https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%99 2026-04-11T05:22:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%99&diff=75985&oldid=prev 2012-09-05T09:59:46Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:59, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>'''מאמר אם כל חי''' הוא אחד משלוש המאמרים המובאים בקובץ "עשרה מאמרות" של [[רבי מנחם עזריה מפאנו]] &lt;ref&gt;שני המאמרים האחרים הם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מאמר אם כל חי''' הוא אחד משלוש המאמרים המובאים בקובץ "עשרה מאמרות" של [[רבי מנחם עזריה מפאנו]] &lt;ref&gt;שני המאמרים האחרים הם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה&#039; אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה&quot; - בולל דרושים נעימים ע&quot;ד חכמת האמת מעניני ר&quot;ה ויוה&quot;ב וימי הדין.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה&#039; אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה&quot; - בולל דרושים נעימים ע&quot;ד חכמת האמת מעניני ר&quot;ה ויוה&quot;ב וימי הדין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74168:rev-75985:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%99&diff=74168&oldid=prev 2012-09-05T07:33:25Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:33, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מאמר אם כל חי''' הוא אחד משלוש המאמרים המובאים בקובץ "עשרה מאמרות" של [[רבי מנחם עזריה מפאנו]] &lt;ref&gt;שני המאמרים האחרים הם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>'''מאמר אם כל חי''' הוא אחד משלוש המאמרים המובאים בקובץ "עשרה מאמרות" של [[רבי מנחם עזריה מפאנו]] &lt;ref&gt;שני המאמרים האחרים הם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה&#039; אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה&quot; - בולל דרושים נעימים ע&quot;ד חכמת האמת מעניני ר&quot;ה ויוה&quot;ב וימי הדין.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה&#039; אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה&quot; - בולל דרושים נעימים ע&quot;ד חכמת האמת מעניני ר&quot;ה ויוה&quot;ב וימי הדין.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''כִּי הוּא אָמַר''' וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, '''כַּאֲשֶׁר אָמָר'''; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר." {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כ"א,א'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''כִּי הוּא אָמַר''' וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, '''כַּאֲשֶׁר אָמָר'''; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר." {{מקור|כ"א,א'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43181:rev-74168:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%99&diff=43181&oldid=prev 2011-04-12T17:03:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:03, 12 באפריל 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוע הדרשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוע הדרשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את הפרשה שבה הקב"ה מעניק ל[[שרה אמנו]] פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </del>אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </del>אָמָר; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</del>.  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה </del>לְאַבְרָהָם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן</del>, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבֶּר </del>אֹתוֹ אֱלֹהִים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקְרָא </del>אַבְרָהָם אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁם</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנוֹ </del>הַנּוֹלַד לוֹ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>יָלְדָה לּוֹ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה </del>יִצְחָק.  ([[ספר בראשית]], כ"א,א'-ג'). לפי [[סדר עולם רבא]], [[אברהם אבינו]] ושרה אמנו יוצאים מ[[חרן]] בשנת 2023 ל[[בריאת העולם]] ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" -  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ </del>מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של [[ישמעאל]] בת הגר שפחת אברהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את הפרשה שבה הקב"ה מעניק ל[[שרה אמנו]] פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </ins>אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </ins>אָמָר; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</ins>.  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה </ins>לְאַבְרָהָם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן</ins>, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבֶּר </ins>אֹתוֹ אֱלֹהִים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקְרָא </ins>אַבְרָהָם אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁם</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנוֹ </ins>הַנּוֹלַד לוֹ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>יָלְדָה לּוֹ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה </ins>יִצְחָק.  ([[ספר בראשית]], כ"א,א'-ג'). לפי [[סדר עולם רבא]], [[אברהם אבינו]] ושרה אמנו יוצאים מ[[חרן]] בשנת 2023 ל[[בריאת העולם]] ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" -  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ </ins>מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של [[ישמעאל]] בת הגר שפחת אברהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>הוּא אָמַר''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֶּהִי</del>; הוּא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צִוָּה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעֲמֹד</del>" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </del>אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</del>, '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </del>אָמָר'''; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</del>." {{מקור|(כ"א,א')}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>הוּא אָמַר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֶּהִי</ins>; הוּא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צִוָּה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעֲמֹד</ins>" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </ins>אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</ins>, '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </ins>אָמָר'''; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</ins>." {{מקור|(כ"א,א')}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזה הקב"ה יוצר את ההמשכיות של יצירת האומה הישראלית. התחיל בגיור "ילידי ביתו" וממשיך עם הולדת יצחק  וכך הוא מציים במאמר  "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". וכך אברהם ושרה היו גם אבות ואמהות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד,  כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקַּח </del>אַבְרָם אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרַי אִשְׁתּוֹ </del>וְאֶת-לוֹט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֶּן </del>אָחִיו, וְאֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר </del>רָכָשׁוּ, וְאֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַנֶּפֶשׁ</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>עָשׂוּ בְחָרָן; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֵּצְאוּ</del>, לָלֶכֶת אַרְצָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנַעַן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיָּבֹאוּ</del>, אַרְצָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנָעַן</del>.