מגילת אסתר/לקחים מהמגילה - היסטוריית גרסאות

212.199.92.26: /* השגחת השי"ת על עולמו */ תיקון שגיאת כתיב

2023-03-05T22:00:02Z

השגחת השי"ת על עולמו: תיקון שגיאת כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 5 במרץ 2023
שורה 9:		שורה 9:
	== [[השגחה\|השגחת]] השי"ת על עולמו ==		== [[השגחה\|השגחת]] השי"ת על עולמו ==
	* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|התועלת השלושים ושמונה\|כן}}.		* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|התועלת השלושים ושמונה\|כן}}.
	* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו ~~בשוש~~ נקודות\|כן}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד\|כן}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|ר' בהערה הקודמת\|כן}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|התועלת העשרים וששה\|כן}}.		* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשלוש נקודות\|כן}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד\|כן}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|ר' בהערה הקודמת\|כן}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|התועלת העשרים וששה\|כן}}.
	* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.{{ש}}וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|אסתר ז, ז-ח\|כן}}.{{ש}}ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|שם\|כן}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|שם פס' ט\|כן}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.{{ש}}וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|אסתר ח, ח\|כן}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|שם פס' יא\|כן}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|התועלת הארבעים-ושלשה\|כן}}.		* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.{{ש}}וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|אסתר ז, ז-ח\|כן}}.{{ש}}ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|שם\|כן}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|שם פס' ט\|כן}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.{{ש}}וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|אסתר ח, ח\|כן}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|שם פס' יא\|כן}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|התועלת הארבעים-ושלשה\|כן}}.
	* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|- עוד קודם המשתה\|כן}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|התועלת התשיעי\|כן}}.		* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|- עוד קודם המשתה\|כן}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|התועלת התשיעי\|כן}}.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:24:54Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: תיקון שגיאת כתיב, וכן הוספת תבנית:לשכתב

2012-06-19T10:00:20Z

תיקון שגיאת כתיב, וכן הוספת תבנית:לשכתב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 19 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	ניתן להפיק מ[[מגילת אסתר]] לקחים [[אמונה\|אמוניים]], [[חינוך\|חינוכיים]], מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי ה[[תנ"ך]]. בערך זה יובאו כמה לקחים שלמדו [[:קטגוריה:~~גדלי~~ ישראל\|חכמי ישראל]] מהמגילה.		{{לשכתב\|סיבה=ריבוי ציטוטים שצריך לנסחם בסגנון אנציקלופדי}}
			ניתן להפיק מ[[מגילת אסתר]] לקחים [[אמונה\|אמוניים]], [[חינוך\|חינוכיים]], מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי ה[[תנ"ך]]. בערך זה יובאו כמה לקחים שלמדו [[:קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל\|חכמי ישראל]] מהמגילה.

	== הקדמה ==		== הקדמה ==
שורה 9:		שורה 10:
	* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|(התועלת השלושים ושמונה)}}.		* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|(התועלת השלושים ושמונה)}}.
	* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|(ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשוש נקודות)}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|(עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד)}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|(ר' בהערה הקודמת)}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|(התועלת העשרים וששה)}}.		* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|(ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשוש נקודות)}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|(עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד)}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|(ר' בהערה הקודמת)}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|(התועלת העשרים וששה)}}.
	* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.		* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.{{ש}}וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|(אסתר ז, ז-ח)}}.{{ש}}ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|(שם)}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|(שם פס' ט)}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.{{ש}}וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|(אסתר ח, ח)}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|(שם פס' יא)}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|(התועלת הארבעים-ושלשה)}}.
	:וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|(אסתר ז, ז-ח)}}.
	:ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|(שם)}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|(שם פס' ט)}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.
	:וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|(אסתר ח, ח)}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|(שם פס' יא)}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|(התועלת הארבעים-ושלשה)}}.
	* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|(- עוד קודם המשתה)}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|(התועלת התשיעי)}}.		* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|(- עוד קודם המשתה)}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|(התועלת התשיעי)}}.
