https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D 2026-04-19T09:54:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155067&oldid=prev 2021-10-06T09:08:55Z

<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="מורה הנבוכים">מורה הנבוכים</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D" title="מורה נבוכים">מורה נבוכים</a> תוך דריסת הפניה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:08, 6 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-155065:rev-155067 --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155065&oldid=prev 2021-10-06T06:41:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:41, 6 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מסביר כי פסוקי הנביאים אינם כפשוטם אלא הינם רק משלים או חידות וכי אין להסתפק רק בהבנה הפשוטה שלהם אלא גם לחדור לעומקם. הרמב&quot;ם מביא על כך סדרת משלים שבכולם מובא כי יש צורך באמצעים על מנת להגיע אל העיקר. כך למשל על מנת להגיע אל מי הבאר (שמסמלים את החכמה) יש צורך בחבל ודלי (פשטי המקראות) וכן על מנת למצוא מרגנית בבית חשוך יש צורך להדליק מנורה קטנה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם מסביר כי פסוקי הנביאים אינם כפשוטם אלא הינם רק משלים או חידות וכי אין להסתפק רק בהבנה הפשוטה שלהם אלא גם לחדור לעומקם. הרמב&quot;ם מביא על כך סדרת משלים שבכולם מובא כי יש צורך באמצעים על מנת להגיע אל העיקר. כך למשל על מנת להגיע אל מי הבאר (שמסמלים את החכמה) יש צורך בחבל ודלי (פשטי המקראות) וכן על מנת למצוא מרגנית בבית חשוך יש צורך להדליק מנורה קטנה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם מתאר את היחס בין הפשט והנמשל שבו בפסוק "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ומסביר כי התורה הינה כמו תפוחי זהב הנתונים בתוך רשת דקה של כסף והם בעלי שתי רמות של הבנה. בהבנת הפשט הפסוקים הינם כמו רשת הכסף, אך יש לפרשם גם באופן עמוק יותר שניתן לראותו מבעד לרשת ובכך לחשוף את תפוחי הזהב שנמצאים מאחוריהם. הרמב"ם מסביר כי יש פסוקים שהינם כמו המין הראשון של המשלים- שהעיקר בהם הוא המסר הטמון בהם ולא הפשט(כמו במשל- החבל והדלי), ומנגד ישנם משלים מהסוג השני בהם יש חשיבות גם לרובד הפשט (רשת הכסף) וגם לנמשל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם מתאר את היחס בין הפשט והנמשל שבו בפסוק "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ומסביר כי התורה הינה כמו תפוחי זהב הנתונים בתוך רשת דקה של כסף והם בעלי שתי רמות של הבנה. בהבנת הפשט הפסוקים הינם כמו רשת הכסף, אך יש לפרשם גם באופן עמוק יותר שניתן לראותו מבעד לרשת ובכך לחשוף את תפוחי הזהב שנמצאים מאחוריהם. הרמב"ם מסביר כי יש פסוקים שהינם כמו המין הראשון של המשלים- שהעיקר בהם הוא המסר הטמון בהם ולא הפשט (כמו במשל- החבל והדלי), ומנגד ישנם משלים מהסוג השני בהם יש חשיבות גם לרובד הפשט (רשת הכסף) וגם לנמשל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפולמוס אודות מורה נבוכים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפולמוס אודות מורה נבוכים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב&quot;ם &quot;המורה&quot; עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את &quot;[[ספר האמונות]]&quot; כנגד שיטת הרמב&quot;ם והפילוסופים היהודים&lt;ref&gt;[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר קיז|כן}}&lt;/ref&gt;), [[רבי יצחק בר ששת]]&lt;ref&gt;{{מקור|ריב&quot;ש מ&quot;ה$שו&quot;ת הריב&quot;ש סי&#039; מה|כן}}&lt;/ref&gt;, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב&quot;ם &quot;המורה&quot; עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את &quot;[[ספר האמונות]]&quot; כנגד שיטת הרמב&quot;ם והפילוסופים היהודים&lt;ref&gt;[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר קיז|כן}}&lt;/ref&gt;), [[רבי יצחק בר ששת]]&lt;ref&gt;{{מקור|ריב&quot;ש מ&quot;ה$שו&quot;ת הריב&quot;ש סי&#039; מה|כן}}&lt;/ref&gt;, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-155053:rev-155065:php=table --> </table>

89.208.57.58 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155053&oldid=prev 2021-10-05T18:53:12Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:53, 5 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/2079 שיעורים על מורה נבוכים] מאת הרב בן ציון אוריאל</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-155052:rev-155053:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155052&oldid=prev 2021-10-05T18:50:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:50, 5 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מורה הנבוכים''' ('''מורה נבוכים'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>'''מו"נ''' או "'''המורה'''") הוא ספרו של [[רבי משה בן מימון]] העוסק ב[[פילוסופיה]] ו[[אמונה]]. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מורה הנבוכים''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכונה גם </ins>'''מורה נבוכים''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או בקיצור </ins>'''מו"נ''' או "'''המורה'''") הוא ספרו של [[רבי משה בן מימון]] העוסק ב[[פילוסופיה]] ו[[אמונה]]. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטרת כתיבת הספר וזמנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטרת כתיבת הספר וזמנה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-155051:rev-155052:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155051&oldid=prev 2021-10-05T18:49:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:49, 5 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מטרה נוספת לספר היא וכן &quot;לבאר משלים נסתרים מאוד המופיעים בספרי הנביאים, מבלי שנאמר במפורש שהם משלים&quot; {{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}. במהלך הספר הוא מבקש להעמיק את דעת &quot;מעשה בראשית&quot; ו&quot;מעשה מרכבה&quot; ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. בהמשך הספר הרמב&quot;ם שב ומדגיש כי עיקר מטרתו איננה ללמד פילוסופיה בספר אלא &quot;להסביר קשיים בתורה ולהראות את המשמעויות האמיתיות של הנסתרות הגנוזות בה שהן נשגבות מבינת ההמון&quot;{{#makor-new:חלק ב ב|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני|ב|null}}. הספר מוצג על ידי הרמב&quot;ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מטרה נוספת לספר היא וכן &quot;לבאר משלים נסתרים מאוד המופיעים בספרי הנביאים, מבלי שנאמר במפורש שהם משלים&quot; {{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}. במהלך הספר הוא מבקש להעמיק את דעת &quot;מעשה בראשית&quot; ו&quot;מעשה מרכבה&quot; ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. בהמשך הספר הרמב&quot;ם שב ומדגיש כי עיקר מטרתו איננה ללמד פילוסופיה בספר אלא &quot;להסביר קשיים בתורה ולהראות את המשמעויות האמיתיות של הנסתרות הגנוזות בה שהן נשגבות מבינת ההמון&quot;{{#makor-new:חלק ב ב|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני|ב|null}}. הספר מוצג על ידי הרמב&quot;ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הפתיחה למורה נבוכים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה' אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ'יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השלישי: טעמי המצוות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השלישי: טעמי המצוות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היחס למשלים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם מסביר כי פסוקי הנביאים אינם כפשוטם אלא הינם רק משלים או חידות וכי אין להסתפק רק בהבנה הפשוטה שלהם אלא גם לחדור לעומקם. הרמב"ם מביא על כך סדרת משלים שבכולם מובא כי יש צורך באמצעים על מנת להגיע אל העיקר. כך למשל על מנת להגיע אל מי הבאר (שמסמלים את החכמה) יש צורך בחבל ודלי (פשטי המקראות) וכן על מנת למצוא מרגנית בבית חשוך יש צורך להדליק מנורה קטנה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם מתאר את היחס בין הפשט והנמשל שבו בפסוק "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ומסביר כי התורה הינה כמו תפוחי זהב הנתונים בתוך רשת דקה של כסף והם בעלי שתי רמות של הבנה. בהבנת הפשט הפסוקים הינם כמו רשת הכסף, אך יש לפרשם גם באופן עמוק יותר שניתן לראותו מבעד לרשת ובכך לחשוף את תפוחי הזהב שנמצאים מאחוריהם. הרמב"ם מסביר כי יש פסוקים שהינם כמו המין הראשון של המשלים- שהעיקר בהם הוא המסר הטמון בהם ולא הפשט(כמו במשל- החבל והדלי), ומנגד ישנם משלים מהסוג השני בהם יש חשיבות גם לרובד הפשט (רשת הכסף) וגם לנמשל.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפולמוס אודות מורה נבוכים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפולמוס אודות מורה נבוכים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב&quot;ם &quot;המורה&quot; עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את &quot;[[ספר האמונות]]&quot; כנגד שיטת הרמב&quot;ם והפילוסופים היהודים&lt;ref&gt;[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר קיז|כן}}&lt;/ref&gt;), [[רבי יצחק בר ששת]]&lt;ref&gt;{{מקור|ריב&quot;ש מ&quot;ה$שו&quot;ת הריב&quot;ש סי&#039; מה|כן}}&lt;/ref&gt;, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב&quot;ם &quot;המורה&quot; עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את &quot;[[ספר האמונות]]&quot; כנגד שיטת הרמב&quot;ם והפילוסופים היהודים&lt;ref&gt;[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר קיז|כן}}&lt;/ref&gt;), [[רבי יצחק בר ששת]]&lt;ref&gt;{{מקור|ריב&quot;ש מ&quot;ה$שו&quot;ת הריב&quot;ש סי&#039; מה|כן}}&lt;/ref&gt;, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב&quot;ם ביקשו מחילה ברבים &lt;ref&gt;תורה שלמה חט&quot;ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד&quot;א תתקכז ד&quot;ה כתב בשה&quot;ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב&quot;ם ביקשו מחילה ברבים &lt;ref&gt;תורה שלמה חט&quot;ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד&quot;א תתקכז ד&quot;ה כתב בשה&quot;ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הפתיחה למורה נבוכים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|"ויקרא שם בשם ה' אל עולם"}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ'יק]]{{הערה|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תרגומים, פירושים ומהדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תרגומים, פירושים ומהדורות==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-155050:rev-155051:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155050&oldid=prev 2021-10-05T18:25:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:25, 5 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שפת המקור=ערבית  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שפת המקור=ערבית  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שם בשפת המקור=דלאלה