https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA 2026-05-12T19:38:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104809&oldid=prev 2017-03-06T15:48:44Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&amp;diff=104809&amp;oldid=104713">הצגת שינויים</a>

UpgradeBot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104713&oldid=prev 2017-02-14T07:50:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:50, 14 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובות למבחן זה&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובות למבחן זה&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה א -''' שאלה זו מניסן תשע"ז אינה כלולה בהיקף הלימוד החדש של מבחן הרבנות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה ב -''' שאלה זו מניסן תשע"ז אינה כלולה בהיקף הלימוד החדש של מבחן הרבנות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה ג -''' שאלה זו מניסן תשע"ז אינה כלולה בהיקף הלימוד החדש של מבחן הרבנות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה ד -''' שאלה זו מניסן תשע"ז אינה כלולה בהיקף הלימוד החדש של מבחן הרבנות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ה - במקרים הבאים יחולו הקידושין מדין:&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ה - במקרים הבאים יחולו הקידושין מדין:&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל </del>אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ� </ins>אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;כשרות הקרובים למסדר הקידושין, לעדות על הקידושין:&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;כשרות הקרובים למסדר הקידושין, לעדות על הקידושין:&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה י - פסולי עדות מחמת קירבה:'''</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104712:rev-104713:php=table --> </table>

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104712&oldid=prev 2017-02-13T20:12:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:12, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�בדרך </del>ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובדרך </ins>ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ט - [[מסדר קידושין]]-&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ט - [[מסדר קידושין]]-&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''טעימה מכוס ברכת אירוסין''' ו'''טעימה מכוס ברכות נישואין''':  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''טעימה מכוס ברכת אירוסין''' ו'''טעימה מכוס ברכות נישואין''': <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חובת הטעימה של מסדר הקידושין מן הכוס, תלוייה בשאלה האם הכוס בברכת האירוסין או בברכת הנישואין היא חובה, ואז ברכתה היא [[ברכת המצוות]], ואין חובה על המברך לטעום, שבברכת המצוות מוציא אף על פי שלא טעם. או, שאין הכוס חובה, ואז ברכתה היא [[ברכת הנהנין]] ומחוייב המברך לטעום. ב[[אבן העזר סימן לד]] מבואר שלדעת הרמב"ם, בברכת האירוסין, אין הכוס מעכבת, ולפיכך ברכה על הכוס היא ברכת הנהנין, והמברך חייב לטעום, אך דעת הרשב"ץ וה[[רי"ץ גיאת]] שאין המברך טועם, אלא החתן והכלה. היינו שהם סוברים שברכה זו היא ברכת המצוות, ולפיכך אין צריך לטעום. להלכה, יש לטעום מעט לחוש לשיטת הרמב"ם, שלא תהיה ברכתו לבטלה. לגבי טעימה מהכוס בברכת הנישואין, ב[[אבן העזר סימן סב]] מבואר שלדעת הרמב"ם בברכת הנישואין אין הכוס מעכבת, ולדעת הרא"ש מעכבת, ולפיכך לדעת הרמב"ם חייב המברך לטעום מהכוס, ולדעת הרא"ש אינו חייב לטעום &lt;ref&gt;ביאור המחלוקת מובא בספר שולחן שמואל בשם יביע אומר חלק אבן העזר, ה, סימן י, אותיות ו-ז&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כתיבת התאריך בכתובה - לדוגמה: יום ה', ל' אדר א', תשע"ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>(בהקפדה על לשון זכר ונקבה, וכתיב מלא וחסר):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כתיבת התאריך בכתובה - לדוגמה: יום ה', ל' אדר א', תשע"ו (בהקפדה על לשון זכר ונקבה, וכתיב מלא וחסר):<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כשרותו של מסדר קידושין בתור עד על הקידושין, כשהוא מקבל משכורת מהרבנות, האם עדותו נחשבת עדות בשכר? <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כשרותו של מסדר קידושין בתור עד על הקידושין, כשהוא מקבל משכורת מהרבנות, האם עדותו נחשבת עדות בשכר?