	* "להודיע שכבר סבב השי"ת שיצא מאחשורוש אלו הספרים ששלח בכל מלכותו להיות כל איש שֹרר בביתו ומדבר כלשון עמו {{מקור\|(אסתר א, כב)}}, כדי לסבב שלא תהיינה האגרות השלוחות ממנו נחשבות בעיני העם בראותם אלו הספרים הראשונים שהם דומים לדברי היתול, כי הוא ידוע כי כל איש הוא שורר בביתו<ref>מפני שכך הוא טבע הבריאה, ר' בתועלת החמישי (- מובא בפנים להלן), וכן מפני שכך היה המנהג בעמים הקדמונים כידוע.</ref>, וזה היה סבה אל שלא החשיבו העמים מאד אגרות אחשורוש ששלח לאבד היהודים, כי אלו היו מחשיבים אותן האגרות היו משתדלים להרע ליהודים תכף בראותם כי רצון המלך לכלותם {{מקור\|(התועלת העשירי)}}.		* "להודיע שכבר סבב השי"ת שיצא מאחשורוש אלו הספרים ששלח בכל מלכותו להיות כל איש שֹרר בביתו ומדבר כלשון עמו {{מקור\|(אסתר א, כב)}}, כדי לסבב שלא תהיינה האגרות השלוחות ממנו נחשבות בעיני העם בראותם אלו הספרים הראשונים שהם דומים לדברי היתול, כי הוא ידוע כי כל איש הוא שורר בביתו<ref>מפני שכך הוא טבע הבריאה, ר' בתועלת החמישי (- מובא בפנים להלן), וכן מפני שכך היה המנהג בעמים הקדמונים כידוע.</ref>, וזה היה סבה אל שלא החשיבו העמים מאד אגרות אחשורוש ששלח לאבד היהודים, כי אלו היו מחשיבים אותן האגרות היו משתדלים להרע ליהודים תכף בראותם כי רצון המלך לכלותם {{מקור\|(התועלת העשירי)}}.
שורה 83:		שורה 81:
	* "להודיע כי כשישאל עצה מרבים גדולים קצתם מקצתם - ראוי<ref>עפ"י ה[[הלכה]], ב[[דיני נפשות]] מתחילים מהקטן וב[[דיני ממונות]] אפשר להתחיל מהגדול {{מקור\|(סנהדרין לב. וגיטין נט.)}}, וכ"ז משורת הדין {{מקור\|(- שאין חיוב)}}, אך ראוי להתחיל מהצד גם בדיני ממונות {{מקור\|(לחם משנה פי"א מהל' סנהדרין ה"ו)}}, ושאלת עצה דומה בזה לדיני ממונות, שאין חיוב להתחיל מהקטן, אך ראוי לעשות כן.</ref> שיגיד הקטן מהם עצתו בתחילה לפי מה שנראה בעיניו, כי אם מתחילים מהגדול תחלה יהיה סבה אל שימשכו לעצתו הבאים אחריו לגודל מעלתו אצלם או כדי לכבדו או מפני היותם יראים מלחלוק עמו, ויהיה זה סיבה {{מקור\|(- גורם)}} אל שלא תהיה שם עצה כי אם מאחד מהם. ולזה תמצא שזכר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר א, יד-כא)}} כי אנשי העצה היו: כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, והקטן מהם שהוא ממוכן הוא אשר פתח בנתינת העצה תחלה ואליו הסכימו המלך והשרים" {{מקור\|(התועלת השמיני)}}.		* "להודיע כי כשישאל עצה מרבים גדולים קצתם מקצתם - ראוי<ref>עפ"י ה[[הלכה]], ב[[דיני נפשות]] מתחילים מהקטן וב[[דיני ממונות]] אפשר להתחיל מהגדול {{מקור\|(סנהדרין לב. וגיטין נט.)}}, וכ"ז משורת הדין {{מקור\|(- שאין חיוב)}}, אך ראוי להתחיל מהצד גם בדיני ממונות {{מקור\|(לחם משנה פי"א מהל' סנהדרין ה"ו)}}, ושאלת עצה דומה בזה לדיני ממונות, שאין חיוב להתחיל מהקטן, אך ראוי לעשות כן.</ref> שיגיד הקטן מהם עצתו בתחילה לפי מה שנראה בעיניו, כי אם מתחילים מהגדול תחלה יהיה סבה אל שימשכו לעצתו הבאים אחריו לגודל מעלתו אצלם או כדי לכבדו או מפני היותם יראים מלחלוק עמו, ויהיה זה סיבה {{מקור\|(- גורם)}} אל שלא תהיה שם עצה כי אם מאחד מהם. ולזה תמצא שזכר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר א, יד-כא)}} כי אנשי העצה היו: כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, והקטן מהם שהוא ממוכן הוא אשר פתח בנתינת העצה תחלה ואליו הסכימו המלך והשרים" {{מקור\|(התועלת השמיני)}}.
