מדבר - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:28Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]		[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:31:19Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]		[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'\|כן}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|ב',ה'\|כן}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|ט',א'\|כן}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד\|כן}}.
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א\|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א\|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'\|כן}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|ז',ז'\|כן}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|כ',ל"ה\|כן}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|ט"ו, ס"א\|כן}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:50Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]		[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

שורה 6:		שורה 6:
	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א\|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

אריאל ביגל נ"י ב־11:36, 19 ביוני 2012

2012-06-19T11:36:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:36, 19 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:~~MOUNT KIDA south mount Montar~~.jpg\|ימין\|ממוזער\|~~400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש~~ [[~~שילה~~]]]]		[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

שורה 5:		שורה 5:

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.
			[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

אריאל ביגל נ"י ב־11:32, 19 ביוני 2012

2012-06-19T11:32:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:32, 19 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|~~שמאל~~\|ממוזער\|400px\|המדבר ~~מכידה בגוש~~ [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה ~~בְּאֶרֶץ צִיָּה~~ וְצַלְמָוֶת ~~בְּאֶרֶץ~~ לֹא-עָבַר ~~בָּהּ~~ אִישׁ, וְלֹא-~~יָשַׁב~~ אָדָם ~~שָׁם~~". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"~~כְּאֶרֶץ צִיָּה~~, ~~וַהֲמִתִּיהָ~~, ~~בַּצָּמָא~~" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי ~~יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר~~, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-~~עַמִּי~~, וְאֵלְכָה ~~מֵאִתָּם~~" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"~~וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ~~, ~~בַּמִּדְבָּר~~" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"~~בַּמִּדְבָּר בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל~~--~~כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-~~מִדְבַּר הָעַמִּים~~; ~~וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם~~, ~~פָּנִים~~ אֶל-~~פָּנִים~~" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"~~בַּמִּדְבָּר~~: ~~בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה. ~~וְהַנִּבְשָׁן~~ וְעִיר-~~הַמֶּלַח~~, וְעֵין ~~גֶּדִי~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

	==מקור==		==מקור==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:38:25Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:38, 8 במרץ 2009
שורה 2:		שורה 2:
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|ב',ה'}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|ט',א'}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|ז',ז'}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|כ',ל"ה}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|ט"ו, ס"א}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-15T16:39:44Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:39, 15 בפברואר 2009
שורה 2:		שורה 2:
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה ~~בְּאֶרֶץ צִיָּה~~ וְצַלְמָוֶת ~~בְּאֶרֶץ~~ לֹא-עָבַר ~~בָּהּ~~ אִישׁ, וְלֹא-~~יָשַׁב~~ אָדָם ~~שָׁם~~". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"~~כְּאֶרֶץ צִיָּה~~, ~~וַהֲמִתִּיהָ~~, ~~בַּצָּמָא~~" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|ב',ה'}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי ~~יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר~~, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-~~עַמִּי~~, וְאֵלְכָה ~~מֵאִתָּם~~" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"~~וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ~~, ~~בַּמִּדְבָּר~~" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|ט',א'}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"~~בַּמִּדְבָּר בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל~~--~~כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|ז',ז'}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-~~מִדְבַּר הָעַמִּים~~; ~~וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם~~, ~~פָּנִים~~ אֶל-~~פָּנִים~~" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|כ',ל"ה}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"~~בַּמִּדְבָּר~~: ~~בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה. ~~וְהַנִּבְשָׁן~~ וְעִיר-~~הַמֶּלַח~~, וְעֵין ~~גֶּדִי~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|ט"ו, ס"א}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

	==מקור==		==מקור==

דניאל ונטורה ב־13:24, 7 באוקטובר 2008

2008-10-07T13:24:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:24, 7 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{להשלים\|כל הערך=כן}}~~
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|המדבר מכידה בגוש [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|המדבר מכידה בגוש [[שילה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

84.110.193.197 ב־12:25, 7 באוקטובר 2008

2008-10-07T12:25:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:25, 7 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|~~מרכז~~\|~~thumb~~\|~~800px~~\|המדבר מכידה בגוש [[שילה]]]]		{{להשלים\|כל הערך=כן}}
			[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|המדבר מכידה בגוש [[שילה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}]. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.
שורה 17:		שורה 18:

	==מקור==		==מקור==

	* [[אוצר ישראל]] - הערך :"מדבר"		* [[אוצר ישראל]] - הערך :"מדבר"

