מגילת רות - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2021-05-10T19:22:35Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:22, 10 במאי 2021
שורה 40:		שורה 40:
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/281 שיעורים על מגילת רות] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/281 שיעורים על מגילת רות] באתר ישיבה
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/24860 טקסט מגילת רות] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/24860 טקסט מגילת רות] באתר ישיבה


	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

Wikiboss ב־20:55, 16 במאי 2020

2020-05-16T20:55:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 16 במאי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''מגילת רות''' היא השנייה מ[[חמש מגילות]]. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז ב[[חג השבועות]]. המגילה עוסקת בסיפורה של [[רות המואביה]]. נכתבה על ידי [[שמואל הנביא]] {{מקור\|בבא בתרא יד ב\|כן}}.		'''מגילת רות''' היא השנייה מ[[חמש מגילות]]. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז ב[[חג השבועות]]. המגילה עוסקת בסיפורה של [[רות המואביה]]. נכתבה על ידי [[שמואל הנביא]] {{מקור\|בבא בתרא יד ב\|כן}}.
	==סיפור המגילה==		==סיפור המגילה==

	===ירידת אלימלך לשדה מואב ועליית נעמי ורות===		===ירידת אלימלך לשדה מואב ועליית נעמי ורות===
	סיפור המגילה התרחש בתקופת השופטים. המגילה מספרת על איש מהעיר בית-לחם שביהודה, אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב מפני הרעב שהיה ביהודה, עם [[נעמי]] אשתו, ובניו מחלון וכליון. במואב, נפטר אלימלך. מחלון וכליון נשאו נשים מואביות: כליון נשא את ערפה, ומחלון את רות, אולם גם מחלון וכליון מתו.		סיפור המגילה התרחש בתקופת השופטים. המגילה מספרת על איש מהעיר בית-לחם שביהודה, אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב מפני הרעב שהיה ביהודה, עם [[נעמי]] אשתו, ובניו מחלון וכליון. במואב, נפטר אלימלך. מחלון וכליון נשאו נשים מואביות: כליון נשא את ערפה, ומחלון את רות, אולם גם מחלון וכליון מתו.
שורה 9:		שורה 8:
	כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.		כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.

			===ליקוט השיבולים בשדה בועז===
	===~~לקוט~~ השיבולים בשדה בועז===
	כשהגיעו לבית לחם, היה זה בתקופת קציר שעורים. כיון שהיו עניות, יצאה רות ללקט שבולים, והגיעה ללקט בשדהו של קרוב משפחת אלימלך - [[בועז]]. כשהגיע בועז לשדה באותו יום, הבחין ברות והתעניין אודותיה, וכשסיפרו לו הנערים שהיא הנערה שחזרה עם נעמי, פנה אליה ואמר לה שתבוא ללקט רק בשדה שלו, והוא יתן לה לשתות ויצווה על עבדיו לתת לה יחס טוב, והסביר שהוא גומל עמה חסד, כיון שהיא גמלה חסד עם נעמי. בערב, כאשר חזרה רות לבית נעמי, סיפרה על כך לחמותה, ונעמי שמחה, ואמרה לה שתמשיך ללקט בשדהו של בועז, כיון שהוא מקרוביהם - ורות אכן המשיכה ללקט שיבולים בשדה בועז, כל תקופת קציר שעורים וקציר חטים.		כשהגיעו לבית לחם, היה זה בתקופת קציר שעורים. כיון שהיו עניות, יצאה רות ללקט שבולים, והגיעה ללקט בשדהו של קרוב משפחת אלימלך - [[בועז]]. כשהגיע בועז לשדה באותו יום, הבחין ברות והתעניין אודותיה, וכשסיפרו לו הנערים שהיא הנערה שחזרה עם נעמי, פנה אליה ואמר לה שתבוא ללקט רק בשדה שלו, והוא יתן לה לשתות ויצווה על עבדיו לתת לה יחס טוב, והסביר שהוא גומל עמה חסד, כיון שהיא גמלה חסד עם נעמי. בערב, כאשר חזרה רות לבית נעמי, סיפרה על כך לחמותה, ונעמי שמחה, ואמרה לה שתמשיך ללקט בשדהו של בועז, כיון שהוא מקרוביהם - ורות אכן המשיכה ללקט שיבולים בשדה בועז, כל תקופת קציר שעורים וקציר חטים.

Wikiboss: /* קריאת המגילה בשבועות */

2019-06-07T14:02:30Z

קריאת המגילה בשבועות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:02, 7 ביוני 2019
שורה 35:		שורה 35:

	==קריאת המגילה בשבועות==		==קריאת המגילה בשבועות==
	נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות. ~~לדבר מובאים מספר טעמים:~~		בחג השבועות נוהגים לקרוא את [[חמש מגילות\|מגילת]] [[רות]], ונאמרו טעמים רבים לכך. ה[[אבודרהם]] מפרש שהמגילה באה להשוות בין בני ישראל שכשקיבלו התורה, נתגיירו ונתכנסו תחת כנפי השכינה, לבין רות המואביה נתגיירה ונכנסה תחת כנפי השכינה. בנוסף, בחג השבועות נסתלק דוד המלך, ומגילת רות עוסקת בייחוסו, שהרי דוד היה נין של רות המואביה כפי שנאמר בסיומה: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" {{הערה\| ברכ"י תצד, יא}}.