	* "להודיע שראוי לאדם כשיצטרך לעצה שלא יקצר משאלתו העצה לכל מי שיש לו מבוא בנתינת עצה בזה, כי זה יהיה סבה אל שתגיע לו העצה הנכונה בזה. הלא תראה כי המן לא הסתפק בשאלתו העצה כשהיו שם כל אוהביו וחכמיו אם לא תהיה שם זרש אשתו" {{מקור\|(התועלת השלשים-ותשעה)}}.		* "להודיע שראוי לאדם כשיצטרך לעצה שלא יקצר משאלתו העצה לכל מי שיש לו מבוא בנתינת עצה בזה, כי זה יהיה סבה אל שתגיע לו העצה הנכונה בזה. הלא תראה כי המן לא הסתפק בשאלתו העצה כשהיו שם כל אוהביו וחכמיו אם לא תהיה שם זרש אשתו" {{מקור\|(התועלת השלשים-ותשעה)}}.
	* "להודיע שראוי למי שירצה לבקש עצה בדבר מה מזולתו, להודיע כל המקרים והמִשגים אשר בדבר ההוא וסבותיו, כי בזה תתיישר העצה יותר.		* "להודיע שראוי למי שירצה לבקש עצה בדבר מה מזולתו, להודיע כל המקרים והמִשגים אשר בדבר ההוא וסבותיו, כי בזה תתיישר העצה יותר.{{ש}}ולזה סיפר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר ד, ז-ח)}} ששלח מרדכי להגיד לאסתר את '''כל''' אשר קרה עם המן ושהיה סיבה אל שהתפעל המן ממנו ודמה מפני זה להשמיד את כל היהודים, וגם הודיע לה מה שהיה סיבה אל שירצה המלך לעשות כדבר המן, והוא מה שאמר המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף להביא אל גנזי המלך, ושלח לה עם זה העתקת האגרות אשר שלח המן על דבר היהודים, - כי בידיעתה כל זה תתיישר יותר ללקיחת העצה על זה העניין.{{ש}}וזה כי מפני ידיעתה על מה התפעל המן זה ההפעלות תתיישר בקלות לפייסו כשתודיע לו כי מצד דתו היה מוכרח מרדכי על זהי ובמעט דברים שתבקש ממנו שיתקיים עם מרדכי יספיק. וגם כן הנה מפני ידיעתה שהמן סבב זה תתיישר להשתדל עמו להשיב אחור אשר הרע לפי היכולת או תסבב להבאיש ריחו לפני המלך בהודיעה למלך על מה ועל מה סבב המן זה ושלא עשה זה לתועלת המלך כמו שהביא המלך לחשוב זה או בעניינים אחרים גם כן תוכל להבאיש לפי מה שתראה שיאות לה זה בו.{{ש}}ומפני ידיעתה התועלת שאמר המן להגיע אל המלך בזה תתיישר לבטל זאת הגזרה כשתשתדל להביא למלך מהתועלת בביטול זאת הגזרה יותר ממה שיגיע לו מהתועלת בחידושה או בשאר מה שידמה לזה ממה שיתכן לה שתנִיא בו לבב המלך מעשות זה הפועַל המגונה בעבור התועלת הזה ומפני ידיעתה תוכן הגזרה תתיישר לה יותר ההשתדלות בהסרת הגעת ההיזק ממנה" {{מקור\|(התועלת השלושים)}}.
	:ולזה סיפר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר ד, ז-ח)}} ששלח מרדכי להגיד לאסתר את '''כל''' אשר קרה עם המן ושהיה סיבה אל שהתפעל המן ממנו ודמה מפני זה להשמיד את כל היהודים, וגם הודיע לה מה שהיה סיבה אל שירצה המלך לעשות כדבר המן, והוא מה שאמר המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף להביא אל גנזי המלך, ושלח לה עם זה העתקת האגרות אשר שלח המן על דבר היהודים, - כי בידיעתה כל זה תתיישר יותר ללקיחת העצה על זה העניין.
