מוקצה מחמת חיסרון כיס - היסטוריית גרסאות

31.44.137.30: /* כלי שמלאכתו להיתר */

2018-04-24T18:36:30Z

כלי שמלאכתו להיתר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:36, 24 באפריל 2018
שורה 9:		שורה 9:
	רבי [[עוזיאל מייזליש]]{{הערה\|מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], בספרו מנורה הטהורה סימן ש"ח סק"א.}} דן בספרו האם מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא רק בכלי כזה שאותו תשמיש שלכך הוא מיועד, הוא מלאכת איסור, או כאשר הדבר מיועד למען מלאכת היתר. שכן, הסברא אומר שהאיסור הוא דווקא כאשר הכלי משמש למלאכת איסור, וכן הם הדוגמאות המובאות בפוסקים, כמו [[סכין]] של [[שחיטה]] ו[[ברית מילה]], [[קנה]] העומד לכתיבה, אבל כאשר מלאכתו היחידה היא מלאכת היתר, כמו למשל כלי של כסף יקר שמשתמשים בו רק לעתים נדירות למעמדים מיוחדים, במקרה כזה מסתבר שמכיוון שמלאכת ההיתר הוא מלאכה שיכול לעשות אותה בשבת, נמצא שאינו מסיח דעתו לגמרי מהתשמיש בכלי.		רבי [[עוזיאל מייזליש]]{{הערה\|מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], בספרו מנורה הטהורה סימן ש"ח סק"א.}} דן בספרו האם מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא רק בכלי כזה שאותו תשמיש שלכך הוא מיועד, הוא מלאכת איסור, או כאשר הדבר מיועד למען מלאכת היתר. שכן, הסברא אומר שהאיסור הוא דווקא כאשר הכלי משמש למלאכת איסור, וכן הם הדוגמאות המובאות בפוסקים, כמו [[סכין]] של [[שחיטה]] ו[[ברית מילה]], [[קנה]] העומד לכתיבה, אבל כאשר מלאכתו היחידה היא מלאכת היתר, כמו למשל כלי של כסף יקר שמשתמשים בו רק לעתים נדירות למעמדים מיוחדים, במקרה כזה מסתבר שמכיוון שמלאכת ההיתר הוא מלאכה שיכול לעשות אותה בשבת, נמצא שאינו מסיח דעתו לגמרי מהתשמיש בכלי.

	רבי [[שניאור זלמן מלאדי]]{{הערה\|ב[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"ח סעיף ג'}} מביא רק את סוגי המוקצה שמשמשים לאיסור, וכן מובא בשם ה[[רא"ש]]{{הערה\|תוספת שבת בפתיחה לסימן ש"ח בשם שו"ת הראש כלל כ"ב}}. {{ציטוטון\|ויש מוקצה אחרת שמוקצה מחמה מלאכתו של איסור והוי כמוקצה מחמת גופו, והוא מוקצה מחמת חסרון כיס}}. ולמרות שיש שהעירו{{הערה\|תהלה לדוד סימן ש"ח.}} שלפי הגרסה שלפנינו אין המילים "...מחמת מלאכתו '''של איסור'''", מבאר הפוסק רבי [[מאיר ברנדסדורפר]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&hilite=b3346d32-ec73-4b00-b1b3-0194afff37cf&st=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA+&pgnum=50 שו"ת קנה בושם].}} כי ממשמעות דברי הרא"ש מוכח כי במילים מחמת מלאכתו" הוא מתכוין מחמת מלאכתו של איסור, וכן משמע גם מדברי הרמב"ם ~~והשוחן~~ ערוך, שמביאים רק דוגמאות של כלים של מלאכתו להיתר, וכן גם פסק ה[[חזון איש]] בפשטות{{הערה\|סימן מ"ג ס"ק י"ז, ועל פי המבואר בקנה בושם שם.}}.		רבי [[שניאור זלמן מלאדי]]{{הערה\|ב[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"ח סעיף ג'}} מביא רק את סוגי המוקצה שמשמשים לאיסור, וכן מובא בשם ה[[רא"ש]]{{הערה\|תוספת שבת בפתיחה לסימן ש"ח בשם שו"ת הראש כלל כ"ב}}. {{ציטוטון\|ויש מוקצה אחרת שמוקצה מחמה מלאכתו של איסור והוי כמוקצה מחמת גופו, והוא מוקצה מחמת חסרון כיס}}. ולמרות שיש שהעירו{{הערה\|תהלה לדוד סימן ש"ח.}} שלפי הגרסה שלפנינו אין המילים "...מחמת מלאכתו '''של איסור'''", מבאר הפוסק רבי [[מאיר ברנדסדורפר]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&hilite=b3346d32-ec73-4b00-b1b3-0194afff37cf&st=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA+&pgnum=50 שו"ת קנה בושם].}} כי ממשמעות דברי הרא"ש מוכח כי במילים מחמת מלאכתו" הוא מתכוין מחמת מלאכתו של איסור, וכן משמע גם מדברי הרמב"ם והשולחן ערוך, שמביאים רק דוגמאות של כלים של מלאכתו להיתר, וכן גם פסק ה[[חזון איש]] בפשטות{{הערה\|סימן מ"ג ס"ק י"ז, ועל פי המבואר בקנה בושם שם.}}.