	• רות ~~היתה גיורת~~, ~~ובשבועות מציינים את~~ "~~גיור~~" ~~ישראל, כניסתם תחת כנפי השכינה~~.		יש המקשרים את המגילה לערכה של התורה ולחג מתן תורה. במדרש {{#makor-new:רות תקצו\|מדרשי-אגדה-ילקוט-שמעוני-רות\|תקצו\|null}} מובא שהטעם לכך הוא להראות ש{{ציטוטון\| לא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורים ועוני}} כמו אצל רות שקיבלה עליה את התורה מעוני, וזכתה לבסוף לקיימה מעושר ואף דוד המלך היה מזרעה. כמו כן במדרש רבה {{#makor-new:רות רבה ב יד\|מדרשי-אגדה-רות-רבה\|ב\|יד}} מובא שעניינה של מגילת רות הוא החסד {{ציטוטון\| מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים}}. הדבר בא לסמל על חשיבות החסד בתורה כשם שנאמר בגמרא {{#makor-new:סוטה יד א\|בבלי-סוטה\|יד\|א}} "תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים".

	• המגילה מתרחשת בתקופה שבין קציר השעורים (הגעת נעמי ורות לבית-לחם) לבין סיום קציר חטים וזריית התבואה - כלומר, תקופת [[ספירת העומר]]. חג השבועות הוא החג המסמל את האסיף, וזו, פחות או יותר, תקופת גאולת רות בידי בועז.

	~~• מגילת רות עוסקת בחסד שעשתה רות עם נעמי, ובחסד שעשה בועז עם רות, והתורה, אותה קיבלנו בשבועות, היא תורת חסד.~~

	~~• [[דוד המלך]], שהמגילה עוסקת בשושלתו, נולד ונפטר בשבועות, על פי המדרש.~~
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/281 שיעורים על מגילת רות] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/281 שיעורים על מגילת רות] באתר ישיבה

Wikiboss: /* קריאת המגילה בשבועות */

2019-06-07T13:57:47Z

קריאת המגילה בשבועות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:57, 7 ביוני 2019
שורה 44:		שורה 44:

	• [[דוד המלך]], שהמגילה עוסקת בשושלתו, נולד ונפטר בשבועות, על פי המדרש.		• [[דוד המלך]], שהמגילה עוסקת בשושלתו, נולד ונפטר בשבועות, על פי המדרש.
			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/281 שיעורים על מגילת רות] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/24860 טקסט מגילת רות] באתר ישיבה

	{{ספרי התנ"ך}}		{{ספרי התנ"ך}}

אופן: /* שושלת דוד */

2012-09-09T11:24:56Z

שושלת דוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:24, 9 בספטמבר 2012
שורה 23:		שורה 23:

	===שושלת דוד===		===שושלת דוד===
	בסוף המגילה מובאת שושלת דוד המלך, מפרץ בן יהודה. בשושלת מופיעים עשרה אנשים, אך יש מפרשים שאומרים שיש דילוג באמצע, כיון ש[[נחשון בן עמינדב]] המוזכר שם, חי בתקופת יציאת מצרים, ונכדו הוא כבר בועז, שנינו הוא דוד, שחי ארבע מאות שנה מאוחר יותר. דעה נוספת היא, שבועז חי שלוש מאות שנה, שרק בסופן נולד עובד.		בסוף המגילה מובאת שושלת [[דוד המלך]], מפרץ בן יהודה. בשושלת מופיעים עשרה אנשים, אך יש מפרשים שאומרים שיש דילוג באמצע, כיון ש[[נחשון בן עמינדב]] המוזכר שם, חי בתקופת יציאת מצרים, ונכדו הוא כבר בועז, שנינו הוא דוד, שחי ארבע מאות שנה מאוחר יותר. דעה נוספת היא, שבועז חי שלוש מאות שנה, שרק בסופן נולד עובד.

	==מצוות במגילה==		==מצוות במגילה==

אופן: /* קריאת המגילה בשבועות */

2012-09-09T11:24:35Z

קריאת המגילה בשבועות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:24, 9 בספטמבר 2012
שורה 43:		שורה 43:
	• מגילת רות עוסקת בחסד שעשתה רות עם נעמי, ובחסד שעשה בועז עם רות, והתורה, אותה קיבלנו בשבועות, היא תורת חסד.		• מגילת רות עוסקת בחסד שעשתה רות עם נעמי, ובחסד שעשה בועז עם רות, והתורה, אותה קיבלנו בשבועות, היא תורת חסד.

	• דוד המלך, שהמגילה עוסקת בשושלתו, נולד ונפטר בשבועות, על פי המדרש.		• [[דוד המלך]], שהמגילה עוסקת בשושלתו, נולד ונפטר בשבועות, על פי המדרש.