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כתובה הנערכת ביום, והקידושין והחופה, בלילה שאחריו, לגבי [[קנין סודר|מעשה הקניין]], חתימת העדים, וציון התאריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כתובה הנערכת ביום, והקידושין והחופה, בלילה שאחריו, לגבי [[קנין סודר|מעשה הקניין]], חתימת העדים, וציון התאריך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כשרות הקרובים למסדר הקידושין, לעדות על הקידושין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''כשרות הקרובים למסדר הקידושין, לעדות על הקידושין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104711:rev-104712:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104711&oldid=prev 2017-02-13T19:52:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:52, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובדרך </del>ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�בדרך </ins>ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נישואין שנערכו ביום רביעי לפני חצות, כתב הפתחי תשובה שם, שלפי דעת הכנסת יחזקאל, אין מחשבים שבעה ימים מעת לעת, אלא [[מקצת היום ככולו]] - מהסעודה הראשונה שברכו בה שבע ברכות. אך ב[[שערי תשובה]] על [[אורח חיים סימן קלא]] מביא בשם שו&quot;ת [[גינת ורדים]] סימן כח, שצריכים שבעה ימים מעת לעת. וה[[מחזיק ברכה]] הסתפק בדבר. וב[[ספר המקנה]] הכריע שאפילו שעה אחת סמוך לערב נחשבת ליום אחד למניין שבעה, ש[[מקצת היום ככולו]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נישואין שנערכו ביום רביעי לפני חצות, כתב הפתחי תשובה שם, שלפי דעת הכנסת יחזקאל, אין מחשבים שבעה ימים מעת לעת, אלא [[מקצת היום ככולו]] - מהסעודה הראשונה שברכו בה שבע ברכות. אך ב[[שערי תשובה]] על [[אורח חיים סימן קלא]] מביא בשם שו&quot;ת [[גינת ורדים]] סימן כח, שצריכים שבעה ימים מעת לעת. וה[[מחזיק ברכה]] הסתפק בדבר. וב[[ספר המקנה]] הכריע שאפילו שעה אחת סמוך לערב נחשבת ליום אחד למניין שבעה, ש[[מקצת היום ככולו]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה ט - [[מסדר קידושין]]-'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''טעימה מכוס ברכת אירוסין''' ו'''טעימה מכוס ברכות נישואין''': </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''כתיבת התאריך בכתובה - לדוגמה: יום ה', ל' אדר א', תשע"ו''' (בהקפדה על לשון זכר ונקבה, וכתיב מלא וחסר):</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''כשרותו של מסדר קידושין בתור עד על הקידושין, כשהוא מקבל משכורת מהרבנות, האם עדותו נחשבת עדות בשכר? - '''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''כתובה הנערכת ביום, והקידושין והחופה, בלילה שאחריו, לגבי [[קנין סודר|מעשה הקניין]], חתימת העדים, וציון התאריך - '''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''כשרות הקרובים למסדר הקידושין, לעדות על הקידושין - '''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104710:rev-104711:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104710&oldid=prev 2017-02-13T19:45:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מבואר ברמ&quot;א ב[[אבן העזר סימן סב]] סעיף ז, ששבעת ימי המשתה מתחילים מיד לאחר שבע ברכות שבירך בחופה. ולפי זה, חופה שנערכה קודם השקיעה, וסעודת הנישואין נערכה בלילה, [[שבעת ימי המשתה]] מתחילים מיום החופה. וכתב החלקת מחוקק שם, ששבעת