https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8 2026-05-13T05:23:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=161272&oldid=prev 2024-08-01T10:34:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:34, 1 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://ktj.org.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%92-%d7%90%d7%93%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98/ ספרי מוסר מומלצים] מהרה&quot;ג אדלשטיין זצ&quot;ל באתר [https://ktj.org.il/ קדושים תהיו]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://ktj.org.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%92-%d7%90%d7%93%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98/ ספרי מוסר מומלצים] מהרה&quot;ג אדלשטיין זצ&quot;ל באתר [https://ktj.org.il/ קדושים תהיו]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161271:rev-161272:php=table --> </table>

רותם78 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=161271&oldid=prev 2024-08-01T10:31:57Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:31, 1 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://ktj.org.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%92-%d7%90%d7%93%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%98/ ספרי מוסר מומלצים] מהרה"ג אדלשטיין זצ"ל באתר [https://ktj.org.il/ קדושים תהיו]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138897:rev-161271:php=table --> </table>

רותם78 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=138897&oldid=prev 2020-04-14T12:41:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 14 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מוסר''' הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מוסר''' הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספר שערי קדושה לרבי חיים ויטאל למרות היותו ספר מוסר הספר מכיל מוטיבים קבליים מובהקים יתרה מכך כל החלק הרביעי בספר הינו בנוי על צרופי מילים ושמות מלאכים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתמצית : יש להגות את צירופי המילים באופן מסוים תוך הטית הפנים ונשימה ונשיפה בכול פעם לכיוון אחר בהתאם לניקוד האות המקובלים טוענים כי זאת קבלה נבואית והיא הרובד הנעלה ביותר בתורת הקבלה </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה זו מובאת גם בכתבי המקובל רבי אברהם אבולעפיה המכונה אברהם הרואה בספרו חיי עולם הבא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החלק הרביעי בספר שערי קדושה היה אזוטרי עד אשר רבי חיים ויטאל הוציא אותו לאור, השיטה לומר את שמות הקודש באופן הנ"ל עוררה התנגדות גדולה כאשר התגלתה לפני כן על ידי רבי אברהם אבולעפיה בפרט המהרש"א יצא כנגד השיטה בשצף קצף אך לרבי חיים ויטאל בהיותו תלמיד האר"י ז"ל ושימעו יצא בכל הארץ לא התנגדו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> והחיד"א רומז זאת בספר הדורות שרבי יצחק לוריא אשכנזי השתמש בשיטה המובאת בספר שערי קדושה בחלקו הרביעי למשוך על עצמו רוח הקודש ולדעת עתידות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נציין כי קיימת סכנה בשימוש בשמות הקודש ובאמירתם כפי שמקדים ואומר רבי אברהם אבולעפיה בספרו חיי העולם הבא וכן בהקדמה לספר שורשי השמות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח&quot;ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח&quot;ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138814:rev-138897:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=138814&oldid=prev 2020-04-12T18:07:59Z

<p>תיקנתי והוספתי תוכן.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:07, 12 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתמצית : יש להגות את צירופי המילים באופן מסוים תוך הטית הפנים ונשימה ונשיפה בכול פעם לכיוון אחר בהתאם לניקוד האות המקובלים טוענים כי זאת קבלה נבואית והיא הרובד הנעלה ביותר בתורת הקבלה  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתמצית : יש להגות את צירופי המילים באופן מסוים תוך הטית הפנים ונשימה ונשיפה בכול פעם לכיוון אחר בהתאם לניקוד האות המקובלים טוענים כי זאת קבלה נבואית והיא הרובד הנעלה ביותר בתורת הקבלה  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטה זו מובאת גם בכתבי המקובל רבי אברהם אבולעפיה המכונה אברהם הרואה בספרו חיי עולם הבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטה זו מובאת גם בכתבי המקובל רבי אברהם אבולעפיה המכונה אברהם הרואה בספרו חיי עולם הבא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק הרביעי בספר שערי קדושה היה אזוטרי עד אשר רבי חיים ויטאל הוציא אותו לאור, השיטה לומר את שמות הקודש באופן הנ"ל עוררה התנגדות גדולה כאשר התגלתה לפני כן על ידי רבי אברהם אבולעפיה בפרט המהרש"א יצא כנגד השיטה בשצף קצף אך לרבי חיים ויטאל בהיותו תלמיד האר"י ז"ל ושימעו יצא בכל הארץ לא התנגדו והחיד"א רומז זאת בספר הדורות שרבי יצחק לוריא אשכנזי השתמש בשיטה המובאת בספר שערי קדושה בחלקו הרביעי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החלק הרביעי בספר שערי קדושה היה אזוטרי עד אשר רבי חיים ויטאל הוציא אותו לאור, השיטה לומר את שמות הקודש באופן הנ"ל עוררה התנגדות גדולה כאשר התגלתה לפני כן על ידי רבי אברהם אבולעפיה בפרט המהרש"א יצא כנגד השיטה בשצף קצף אך לרבי חיים ויטאל בהיותו תלמיד האר"י ז"ל ושימעו יצא בכל הארץ לא התנגדו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>והחיד"א רומז זאת בספר הדורות שרבי יצחק לוריא אשכנזי השתמש בשיטה המובאת בספר שערי קדושה בחלקו הרביעי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשוך על עצמו רוח הקודש ולדעת עתידות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נציין כי קיימת סכנה בשימוש בשמות הקודש ובאמירתם כפי שמקדים ואומר רבי אברהם אבולעפיה בספרו חיי העולם הבא וכן בהקדמה לספר שורשי השמות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138813:rev-138814:php=table --> </table>

