מוות - היסטוריית גרסאות

ארץ ישראל: /* היחס הכללי למוות */

2021-01-24T00:27:36Z

היחס הכללי למוות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:27, 24 בינואר 2021
שורה 14:		שורה 14:

	==היחס הכללי למוות==		==היחס הכללי למוות==
	גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל"{{מקור\|דברים, לב, לט}}, וכן - "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך" {{מקור\|איוב, א, כא}}		גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל" {{מקור\|דברים, לב, לט}}, וכן - "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך" {{מקור\|איוב, א, כא}}

	המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.		המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.

ארץ ישראל: /* צדיקים במיתתם קרויים חיים */

2021-01-24T00:15:37Z

צדיקים במיתתם קרויים חיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:15, 24 בינואר 2021
שורה 36:		שורה 36:
	מיד לאחר המוות ישנו דין לאדם - אם ילך ישר ל[[גן-עדן]], או שעליו ללכת ל[[גיהנם]] לזיכוך נשמתו. כאשר אומרים "קדיש" ולומדים תורה ומתפללים ועושים מצוות לעילוי נשמתו של האדם - נשמתו עולה למקום עליון יותר.		מיד לאחר המוות ישנו דין לאדם - אם ילך ישר ל[[גן-עדן]], או שעליו ללכת ל[[גיהנם]] לזיכוך נשמתו. כאשר אומרים "קדיש" ולומדים תורה ומתפללים ועושים מצוות לעילוי נשמתו של האדם - נשמתו עולה למקום עליון יותר.
	===צדיקים במיתתם קרויים חיים===		===צדיקים במיתתם קרויים חיים===
			רבי חייא דורש שצדיקים במיתתן נקראו חיים: "שנאמר (שמואל ב כג, כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי... אטו כולי עלמא בני מתי נינהו אלא בן איש חי שאפי' במיתתו קרוי חי" {{ברכות יח,א-ב}}.

	===קשר בין המתים לחיים===		===קשר בין המתים לחיים===

ארץ ישראל: /* מיתה בלא חטא */

2021-01-24T00:09:18Z

מיתה בלא חטא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:09, 24 בינואר 2021
שורה 29:		שורה 29:
	התורה מבטיחה למי ש[[שילוח הקן\|משלח את הקן]], ולמי ש[[כיבוד הורים\|מכבד את הוריו]] אריכות ימים.		התורה מבטיחה למי ש[[שילוח הקן\|משלח את הקן]], ולמי ש[[כיבוד הורים\|מכבד את הוריו]] אריכות ימים.
	===מיתה בלא חטא===		===מיתה בלא חטא===
	חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.		חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.

	==החיים לאחר המוות==		==החיים לאחר המוות==
	===עולם הנשמות===		===עולם הנשמות===

ארץ ישראל ב־23:38, 23 בינואר 2021

2021-01-23T23:38:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:38, 23 בינואר 2021
שורה 10:		שורה 10:
	הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.<br>		הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.<br>

	יהודי שמת - גופו [[מטמא]] ב[[טומאת מת]] (ונטהרים מטומאה זו ע"י [[~~אפר~~ פרה אדומה]]), ומצווה [[קבורה\|לקברו]] [[הספד\|ולספוד]] לו. ויהודי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.<br>		יהודי שמת - גופו [[טומאה\|מטמא]] ב[[טומאת מת]] (ונטהרים מטומאה זו ע"י אפר [[פרה אדומה]]), ומצווה [[קבורה\|לקברו]] [[הספד\|ולספוד]] לו. ויהודי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.<br>
	הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>		הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>

ארץ ישראל: /* היחס הכללי למוות */

2021-01-23T23:34:24Z

היחס הכללי למוות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:34, 23 בינואר 2021
שורה 14:		שורה 14:

	==היחס הכללי למוות==		==היחס הכללי למוות==
	גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך" {{מקור\|איוב, א, כא}}		גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל"{{מקור\|דברים, לב, לט}}, וכן - "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך" {{מקור\|איוב, א, כא}}

	המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.		המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.