	==כלי שאינו מיועד לטלטול כלל==		==כלי שאינו מיועד לטלטול כלל==

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-15T22:32:24Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

'''מוקצה מחמת חיסרון כיס''', הוא החמור מבין סוגי ה[[מוקצה]]{{הערה|[[בית יוסף]] סימן ש"ח.}}, חפץ שעקב ערכו היקר אין מטלטלים אותו ב[[שבת]] וב[[חגי ישראל ומועדיו]].

==גדר המוקצה==
הסיבה לחומרה המיוחדת של מוקצה זה, הוא מפני שהקצאתו של הדבר משימוש האדם, נעשית מדעתו של האדם, שהקצה אותם ודחה אותם מלהשתמש בהם, ובניגוד למוקצה מחמת איסור - שההקצאה נעשית על ידי אלהים - ולא מהחלטת האדם, ומוקצה מחמת גופו - דבר שאינו ראוי לשימוש, אך גם לא הוקצה מלכתחילה על ידי האדם.

ב[[מסכת שבת]]{{הערה|שבת קכג א}} מכנה הגמרא את סיבת האיסור {{ציטוטון|דכיון דקפיד עלייהו מייחד להו מקום}}, ו[[רש"י]] מפרש "דקפיד עלייהו" - האומן שלא יתלכלכו ושלא יתעקמו, מייחד להם מקום - מקצה להן בידיים. ומכאן ייתכן לפרש, שהקצאת מוקצה מחמת חיסרון כיס היא כאשר ההקצאה נעשית על ידי שמייחד מקום מיוחד לכלי היקר{{הערה|1=רבי [[בנימין יהושע זילבר]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=884&hilite=f2677317-492b-4fe8-bda6-322c9a7670a3&st=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA+%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%95&pgnum=36 שו"ת אז נדברו חלק י"א].}}, אך ייתכן שהעיקר היא ההקפדה ולא יחוד המקום.

==כלי שמלאכתו להיתר==
רבי [[עוזיאל מייזליש]]{{הערה|מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], בספרו מנורה הטהורה סימן ש"ח סק"א.}} דן בספרו האם מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא רק בכלי כזה שאותו תשמיש שלכך הוא מיועד, הוא מלאכת איסור, או כאשר הדבר מיועד למען מלאכת היתר. שכן, הסברא אומר שהאיסור הוא דווקא כאשר הכלי משמש למלאכת איסור, וכן הם הדוגמאות המובאות בפוסקים, כמו [[סכין]] של [[שחיטה]] ו[[ברית מילה]], [[קנה]] העומד לכתיבה, אבל כאשר מלאכתו היחידה היא מלאכת היתר, כמו למשל כלי של כסף יקר שמשתמשים בו רק לעתים נדירות למעמדים מיוחדים, במקרה כזה מסתבר שמכיוון שמלאכת ההיתר הוא מלאכה שיכול לעשות אותה בשבת, נמצא שאינו מסיח דעתו לגמרי מהתשמיש בכלי.