ימי המשתה מתחילים מיום החופה ולא מהסעודה שאחרי החופה. וב[[פתחי תשובה]] שם סקי&quot;ב הביא שכן מבואר ב[[סידור דרך החיים]] להגאון מליסא, וכן נראה דעת הרמ&quot;א. אך הביא שבשו&quot;ת [[כנסת יחזקאל]], שכתב שמתחילים מהסעודה הראשונה שהיתה אחרי החופה בעשרה, ולא מהחופה עצמה. ולפי זה אם החופה נערכה קודם השקיעה והסעודה אחר השקיעה, מתחילים שבעת ימי המשתה מהסעודה הראשונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* מבואר ברמ&quot;א ב[[אבן העזר סימן סב]] סעיף ז, ששבעת ימי המשתה מתחילים מיד לאחר שבע ברכות שבירך בחופה. ולפי זה, חופה שנערכה קודם השקיעה, וסעודת הנישואין נערכה בלילה, [[שבעת ימי המשתה]] מתחילים מיום החופה. וכתב החלקת מחוקק שם, ששבעת ימי המשתה מתחילים מיום החופה ולא מהסעודה שאחרי החופה. וב[[פתחי תשובה]] שם סקי&quot;ב הביא שכן מבואר ב[[סידור דרך החיים]] להגאון מליסא, וכן נראה דעת הרמ&quot;א. אך הביא שבשו&quot;ת [[כנסת יחזקאל]], שכתב שמתחילים מהסעודה הראשונה שהיתה אחרי החופה בעשרה, ולא מהחופה עצמה. ולפי זה אם החופה נערכה קודם השקיעה והסעודה אחר השקיעה, מתחילים שבעת ימי המשתה מהסעודה הראשונה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* נישואין שנערכו ביום רביעי לפני חצות, כתב הפתחי תשובה שם, שלפי דעת הכנסת יחזקאל, אין מחשבים שבעה ימים מעת לעת, אלא [[מקצת היום ככולו]] - מהסעודה הראשונה שברכו בה שבע ברכות. אך ב[[שערי תשובה]] על [[אורח חיים סימן קלא]] מביא בשם שו"ת [[גינת ורדים]] סימן כח, שצריכים שבעה ימים מעת לעת. וה[[מחזיק ברכה]] הסתפק בדבר. וב[[ספר המקנה]] הכריע שאפילו שעה אחת סמוך לערב נחשבת ליום אחד למניין שבעה, ש[[מקצת היום ככולו]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104709:rev-104710:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104709&oldid=prev 2017-02-13T19:18:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:18, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע&quot;ב &quot;[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב&#039; כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום&quot;. ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס&#039; בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא&quot;ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. &#039;&#039;&#039;וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]&#039;&#039;&#039;. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות. &#039;&#039;&#039;וסברת שיטה זו שאין כאן חבילות חבילות, כיון שברכת המזון ושבע ברכות שניהם על עניין אחד, הנישואין, ואינו דומה לברכת המזון וקידוש היום, שברכת המזון על לשעבר, הסעודה שאכלו לפני שקדש היום, וקידוש היום על לשהבא, היום שמתקדש עליהם&#039;&#039;&#039; (מבואר בט&quot;ז). והרמ&quot;א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע&quot;ב &quot;[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב&#039; כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום&quot;. ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס&#039; בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא&quot;ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. &#039;&#039;&#039;וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]&#039;&#039;&#039;. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות. &#039;&#039;&#039;וסברת שיטה זו שאין כאן חבילות חבילות, כיון שברכת המזון ושבע ברכות שניהם על עניין אחד, הנישואין, ואינו דומה לברכת המזון וקידוש היום, שברכת המזון על לשעבר, הסעודה שאכלו לפני שקדש היום, וקידוש היום על לשהבא, היום שמתקדש עליהם&#039;&#039;&#039; (מבואר בט&quot;ז). והרמ&quot;א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על פי המבואר, [[ברכת אירוסין]] ו[[ברכת נישואין]], צריכות שתי כוסות, ואפילו אם הוא [[קידושין|מקדש]] בשעת החופה עצמה, שהרי רגילים באירוסין בלא נישואין, וגם רגילים