אלחאירין</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שם בשפת המקור=דלאלה אלחאירין</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תרגומים=[[רבי שמואל אבן תבון]]; [[רבי יהודה אלחריזי]]; [[הרב יוסף קאפח]]; פרופ' מיכאל שוורץ</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תרגומים=[[רבי שמואל אבן תבון]]; [[רבי יהודה אלחריזי]]; [[הרב יוסף קאפח]]; פרופ' מיכאל שוורץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; הלל גרשוני</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|דפוס ראשון=</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|דפוס ראשון=</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|פירושים בולטים=[[רבי יצחק אברבנאל|אברבנאל]]; [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)|שם טוב]]; [[רבי פרופיאט דוראן|אפדוי]]; [[רבי אשר אבן קרשקש|קרשקש]] ועוד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|פירושים בולטים=[[רבי יצחק אברבנאל|אברבנאל]]; [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)|שם טוב]]; [[רבי פרופיאט דוראן|אפדוי]]; [[רבי אשר אבן קרשקש|קרשקש]] ועוד.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-155049:rev-155050:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=155049&oldid=prev 2021-10-05T18:24:40Z

<p><span class="autocomment">מטרת כתיבת הספר וזמנה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:24, 5 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטרת כתיבת הספר וזמנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטרת כתיבת הספר וזמנה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את מורה הנבוכים כתב הרמב"ם בערבית בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הפילוסופית המקובלת בימיו לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הרמב"ם מסביר בפתיחה לספר כי מטרת כתיבתו היא "להסביר משמעויותיהם של שמות המופיעים בספרי הנבואה" {{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}. בדבריו הרמב"ם פונה בספר ל"נבוכים" כלומר לאנשי המעלה שלמדו גם את התורה וגם את הפילוסופיה אך מרגישים כי הם סותרים אלו את אלו:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}|אנגלית=|תוכן=אין מטרתו של ספר זה להסביר את כולם לציבור הרחב, ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד את מי שעיין במדע התורה בלבד... מטרת הספר הזה להעיר לאדם דתי, אשר נקבעה בנפשו והושגה באמונתו אמיתת תורתנו, ואשר הוא שלם בדתו ובמידותיו, והוא עיין במדעי הפילוסופים וידע את משמעויותיהם, והשכל האנושי משכו והביאו לתת לו את מקומו הראוי לו, אך מנעוהו מכך פשטי התורה ומה שהבין או הוסבר לו ממשמעויות אותם שמות משותפים... וכתוצאה מכך הוא נשאר נבוך ונדהם. או שילך בעקבות שכלו, וישליך מעליו מה שידע מאותם שמות בחושבו שהוא משליך מעליו את יסודות התורה, או שיישאר עם מה שהבין מהם ולא יימשך אחר שכלו, ונמצא שהוא פנה עורף לשכלו וסר ממנו, ויהיה סבור עם זאת שהזיק לעצמו ופגם בדתו. הוא יישאר עם אותן אמונות מדומות, פוחד וחולה, ולעולם בכאב לב ומבוכה רבה.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מטרה נוספת לספר היא וכן "לבאר משלים נסתרים מאוד המופיעים בספרי הנביאים, מבלי שנאמר במפורש שהם משלים" {{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}. במהלך הספר הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. בהמשך הספר הרמב"ם שב ומדגיש כי עיקר מטרתו איננה ללמד פילוסופיה בספר אלא "להסביר קשיים בתורה ולהראות את המשמעויות האמיתיות של הנסתרות הגנוזות בה שהן נשגבות מבינת ההמון"{{#makor-new:חלק ב ב|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני|ב|null}}. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפתיחה למורה נבוכים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפתיחה למורה נבוכים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה&#039; אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ&#039;יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה&#039; משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב&quot;ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב&quot;ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב&quot;ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב&quot;ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב&quot;ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב&quot;ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה&#039; המתגלה בעולמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה&#039; אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ&#039;יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה&#039; משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב&quot;ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב&quot;ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב&quot;ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב&quot;ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב&quot;ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב&quot;ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה&#039; המתגלה בעולמו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137053:rev-155049:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=137053&oldid=prev 2020-02-05T09:18:13Z

