טישיו ב־03:31, 16 באוקטובר 2012

2012-10-16T03:31:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:31, 16 באוקטובר 2012
שורה 119:		שורה 119:
	* יצחק הרשקוביץ, [http://biu.academia.edu/IsaacHershkowitz/Papers/139998/5._The_Altar_as_Gods_House_A_Study_in_Maimonides_Temple_Perspectives_ המזבח כבית לה': עיון בתורת המקדש המימונית], [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/heb/index.htm JSIJ] 8 (2009), עמ' 1-17.		* יצחק הרשקוביץ, [http://biu.academia.edu/IsaacHershkowitz/Papers/139998/5._The_Altar_as_Gods_House_A_Study_in_Maimonides_Temple_Perspectives_ המזבח כבית לה': עיון בתורת המקדש המימונית], [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/heb/index.htm JSIJ] 8 (2009), עמ' 1-17.
	*[http://www.kipa.co.il/temple/show.asp?id=31710 מאמר] באתר של [[מכון המקדש]] על מזבח העולה והכבש.		*[http://www.kipa.co.il/temple/show.asp?id=31710 מאמר] באתר של [[מכון המקדש]] על מזבח העולה והכבש.
	~~{{המקדש}}~~

	[[קטגוריה:כלי המקדש]]		[[קטגוריה:כלי המקדש]]

טישיו: ויקיפדיה

2012-10-16T03:29:12Z

ויקיפדיה

דף חדש

'''מזבח העולה''' (מכונה גם '''מזבח החיצון''' או בפשטות '''המזבח'''; בתקופת ה[[אוהל מועד|משכן]] כונה גם '''מזבח הנחושת''' ו'''מזבח אדמה''') היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בבית המקדש, בתחילה ב[[המשכן|משכן]] ולאחר מכן ב[[בית המקדש]] הראשון והשני. מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיון שהוא עמד מחוץ להיכל בבית המקדש. השם מזבח העולה בא להבדיל בין המזבח העומד בעזרה, ועליו מקריבים קרבנות, ובין [[מזבח הקטורת]], הקטן יותר, שעמד בהיכל, ושימש להקטרת קטורת.

==תולדות המזבח==

===המשכן===
{{הפניה לערך מורחב|מזבח הנחושת}}
עם הקמת [[המשכן]], עשו בני ישראל, על פי ציווי, מזבח עצי שיטים המצופה נחושת, כדי להקריב עליו קרבנות. מזבח זה שימש (יחד עם שאר המשכן) עד הקמת [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. לפי התיאור בתורה<ref>שמות פרק כז, פסוקים א-ח.</ref>, היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות (כשניים וחצי מטרים) וגובהו שלש אמות (כמטר וחצי)<ref>גובה המזבח שנוי במחלוקת תנאים (זבחים נט,ב-ס,א): לפי רבי יהודה - "דברים ככתבן" - כלומר: גובהו של המזבח לא היה אלא שלוש אמות בלבד, ואילו רבי יוסי סובר שגובהו של המזבח במשכן היה כגובהו של המזבח שהיה בבית המקדש - עשר אמות, ומה שנאמר "ושלש אמות קומתו" מתייחס רק לשטח החלק העליון של המזבח, ללא היסוד, הסובב והקרנות.</ref>. בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.

===בית המקדש הראשון===
המזבח שהקים [[שלמה]] ב[[בית המקדש הראשון]] נזכר כ"מזבח נחושת"<ref>דברי הימים ב' ד,א.</ref>, אולם לפי פרשנים מסורתיים<ref>ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם.</ref> הוא נעשה מאבן, והוא נקרא מזבח נחושת, משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה. עם זאת מהמסופר על [[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] שהעביר את "מזבח הנחושת" ממקומו למקום אחר ([[ספר מלכים|מלכים]] ב' טז, יד), נראה שהיה עשוי מעץ כמו במשכן.

לפי ספר דברי הימים אורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות<ref>דברי הימים שם.</ref>, אולם לפי המשנה <ref>מסכת מידות פרק ג, משנה א.</ref>, שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.

[[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה ב[[דמשק]]. יש הרוצים לטעון שככל הנראה סולק המזבח שהציב אחז בידי [[חזקיהו]] בנו, והמזבח חזר למקומו עד שנהרס במהלך חורבן הבית הראשון. עם זאת חוקרים טוענים שמדברי [[יחזקאל]] עולה ש"מזבח הנחושת" נותר היכן שאחז העבירו לשם, עד לחורבן הבית<ref>ראה [[ספר יחזקאל|יחזקאל]] ט, ב. חוקרים גם טוענים שהמזבח המתואר בנבואת יחזקאל (מג, יג-יח), הוא דומה כנראה לזה שבנה אחז.</ref>.

===בית המקדש השני===
כאשר שבו גולי [[בבל]] ל[[ירושלים]] והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, שהוסיף לתפקד גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה, על פי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]] הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית"<ref>[[תלמוד בבלי]] [[מסכת זבחים|זבחים]], ס"ב ע"א.</ref>. מאוחר יותר הושלמה בניית [[בית המקדש השני]] כולו.
לפי הגמרא<ref>שם.</ref>, אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל העיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק. הרמב"ם <ref>הלכות בית הבחירה פרק ב' הלכה א'.</ref> כותב, על פי גמרא זו: "המזבח מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם".

במהלך כיבוש [[ארץ ישראל]] על ידי [[יוון ההלניסטית|יוון]] ציווה [[אנטיוכוס אפיפנס]] להקריב על המזבח קרבנות ל[[זאוס]], דבר שהוביל ל[[מרד החשמונאים]] ועליית [[החשמונאים]] לשלטון.

לאחר טיהור המקדש בידי ה[[כהן|כהנים]] ממשפחת [[חשמונאים|חשמונאי]] הרסו הללו את המזבח הישן, וגנזו את אבניו ב[[לשכת החותמות]] שב[[בית המוקד]]. צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת ב[[משנה]] במספר מקומות. עם [[חורבן בית שני]] נהרס המזבח ופסקה עבודת הקרבנות במקדש.

המזבח שהקימו בני חשמונאי היה בנוי מארבע שכבות בגדלים שונים ששיוו למזבח צורה מדורגת, וגובהם הכולל היה עשר אמות (כחמישה מטרים). בתחתית ניצב ה"יסוד" ששטח בסיסו היה 32x32 [[אמה (מידת אורך)|אמות]] וגובהו אמה, מעליו היו ה"סובב" (שגובהו היה חמישה מטרים) וה"כרכוב" (בגובה שלושה מטרים). בארבע פינותיו העליונות של הכרכוב בלטו ארבע "קרנות המזבח" - ריבועים בגודל של אמה על אמה, שגם גובהם אמה. בצידו הדרומי של המזבח היה [[כבש (מזבח)|כבש]] מרכזי, שרוחבו שש עשרה אמות, ובאמצעותו עלו הכהנים לגג הכרכוב. לצידו היו שני כבשים קטנים, בהם נגשו הכהנים אל היסוד והסובב. ליד הקרן הדרומית-מערבית הוצבו 2 ספלים עליהם נוסכו ה[[יין]] או ה[[מים]] שהובאו כ[[נסך|נסכים]] לקרבנות. על גג הכרכוב הונחו שלושה ציבורי [[עץ (חומר גלם)|עצים]] ("מערכות") שדלקה בהם "אש התמיד".<ref>יש הסוברים שלא היו שם אלא שתי מערכות, ויש הסוברים שהיו שם ארבע מערכות. לכל הדעות ביום הכיפורים נוספה עוד מערכה - משנה, מסכת יומא, פרק ד, משנה ו.</ref> במרכז גגו של המזבח עמד [[התפוח (בית המקדש)|התפוח]] - מצבור דשן שהצטבר על המזבח.

מיקומו של המזבח ממזרח למערב היה 22 אמה מזרחית לפתח ה[[אולם]] ב[[בית המקדש]], ו-22 אמה מ[[שערי ניקנור]]. מיקומו של המזבח מצפון לדרום שנוי במחלוקת. על פי המסורת המזבח ניצב בשטח נחלת [[שבט בנימין]] בסמוך לגבול שבינו ובין נחלת [[שבט יהודה]].

===נסיונות לבניין המזבח===
עם תחילת תנועת הציונות הציע הרב [[צבי קלישר]] לחדש את עבודת הקרבנות גם ללא הקמת מקדש כפי שהיה בתחילת ימי בית שני ואף החל בנסיונות גישוש לקבלת היתר מהשלטונות ה[[עות'מאנים]] לכך.