להפסיק ביניהם בקריאת הכתובה. (החלקת מחוקק מוסיף ש[[ברכת בורא פרי הגפן]] צריכים לברך על כל כוס בפני עצמו, אבל [[ברכת על הגפן]] מברך פעם אחת על שתי הכוסות, אחר הכוס האחרון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על פי המבואר, [[ברכת אירוסין]] ו[[ברכת נישואין]], צריכות שתי כוסות, ואפילו אם הוא [[קידושין|מקדש]] בשעת החופה עצמה, שהרי רגילים באירוסין בלא נישואין, וגם רגילים להפסיק ביניהם בקריאת הכתובה. (החלקת מחוקק מוסיף ש[[ברכת בורא פרי הגפן]] צריכים לברך על כל כוס בפני עצמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אם שתה [[רביעית]])</ins>, אבל [[ברכת על הגפן]] מברך פעם אחת על שתי הכוסות, אחר הכוס האחרון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה ח - חישוב [[שבעת ימי המשתה]]'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* מבואר ברמ"א ב[[אבן העזר סימן סב]] סעיף ז, ששבעת ימי המשתה מתחילים מיד לאחר שבע ברכות שבירך בחופה. ולפי זה, חופה שנערכה קודם השקיעה, וסעודת הנישואין נערכה בלילה, [[שבעת ימי המשתה]] מתחילים מיום החופה. וכתב החלקת מחוקק שם, ששבעת ימי המשתה מתחילים מיום החופה ולא מהסעודה שאחרי החופה. וב[[פתחי תשובה]] שם סקי"ב הביא שכן מבואר ב[[סידור דרך החיים]] להגאון מליסא, וכן נראה דעת הרמ"א. אך הביא שבשו"ת [[כנסת יחזקאל]], שכתב שמתחילים מהסעודה הראשונה שהיתה אחרי החופה בעשרה, ולא מהחופה עצמה. ולפי זה אם החופה נערכה קודם השקיעה והסעודה אחר השקיעה, מתחילים שבעת ימי המשתה מהסעודה הראשונה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104708:rev-104709:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104708&oldid=prev 2017-02-13T19:06:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:06, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע&quot;ב &quot;[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב&#039; כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום&quot;. ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס&#039; בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא&quot;ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. &#039;&#039;&#039;וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]&#039;&#039;&#039;. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות. &#039;&#039;&#039;וסברת שיטה זו שאין כאן חבילות חבילות, כיון שברכת המזון ושבע ברכות שניהם על עניין אחד, הנישואין, ואינו דומה לברכת המזון וקידוש היום, שברכת המזון על לשעבר, הסעודה שאכלו לפני שקדש היום, וקידוש היום על לשהבא, היום שמתקדש עליהם&#039;&#039;&#039; (מבואר בט&quot;ז). והרמ&quot;א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע&quot;ב &quot;[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב&#039; כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום&quot;. ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס&#039; בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא&quot;ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. &#039;&#039;&#039;וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]&#039;&#039;&#039;. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות. &#039;&#039;&#039;וסברת שיטה זו שאין כאן חבילות חבילות, כיון שברכת המזון ושבע ברכות שניהם על עניין אחד, הנישואין, ואינו דומה לברכת המזון וקידוש היום, שברכת המזון על לשעבר, הסעודה שאכלו לפני שקדש היום, וקידוש היום על לשהבא, היום שמתקדש עליהם&#039;&#039;&#039; (מבואר בט&quot;ז). והרמ&quot;א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* על פי המבואר, [[ברכת אירוסין]] ו[[ברכת נישואין]], צריכות שתי כוסות, ואפילו אם הוא [[קידושין|מקדש]] בשעת החופה עצמה, שהרי רגילים באירוסין בלא נישואין, וגם רגילים להפסיק ביניהם בקריאת הכתובה. (החלקת מחוקק מוסיף ש[[ברכת בורא פרי הגפן]] צריכים לברך על כל כוס בפני עצמו, אבל [[ברכת על הגפן]] מברך פעם אחת על שתי הכוסות, אחר הכוס האחרון.