<p><span class="autocomment">הפתיחה למורה נבוכים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:18, 5 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפתיחה למורה נבוכים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפתיחה למורה נבוכים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה&#039; אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ&#039;יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה&#039; משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב&quot;ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב&quot;ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב&quot;ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב&quot;ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב&quot;ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב&quot;ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה&#039; המתגלה בעולמו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה&#039; אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ&#039;יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה&#039; משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב&quot;ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב&quot;ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב&quot;ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב&quot;ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב&quot;ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב&quot;ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה&#039; המתגלה בעולמו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נחלק לשלושה חלקים:{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נחלק לשלושה חלקים:{{ש}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136996:rev-137053:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=136996&oldid=prev 2020-02-02T13:12:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:12, 2 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את &quot;המורה&quot; כתב הרמב&quot;ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת &quot;מעשה בראשית&quot; ו&quot;מעשה מרכבה&quot; ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב&quot;ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד&#039;תתקמ&quot;ז- ד&#039;תתקנ&quot;א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את &quot;המורה&quot; כתב הרמב&quot;ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת &quot;מעשה בראשית&quot; ו&quot;מעשה מרכבה&quot; ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב&quot;ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד&#039;תתקמ&quot;ז- ד&#039;תתקנ&quot;א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הפתיחה למורה נבוכים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|ויקרא שם בשם ה' אל עולם}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ'יק]] {{מקור|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נחלק לשלושה חלקים:{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נחלק לשלושה חלקים:{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה&#039; והרחקת הגשמות ממנו. {{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה&#039; והרחקת הגשמות ממנו. {{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השלישי: טעמי המצוות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק השלישי: טעמי המצוות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפולמוס אודות מורה נבוכים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הפולמוס אודות מורה נבוכים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב&quot;ם &quot;המורה&quot; עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את &quot;[[ספר האמונות]]&quot; כנגד שיטת הרמב&quot;ם והפילוסופים היהודים&lt;ref&gt;[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר קיז|כן}}&lt;/ref&gt;), [[רבי יצחק בר ששת]]&lt;ref&gt;{{מקור|ריב&quot;ש מ&quot;ה$שו&quot;ת הריב&quot;ש סי&#039; מה|כן}}&lt;/ref&gt;, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב&quot;ם &quot;המורה&quot; עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את &quot;[[ספר האמונות]]&quot; כנגד שיטת הרמב&quot;ם והפילוסופים היהודים&lt;ref&gt;[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר קיז|כן}}&lt;/ref&gt;), [[רבי יצחק בר ששת]]&lt;ref&gt;{{מקור|ריב&quot;ש מ&quot;ה$שו&quot;ת הריב&quot;ש סי&#039; מה|כן}}&lt;/ref&gt;, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-100035:rev-136996:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=100035&oldid=prev 2015-10-06T09:31:15Z

<p>תיקון שגיאת הקלדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:31, 6 באוקטובר 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטרת כתיבת הספר וזמנה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטרת כתיבת הספר וזמנה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משעה </del>מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את "המורה" כתב הרמב"ם בערבית כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הנתפסת לשכל לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשה </ins>מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. הספר נכתב בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99972:rev-100035:php=table --> </table>

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76