ארץ ישראל ב־23:13, 23 בינואר 2021

2021-01-23T23:13:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:13, 23 בינואר 2021
שורה 5:		שורה 5:

	'''סיבת המוות:''' האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>		'''סיבת המוות:''' האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
	"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>		"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי. אמנם [[אליהו הנביא]] לא מת, אלא עלה "בסערה השמימה" עם גופו.<br>

	'''שמירת החיים:''' התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו [[שבת]], מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]], שאז "[[יהרג ואל יעבור]].<br>		'''שמירת החיים:''' התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו [[שבת]], מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]], שאז "[[יהרג ואל יעבור]].<br>
שורה 14:		שורה 14:

	==היחס הכללי למוות==		==היחס הכללי למוות==
			גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך" {{מקור\|איוב, א, כא}}
	גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"

	המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.		המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.

	~~המוות הוא כתוצאה מחטא אדם הראשון. רוב ככל האנשים ובעלי החיים מתים חוץ ממקרים מסויימים (אליהו הנביא למשל).~~

	נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>.		נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>.
שורה 26:		שורה 23:
	===חטא אדם הראשון===		===חטא אדם הראשון===
	הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן ואמר לו: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו - מות תמות". לאחר שאדם עבר על הציווי הא-לוקי ואכל מעץ הדעת, נאמר: "פן ואכל וחי לעולם", ועקב כך:		הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן ואמר לו: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו - מות תמות". לאחר שאדם עבר על הציווי הא-לוקי ואכל מעץ הדעת, נאמר: "פן ואכל וחי לעולם", ועקב כך:
			מציאות המוות תתמיד עד לעתיד לבוא שנאמר: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים" <ref>ישעיהו כה ח.</ref>, לדעת רמב"ם גם לאחר תחיית המתים החיים ימותו, שכן זהו טבעו של העולם הזה <ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>.
	===חיים קצובים===		===חיים קצובים===
	ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>.		ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>.
	===אריכות חיים===		===אריכות חיים===
			התורה מבטיחה למי ש[[שילוח הקן\|משלח את הקן]], ולמי ש[[כיבוד הורים\|מכבד את הוריו]] אריכות ימים.
	===מיתה בלא חטא===		===מיתה בלא חטא===
	חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.		חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.

	==החיים לאחר המוות==		==החיים לאחר המוות==
	===עולם הנשמות===		===עולם הנשמות===
שורה 43:		שורה 41:
	ישנו איסור ליצור קשר עם המתים - "אוב וידעוני ושואל אל המתים". ישנה מחלוקת בין הראשונים האם זה אפשרי ואסור, או שזה בלתי אפשרי ואסור.		ישנו איסור ליצור קשר עם המתים - "אוב וידעוני ושואל אל המתים". ישנה מחלוקת בין הראשונים האם זה אפשרי ואסור, או שזה בלתי אפשרי ואסור.

	===~~תחית~~ המתים===		===[[תחיית המתים]]===
			אחד מעיקרי האמונה כי באחרית הימים יקומו המתים מקבריהם לתחייה. הגמרא מביאה ראיות רבות לתחיית המתים מן התורה. [[נביאים]] ([[אליהו]] ו[[אלישע]] ו[[תנאים]] החיו מתים.
	==טומאת המת==		==טומאת המת==
	יהודי שמת נחשב "אבי אבות הטומאה" ומטמא את מי שנוגע בו, נושא אותו, או נמצא עמו תחת קורת גג אחת ([[טומאת אוהל]]). טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר, והטהרה ממנה היא רק ע"י אפר [[פרה אדומה]].		יהודי שמת נחשב "אבי אבות הטומאה" ומטמא את מי שנוגע בו, נושא אותו, או נמצא עמו תחת קורת גג אחת ([[טומאת אוהל]]). טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר, והטהרה ממנה היא רק ע"י אפר [[פרה אדומה]].
שורה 64:		שורה 62:

	'''בחז"ל''' מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref>		'''בחז"ל''' מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref>

			==פחד המוות==
			הפחד מהמוות הוא פחד גדול.<br>
			ישנו פחד מיוחד כאשר עומדים בפני סכנת מוות. למשל, יש הבורחים מהקרב, יש הנכנסים לשיתוק ו"הלם קרב", ולעומתם יש גיבורים שנלחמים בגבורה, ויש אף מוסרים נפשם למוות. <br>
			ישנו פחד נוסף כללי - פחד של האדם מהידיעה שסופו למות.
			על אשת החייל נאמר: "ותשחק ליום אחרון".
			אגג אומר: "אכן סר מר המוות".
			חז"ל אומרים שכל פחד מקורו בחטא - "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב (ישעיהו לג, יד) פחדו בציון חטאים חזייה לההוא גברא דהוה מפחד א"ל חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים".

