 14:		שורה 14:
	'''חוב'''.		'''חוב'''.

	'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|(חו"מ רמא-ו)}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|(זכייה ומתנה ג-ב)}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ג)}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.		'''דבר שהוא בעין''', כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע {{מקור\|חו"מ רמא-ו}} כתב שלא מועילה, והמשנה למלך {{מקור\|זכייה ומתנה ג-ב}} כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ג}} במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

	'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|(הובא ברמ"א חו"מ רט-ד)}}. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-א ד"ה ועוד)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.		'''דבר שלא בא לעולם''', כתב הר"ן שא"א למחול עליו {{מקור\|הובא ברמ"א חו"מ רט-ד}}. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-א ד"ה ועוד}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

	'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|(ס-ג)}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|(קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח)}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.		'''דבר שאינו קצוב''', כתב הקצוה"ח {{מקור\|ס-ג}} שא"א למחול עליו. והפרי משה {{מקור\|קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח}} תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

	'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(בבא בתרא א)}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|(בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז)}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.		'''תנאי''' אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים {{מקור\|בבא בתרא א}} האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל {{מקור\|בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז}} האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

	'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|(תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה)}}.		'''שעבודא דרבי נתן''' (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון {{מקור\|תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|(סנהדרין ו. ד"ה צריכה)}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|(גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת)}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|(קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|)}}.		'''מחילה אינה צריכה קניין''' - כך כתבו התוס' {{מקור\|סנהדרין ו. ד"ה צריכה}}, אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין {{מקור\|גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת}}. וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין {{מקור\|קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור\|}}.

	'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|(יב-א ע"פ המהרי"ט)}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|(המובא בו)}} מועיל בכל מקרה.		'''מחילה בלב''' מועילה. לדעת הקצוה"ח {{מקור\|יב-א ע"פ המהרי"ט}} הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל {{מקור\|המובא בו}} מועיל בכל מקרה.

	'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|(קצוה"ח יז-ג)}}.		'''מחילה בטעות''' לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא {{מקור\|קצוה"ח יז-ג}}.

	'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|(שם)}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.		'''אסמכתא''' במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{מקור\|שם}} הביא שיש חולקים.'''בעל כורחו''' של הלווה, כתב המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

	'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|(זכייה מהפקר יא)}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.		'''חזרה תוך כדי דיבור''', גם את דין זה תלה המחנה אפרים {{מקור\|זכייה מהפקר יא}} באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

	'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|(משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן)}}.		'''שליח''' של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו {{מקור\|משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן}}.

	==המקנה==		==המקנה==
	'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|(בבא מציעא כב:)}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.		'''קטן''' אינו יכול למחול {{מקור\|בבא מציעא כב:}}. ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

	==הקונה==		==הקונה==
	'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|(הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי)}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|(כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו)}}.		'''למחול לעצמו''', כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר {{מקור\|הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי}}, אך לרוב הראשונים אפשר {{מקור\|כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו}}.

	ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|(שו"ע שם)}}.		ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה {{מקור\|שו"ע שם}}.

	==ראה גם==		==ראה גם==
שורה 52:		שורה 52:
	* [[פשרה]]		* [[פשרה]]

	[[שעבוד]] {{מקור\|(לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]])}}		[[שעבוד]] {{מקור\|לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם#מחילה\|כיבוד אב ואם]]}}