	[[קטגוריה:הסביבה]]		[[קטגוריה:הסביבה]]

דניאל ונטורה ב־12:03, 7 באוקטובר 2008

2008-10-07T12:03:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:03, 7 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{לשכתב\|ניסוחים, הערך כמעט ולא מסביר מהו מדבר}}~~
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|המדבר מכידה בגוש [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|המדבר מכידה בגוש [[שילה]]]]
	'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח~~, בו יורדים מעט~~ משקעים ~~ואין בו~~ מעיינות ~~שופעים~~ ונחלים ~~זורמים~~. ~~אדמת המדבר אינה פוריה~~, ~~היות ולא מצטבר~~ בה ~~[[תרכובות אורגניות\|~~חומר אורגני]]. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים ~~לכל שהחי ובני~~ האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים.		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	[[הנביאים]] ~~כינו~~ את המדבר ~~בכינויים שונים~~. ~~בין השאר~~ [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}]. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}]. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.
שורה 20:		שורה 19:

	* [[אוצר ישראל]] - הערך :"מדבר"		* [[אוצר ישראל]] - הערך :"מדבר"








	[[קטגוריה:הסביבה]]		[[קטגוריה:הסביבה]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]		[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'\|כן}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|ב',ה'\|כן}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|ט',א'\|כן}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד\|כן}}.
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א\|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א\|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'\|כן}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|ז',ז'\|כן}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|כ',ל"ה\|כן}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|ט"ו, ס"א\|כן}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]		[[תמונה:Midbar yehuda.jpg\|ימין\|200px\|ממוזער\| נוף [[מדבר יהודה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

שורה 6:		שורה 6:
	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א\|כן}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:32, 19 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|~~שמאל~~\|ממוזער\|400px\|המדבר ~~מכידה בגוש~~ [[שילה]]]]		[[תמונה:MOUNT KIDA south mount Montar.jpg\|ימין\|ממוזער\|400px\|המדבר הנשקף מקידה שבגוש [[שילה]]]]
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה ~~בְּאֶרֶץ צִיָּה~~ וְצַלְמָוֶת ~~בְּאֶרֶץ~~ לֹא-עָבַר ~~בָּהּ~~ אִישׁ, וְלֹא-~~יָשַׁב~~ אָדָם ~~שָׁם~~". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"~~כְּאֶרֶץ צִיָּה~~, ~~וַהֲמִתִּיהָ~~, ~~בַּצָּמָא~~" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי ~~יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר~~, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-~~עַמִּי~~, וְאֵלְכָה ~~מֵאִתָּם~~" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"~~וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ~~, ~~בַּמִּדְבָּר~~" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"~~בַּמִּדְבָּר בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל~~--~~כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-~~מִדְבַּר הָעַמִּים~~; ~~וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם~~, ~~פָּנִים~~ אֶל-~~פָּנִים~~" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"~~בַּמִּדְבָּר~~: ~~בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה. ~~וְהַנִּבְשָׁן~~ וְעִיר-~~הַמֶּלַח~~, וְעֵין ~~גֶּדִי~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

	==מקור==		==מקור==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:38, 8 במרץ 2009
שורה 2:		שורה 2:
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|ב',ה'}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|(ב',ה')}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|ט',א'}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|ז',ז'}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|({ט"ו, ס"א))}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|כ',ל"ה}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|ט"ו, ס"א}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:39, 15 בפברואר 2009
שורה 2:		שורה 2:
	ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].		ה'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח המאופיין במיעוט משקעים ומקורות מים מתוקים כמו : מעיינות , בארות ונחלים. במדבר כמעט ואין צמחיה. הסיבה לכך היא, שמלבד חוסר המים בה, בקרקע המדברית לא מצטברות בה שרידי צמחיה וחי, הכוללים לאחר פירורם חומר אורגני, אשר משמש מזון לצומח ולחי. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכך שבני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים מצומצמים במדבר, בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה, מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. מקומות כאלה מכונים בשם "נאות מדבר" והם ניכרים היטב בנופו של המדבר הצחיח. דוגמא לנאת מדבר בארצנו היא [[עין גדי]].

	המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה ~~בְּאֶרֶץ צִיָּה~~ וְצַלְמָוֶת ~~בְּאֶרֶץ~~ לֹא-עָבַר ~~בָּהּ~~ אִישׁ, וְלֹא-~~יָשַׁב~~ אָדָם ~~שָׁם~~". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"~~כְּאֶרֶץ צִיָּה~~, ~~וַהֲמִתִּיהָ~~, ~~בַּצָּמָא~~" {{מקור\|(ב',ה')}}.		המדבר היה מוכר היטב ל[[הנביאים\|נביאי ישראל]]. הם אמרו את דבריהם ב[[ירושלים]] אשר [[חבל ארץ יהודה]]. חלקם התגוררו קרבת המדבר ולהדגמת נושאי נבואתם הם השתמשו בדימויים מהמדבר. [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור\|[[ספר ירמיהו]],ב'ב'}} ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור\|ב',ה'}}.

	במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי ~~יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר~~, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-~~עַמִּי~~, וְאֵלְכָה ~~מֵאִתָּם~~" {{מקור\|(ט',א')}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"~~וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ~~, ~~בַּמִּדְבָּר~~" {{מקור\|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}.		במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור\|ט',א'}}. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור\|[[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד}}.

	הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"~~בַּמִּדְבָּר בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל~~--~~כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|(ז',ז')}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.		הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור\|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור\|[[דברי הימים]] ב', כ"ו,י'}} . וב[[משנה]], ב[[בבא קמא]] נאמר:"אין מגדלין בהמה דקה בארץ-ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדבריות שבארץ-ישראל"{{מקור\|ז',ז'}} - דהיינו מקום גידולן של הבהמות הוא המדבריות.

	[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-~~מִדְבַּר הָעַמִּים~~; ~~וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם~~, ~~פָּנִים~~ אֶל-~~פָּנִים~~" {{מקור\|(כ',ל"ה)}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].		[[יחזקאל הנביא]] רואה במדבר מקום בו תהיה הגאולה העתידה. וכך נאמר:"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-מִדְבַּר הָעַמִּים; וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתְּכֶם שָׁם, פָּנִים אֶל-פָּנִים" {{מקור\|כ',ל"ה}}. לפי המפרשים המדבר המתואר הוא בין [[נהר הירדן]] לבין [[נהר פרת]].

	==מדבר יהודה==		==מדבר יהודה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מדבר יהודה]]}}
	מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"~~בַּמִּדְבָּר~~: ~~בֵּית~~, הָעֲרָבָה, ~~מִדִּין~~, וּסְכָכָה. ~~וְהַנִּבְשָׁן~~ וְעִיר-~~הַמֶּלַח~~, וְעֵין ~~גֶּדִי~~: עָרִים ~~שֵׁשׁ~~, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|(ט"ו, ס"א)}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].		מדבר יהודה נחשב למדבר הגדול בארץ ישראל. [[יהושע בן נון]] מונה ל[[נחלת שבט יהודה]] שש ערים במדבר יהודה, כדלקמן:"בַּמִּדְבָּר: בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן." {{מקור\|ט"ו, ס"א}}. וזה חוץ מאיזכור "מדבר זיף", "מדבר מעון" ב[[ספר שמואל]] ו-"מדבר תקוע" ו"מדבר רעואל" ב[[ספר דברי הימים]].

	ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "~~וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר~~, ~~וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי~~ מִקְנֶה-~~רַּב~~ הָיָה לוֹ, ~~וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר~~; ~~אִכָּרִים~~ וְכֹרְמִים, ~~בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי~~-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].		ב[[יהודה שומרון וגולן סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח\|בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968]], מייד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר מדבר יהודה היה עדיין ללא פיתוח והתיישבות חדשה. בסקר המקיף ביותר שנערך באזור, נמצא כי בתקופה הישראלית היו במדבר [[מצודה\|מצודות]], מצדים וקווי-[[חומה]], האחד באורך של 2.5 ק"מ. הההנחה שמדובר במערך הגנתי שנבנה בימי [[ממלכת יהודה]]. עורכי הסקר סבורים שמערך ההגנה נועד להגנה על עדרי ה[[צאן]], שטחי המרעה, גידולים חקלאיים, בורות המים ושיירות המסחר. בהקשר זה מובא הפסוק מ[[ספר דברי הימים]] (ב' כ"ו - י') על ימי המלך [[עוזיהו]] "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה." בורות המים האלה בשימוש עד היום אצל שבטי ה[[בדואי\|בדויים]].

	==מקור==		==מקור==