בעיה הלכתית מסוימת בחידוש עבודת הקרבנות היא חוסר הידיעה הוודאית לגבי מיקומו המדויק של המזבח. בעיה זו יכולה להיפתר על ידי [[נביא]] או על ידי ראיות הלכתיות-היסטוריות-ארכאולוגיות שונות.

[[מכון המקדש]] החל בשנת [[2009]] לאסוף אבנים שלמות מ[[ים המלח]], והחלו להקים מאבנים אלו את מזבח העולה במידותיו המינימליות לפי ההלכה (חמש אמות אורך, חמש אמות רוחב, שלוש אמות גובה) בצהרי [[תשעה באב]] ב[[מצפה יריחו]].<ref>[http://www.temple.org.il/show.asp?id=33817 אוספים אבנים למזבח - מכון המקדש]; עלון "עולם קטן" גיליון 211 עמ' 5 "המזבח בדרך"; [http://www.temple.org.il/show.asp?id=33880 בתשעה באב נתחיל לבנות מזבח למקדש - מכון המקדש]</ref>

בהמשך השנה [[מכון המקדש]] בנה מזבח במידות מינימליות ביותר והוסיף אותו לתצוגה הקבועה שלהם ב[[ירושלים]]. מזבח זה אינו כשר להקרבה, מאחר שנגע בו ברזל (על פי אתר מכון המקדש). את המזבח יצר האמן [[אסף קדרון]], והאבנים נלקטו מאזור המזבח ב[[הר עיבל]] שם בנה [[יהושע בן נון]] מזבח בעת כניסתו לארץ.<ref>[http://www.temple.org.il/show_shgrir.asp?id=35042 הודעה על בניית המזבח - מכון המקדש]</ref>

==חלקי המזבח==
===במשכן===
אורך המזבח ורחבו היה חמש [[אמה (מידת אורך)|אמות]] וגובהו שלוש (לפי פשט הפסוק וכן שיטת רבי יהודה. לפי שיטת רבי יוסי הגובה הנ"ל מדבר משפת הסובב ומעלה, והגובה הכולל הוא עשר [[אמה (מידת אורך)|אמות]], כפול מהאורך, כמו הפרופורציות של [[מזבח הזהב]]{{הערה|מחלוקתם מופיעה ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת זבחים]] נט,ב.}}).

בארבע הפינות העליונות שלו נשארו, לאחר חקיקת שאר השטח (מכיוון שהציווי הוא "ממנו תהיין קרנותיו", שלא תחוברנה בנפרד), קוביות שנקראו "קרנות" ועליהן ניתן הדם מאותם הקרבנות שדמם מיועד להזרק בחציו העליון של המזבח.

מתיאור עבודת הקרבנות ([[שמות]] כט, יא ועוד) עולה שבתחתיתו בלט "יסוד" כמו במזבח העולה המאוחר, שעליו נשפכו שיירי הדם, אחר שנזרק חלקו על גבי גוף המזבח - כל קרבן כהלכותיו.

לפי חלק מהדעות, ה"כרכוב" שמוזכר בסוף [[פרשת תרומה]] הוא מעין רשת שקלטה את הגחלים הלוחשות שנפלו מעל גג המזבח.

===בבית המקדש השני===
מזבח העולה ב[[בית המקדש השני]] היה בנוי כעין מגדל, שנעשה צר יותר ככל שהוא עולה מן הקרקע. למזבח מספר חלקים<ref>מידות המזבח וחלקיו מפורטים במשנה מסכת מידות פרק ג משנה א-ג</ref>:

*'''יסוד המזבח''' - בסיס המזבח, הצמוד לקרקע. היסוד הוא מעין מדרגה הבולטת מחוץ למזבח, ברוחב אמה ובגובה אמה. היסוד מקיף את רוב המזבח: הוא נמשך לאורך הצד הצפוני (32 אמה), כולל הזווית הצפון מזרחית, והצד המערבי (32 אמה), כולל הזווית הדרום-מערבית. בצד הדרומי ובצד המזרחי אין יסוד, למעט אמה אחת (בקצה המערבי והצפוני, בהתאמה). יסוד המזבח משמש לשפיכת הדם שנשאר במזרק לאחר זריקת הדם העיקרית, ומשם הייתה תעלת ניקוז שהובילה ל[[נחל קדרון]].