	:וזה כי מפני ידיעתה על מה התפעל המן זה ההפעלות תתיישר בקלות לפייסו כשתודיע לו כי מצד דתו היה מוכרח מרדכי על זהי ובמעט דברים שתבקש ממנו שיתקיים עם מרדכי יספיק. וגם כן הנה מפני ידיעתה שהמן סבב זה תתיישר להשתדל עמו להשיב אחור אשר הרע לפי היכולת או תסבב להבאיש ריחו לפני המלך בהודיעה למלך על מה ועל מה סבב המן זה ושלא עשה זה לתועלת המלך כמו שהביא המלך לחשוב זה או בעניינים אחרים גם כן תוכל להבאיש לפי מה שתראה שיאות לה זה בו.
	:ומפני ידיעתה התועלת שאמר המן להגיע אל המלך בזה תתיישר לבטל זאת הגזרה כשתשתדל להביא למלך מהתועלת בביטול זאת הגזרה יותר ממה שיגיע לו מהתועלת בחידושה או בשאר מה שידמה לזה ממה שיתכן לה שתנִיא בו לבב המלך מעשות זה הפועַל המגונה בעבור התועלת הזה ומפני ידיעתה תוכן הגזרה תתיישר לה יותר ההשתדלות בהסרת הגעת ההיזק ממנה" {{מקור\|(התועלת השלושים)}}.

למאי נ"מ?: דף חדש: ניתן להפיק ממגילת אסתר לקחים אמוניים, חינוכיים, מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפו...

2012-06-19T09:47:16Z

דף חדש: ניתן להפיק ממגילת אסתר לקחים אמוניים, חינוכיים, מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפו...

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 5 במרץ 2023
שורה 9:		שורה 9:
	== [[השגחה\|השגחת]] השי"ת על עולמו ==		== [[השגחה\|השגחת]] השי"ת על עולמו ==
	* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|התועלת השלושים ושמונה\|כן}}.		* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|התועלת השלושים ושמונה\|כן}}.
	* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו ~~בשוש~~ נקודות\|כן}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד\|כן}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|ר' בהערה הקודמת\|כן}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|התועלת העשרים וששה\|כן}}.		* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשלוש נקודות\|כן}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד\|כן}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|ר' בהערה הקודמת\|כן}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|התועלת העשרים וששה\|כן}}.
	* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.{{ש}}וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|אסתר ז, ז-ח\|כן}}.{{ש}}ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|שם\|כן}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|שם פס' ט\|כן}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.{{ש}}וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|אסתר ח, ח\|כן}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|שם פס' יא\|כן}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|התועלת הארבעים-ושלשה\|כן}}.		* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.{{ש}}וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|אסתר ז, ז-ח\|כן}}.{{ש}}ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|שם\|כן}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|שם פס' ט\|כן}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.{{ש}}וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|אסתר ח, ח\|כן}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|שם פס' יא\|כן}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|התועלת הארבעים-ושלשה\|כן}}.
	* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|- עוד קודם המשתה\|כן}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|התועלת התשיעי\|כן}}.		* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|- עוד קודם המשתה\|כן}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|התועלת התשיעי\|כן}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 19 ביוני 2012
שורה 1:		שורה 1:
	ניתן להפיק מ[[מגילת אסתר]] לקחים [[אמונה\|אמוניים]], [[חינוך\|חינוכיים]], מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי ה[[תנ"ך]]. בערך זה יובאו כמה לקחים שלמדו [[:קטגוריה:~~גדלי~~ ישראל\|חכמי ישראל]] מהמגילה.		{{לשכתב\|סיבה=ריבוי ציטוטים שצריך לנסחם בסגנון אנציקלופדי}}
			ניתן להפיק מ[[מגילת אסתר]] לקחים [[אמונה\|אמוניים]], [[חינוך\|חינוכיים]], מוסריים וערכיים רבים, כמו משאר סיפורי ה[[תנ"ך]]. בערך זה יובאו כמה לקחים שלמדו [[:קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל\|חכמי ישראל]] מהמגילה.