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

ארץ ישראל ב־22:03, 23 בינואר 2021

2021-01-23T22:03:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 23 בינואר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר ~~הנשמה לעולם~~ הנשמות, עד לעתיד לבוא ב[[תחיית המתים]].<br>		'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר ה[[נשמה]] ל[[עולם הנשמות]], עד לעתיד לבוא ב[[תחיית המתים]].<br>
	"כל ישראל יש להם חלק ל[[עולם הבא]]" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>
	האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>		'''המשכיות החיים:''' "כל ישראל יש להם חלק ל[[עולם הבא]]" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>
			חז"ל אמרו: "[[יעקב אבינו]] לא מת", ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים", ואנו שרים: "[[דוד]] מלך ישראל חי וקיים".<br>

			'''סיבת המוות:''' האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
	"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>		"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>
	~~חז"ל אמרו~~: "[[~~יעקב אבינו~~]] לא מת", ~~ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים"~~, ~~ואנו שרים: "~~[[~~דוד~~]] ~~מלך ישראל חי וקיים"~~.<br>
			'''שמירת החיים:''' התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו [[שבת]], מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]], שאז "[[יהרג ואל יעבור]].<br>
			הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.<br>

			יהודי שמת - גופו [[מטמא]] ב[[טומאת מת]] (ונטהרים מטומאה זו ע"י [[אפר פרה אדומה]]), ומצווה [[קבורה\|לקברו]] [[הספד\|ולספוד]] לו. ויהודי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.<br>
	הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>		הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>
	התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו שבת, מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]].<br>
	הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.
	~~יהודי שמת - מצווה לקברו ולספוד לו. ומי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.~~

	==היחס הכללי למוות==		==היחס הכללי למוות==

	גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם.		גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם. "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"

	המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.		המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.
שורה 20:		שורה 24:

	==הסיבות למוות==		==הסיבות למוות==
			===חטא אדם הראשון===
			הקב"ה הניח את אדם הראשון בגן עדן ואמר לו: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו - מות תמות". לאחר שאדם עבר על הציווי הא-לוקי ואכל מעץ הדעת, נאמר: "פן ואכל וחי לעולם", ועקב כך:
			===חיים קצובים===
			ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>.
			===אריכות חיים===
			===מיתה בלא חטא===
			חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.

			==החיים לאחר המוות==
			===עולם הנשמות===
			===עליית הנשמה===
			מיד לאחר המוות ישנו דין לאדם - אם ילך ישר ל[[גן-עדן]], או שעליו ללכת ל[[גיהנם]] לזיכוך נשמתו. כאשר אומרים "קדיש" ולומדים תורה ומתפללים ועושים מצוות לעילוי נשמתו של האדם - נשמתו עולה למקום עליון יותר.
			===צדיקים במיתתם קרויים חיים===

			===קשר בין המתים לחיים===
			חז"ל אומרים שהמתים יודעים את המתרחש בעולם הזה.
			ישנם סיפורים רבים על מתים שהתגלו לחיים בחלומות.
			ישנו איסור ליצור קשר עם המתים - "אוב וידעוני ושואל אל המתים". ישנה מחלוקת בין הראשונים האם זה אפשרי ואסור, או שזה בלתי אפשרי ואסור.

	ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.		===תחית המתים===

			==טומאת המת==
			יהודי שמת נחשב "אבי אבות הטומאה" ומטמא את מי שנוגע בו, נושא אותו, או נמצא עמו תחת קורת גג אחת ([[טומאת אוהל]]). טומאת המת היא הטומאה החמורה ביותר, והטהרה ממנה היא רק ע"י אפר [[פרה אדומה]].
	==המוות בהלכה==		==המוות בהלכה==

ארץ ישראל ב־21:31, 23 בינואר 2021

2021-01-23T21:31:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:31, 23 בינואר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות, עד לעתיד לבוא ~~בתחיית~~ המתים.<br>		'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות, עד לעתיד לבוא ב[[תחיית המתים]].<br>
	"כל ישראל יש להם חלק ~~לעולם~~ הבא" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>		"כל ישראל יש להם חלק ל[[עולם הבא]]" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>
	האדם ~~בגן~~ עדן נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה ~~מעץ~~ הדעת נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל ~~מעץ~~ החיים ויחיה לעולם.<br>		האדם ב[[גן עדן]] נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מ[[עץ הדעת]] נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מ[[עץ החיים]] ויחיה לעולם.<br>
	"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>		"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>
	חז"ל אמרו: "יעקב אבינו לא מת", ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים", ואנו שרים: "דוד מלך ישראל חי וקיים".<br>		חז"ל אמרו: "[[יעקב אבינו]] לא מת", ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים", ואנו שרים: "[[דוד]] מלך ישראל חי וקיים".<br>
	הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>		הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>
	התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ~~ופיקוח~~ נפש דוחה את כל המצוות, ואפילו שבת, מלבד שלוש עבירות חמורות, או ~~בשעת~~ השמד.<br>		התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ו[[פיקוח נפש]] דוחה את כל המצוות, ואפילו שבת, מלבד [[שלוש עבירות חמורות]], או ב[[שעת השמד]].<br>
	הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם התאבדות. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.		הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם [[התאבדות]]. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.
	יהודי שמת - מצווה לקברו ולספוד לו. ומי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.		יהודי שמת - מצווה לקברו ולספוד לו. ומי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.

ארץ ישראל ב־21:25, 23 בינואר 2021

2021-01-23T21:25:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 23 בינואר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות.		'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות, עד לעתיד לבוא בתחיית המתים.<br>
			"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" - האמונה בהמשכיות החיים אחרי המוות היא יסודית מאוד באמונת ישראל, ונותנת אור וחיות לחיים של משמעות בעולם הזה.<br>
			האדם בגן עדן נועד לחיות לעולם, אך לאחר האכילה מעץ הדעת נגזרה עליו מיתה, והוא סולק מגן עדן פן יאכל מעץ החיים ויחיה לעולם.<br>
			"אין מיתה בלא עוון", אך יש 4 שלא מתו אלא בעטיו של נחש - כלומר, עקב חטא אדם הראשון, ולא חטאם הפרטי.<br>
			חז"ל אמרו: "יעקב אבינו לא מת", ו"צדיקים במיתתם קרויים חיים", ואנו שרים: "דוד מלך ישראל חי וקיים".<br>
			הפחד מהמוות סר ככל שהאדם דבק בה' - "ותשחק ליום אחרון".<br>
			התורה מצווה עלינו לשמור על החיים, ופיקוח נפש דוחה את כל המצוות, ואפילו שבת, מלבד שלוש עבירות חמורות, או בשעת השמד.<br>
			הדיבר השישי מעשרת הדברות הוא "לא תרצח", איסור זה כולל גם התאבדות. יחד עם זה - יש עבירות שבית דין מצווים להמית את החוטא.
			יהודי שמת - מצווה לקברו ולספוד לו. ומי שמת לו קרוב משפחה, או רבו - [[אבילות\|מתאבל]] עליו.

	==היחס הכללי למוות==		==היחס הכללי למוות==

למאי נ"מ?: סידור

2013-04-04T17:49:37Z

סידור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:49, 4 באפריל 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם ~~הבא~~.		'''מוות''' הוא חדלון הגוף ומעבר הנשמה לעולם הנשמות.