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104707:rev-104708:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104707&oldid=prev 2017-02-13T19:01:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:01, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובות למבחן זה&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובות למבחן זה&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה לשאלה ה - במקרים הבאים יחולו הקידושין מדין:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>תשובה לשאלה ה - במקרים הבאים יחולו הקידושין מדין:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ב שאם אמרה תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך, ונתן לו, ואמר לה הרי את מקודשת לי לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך, הרי זו מקודשת. וזה מדין [[ערב]] המבואר בגמרא [[מסכת קידושין דף ו]] עמוד ב - מימרא דרבא שמקודשת מדין ערב - כמו שמצאנו שערב משתעבד למלוה אף שלא הגיע הנאה לידו של הערב, בכך שהלווה לו על פי דיבורו, גם אשה שאמרה לו תן מנה לפלוני ונתן, משעבדת עצמה ומקנה עצמו לו, בהנאה זו שנתן המנה על פיה. וכתב החלקת מחוקק, שלדעת הב&quot;ח דווקא אם אמר לה מיד בשעת מתן מעות שנותן על פיה הרי היא מקודשת, אבל אם לא אמר מיד, הרי זו כשתיקה דלאחר מתן מעות. והחלקת מחוקק עצמו סובר שמקודשת גם אם אמר אח&quot;כ, שהרי בשעה שאמר לה נהנית שמתקיים דיבורה, והודעה זו שמודיעה לה, היא כמתן מעות. ואף אם נודע לה קודם שאמר לה, מ&quot;מ לא גרע מ[[עסוקים באותו עניין]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ב שאם אמרה תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך, ונתן לו, ואמר לה הרי את מקודשת לי לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך, הרי זו מקודשת. וזה מדין [[ערב]] המבואר בגמרא [[מסכת קידושין דף ו]] עמוד ב - מימרא דרבא שמקודשת מדין ערב - כמו שמצאנו שערב משתעבד למלוה אף שלא הגיע הנאה לידו של הערב, בכך שהלווה לו על פי דיבורו, גם אשה שאמרה לו תן מנה לפלוני ונתן, משעבדת עצמה ומקנה עצמו לו, בהנאה זו שנתן המנה על פיה. וכתב החלקת מחוקק, שלדעת הב&quot;ח דווקא אם אמר לה מיד בשעת מתן מעות שנותן על פיה הרי היא מקודשת, אבל אם לא אמר מיד, הרי זו כשתיקה דלאחר מתן מעות. והחלקת מחוקק עצמו סובר שמקודשת גם אם אמר אח&quot;כ, שהרי בשעה שאמר לה נהנית שמתקיים דיבורה, והודעה זו שמודיעה לה, היא כמתן מעות. ואף אם נודע לה קודם שאמר לה, מ&quot;מ לא גרע מ[[עסוקים באותו עניין]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[עבד כנעני]] ו[[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ג, שאם אמרה לו &quot;תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו&quot;, וקידשה אותו פלוני ואמר לה &quot;הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך&quot; הרי זו מקודשת. ומקור דין זה בגמרא [[מסכת קידושין דף ז]] ע&quot;א, ומבואר שם שמקודשת מדין [[ערב]] ו[[עבד כנעני]] ביחד. &lt;ref&gt;ועיין באבני מילואים סק&quot;ח שהקשה במקרה זה מדוע צריך צירוף של דין עבד כנעני כדי שיהיו קידושין, הרי זה שהמקדש קיבל את הכסף על פי דיבורה, נחשב להנאה שהוא נותן לה, ובדומה לדין [[אדם חשוב]], ואין כאן אלא דין ערב.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[עבד כנעני]] ו[[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ג, שאם אמרה לו &quot;תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו&quot;, וקידשה אותו פלוני ואמר לה &quot;הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך&quot; הרי זו מקודשת. ומקור דין זה בגמרא [[מסכת קידושין דף ז]] ע&quot;א, ומבואר שם שמקודשת מדין [[ערב]] ו[[עבד כנעני]] ביחד. &lt;ref&gt;ועיין באבני מילואים סק&quot;ח שהקשה במקרה זה מדוע צריך צירוף של דין עבד כנעני כדי שיהיו קידושין, הרי זה שהמקדש קיבל את הכסף על פי דיבורה, נחשב להנאה שהוא נותן לה, ובדומה לדין [[אדם חשוב]], ואין כאן אלא דין ערב.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע&quot;ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע&quot;א&#039;&#039;&#039;: * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי&quot;ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע&quot;ב: &quot;עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות&quot;, לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע&quot;ב, &quot;אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו&quot;. הרי&quot;ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש&quot;אין מקבלים ממנו עדות&quot; היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש&quot;י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר&quot;ן כתב שדברי רש&quot;י יותר נכונים מדברי הרי&quot;ף. והרא&quot;ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ&quot;מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא&quot;ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע&quot;ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע&quot;א&#039;&#039;&#039;: * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי&quot;ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע&quot;ב: &quot;עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות&quot;, לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע&quot;ב, &quot;אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו&quot;. הרי&quot;ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש&quot;אין מקבלים ממנו עדות&quot; היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש&quot;י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר&quot;ן כתב שדברי רש&quot;י יותר נכונים מדברי הרי&quot;ף. והרא&quot;ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ&quot;מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא&quot;ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ז - כוס שבע ברכות&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובה לשאלה ז - כוס שבע ברכות&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע"ב "[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב' כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום". ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס' בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא"ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות. והרמ"א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע"ב "[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב' כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום". ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס' בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא"ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. '''וסברת שיטה זו שאין כאן חבילות חבילות, כיון שברכת המזון ושבע ברכות שניהם על עניין אחד, הנישואין, ואינו דומה לברכת המזון וקידוש היום, שברכת המזון על לשעבר, הסעודה שאכלו לפני שקדש היום, וקידוש היום על לשהבא, היום שמתקדש עליהם''' (מבואר בט"ז)</ins>. והרמ"א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104706:rev-104707:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104706&oldid=prev 2017-02-13T18:57:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:57, 13 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יהודי שאינו שומר תו&quot;מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ&quot;ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשובה לשאלה ז - כוס שבע ברכות'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* נאמר בגמרא ב[[מסכת פסחים דף קב]] ע"ב "[[בני חבורה]] שקדש עליהם היום בעינן ב' כוסות, על [[כוס]] אחד אומר [[ברכת המזון]] ועל השני אומר קידוש היום". ב[[אבן