	== הקדמה ==		== הקדמה ==
שורה 9:		שורה 10:
	* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|(התועלת השלושים ושמונה)}}.		* "להודיע כי השי"ת לא יעזוב הצדיק ביד הרשע. הלא תראה כי המן דימה לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ולא די שלא השיג מבוקשו אך הוכרח לתת לו כבוד בזה האופן הנפלא ההוא שהרכיבהו ברחוב העיר והלבישהו באופן הנזכר וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור\|(התועלת השלושים ושמונה)}}.
	* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|(ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשוש נקודות)}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|(עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד)}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|(ר' בהערה הקודמת)}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|(התועלת העשרים וששה)}}.		* "להודיע עוצם [[השגחה פרטית\|השגחת השי"ת הפרטית]]<ref>הרלב"ג כאן משתמש במילים "השגחה פרטית" במשמעות ההשגחה על עם ישראל, שהם חלק מהבריאה, לעומת "השגחה הכללית" {{מקור\|(ביטוי זה מופיע בדברי הרלב"ג שלא צוטטו בפנים, אלא סומנו בשוש נקודות)}} המתייחסת לחוקי ה[[טבע]] {{מקור\|(עי' מורה נבוכים ח"ג פי"ז ועוד)}}. לענין שיטת הרלב"ג לגבי ההשגחה על אישים פרטיים - ר' [[אורות הקודש]] ח"ב עמ' תקמט (= [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%97 קובץ ח] פיסקה קנד).</ref>, כי ביום... אשר היה ראוי הגעת הרע לישראל... - בו ביום היה להם הרוחה וההצלחה, והשחיתו כל שונאיהם. הלא תראה כי כבר הפילו הגורל לפני המן באיזה יום ראוי שיגיע הרע לישראל<ref>מדברי הרלב"ג כאן {{מקור\|(ר' בהערה הקודמת)}}, משמע שעפ"י חוקי הטבע יום י"ג באדר הוא מוכן לפורענות על ישראל שהרי יצא ב[[גורל]] (כעין שיטת חלק מהראשונים ביחס ל[[אסטרולוגיה]], ור' בתועלת השביעי - מובא להלן בסוף הכותר: "מצוות, מוסר, מידות טובות והנהגות ישרות" - ובהערה שם). ר' סנהדרין מג: "בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות"...</ref>, וביום ההוא בעינו סיבב השי"ת שיהיה העניין בהפך מה שחשב המן" {{מקור\|(התועלת העשרים וששה)}}.
	* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.		* "לפרסם עוצם השגחת השי"ת, עד שהדברים בעצמם שנדמו להיות כלי לאבד מרדכי וישראל - שַׂם כלי לאבד שונאיהם, ומה שדמו שונאיהם להיות כלי להצלחתם - היה כלי לצרתם, שבמעט זמן נהפך דבר המן מתכלית הגובה והשררה אל תכלית השפלות והרע, וכן העניין בשונאי ישראל אשר דמו להרגם הנה נהפך הדבר והיה עליהם אשר זדו להפיל בו ישראל.{{ש}}וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|(אסתר ז, ז-ח)}}.{{ש}}ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|(שם)}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|(שם פס' ט)}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.{{ש}}וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|(אסתר ח, ח)}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|(שם פס' יא)}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|(התועלת הארבעים-ושלשה)}}.
	:וזה שכבר תמצא כי השי"ת שׂם בקשת המן על נפשו מאסתר המלכה כלי למיתתו, כי מפני קומו ממיטתו ובואו למיטת המלכה והיה כורע עליה לבקש ממנה על נפשו נראה למלך מפני היות המן נבאש בעיניו שהוא משתדל לכבוש את המלכה תחתיו עמו בבית {{מקור\|(אסתר ז, ז-ח)}}.
	:ומה שחשב המן שיהיה כלי לתלות את מרדכי, שׂמהו השי"ת כלי לתלותו. וזה שחרבונה בראותו כי המלך כעס על המן מפני שני דברים: הראשון הוא מה שנתרעמה ממנו אסתר, והשני הוא מה שדימה שהיה רצונו לכבוש את המלכה עמו בבית, וזהו אמרו {{מקור\|(שם)}}: הגם לכבוש וגו', כאלו יאמר לא די לו בחטא הראשון ועתה יוסיף לחטוא שנית אמר {{מקור\|[- חרבונא]}} {{מקור\|(שם פס' ט)}}: הנה העץ אשר עשה המן למרדכי וגו', רוצה לומר שגם יש על המן חטא שלישי עצום מאד, וזהו שכבר עשה כן לתלות אוהבך בזולת רשות המלך, והנה בו עוד מהמרי יותר, שעשאו לתלות את מרדכי אשר דבר טוב על המלך, ולזה ציוה המלך תכף לתלותו עליו.
	:וגם כן הנה האגרות ששלח המן בשם המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים - היו כלי להפיל ביד ישראל בניו ומשפחתו וכל חיל עם ומדינה הצרים את ישראל, וזה כי מפני שהיו האגרות ההם נכתבות בשם המלך ונחתם בטבעת המלך לא היה דרך להשיבם אחור בצד מן הצדדים {{מקור\|(אסתר ח, ח)}}, ולזה חויב שישתדלו בהצלת ישראל עם קיום האגרות הראשונות. ולפי שלא היה בזה דרך להצלתם באופן שלם אלא כשיינתן לישראל לעמוד על נפשם ולהקהל בעריהם להשמיד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם {{מקור\|(שם פס' יא)}}, אשר היה כלי להפיל שונאי ישראל בידם עם מה שהתפרסם להם מאהבת המלך את היהודים... הנה הוא מבואר כי האגרות ההם היו כלי בהכרח להשמיד שונאי ישראל, כי אם הייתה אפשרית ההצלה לישראל באופן אחר לא היה המלך מסכים בהריגת עמו" {{מקור\|(התועלת הארבעים-ושלשה)}}.
	* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|(- עוד קודם המשתה)}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|(התועלת התשיעי)}}.		* "להודיע עומק מחשבות השי"ת ותחבולותיו להמציא מה שיישיר אל התכלית המכוון ממנו. ולזה תמצא כי מפני שנגלה אל השי"ת השתדלות המן ומחשבתו נגד היהודים לאבדם<ref>המדקדק יראה שהרלב"ג נמנע מלומר שהקב"ה ידע מראש את הגזירה {{מקור\|(ואז מתעוררות שאלות}} [[ידיעה ובחירה]] ו[[השגחה ובחירה]]{{מקור\|, ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' תשובה הל' ד-ה)}}, אלא רק כותב שהקב"ה ידע שהמן מתכנן '''כעת''' {{מקור\|(- עוד קודם המשתה)}} להשמיד היהודים ומחפש דרכים לכך.</ref>, סבב שיעשה משתה הגדול הזה ושתקרא ושתי לפני המלך ולא תבוא ושינתן על זה מלכותה לאסתר להיות לישראל לעזר בעת צרתם" {{מקור\|(התועלת התשיעי)}}.
	* "להודיע שכבר סבב השי"ת שיצא מאחשורוש אלו הספרים ששלח בכל מלכותו להיות כל איש שֹרר בביתו ומדבר כלשון עמו {{מקור\|(אסתר א, כב)}}, כדי לסבב שלא תהיינה האגרות השלוחות ממנו נחשבות בעיני העם בראותם אלו הספרים הראשונים שהם דומים לדברי היתול, כי הוא ידוע כי כל איש הוא שורר בביתו<ref>מפני שכך הוא טבע הבריאה, ר' בתועלת החמישי (- מובא בפנים להלן), וכן מפני שכך היה המנהג בעמים הקדמונים כידוע.</ref>, וזה היה סבה אל שלא החשיבו העמים מאד אגרות אחשורוש ששלח לאבד היהודים, כי אלו היו מחשיבים אותן האגרות היו משתדלים להרע ליהודים תכף בראותם כי רצון המלך לכלותם {{מקור\|(התועלת העשירי)}}.		* "להודיע שכבר סבב השי"ת שיצא מאחשורוש אלו הספרים ששלח בכל מלכותו להיות כל איש שֹרר בביתו ומדבר כלשון עמו {{מקור\|(אסתר א, כב)}}, כדי לסבב שלא תהיינה האגרות השלוחות ממנו נחשבות בעיני העם בראותם אלו הספרים הראשונים שהם דומים לדברי היתול, כי הוא ידוע כי כל איש הוא שורר בביתו<ref>מפני שכך הוא טבע הבריאה, ר' בתועלת החמישי (- מובא בפנים להלן), וכן מפני שכך היה המנהג בעמים הקדמונים כידוע.</ref>, וזה היה סבה אל שלא החשיבו העמים מאד אגרות אחשורוש ששלח לאבד היהודים, כי אלו היו מחשיבים אותן האגרות היו משתדלים להרע ליהודים תכף בראותם כי רצון המלך לכלותם {{מקור\|(התועלת העשירי)}}.