	~~המוות הוא כתוצאה מחטא אדם הראשון. רוב ככל האנשים ובעלי החיים מתים חוץ ממקרים מסויימים (אליהו הנביא למשל).~~
	~~==המוות בהלכה==~~
	*המת מטמא את הנוגעו, נושאו ואוהלו.
	*מצוה ללוות את המת
	*לקרובי המת יש דינים מיוחדים של זכרון המת (הלכות אבילות)
	*מת פטור מהמצוות (במתים חופשי)
	*מיתת הבעל מתירה את האשה להנשא (חוץ מכהן גדול)
	==היחס הכללי למוות==		==היחס הכללי למוות==

	גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם.		גם החיים וגם המוות באים מאת הקב"ה, והוא הקובע את שניהם.

	המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.		המוות הוא בעצם חזרה למצב הראשוני. היינו הנשמה הרוחנית, שהיא חלק אלו-ה ממעל, חוזרת למקור מחצבתה בשמים, לאחר ששהתה בעולם הזה בתוך גוף, שהוא עשוי חומר גשמי. בעולם הזה יש שליחות לנשמה הרוחנית להיות שותפה עם גוף גשמי, ומשנשלמה השליחות חוזרת הנשמה למקומה.

			המוות הוא כתוצאה מחטא אדם הראשון. רוב ככל האנשים ובעלי החיים מתים חוץ ממקרים מסויימים (אליהו הנביא למשל).

	נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>.		נחלקו חז"ל אם המוות הוא דבר טוב<ref>בראשית רבה סב ב. וראה תו"ש בראשית פ"א אות תתיז.</ref>, ואין הוא עונש או גזרה רעה, אלא חלק מסדרו של עולם<ref>ראה מו"נ ח"ג פ"י.</ref>; או שהמוות הוא דבר רע, והוא בעצם עונש על חטאים<ref>שבת נה א-ב; שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. הצד החיובי של מהות המוות הוא בהיותו גורם חשוב לתשובה ולמלחמה ביצר הרע. רק לעתיד לבוא יתבטל המוות<ref>ישעיהו כה ח.</ref>.

	==הסיבות למוות==		==הסיבות למוות==

	ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.		ימי האדם הם קבועים, ולכל אחד יש זמן בו החיים מסתיימים, אלא שלפי דעות שונות בחז"ל מעשים טובים או מעשים רעים של האדם בעולם הזה משפיעים על שינוי תאריך מותו המיועד<ref>ראה יבמות נ א.</ref>. חז"ל נחלקו אם יש מיתה בלא חטא, היינו שגם אדם שהיה צדיק מוחלט צריך למות, כדי לפנות מקום לדורות הבאים, ובעטיו של נחש; או שאין מיתה בלא חטא<ref>ראה שבת נה א-ב; ב"ב יז א. וראה שד"ח מערכת האל"ף, כלל רמא.</ref>, ו'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'<ref>קהלת ז כ.</ref>.

			==המוות בהלכה==

			*המת מטמא את הנוגעו, נושאו ואוהלו.
			*מצוה ללוות את המת
			*לקרובי המת יש דינים מיוחדים של זכרון המת (הלכות אבילות)
			*מת פטור מהמצוות (במתים חופשי)
			*מיתת הבעל מתירה את האשה להנשא (חוץ מכהן גדול)

	==מנהגים והלכות סביב המוות==		==מנהגים והלכות סביב המוות==

	התורה וההלכה קבעו הלכות ומנהגים הנוגעים לנוטה למות:		התורה וההלכה קבעו הלכות ומנהגים הנוגעים לנוטה למות:

שורה 26:		שורה 32:

	'''בחז"ל''' מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref>		'''בחז"ל''' מצינו תיאור של סוגים שונים של מוות<ref>ברכות ח א; מו"ק כח א.</ref>. המיתה מכפרת וממרקת עוונות<ref>ראה שבת סט א; יומא פה ב; מו"ק כח א; שבועות יג א.</ref>. חז"ל נתנו סימנים שונים על משמעות המוות לפי היום בלוח השנה שבו נפטר האדם<ref>ראה עירובין מא ב; כתובות קג ב; אבודר"נ כה ב.</ref>
	{{הערות שוליים}}
			== ראו גם ==

			* [[רגע המוות]]

			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	[[קטגוריה:מוות\|*]]		[[קטגוריה:מוות\|*]]