העזר סימן סב]] הלכה ט מבואר בשם הטור שכתב על פי דברי התוס' בסוגיית בני חבורה שקדש עליהן היום, שאין לומר שש ברכות על כוס ברכת המזון, אלא מביא כוס אחר, ואומר עליו שש ברכות, וחוזר ולוקח כוס של ברכת המזון, ואומר עליו [[בורא פרי הגפן]]. וכן דעת הרא"ש, וכתב הטור שכן המנהג באשכנז וצרפת. וטעם שיטה זו הוא משום [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]]. אך שיטת [[רבינו משולם]] שמובאת בתוספות שם, וכן מנהג ספרד המובא בטור, שאין צריכים שתי כוסות, אלא על כוס של ברכת המזון מברך שבע ברכות. והרמ"א כתב שמנהג מדינות בני אשכנז כסברה ראשונה, ואפילו ל[[ברכת אשר ברא]] לבדה וברכת המזון, צריכים שתי כוסות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104705:rev-104706:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=104705&oldid=prev 2017-02-12T22:26:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:26, 12 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מבחן רבנות חופה וקידושין ניסן תשע&quot;ו===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מבחן רבנות חופה וקידושין ניסן תשע&quot;ו===  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[http://www.rabanut.gov.il/VF/ib_items/837/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%94%20%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F.pdf מבחן רבנות חופה וקידושין ניסן תשע"ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</del>]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.rabanut.gov.il/VF/ib_items/837/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%94%20%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F.pdf מבחן רבנות חופה וקידושין ניסן תשע"ו]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובות למבחן זה&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשובות למבחן זה&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה לשאלה ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: מקרים </del>הבאים יחולו הקידושין מדין:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תשובה לשאלה ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- במקרים </ins>הבאים יחולו הקידושין מדין:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ב שאם אמרה תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך, ונתן לו, ואמר לה הרי את מקודשת לי לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך, הרי זו מקודשת. וזה מדין [[ערב]] המבואר בגמרא [[מסכת קידושין דף ו]] עמוד ב - מימרא דרבא שמקודשת מדין ערב - כמו שמצאנו שערב משתעבד למלוה אף שלא הגיע הנאה לידו של הערב, בכך שהלווה לו על פי דיבורו, גם אשה שאמרה לו תן מנה לפלוני ונתן, משעבדת עצמה ומקנה עצמו לו, בהנאה זו שנתן המנה על פיה. וכתב החלקת מחוקק, שלדעת הב&quot;ח דווקא אם אמר לה מיד בשעת מתן מעות שנותן על פיה הרי היא מקודשת, אבל אם לא אמר מיד, הרי זו כשתיקה דלאחר מתן מעות. והחלקת מחוקק עצמו סובר שמקודשת גם אם אמר אח&quot;כ, שהרי בשעה שאמר לה נהנית שמתקיים דיבורה, והודעה זו שמודיעה לה, היא כמתן מעות. ואף אם נודע לה קודם שאמר לה, מ&quot;מ לא גרע מ[[עסוקים באותו עניין]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ב שאם אמרה תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך, ונתן לו, ואמר לה הרי את מקודשת לי לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך, הרי זו מקודשת. וזה מדין [[ערב]] המבואר בגמרא [[מסכת קידושין דף ו]] עמוד ב - מימרא דרבא שמקודשת מדין ערב - כמו שמצאנו שערב משתעבד למלוה אף שלא הגיע הנאה לידו של הערב, בכך שהלווה לו על פי דיבורו, גם אשה שאמרה לו תן מנה לפלוני ונתן, משעבדת עצמה ומקנה עצמו לו, בהנאה זו שנתן המנה על פיה. וכתב החלקת מחוקק, שלדעת הב&quot;ח דווקא אם אמר לה מיד בשעת מתן מעות שנותן על פיה הרי היא מקודשת, אבל אם לא אמר מיד, הרי זו כשתיקה דלאחר מתן מעות. והחלקת מחוקק עצמו