שורה 83:		שורה 81:
	* "להודיע כי כשישאל עצה מרבים גדולים קצתם מקצתם - ראוי<ref>עפ"י ה[[הלכה]], ב[[דיני נפשות]] מתחילים מהקטן וב[[דיני ממונות]] אפשר להתחיל מהגדול {{מקור\|(סנהדרין לב. וגיטין נט.)}}, וכ"ז משורת הדין {{מקור\|(- שאין חיוב)}}, אך ראוי להתחיל מהצד גם בדיני ממונות {{מקור\|(לחם משנה פי"א מהל' סנהדרין ה"ו)}}, ושאלת עצה דומה בזה לדיני ממונות, שאין חיוב להתחיל מהקטן, אך ראוי לעשות כן.</ref> שיגיד הקטן מהם עצתו בתחילה לפי מה שנראה בעיניו, כי אם מתחילים מהגדול תחלה יהיה סבה אל שימשכו לעצתו הבאים אחריו לגודל מעלתו אצלם או כדי לכבדו או מפני היותם יראים מלחלוק עמו, ויהיה זה סיבה {{מקור\|(- גורם)}} אל שלא תהיה שם עצה כי אם מאחד מהם. ולזה תמצא שזכר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר א, יד-כא)}} כי אנשי העצה היו: כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, והקטן מהם שהוא ממוכן הוא אשר פתח בנתינת העצה תחלה ואליו הסכימו המלך והשרים" {{מקור\|(התועלת השמיני)}}.		* "להודיע כי כשישאל עצה מרבים גדולים קצתם מקצתם - ראוי<ref>עפ"י ה[[הלכה]], ב[[דיני נפשות]] מתחילים מהקטן וב[[דיני ממונות]] אפשר להתחיל מהגדול {{מקור\|(סנהדרין לב. וגיטין נט.)}}, וכ"ז משורת הדין {{מקור\|(- שאין חיוב)}}, אך ראוי להתחיל מהצד גם בדיני ממונות {{מקור\|(לחם משנה פי"א מהל' סנהדרין ה"ו)}}, ושאלת עצה דומה בזה לדיני ממונות, שאין חיוב להתחיל מהקטן, אך ראוי לעשות כן.</ref> שיגיד הקטן מהם עצתו בתחילה לפי מה שנראה בעיניו, כי אם מתחילים מהגדול תחלה יהיה סבה אל שימשכו לעצתו הבאים אחריו לגודל מעלתו אצלם או כדי לכבדו או מפני היותם יראים מלחלוק עמו, ויהיה זה סיבה {{מקור\|(- גורם)}} אל שלא תהיה שם עצה כי אם מאחד מהם. ולזה תמצא שזכר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר א, יד-כא)}} כי אנשי העצה היו: כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, והקטן מהם שהוא ממוכן הוא אשר פתח בנתינת העצה תחלה ואליו הסכימו המלך והשרים" {{מקור\|(התועלת השמיני)}}.
	* "להודיע שראוי לאדם כשיצטרך לעצה שלא יקצר משאלתו העצה לכל מי שיש לו מבוא בנתינת עצה בזה, כי זה יהיה סבה אל שתגיע לו העצה הנכונה בזה. הלא תראה כי המן לא הסתפק בשאלתו העצה כשהיו שם כל אוהביו וחכמיו אם לא תהיה שם זרש אשתו" {{מקור\|(התועלת השלשים-ותשעה)}}.		* "להודיע שראוי לאדם כשיצטרך לעצה שלא יקצר משאלתו העצה לכל מי שיש לו מבוא בנתינת עצה בזה, כי זה יהיה סבה אל שתגיע לו העצה הנכונה בזה. הלא תראה כי המן לא הסתפק בשאלתו העצה כשהיו שם כל אוהביו וחכמיו אם לא תהיה שם זרש אשתו" {{מקור\|(התועלת השלשים-ותשעה)}}.