Hoki ב־13:16, 7 בספטמבר 2012

2012-09-07T13:16:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:16, 7 בספטמבר 2012
שורה 8:		שורה 8:

	כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.		כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.


	===לקוט השיבולים בשדה בועז===		===לקוט השיבולים בשדה בועז===

למאי נ"מ?: ביטול גרסה 77213 של 84.109.168.185 (שיחה), נראה שנוצרה בטעות

2012-09-06T16:17:46Z

ביטול גרסה 77213 של 84.109.168.185 (שיחה), נראה שנוצרה בטעות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:17, 6 בספטמבר 2012
שורה 8:		שורה 8:

	כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.		כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.
	~~,.ץךףתךצתךפ~~

	===לקוט השיבולים בשדה בועז===		===לקוט השיבולים בשדה בועז===

84.109.168.185: /* ירידת אלימלך לשדה מואב ועליית נעמי ורות */

2012-09-06T12:44:54Z

ירידת אלימלך לשדה מואב ועליית נעמי ורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:44, 6 בספטמבר 2012
שורה 8:		שורה 8:

	כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.		כשהגיעו לבית לחם, כל העיר הופתעה ממראה נעמי, אך נעמי השיבה: "אל תקראנה לי נעמי - קראן לי מרא, כי המר ש-די לי מאוד". היא הסבירה, שהיא הלכה עשירה וחזרה עניה, וש-ה' הרע לה, ושמה נעמי לא מתאים לה יותר.
			,.ץךףתךצתךפ

	===לקוט השיבולים בשדה בועז===		===לקוט השיבולים בשדה בועז===

אברהם אליצור ב־19:57, 17 במאי 2012

2012-05-17T19:57:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:57, 17 במאי 2012
שורה 23:		שורה 23:
	===שושלת דוד===		===שושלת דוד===
	בסוף המגילה מובאת שושלת דוד המלך, מפרץ בן יהודה. בשושלת מופיעים עשרה אנשים, אך יש מפרשים שאומרים שיש דילוג באמצע, כיון ש[[נחשון בן עמינדב]] המוזכר שם, חי בתקופת יציאת מצרים, ונכדו הוא כבר בועז, שנינו הוא דוד, שחי ארבע מאות שנה מאוחר יותר. דעה נוספת היא, שבועז חי שלוש מאות שנה, שרק בסופן נולד עובד.		בסוף המגילה מובאת שושלת דוד המלך, מפרץ בן יהודה. בשושלת מופיעים עשרה אנשים, אך יש מפרשים שאומרים שיש דילוג באמצע, כיון ש[[נחשון בן עמינדב]] המוזכר שם, חי בתקופת יציאת מצרים, ונכדו הוא כבר בועז, שנינו הוא דוד, שחי ארבע מאות שנה מאוחר יותר. דעה נוספת היא, שבועז חי שלוש מאות שנה, שרק בסופן נולד עובד.

			==מצוות במגילה==
			במגילה מופיעות מספר מצוות, דבר שאינו שכיח מאוד בתנ"ך:

			• '''מצוות מתנות עניים''' - רות מלקטת שיבולים משדהו של בועז.

			• '''מצוות גאולת קרקעות''' - בעקבות מכירת נעמי את שדהו של אלימלך, מצווה קרובהּ לגאול אותו, ולהשיב אותו למשפחתו. ביחד עם הגאולה, נוספת מעין '''מצוות ייבום''' - אם כי, אין זו מצוות ייבום רגילה, בה מצווה אחי המת לשאת את אשתו, אלא גאולת אשת המת עצמה, שלא כתובה בתורה. רואים שהיה זה מקובל בימיהם, שכן הקרוב לא מתווכח עם בועז, שמורה לו לגאול עם השדה את אשת מחלון, היא רות, אלא מודיע שהוא לא יכול לגאול.

			• ישנה מצווה שלומדים מהמגילה - '''לברך איש את רעהו בשם ה'''', כפי שעשה בועז, שהגיע ובירך את הקוצרים: ה' עמכם.

			==קריאת המגילה בשבועות==
			נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות. לדבר מובאים מספר טעמים:

			• רות היתה גיורת, ובשבועות מציינים את "גיור" ישראל, כניסתם תחת כנפי השכינה.

			• המגילה מתרחשת בתקופה שבין קציר השעורים (הגעת נעמי ורות לבית-לחם) לבין סיום קציר חטים וזריית התבואה - כלומר, תקופת [[ספירת העומר]]. חג השבועות הוא החג המסמל את האסיף, וזו, פחות או יותר, תקופת גאולת רות בידי בועז.

			• מגילת רות עוסקת בחסד שעשתה רות עם נעמי, ובחסד שעשה בועז עם רות, והתורה, אותה קיבלנו בשבועות, היא תורת חסד.

			• דוד המלך, שהמגילה עוסקת בשושלתו, נולד ונפטר בשבועות, על פי המדרש.