רבי [[שניאור זלמן מלאדי]]{{הערה|ב[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"ח סעיף ג'}} מביא רק את סוגי המוקצה שמשמשים לאיסור, וכן מובא בשם ה[[רא"ש]]{{הערה|תוספת שבת בפתיחה לסימן ש"ח בשם שו"ת הראש כלל כ"ב}}. {{ציטוטון|ויש מוקצה אחרת שמוקצה מחמה מלאכתו של איסור והוי כמוקצה מחמת גופו, והוא מוקצה מחמת חסרון כיס}}. ולמרות שיש שהעירו{{הערה|תהלה לדוד סימן ש"ח.}} שלפי הגרסה שלפנינו אין המילים "...מחמת מלאכתו '''של איסור'''", מבאר הפוסק רבי [[מאיר ברנדסדורפר]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&hilite=b3346d32-ec73-4b00-b1b3-0194afff37cf&st=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA+&pgnum=50 שו"ת קנה בושם].}} כי ממשמעות דברי הרא"ש מוכח כי במילים מחמת מלאכתו" הוא מתכוין מחמת מלאכתו של איסור, וכן משמע גם מדברי הרמב"ם והשוחן ערוך, שמביאים רק דוגמאות של כלים של מלאכתו להיתר, וכן גם פסק ה[[חזון איש]] בפשטות{{הערה|סימן מ"ג ס"ק י"ז, ועל פי המבואר בקנה בושם שם.}}.

==כלי שאינו מיועד לטלטול כלל==
ה[[משנה ברורה]]{{הערה|שם ס"ק ז'}} פוסק שכלי שמחמת מחירו הגבוה מקפידים שלא לטלטלו כלל, הוא מוקצה מחמת חיסרון כיס גם אם נועד לשימוש שאינו אסור בשבת.

רבי [[מאיר ברנסדורפר]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21682&hilite=b3346d32-ec73-4b00-b1b3-0194afff37cf&st=%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA+&pgnum=51 קנה בושם שם].}} מסביר כי אין סתירה בין פסק המשנה ברורה לפסק הקודם, שכלי שמוקצה מחמת חיסרון כיס אינו נחשב ככזה אם מיועד לשימוש בהיתר, שכן ההבדל בין כלי המוקצה מחמת חיסרון שמלאכתו לאיסור, לבין מוקצה מחמת חיסרון כיס שמלאכתו להיתר, הוא בכך, שמוקצמ מחמת חיסרון כיס שמלאכתו להיתר, הוא כלי שיועד למלאכת היתר, אלא שמקפידים שלא להשתמש בו למלאכה אחרת מלבד המלאכה המיועדת לו, נמצא שהכלי עדיין מיועד לטלטול בשבת, שהרי ניתן לטלטלו לצורך מלאכת ההיתר, אבל כלי שמלאכתו לאיסור והוא מוקצה מחמת חיסרון כיס, נמצא שלא ניתן כלל לטלטלו בשבת, שהרי הוא מיועד למלאכת איסור, - שאותה בבוודאי שלא ניתן לעשותה בשבת, ואילו תשמיש אחר - אין הוא רוצה לעשות בחפץ.

לפי הסבר זה, נמצא שכלי שאינו מיועד לטלטול כלל, הוא מוקצה מחמת חיסרון כיס למרות שאינו מיועד למלאכת איסור, שכן אף למלאכת היתר אינו מיועד, ונמצא שאינו עשוי לטלטול בשבת כלל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://olamot.net/shiur/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%99%D7%A1 שיעור בנושא] באתר "עולמות - תוכנית לימוד בעיון"

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוקצה]]