	* "להודיע שראוי למי שירצה לבקש עצה בדבר מה מזולתו, להודיע כל המקרים והמִשגים אשר בדבר ההוא וסבותיו, כי בזה תתיישר העצה יותר.		* "להודיע שראוי למי שירצה לבקש עצה בדבר מה מזולתו, להודיע כל המקרים והמִשגים אשר בדבר ההוא וסבותיו, כי בזה תתיישר העצה יותר.{{ש}}ולזה סיפר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר ד, ז-ח)}} ששלח מרדכי להגיד לאסתר את '''כל''' אשר קרה עם המן ושהיה סיבה אל שהתפעל המן ממנו ודמה מפני זה להשמיד את כל היהודים, וגם הודיע לה מה שהיה סיבה אל שירצה המלך לעשות כדבר המן, והוא מה שאמר המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף להביא אל גנזי המלך, ושלח לה עם זה העתקת האגרות אשר שלח המן על דבר היהודים, - כי בידיעתה כל זה תתיישר יותר ללקיחת העצה על זה העניין.{{ש}}וזה כי מפני ידיעתה על מה התפעל המן זה ההפעלות תתיישר בקלות לפייסו כשתודיע לו כי מצד דתו היה מוכרח מרדכי על זהי ובמעט דברים שתבקש ממנו שיתקיים עם מרדכי יספיק. וגם כן הנה מפני ידיעתה שהמן סבב זה תתיישר להשתדל עמו להשיב אחור אשר הרע לפי היכולת או תסבב להבאיש ריחו לפני המלך בהודיעה למלך על מה ועל מה סבב המן זה ושלא עשה זה לתועלת המלך כמו שהביא המלך לחשוב זה או בעניינים אחרים גם כן תוכל להבאיש לפי מה שתראה שיאות לה זה בו.{{ש}}ומפני ידיעתה התועלת שאמר המן להגיע אל המלך בזה תתיישר לבטל זאת הגזרה כשתשתדל להביא למלך מהתועלת בביטול זאת הגזרה יותר ממה שיגיע לו מהתועלת בחידושה או בשאר מה שידמה לזה ממה שיתכן לה שתנִיא בו לבב המלך מעשות זה הפועַל המגונה בעבור התועלת הזה ומפני ידיעתה תוכן הגזרה תתיישר לה יותר ההשתדלות בהסרת הגעת ההיזק ממנה" {{מקור\|(התועלת השלושים)}}.
	:ולזה סיפר {{מקור\|[הכתוב]}} {{מקור\|(אסתר ד, ז-ח)}} ששלח מרדכי להגיד לאסתר את '''כל''' אשר קרה עם המן ושהיה סיבה אל שהתפעל המן ממנו ודמה מפני זה להשמיד את כל היהודים, וגם הודיע לה מה שהיה סיבה אל שירצה המלך לעשות כדבר המן, והוא מה שאמר המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף להביא אל גנזי המלך, ושלח לה עם זה העתקת האגרות אשר שלח המן על דבר היהודים, - כי בידיעתה כל זה תתיישר יותר ללקיחת העצה על זה העניין.
	:וזה כי מפני ידיעתה על מה התפעל המן זה ההפעלות תתיישר בקלות לפייסו כשתודיע לו כי מצד דתו היה מוכרח מרדכי על זהי ובמעט דברים שתבקש ממנו שיתקיים עם מרדכי יספיק. וגם כן הנה מפני ידיעתה שהמן סבב זה תתיישר להשתדל עמו להשיב אחור אשר הרע לפי היכולת או תסבב להבאיש ריחו לפני המלך בהודיעה למלך על מה ועל מה סבב המן זה ושלא עשה זה לתועלת המלך כמו שהביא המלך לחשוב זה או בעניינים אחרים גם כן תוכל להבאיש לפי מה שתראה שיאות לה זה בו.
	:ומפני ידיעתה התועלת שאמר המן להגיע אל המלך בזה תתיישר לבטל זאת הגזרה כשתשתדל להביא למלך מהתועלת בביטול זאת הגזרה יותר ממה שיגיע לו מהתועלת בחידושה או בשאר מה שידמה לזה ממה שיתכן לה שתנִיא בו לבב המלך מעשות זה הפועַל המגונה בעבור התועלת הזה ומפני ידיעתה תוכן הגזרה תתיישר לה יותר ההשתדלות בהסרת הגעת ההיזק ממנה" {{מקור\|(התועלת השלושים)}}.