אביהו איתן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=138813&oldid=prev 2020-04-12T18:03:54Z

<p>הוספתי תוכן בהתאם לספרים שערי קדושה וספר הדורות תוך השוואה עם הספר חיי העולם הבא לרבי אברהם אבולעפיה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:03, 12 באפריל 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מוסר''' הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מוסר''' הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספר שערי קדושה לרבי חיים ויטאל למרות היותו ספר מוסר הספר מכיל מוטיבים קבליים מובהקים יתרה מכך כל החלק הרביעי בספר הינו בנוי על צרופי מילים ושמות מלאכים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתמצית : יש להגות את צירופי המילים באופן מסוים תוך הטית הפנים ונשימה ונשיפה בכול פעם לכיוון אחר בהתאם לניקוד האות המקובלים טוענים כי זאת קבלה נבואית והיא הרובד הנעלה ביותר בתורת הקבלה </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיטה זו מובאת גם בכתבי המקובל רבי אברהם אבולעפיה המכונה אברהם הרואה בספרו חיי עולם הבא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החלק הרביעי בספר שערי קדושה היה אזוטרי עד אשר רבי חיים ויטאל הוציא אותו לאור, השיטה לומר את שמות הקודש באופן הנ"ל עוררה התנגדות גדולה כאשר התגלתה לפני כן על ידי רבי אברהם אבולעפיה בפרט המהרש"א יצא כנגד השיטה בשצף קצף אך לרבי חיים ויטאל בהיותו תלמיד האר"י ז"ל ושימעו יצא בכל הארץ לא התנגדו והחיד"א רומז זאת בספר הדורות שרבי יצחק לוריא אשכנזי השתמש בשיטה המובאת בספר שערי קדושה בחלקו הרביעי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח&quot;ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח&quot;ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45141:rev-138813:php=table --> </table>

אביהו איתן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=45141&oldid=prev 2011-05-11T05:02:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:02, 11 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דב כץ, &#039;&#039;&#039;תנועת המוסר&#039;&#039;&#039;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דב כץ, &#039;&#039;&#039;תנועת המוסר&#039;&#039;&#039;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מוסר]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-39380:rev-45141:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=39380&oldid=prev 2010-08-31T08:55:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:55, 31 באוגוסט 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח"ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של ה[[רמח"ל]]- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סלנטר, [[ארך אפיים]] של [[הרב אברהם יעלין]], [[תומר דבורה]] של [[רבי משה קורדבירו]] ועוד. כיום, לימוד ספרי המוסר מקובל מאד בעולם התורה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ישיבות המוסר== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות תפוצת המוסר ע"י הרב סלנטר, החלו באירופה לקום ישיבות שונות הדוגלות בשיטת המוסר וכונו בשם '''ישיבות המוסר'''. בין ישיבות המוסר המפורסמות: [[ישיבת נובהרדוק]], [[ישיבת סלבודקה|ישיבת כנסת ישראל- סלבודקה]]- כיום נקראת [[ישיבת חברון]], [[ישיבת מיר]] ועוד. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בישיבות אלו (ובהשפעתן גם בישיבות אחרות) הונהג מינוי "משגיח"- [[רב]] אשר תפקידו לדאוג לרמה הרוחנית של התלמידים, לדאוג שלא יבטלו תורה וכד'. משימה זו היתה מבוצעת בין השאר באמצעות '''שיחת מוסר''' ("שמוס" בעגה הישיבתית). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דב כץ, '''תנועת המוסר'''. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תורה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-39379:rev-39380:php=table --> </table>

213.8.52.84 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=39379&oldid=prev 2010-08-30T17:24:25Z

<p><span class="autocomment">ספרי מוסר</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:24, 30 באוגוסט 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמח</del>"ל- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמח</ins>"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-39360:rev-39379:php=table --> </table>

דרור https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=39360&oldid=prev 2010-08-30T11:18:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:18, 30 באוגוסט 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרי מוסר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של הרמח"ל- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם,  עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]],  בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של הרמח"ל- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-39353:rev-39360:php=table --> </table>

עודד https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=39353&oldid=prev 2010-08-29T19:37:33Z

<p>דף חדש: &#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA" title="תיקון המידות">תיקון המידות</a> ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב<a href="/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="מצוות שבין האדם לחברו (הדף אינו קיים)">מצוות שבין האדם לחברו</a> ו…</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;מוסר&#039;&#039;&#039; הינו חלק מהתורה העוסק ב[[תיקון המידות]] ובשיפור התנהגותו של האדם, הן ב[[מצוות שבין האדם לחברו]] והן ב[[מצוות שבין אדם למקום]]. כמו כן, לפני כמאתיים שנה, החלה באירופה [[תנועת המוסר]] מיוסדו של [[רבי ישראל סלנטר]], הדוגלת בעיסוק מאסיבי במוסר והכנסתו ללימדי ה[[ישיבה]], וכן מינוי [[משגיח]]ים בישיבות. <br /> ==ספרי מוסר==<br /> כבר בתקופת ה[[ראשונים]] נכתבו ספרי מוסר, המפורסמים שבהם הוא הם [[שערי תשובה]] של [[רבנו יונה]] גירונדי ו[[ארחות צדיקים]] שמחברו אינו ידוע. אולם, עיקר ספרות המוסר התחזקה בתקופת ה[[אחרונים]], בעיקר הספר במפורסם והנפוץ [[מסילת ישרים]] של הרמח&quot;ל- [[רבי משה חיים לוצאטו]], אור ישראל- של רבי ישראל</div>

אריאל ביגל נ"י