*'''חוט הסיקרא''' - קו מסומן בצבע אדום, המקיף את המזבח במחצית גובהו. הקו נועד לסמן את ההבדל בין חציו העליון של המזבח, המיועד לזריקת הדם ב[[קורבן חטאת]] וב[[עולת העוף]], לבין חציו התחתון, המיועד לזריקת הדם של שאר הקרבנות.

*'''סובב''' - מעין מדרגה ברוחב אמה, לאחר שהמזבח עלה שש אמות מעל פני הקרקע. הסובב מקיף את כל המזבח (אורכו 30 אמה לכל כיוון), וכבש מיוחד הוביל אליו. הכהנים הולכים על הסובב בעשיית חלק מן הקרבנות.

*'''ראש המזבח''' - גג המזבח, בגובה תשע אמות מעל פני הקרקע. אורכו ורוחבו 28 אמות.

*'''קרנות המזבח''' - ארבע בליטות בארבע הפינות של ראש המזבח. כל בליטה היא מעין קובייה שאורכה רוחבה וגובהה אמה אחת.

*'''מקום הילוך רגלי הכהנים''' - מסלול הליכה היקפי בראש המזבח, באמה שלפנים מן הקרנות.

*'''מקום המערכה''' - שטחו הפנימי של ראש המזבח, עליו מניחים הכהנים את מערכות העצים, המשמשות לשריפת ("הקטרת") הקרבנות. אורכו ורוחבו 24 אמות. במרכז גג המזבח נמצא ה"תפוח", מקום לריכוז האפר שהצטבר במזבח, לפני פינויו אל מחוץ למקדש.

*'''[[כבש (מזבח)|כבש]]''' - מדרון בצידו הדרומי של המזבח, המשמש לעליה אליו וירידה ממנו. המדרון תופס שלושים אמה בשטח הקרקע, ושיפועו בערך 16 מעלות. הסיבה לעשיית הכבש היא שע"פ הפרשנות ה[[חז"ל]]ית אסור גם לכהנים הלבושים במכנסיים לעלות על המזבח במדרגות, כי הרמת הרגליים והפשלת הבגדים יש בה חוסר צניעות כראוי לקדושת המקום<ref>האיסור מבוסס על שמות פרק כ פסוק כב: "ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו". עם זאת ציינו חוקרים שע"פ הפרשנות הקדומה, וכפי שעולה מ[[יחזקאל]] (מג, יז), למזבח ב[[בית המקדש הראשון]] היו כנראה מדרגות ולא כבש. ובעיית "גילוי הערוה" נפתרה באמצעות לבישת מכנסיים, שנועדו "לכסות בשר ערוה" ([[שמות]] כח, מב). כמו כן מהנאמר ביחזקאל (שם), עולה שהמדרגות יצאו מהמזבח לכיוון מזרח (ולא לכיוון דרום כפי הפרשנות החז"לית), כך שהעולה למזבח היה עולה לכיוון [[קודש הקודשים]].</ref>. משני צידי הכבש הראשי קיימים שני כבשים נוספים, ליסוד ולסובב<ref>תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סב עמוד ב</ref>.

*'''שיתין''' - בור בתחתית המזבח, אליו מתנקזים ה[[נסכים]] שנשפכים על גבי המזבח.

==השימוש במזבח==
השימוש העיקרי במזבח היה לצורך הקרבת הקורבנות השונים: דם הקרבנות נזרק על המזבח, ואיברי [[קורבן עולה|קורבן העולה]], ה[[קורבן חטאת|חטאות החיצוניות]], [[קורבן אשם|קורבנות האשם]], [[קורבן שלמים|קורבנות השלמים]] ו[[קורבן מנחה|המנחות]] לסוגיהם הוקרבו על המזבח.

בנוסף [[נסך|נסכי היין]] ו[[ניסוך המים|המים]] נוסכו על גבי המזבח במקום מיוחד.

מדי יום קיימו במזבח את מצוות [[תרומת הדשן]].

ב[[סוכות]] שימש המזבח לטקס ה[[הושענא רבא|הושענות]] והיו מקיפים את המזבח ב[[ערבה (צמח)|ערבות]].

===המזבח כמקום מקלט===

ב[[ספר שמות]] (כא, יד) נאמר: "וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות".

[[חז"ל]] הסיקו מלשון הפסוק, שאכן בתנאים אלו אין המזבח מגונן על הרוצח, אך הוא כן מגן זמנית, אם הרוצח מקיים שלושה תנאים:
#הרוצח הוא [[רוצח בשגגה]] ולא במזיד.
#הוא אינו אוחז במזבח אלא נמצא על גביו.
#הוא [[כהן]] ועבודה בידו.

בכל מקרה אחר, הרוצח נלקח בעל כורחו לבית הדין (או, אם מדובר ברוצח בשוגג שהורשע, [[גואל הדם]] רשאי להורגו), אף אם מדובר בכהן הנצרך להפסיק באמצע ההקרבה.

בתקופת מרד [[אדוניהו]] נגד [[שלמה המלך]] ניסו [[יואב בן צרויה]] שר הצבא וגם אדוניהו עצמו (בנפרד) למצוא מקלט בכך שאחזו בקרנות ה[[מזבח]]. אדוניהו ירד מה[[מזבח]] בעצמו לאחר ש[[שלמה]] הבטיח לו שלא יהרוג אותו, בתנאי שלא ימרוד יותר (מאוחר יותר, כאשר אדוניהו הפר את התנאי, שלמה אכן הורה להוציאו להורג) אבל את יואב נאלץ [[בניהו בן יהוידע]] להרוג במקום.

בעקבות המקרים האלה נוצר ה[[פתגם]] "[[אוחז בקרנות המזבח]]", כשהכוונה היא למי שמנסה להינצל בדרכים לא כשרות.

==כלי המזבח==
למזבח העולה היו מספר כלי שרת ששמשו לעבודה השוטפת, שאותם במהלך היום היו שומרים על שולחן ליד המזבח שנקרא שולחן הכלים.
הכלים הם:
===קילשונות ארד===
קילשונות הארד נקראים גם בלשון המשנה צינורות או [[המגרפה (בית המקדש)|מגרפות]] כפי שמוזכר ב[[מסכת תמיד]]‏‏<ref>‏[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h59.htm|מסכת תמיד, פרק ב' משנה א'‏]</ref>.
הקלשונות שמשו להעברת הדשן ממערכות האש שהיו קיימות אל [[התפוח (בית המקדש)|התפוח]].
===צלוחית הזהב וכוס הזהב===
בכל יום, בזמן הקרבת [[קרבן התמיד]] היו מנסכים את ה[[יין]] בבית המקדש, ובנוסף לכך ניסכו את ה[[מים]] בכל יום ב[[חג הסוכות]].
כדי לנסך את היין השתמשו בצלוחית הזהב, מעין קנקו עשוי זהב, שממנו שפכו את הנוזל אל [[כוס (כלי)|כוס]] זהב.
בתחתית כוס הזהב היה חור כדי להעביר את היין אל [[השיתין]] שבתחתית המזבח.

===מחתת הכסף===
{{הפניה לערך מורחב|מחתת הכסף}}
בעזרת מחתת הכסף היו מקיימים בכל יום את [[תרומת הדשן]], כאשר העבירו את הדשן שעל המזבח אל [[בית הדשן]].
===הכלי למנחות===
כאשר רצו להקטיר [[קורבן מנחה|מנחה]] כלשהי על מזבח העולה היו מכניסים את העיסה אל כלי מיוחד שבו נשמרה המנחה עד שקמצו ממנה והקטירו את הקומץ על לאש.

===מזרק===
המזרק הוא כלי ששימש לזריקת דם הקורבנות על מזבח העולה.
בכל פעם ששחטו [[קרבן]] זרקו את דמו מעל או מתחת ל[[חוט הסיקרא]] בעזרת המזרק.
{{הערות שוליים}}

==לקריאה נוספת==
* אשר גרוסברג, "המזבח, הכבש והנסכים", '''תחומין''' יא .

==קישורים חיצוניים==
* {{דעת|אלחנן סמט|daat/tanach/samet2/11-2.htm|מזבח העולה ומעמדו}}
* יצחק הרשקוביץ, [http://biu.academia.edu/IsaacHershkowitz/Papers/139998/5._The_Altar_as_Gods_House_A_Study_in_Maimonides_Temple_Perspectives_ המזבח כבית לה': עיון בתורת המקדש המימונית], [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/heb/index.htm JSIJ] 8 (2009), עמ' 1-17.
*[http://www.kipa.co.il/temple/show.asp?id=31710 מאמר] באתר של [[מכון המקדש]] על מזבח העולה והכבש.
{{המקדש}}

[[קטגוריה:כלי המקדש]]

מזבח העולה - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־03:31, 16 באוקטובר 2012

טישיו: ויקיפדיה