סובר שמקודשת גם אם אמר אח&quot;כ, שהרי בשעה שאמר לה נהנית שמתקיים דיבורה, והודעה זו שמודיעה לה, היא כמתן מעות. ואף אם נודע לה קודם שאמר לה, מ&quot;מ לא גרע מ[[עסוקים באותו עניין]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[עבד כנעני]] ו[[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ג, שאם אמרה לו &quot;תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו&quot;, וקידשה אותו פלוני ואמר לה &quot;הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך&quot; הרי זו מקודשת. ומקור דין זה בגמרא [[מסכת קידושין דף ז]] ע&quot;א, ומבואר שם שמקודשת מדין [[ערב]] ו[[עבד כנעני]] ביחד. &lt;ref&gt;ועיין באבני מילואים סק&quot;ח שהקשה במקרה זה מדוע צריך צירוף של דין עבד כנעני כדי שיהיו קידושין, הרי זה שהמקדש קיבל את הכסף על פי דיבורה, נחשב להנאה שהוא נותן לה, ובדומה לדין [[אדם חשוב]], ואין כאן אלא דין ערב.&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[עבד כנעני]] ו[[ערב]] - מבואר ב[[אבן העזר סימן כט]] סעיף ג, שאם אמרה לו &quot;תן דינר לפלוני ואתקדש אני לו&quot;, וקידשה אותו פלוני ואמר לה &quot;הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שקבלתי ברצונך&quot; הרי זו מקודשת. ומקור דין זה בגמרא [[מסכת קידושין דף ז]] ע&quot;א, ומבואר שם שמקודשת מדין [[ערב]] ו[[עבד כנעני]] ביחד. &lt;ref&gt;ועיין באבני מילואים סק&quot;ח שהקשה במקרה זה מדוע צריך צירוף של דין עבד כנעני כדי שיהיו קידושין, הרי זה שהמקדש קיבל את הכסף על פי דיבורה, נחשב להנאה שהוא נותן לה, ובדומה לדין [[אדם חשוב]], ואין כאן אלא דין ערב.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשובה לשאלה ו - עדות [[עם הארץ]] </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''ביאור הסתירה לכאורה בין הגמרא ב[[מסכת פסחים דף מט]] ע"ב, לבין הגמרא ב[[מסכת חגיגה דף כב]] ע"א''': * בבית יוסף [[חושן המשפט סימן לד]] מובאת קושיית הרי"ף על הסתירה לכאורה שבין הנאמר במסכת פסחים דף מט ע"ב: "עם הארץ אין מוסרין לו עדות, ואין מקבלין ממנו עדות", לבין הנאמר במסכת חגיגה דף כב ע"ב, "אמר רב פפא, כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ? - כמאן כרבי יוסי, דאמר התם... כדי שלא יהא כל אחד ואחד בונה במה לעצמו". הרי"ף מיישב שבחגיגה מדובר בעם הארץ שישנו בדרך ארץ, ובפסחים מדובר בעם הארץ שאינו בדרך ארץ. ולפי זה הנאמר בפסחים ש"אין מקבלים ממנו עדות" היינו אפילו בדיעבד, שהרי מי שאינו בדרך ארץ אפילו בדיעבד אין מקבלים ממנו עדות. רש"י בחגיגה שם מיישב ששתי הסוגיות עוסקות בעם הארץ שאינו במקרא ובמשנה אבל ישנו בדרך ארץ ובמצוות, וכשר לעדות, ורק הגמרא בפסחים סוברת שאין מקבלים ממנו עדות לכתחילה, ובדיעבד מקבלים ממנו עדות, ורב פפא בחגיגה חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה מקבלין ממנו עדות. והר"ן כתב שדברי רש"י יותר נכונים מדברי הרי"ף. והרא"ש סובר שכלל אין סתירה בין שתי הסוגיות - הסוגייה בפסחים אומרת את עיקר הדין, שאין מקבלים ממנו עדות, והסוגיה בחגיגה אומרת שלמרות שמעיקר הדין אין מקבלים עדות, מ"מ תקנו חכמים לקבל עדותם כדי שלא יעשו דת לעצמם וימנו דיינים לעצמם. והבית יוסף מבאר שדעת הטור שהרא"ש לא בא לפסוק הלכה שמקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ, אלא סבירא ליה שאין מקבלים עדות עם הארץ שאינו בתורה ובדרך ארץ. הבית יוסף מביא דעת הגאונים שמי שאינו זריז בתפילה ובמצוות ואין בו דרך ארץ פסול לעדות, שהוא בכלל דת התורה ובמצוות ובדרך ארץ אבל אינו בן תורה, לכתחילה אין מקבלים עדותו ובדיעבד מקבלים&lt;ref&gt; כך נתבאר הדבר בהגהות פרישה ודרישה&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* יהודי שאינו שומר תו"מ אך עוסק בדרך ארץ וביישובו של עולם, מבואר בשולחן ערוך [[חושן המשפט סימן לד]] סעיף יז ובסמ"ע שם, שאם עובר עבירות הרי הוא פסול לעדות, ומשמע שאף אם הוא בדרך ארץ, נחשב רשע ופסול לעדות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104704:rev-104705:php=table --> </table>

Shyk