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא [[רש"י]] כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזה הקב"ה יוצר את ההמשכיות של יצירת האומה הישראלית. התחיל בגיור "ילידי ביתו" וממשיך עם הולדת יצחק  וכך הוא מציים במאמר  "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". וכך אברהם ושרה היו גם אבות ואמהות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד,  כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקַּח </ins>אַבְרָם אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרַי אִשְׁתּוֹ </ins>וְאֶת-לוֹט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֶּן </ins>אָחִיו, וְאֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר </ins>רָכָשׁוּ, וְאֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַנֶּפֶשׁ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>עָשׂוּ בְחָרָן; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֵּצְאוּ</ins>, לָלֶכֶת אַרְצָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנַעַן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיָּבֹאוּ</ins>, אַרְצָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנָעַן</ins>.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא [[רש"י]] כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלק ב&#039;: שבחה של שרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלק ב&#039;: שבחה של שרה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שרה כנביאה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שרה כנביאה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק ב' לדרשה הרמ"ע דן בכתוב ב[[מסכת מגילה]]:"שבע נביאות (היו לעם ישראל), מאן נינהו (מי היו): שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר. שרה, דכתיב (בראשית יא) אבי מלכה ואבי יסכה. ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר : "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר </del>אֵלֶיךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמַע בְּקֹלָהּ</del>" (שם, כ"א,י"ב). ד"א, יסכה שהכל סוכין ביופיה (י"ד,א'). דהיינו,נבואתה של שרה אמנו, הסוכה ברוח הקודש, היא  הייתה הראשונה מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק ב' לדרשה הרמ"ע דן בכתוב ב[[מסכת מגילה]]:"שבע נביאות (היו לעם ישראל), מאן נינהו (מי היו): שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר. שרה, דכתיב (בראשית יא) אבי מלכה ואבי יסכה. ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר : "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר </ins>אֵלֶיךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמַע בְּקֹלָהּ</ins>" (שם, כ"א,י"ב). ד"א, יסכה שהכל סוכין ביופיה (י"ד,א'). דהיינו,נבואתה של שרה אמנו, הסוכה ברוח הקודש, היא  הייתה הראשונה מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שרה אמנו זכתה שתקרא יסכה ש&quot;סוכה ברוח הקודש&quot; בגלל &quot;שתי אספקלריאות&quot; - ‏‏&lt;ref&gt;מונח מהקבלה: ‏מקום נבואת כל הנביאים הוא סוד אספקלריא‏&lt;/ref&gt;  שמהן כל חזון מאירה ושאינה מאירה :</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שרה אמנו זכתה שתקרא יסכה ש&quot;סוכה ברוח הקודש&quot; בגלל &quot;שתי אספקלריאות&quot; - ‏‏&lt;ref&gt;מונח מהקבלה: ‏מקום נבואת כל הנביאים הוא סוד אספקלריא‏&lt;/ref&gt;  שמהן כל חזון מאירה ושאינה מאירה :</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דורו של אברהם]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דורו של אברהם]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26451:rev-43181:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%99&diff=26451&oldid=prev 2009-03-09T12:27:19Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:27, 9 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''כִּי הוּא אָמַר''' וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, '''כַּאֲשֶׁר אָמָר'''; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר." {{מקור|כ"א,א'}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''כִּי הוּא אָמַר''' וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, '''כַּאֲשֶׁר אָמָר'''; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר." {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>כ"א,א'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%9D_%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%99&diff=23545&oldid=prev 2009-02-16T11:21:06Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:21, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוע הדרשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אירוע הדרשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את הפרשה שבה הקב"ה מעניק ל[[שרה אמנו]] פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </del>אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </del>אָמָר; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</del>.  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה </del>לְאַבְרָהָם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן</del>, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבֶּר </del>אֹתוֹ אֱלֹהִים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקְרָא </del>אַבְרָהָם אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁם</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנוֹ </del>הַנּוֹלַד לוֹ, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>יָלְדָה לּוֹ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה </del>יִצְחָק.  ([[ספר בראשית]], כ"א,א'-ג'). לפי [[סדר עולם רבא]], [[אברהם אבינו]] ושרה אמנו יוצאים מ[[חרן]] בשנת 2023 ל[[בריאת העולם]] ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" -  <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ </del>מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של [[ישמעאל]] בת הגר שפחת אברהם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את הפרשה שבה הקב"ה מעניק ל[[שרה אמנו]] פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </ins>אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </ins>אָמָר; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</ins>.  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה </ins>לְאַבְרָהָם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן</ins>, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבֶּר </ins>אֹתוֹ אֱלֹהִים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקְרָא </ins>אַבְרָהָם אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁם</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בְּנוֹ </ins>הַנּוֹלַד לוֹ, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>יָלְדָה לּוֹ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה </ins>יִצְחָק.  ([[ספר בראשית]], כ"א,א'-ג'). לפי [[סדר עולם רבא]], [[אברהם אבינו]] ושרה אמנו יוצאים מ[[חרן]] בשנת 2023 ל[[בריאת העולם]] ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" -  <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ </ins>מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של [[ישמעאל]] בת הגר שפחת אברהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ&quot;ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה&#039;, בפסוק הראשון של הפרשה,  לתאור פעולתו של הקב&quot;ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה&#039;, המקובל במקרים בהם הקב&quot;ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז&quot;ל :&quot;אמרו רבותינו ע&quot;ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה&#039; (הכוונה) הוא ובית דינו&quot;. מכאן אנו למדים כי הקב&quot;ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב&quot;מידת הדין&quot;, וכל נאמר  הוא :&quot;הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב&quot;ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה&quot;. דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </del>הוּא אָמַר''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֶּהִי</del>; הוּא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צִוָּה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעֲמֹד</del>" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </del>אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</del>, '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </del>אָמָר'''; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</del>." {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כ"א,א'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט  '''כי הוא אמר''' אשר נכתב ב[[ספר תהילים]] על בריאת העולם : "'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כִּי </ins>הוּא אָמַר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֶּהִי</ins>; הוּא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צִוָּה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעֲמֹד</ins>" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פָּקַד </ins>אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</ins>, '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר </ins>אָמָר'''; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיַּעַשׂ </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לְשָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר</ins>." {{מקור|כ"א,א'}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז&quot;ל אמרו  כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז&quot;ל &quot;שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב&quot;ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא&quot;. מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א&#039;, סימן ד&#039;).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזה הקב"ה יוצר את ההמשכיות של יצירת האומה הישראלית. התחיל בגיור "ילידי ביתו" וממשיך עם הולדת יצחק  וכך הוא מציים במאמר  "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". וכך אברהם ושרה היו גם אבות ואמהות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד,  כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקַּח </del>אַבְרָם אֶת-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרַי אִשְׁתּוֹ </del>וְאֶת-לוֹט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֶּן </del>אָחִיו, וְאֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר </del>רָכָשׁוּ, וְאֶת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַנֶּפֶשׁ</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </del>עָשׂוּ בְחָרָן; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֵּצְאוּ</del>, לָלֶכֶת אַרְצָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנַעַן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיָּבֹאוּ</del>, אַרְצָה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנָעַן</del>.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא [[רש"י]] כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזה הקב"ה יוצר את ההמשכיות של יצירת האומה הישראלית. התחיל בגיור "ילידי ביתו" וממשיך עם הולדת יצחק  וכך הוא מציים במאמר  "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". וכך אברהם ושרה היו גם אבות ואמהות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד,  כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיִּקַּח </ins>אַבְרָם אֶת-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרַי אִשְׁתּוֹ </ins>וְאֶת-לוֹט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֶּן </ins>אָחִיו, וְאֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר </ins>רָכָשׁוּ, וְאֶת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הַנֶּפֶשׁ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אֲשֶׁר </ins>עָשׂוּ בְחָרָן; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיֵּצְאוּ</ins>, לָלֶכֶת אַרְצָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנַעַן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וַיָּבֹאוּ</ins>, אַרְצָה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כְּנָעַן</ins>.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא [[רש"י]] כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלק ב&#039;: שבחה של שרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלק ב&#039;: שבחה של שרה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שרה כנביאה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שרה כנביאה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק ב' לדרשה הרמ"ע דן בכתוב ב[[מסכת מגילה]]:"שבע נביאות (היו לעם ישראל), מאן נינהו (מי היו): שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר. שרה, דכתיב (בראשית יא) אבי מלכה ואבי יסכה. ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר : "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר </del>אֵלֶיךָ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמַע בְּקֹלָהּ</del>" (שם, כ"א,י"ב). ד"א, יסכה שהכל סוכין ביופיה (י"ד,א'). דהיינו,נבואתה של שרה אמנו, הסוכה ברוח הקודש, היא  הייתה הראשונה מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחלק ב' לדרשה הרמ"ע דן בכתוב ב[[מסכת מגילה]]:"שבע נביאות (היו לעם ישראל), מאן נינהו (מי היו): שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר. שרה, דכתיב (בראשית יא) אבי מלכה ואבי יסכה. ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר : "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר </ins>אֵלֶיךָ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שָׂרָה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שְׁמַע בְּקֹלָהּ</ins>" (שם, כ"א,י"ב). ד"א, יסכה שהכל סוכין ביופיה (י"ד,א'). דהיינו,נבואתה של שרה אמנו, הסוכה ברוח הקודש, היא  הייתה הראשונה מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שרה אמנו זכתה שתקרא יסכה ש&quot;סוכה ברוח הקודש&quot; בגלל &quot;שתי אספקלריאות&quot; - ‏‏&lt;ref&gt;מונח מהקבלה: ‏מקום נבואת כל הנביאים הוא סוד אספקלריא‏&lt;/ref&gt;  שמהן כל חזון מאירה ושאינה מאירה :</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שרה אמנו זכתה שתקרא יסכה ש&quot;סוכה ברוח הקודש&quot; בגלל &quot;שתי אספקלריאות&quot; - ‏‏&lt;ref&gt;מונח מהקבלה: ‏מקום נבואת כל הנביאים הוא סוד אספקלריא‏&lt;/ref&gt;  שמהן כל חזון מאירה ושאינה מאירה :</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-7652:rev-23545:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot