https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 2026-05-24T14:50:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=161404&oldid=prev 2024-10-31T07:33:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:33, 31 באוקטובר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לשון הקודש''' היא השפה שבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדבר </del>הקב"ה, המלאכים, חיות הקודש וחלק גדול מהיהודים. עד אחרי מגדל בבל כל האנושות דיברה בשפה זו - " וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים"(בראשית, יא, א) ורש"י פירש:שפה אחת-לשון הקודש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לשון הקודש''' היא השפה שבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברים </ins>הקב"ה, המלאכים, חיות הקודש וחלק גדול מהיהודים. עד אחרי מגדל בבל כל האנושות דיברה בשפה זו - " וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים"(בראשית, יא, א) ורש"י פירש:שפה אחת-לשון הקודש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלשון הקודש עשרים ושתיים אותיות. ב[[כתב אשורי]] לכל אות צורה שמבטאת תכונה רוחנית מסוימת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלשון הקודש עשרים ושתיים אותיות. ב[[כתב אשורי]] לכל אות צורה שמבטאת תכונה רוחנית מסוימת.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139280:rev-161404:php=table --> </table>

93.172.212.137 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=139280&oldid=prev 2020-05-12T13:44:51Z

<p><span class="autocomment">חובת האב ללמד בנו לשון הקודש=</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 12 במאי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת&quot;ם סופר (דרוש לח&#039; בטבת, דרוש כד)&lt;ref&gt;דרשות חתם סופר/קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול &lt; דרשות חתם סופר בדף זה מוצגים שינויים ממתיניםלא בדוק קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול[עריכה] ויגש אליו יהודה וכו&#039; כי כמוך כפרעה וגו&#039; ברש&quot;י חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו, דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה  ולא מצינו שהשיב יוסף שום תשובה רק מיד נתוודע להם ואמר אני יוסף אחיכם  הנה ידוע מאמר חז&quot;ל (סוטה לו:) דמלך מצרים צריך להכיר כל הלשונות ופרעה שלא היכר בלשון הקודש היה בסכנה על כן השביע את יוסף שלא יגלה את זאת.  [...]  אמנם, בעיקרן של דברים להבין כפשוטן שפרעה לא ידע לשון הקודש שהוא שפת ארץ עברים, וכבר כתב רמב&quot;ן שקשה בעיניו מ&quot;ש כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש וכי מאי ראה הוא זה כי ימצאו במצרים מדברים בלשון ההוא, הלא מצרים קרוב הוא ויודעים אותה ואף כי המושל,  ועוד קשיא מ&quot;ט לא בקש פרעה מיוסף שילמדנו בסתר לה&quot;ק, ובאיזה חדשים יכול ללמדו הלשון ולא יהיה פרעה נכנע אצל יוסף כדי שלא יעבור שבועתו ויגלה סודו.  והבט וראה בפר&#039; כי תשא מה שנדחק רמב&quot;ן (ל, יג), למה אנו קוראים לשון הקודש, מה קדושה יש בה, והעלה הואיל שכל דברי קדושה הנאמרים מהקב&quot;ה אל נביאיו לא היה אלא בו ואם כי אמת נכון הוא, מ&quot;מ אני כמוסיף שאין לשון עבר נקרא לשון קודש.  ואקדים. כתיב &#039;אל גנת אגוז&#039; ירדתי היינו לבית המדרש, ד&#039; אמות של הלכה, ומצאתי גנת - ר&quot;ת גמטראות, נוטריקון, תמורה, ר&quot;ל שכל דיבור ודיבור יש בו -  גמטרי&#039; היינו חשבון מספרו, כמשאחז&quot;ל (בעלי תוס&#039; וישב): נסעו מזה מי&quot;ב אחין; שמן משחת קודש יהיה זה לי בגמטריה יב להורות שי&quot;ב הין היו שמן השמחה (כריתות ה:); בזאת יבא אהרן (אחרי) בזאת בגמטריה ת&quot;י כימי בית ראשון (וי&quot;ר שם); יהיה גמטריה שלושים יום לנזירות (נזיר ה&#039;), היינו גמטריאות.  ונוטריקון הם ראשי וסופי תיבות כמ&quot;ש חז&quot;ל שבת קה נצטדק ר&quot;ת נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים אנחנו פחז פזתה חבתה זלית שם נה: וכדומה.  תמורה היינו להמיר ולהחליף אלף בא&quot;ת ב&quot;ש היא תי&quot;ו, ובאח&quot;ס בט&quot;ע כך, ובאי&quot;ק בכ&quot;ר כך (שם קד.). ואחז&quot;ל באטב&quot;ח של ר&#039; חייא קורים לסהדי מנון, והאריך רש&quot;י בסוכה פרק החליל (נב:) וכל שמות הקדושים של מ&quot;ב וע&quot;ב ושל ברכת כהנים, הכל יוצא מחלופי ותמורי אותיות  והיינו גנת אגוז  ובעוה&quot;ר משהעתיקו התורה יונית לתלמי המלך ביום ח&#039; טבת והיה חושך ג&#039; ימים לעולם כי החשיכו מאור עינינו כי לא לבד שעל ידי שנמשכו אח&quot;כ ללשונם ונתבטלו כל הכוונות הנזכרים שא&quot;א בשום אופן להעמיסם בלשון אחר, אך נמשכו גם אחר חכמתם היוונית, והעמיסו בתורה בפשוטי המקרא העמיסו עליה חכמת חיצונים מים המרים המאררים. ועל כן יש באגוז ג&#039; קליפות, העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא הקליפה חכמת יונית רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה המשמרת הפרי היא פירוש הפשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבת סג. והיא משמר תוכו ועל ידה מטלטלים הפרי. והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי, היא כל דרשת חז&quot;ל להוציא מהם עקרי המצוות, דינים חקים ומשפטים על דרך הפשט. ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות. והיינו גנת אגו&quot;ז.  והנה לשון עבר, כשהוא מדבר בשפת זה אינו יודע מכל הנ&quot;ל אלא כמדבר ללועזים בלע&quot;ז, אבל לשון הקודש הוא המדבר ומכוון בדיבורו במסיח לפי תומו, ויש בתוכו ובתוך תוכו כמה עניינים בגמטריא, ונוטריקון, ותמורת אותיות, והמדבר הזה באופן זה הוא בעל רוח הקודש, והשומע ומבין צריך ג&quot;כ להיות בעל רוח הקודש.  והיינו דקאמר יוסף אחר שאמר להם אותם העניינים, למחיה שלחני ולשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה, והם הבינו מדבריו שטמון בדברים הללו כמה תמורות וגמטריאות וכמ&quot;ש הבעל הטורים כי פי המדבר אליכם בגמטריא בעגלה ערופה, על כן מדהבינו כך ידעו כי ברוה&quot;ק הוא מדבר, וידעו גם כן כי פיו כן לבו כי אין רוח הקודש שורה על שפת חלקות על כן אמר כי פי המדבר אליכם בלה&quot;ק כנ&quot;ל, ומזה תבינו כפי כן לבי. ואחר שדבר יוסף עם פרעה גם בלשון עבר, שוב דבר עמו באותו לשון עצמו והראה לו שיכול לדבר דבר והמובן ממנו באופן אחר, וזה אי אפשר ללמד לפרעה ולכיוצא בו, וק&quot;ל.&lt;/ref&gt; מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב&#039;גנ&quot;ת אגוז&#039; היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה (- שיטות קידוד)]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת&quot;ם סופר (דרוש לח&#039; בטבת, דרוש כד)&lt;ref&gt;דרשות חתם סופר/קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול &lt; דרשות חתם סופר בדף זה מוצגים שינויים ממתיניםלא בדוק קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול[עריכה] ויגש אליו יהודה וכו&#039; כי כמוך כפרעה וגו&#039; ברש&quot;י חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו, דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה  ולא מצינו שהשיב יוסף שום תשובה רק מיד נתוודע להם ואמר אני יוסף אחיכם  הנה ידוע מאמר חז&quot;ל (סוטה לו:) דמלך מצרים צריך להכיר כל הלשונות ופרעה שלא היכר בלשון הקודש היה בסכנה על כן השביע את יוסף שלא יגלה את זאת.  [...]  אמנם, בעיקרן של דברים להבין כפשוטן שפרעה לא ידע לשון הקודש שהוא שפת ארץ עברים, וכבר כתב רמב&quot;ן שקשה בעיניו מ&quot;ש כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש וכי מאי ראה הוא זה כי ימצאו במצרים מדברים בלשון ההוא, הלא מצרים קרוב הוא ויודעים אותה ואף כי המושל,  ועוד קשיא מ&quot;ט לא בקש פרעה מיוסף שילמדנו בסתר לה&quot;ק, ובאיזה חדשים יכול ללמדו הלשון ולא יהיה פרעה נכנע אצל יוסף כדי שלא יעבור שבועתו ויגלה סודו.  והבט וראה בפר&#039; כי תשא מה שנדחק רמב&quot;ן (ל, יג), למה אנו קוראים לשון הקודש, מה קדושה יש בה, והעלה הואיל שכל דברי קדושה הנאמרים מהקב&quot;ה אל נביאיו לא היה אלא בו ואם כי אמת נכון הוא, מ&quot;מ אני כמוסיף שאין לשון עבר נקרא לשון קודש.  ואקדים. כתיב &#039;אל גנת אגוז&#039; ירדתי היינו לבית המדרש, ד&#039; אמות של הלכה, ומצאתי גנת - ר&quot;ת גמטראות, נוטריקון, תמורה, ר&quot;ל שכל דיבור ודיבור יש בו -  גמטרי&#039; היינו חשבון מספרו, כמשאחז&quot;ל (בעלי תוס&#039; וישב): נסעו מזה מי&quot;ב אחין; שמן משחת קודש יהיה זה לי בגמטריה יב להורות שי&quot;ב הין היו שמן השמחה (כריתות ה:); בזאת יבא אהרן (אחרי) בזאת בגמטריה ת&quot;י כימי בית ראשון (וי&quot;ר שם); יהיה גמטריה שלושים יום לנזירות (נזיר ה&#039;), היינו גמטריאות.  ונוטריקון הם ראשי וסופי תיבות כמ&quot;ש חז&quot;ל שבת קה נצטדק ר&quot;ת נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים אנחנו פחז פזתה חבתה זלית שם נה: וכדומה.  תמורה היינו להמיר ולהחליף אלף בא&quot;ת ב&quot;ש היא תי&quot;ו, ובאח&quot;ס בט&quot;ע כך, ובאי&quot;ק בכ&quot;ר כך (שם קד.). ואחז&quot;ל באטב&quot;ח של ר&#039; חייא קורים לסהדי מנון, והאריך רש&quot;י בסוכה פרק החליל (נב:) וכל שמות הקדושים של מ&quot;ב וע&quot;ב ושל ברכת כהנים, הכל יוצא מחלופי ותמורי אותיות  והיינו גנת אגוז  ובעוה&quot;ר משהעתיקו התורה יונית לתלמי המלך ביום ח&#039; טבת והיה חושך ג&#039; ימים לעולם כי החשיכו מאור עינינו כי לא לבד שעל ידי שנמשכו אח&quot;כ ללשונם ונתבטלו כל הכוונות הנזכרים שא&quot;א בשום אופן להעמיסם בלשון אחר, אך נמשכו גם אחר חכמתם היוונית, והעמיסו בתורה בפשוטי המקרא העמיסו עליה חכמת חיצונים מים המרים המאררים. ועל כן יש באגוז ג&#039; קליפות, העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא הקליפה חכמת יונית רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה המשמרת הפרי היא פירוש הפשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבת סג. והיא משמר תוכו ועל ידה מטלטלים הפרי. והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי, היא כל דרשת חז&quot;ל להוציא מהם עקרי המצוות, דינים חקים ומשפטים על דרך הפשט. ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות. והיינו גנת אגו&quot;ז.  והנה לשון עבר, כשהוא מדבר בשפת זה אינו יודע מכל הנ&quot;ל אלא כמדבר ללועזים בלע&quot;ז, אבל לשון הקודש הוא המדבר ומכוון בדיבורו במסיח לפי תומו, ויש בתוכו ובתוך תוכו כמה עניינים בגמטריא, ונוטריקון, ותמורת אותיות, והמדבר הזה באופן זה הוא בעל רוח הקודש, והשומע ומבין צריך ג&quot;כ להיות בעל רוח הקודש.  והיינו דקאמר יוסף אחר שאמר להם אותם העניינים, למחיה שלחני ולשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה, והם הבינו מדבריו שטמון בדברים הללו כמה תמורות וגמטריאות וכמ&quot;ש הבעל הטורים כי פי המדבר אליכם בגמטריא בעגלה ערופה, על כן מדהבינו כך ידעו כי ברוה&quot;ק הוא מדבר, וידעו גם כן כי פיו כן לבו כי אין רוח הקודש שורה על שפת חלקות על כן אמר כי פי המדבר אליכם בלה&quot;ק כנ&quot;ל, ומזה תבינו כפי כן לבי. ואחר שדבר יוסף עם פרעה גם בלשון עבר, שוב דבר עמו באותו לשון עצמו והראה לו שיכול לדבר דבר והמובן ממנו באופן אחר, וזה אי אפשר ללמד לפרעה ולכיוצא בו, וק&quot;ל.&lt;/ref&gt; מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב&#039;גנ&quot;ת אגוז&#039; היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה (- שיטות קידוד)]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=חובת האב ללמד בנו לשון הקודש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>=</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=חובת האב ללמד בנו לשון הקודש=</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בפרשת &quot;והיה אם שמע&quot; נאמר: &quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot; (דברים יא, יט). רש&quot;י מביא על כך את דברי הספרי: &quot;לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב&#039; ל&quot;ג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, &#039;&#039;כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו&#039;&#039;, שנאמר &quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בפרשת &quot;והיה אם שמע&quot; נאמר: &quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ&quot; (דברים יא, יט). רש&quot;י מביא על כך את דברי הספרי: &quot;לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב&#039; ל&quot;ג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, &#039;&#039;כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו&#039;&#039;, שנאמר &quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בתוספתא מפורש: &quot;קטן ... יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם&quot; (חגיגה (ליברמן) פרק א ה&quot;ב).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בתוספתא מפורש: &quot;קטן ... יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם&quot; (חגיגה (ליברמן) פרק א ה&quot;ב).  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137042:rev-139280:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=137042&oldid=prev 2020-02-04T11:50:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:50, 4 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת&quot;ם סופר (דרוש לח&#039; בטבת, דרוש כד)&lt;ref&gt;דרשות חתם סופר/קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול &lt; דרשות חתם סופר בדף זה מוצגים שינויים ממתיניםלא בדוק קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול[עריכה] ויגש אליו יהודה וכו&#039; כי כמוך כפרעה וגו&#039; ברש&quot;י חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו, דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה  ולא מצינו שהשיב יוסף שום תשובה רק מיד נתוודע להם ואמר אני יוסף אחיכם  הנה ידוע מאמר חז&quot;ל (סוטה לו:) דמלך מצרים צריך להכיר כל הלשונות ופרעה שלא היכר בלשון הקודש היה בסכנה על כן השביע את יוסף שלא יגלה את זאת.  [...]  אמנם, בעיקרן של דברים להבין כפשוטן שפרעה לא ידע לשון הקודש שהוא שפת ארץ עברים, וכבר כתב רמב&quot;ן שקשה בעיניו מ&quot;ש כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש וכי מאי ראה הוא זה כי ימצאו במצרים מדברים בלשון ההוא, הלא מצרים קרוב הוא ויודעים אותה ואף כי המושל,  ועוד קשיא מ&quot;ט לא בקש פרעה מיוסף שילמדנו בסתר לה&quot;ק, ובאיזה חדשים יכול ללמדו הלשון ולא יהיה פרעה נכנע אצל יוסף כדי שלא יעבור שבועתו ויגלה סודו.  והבט וראה בפר&#039; כי תשא מה שנדחק רמב&quot;ן (ל, יג), למה אנו קוראים לשון הקודש, מה קדושה יש בה, והעלה הואיל שכל דברי קדושה הנאמרים מהקב&quot;ה אל נביאיו לא היה אלא בו ואם כי אמת נכון הוא, מ&quot;מ אני כמוסיף שאין לשון עבר נקרא לשון קודש.  ואקדים. כתיב &#039;אל גנת אגוז&#039; ירדתי היינו לבית המדרש, ד&#039; אמות של הלכה, ומצאתי גנת - ר&quot;ת גמטראות, נוטריקון, תמורה, ר&quot;ל שכל דיבור ודיבור יש בו -  גמטרי&#039; היינו חשבון מספרו, כמשאחז&quot;ל (בעלי תוס&#039; וישב): נסעו מזה מי&quot;ב אחין; שמן משחת קודש יהיה זה לי בגמטריה יב להורות שי&quot;ב הין היו שמן השמחה (כריתות ה:); בזאת יבא אהרן (אחרי) בזאת בגמטריה ת&quot;י כימי בית ראשון (וי&quot;ר שם); יהיה גמטריה שלושים יום לנזירות (נזיר ה&#039;), היינו גמטריאות.  ונוטריקון הם ראשי וסופי תיבות כמ&quot;ש חז&quot;ל שבת קה נצטדק ר&quot;ת נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים אנחנו פחז פזתה חבתה זלית שם נה: וכדומה.  תמורה היינו להמיר ולהחליף אלף בא&quot;ת ב&quot;ש היא תי&quot;ו, ובאח&quot;ס בט&quot;ע כך, ובאי&quot;ק בכ&quot;ר כך (שם קד.). ואחז&quot;ל באטב&quot;ח של ר&#039; חייא קורים לסהדי מנון, והאריך רש&quot;י בסוכה פרק החליל (נב:) וכל שמות הקדושים של מ&quot;ב וע&quot;ב ושל ברכת כהנים, הכל יוצא מחלופי ותמורי אותיות  והיינו גנת אגוז  ובעוה&quot;ר משהעתיקו התורה יונית לתלמי המלך ביום ח&#039; טבת והיה חושך ג&#039; ימים לעולם כי החשיכו מאור עינינו כי לא לבד שעל ידי שנמשכו אח&quot;כ ללשונם ונתבטלו כל הכוונות הנזכרים שא&quot;א בשום אופן להעמיסם בלשון אחר, אך נמשכו גם אחר חכמתם היוונית, והעמיסו בתורה בפשוטי המקרא העמיסו עליה חכמת חיצונים מים המרים המאררים. ועל כן יש באגוז ג&#039; קליפות, העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא הקליפה חכמת יונית רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה המשמרת הפרי היא פירוש הפשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבת סג. והיא משמר תוכו ועל ידה מטלטלים הפרי. והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי, היא כל דרשת חז&quot;ל להוציא מהם עקרי המצוות, דינים חקים ומשפטים על דרך הפשט. ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות. והיינו גנת אגו&quot;ז.  והנה לשון עבר, כשהוא מדבר בשפת זה אינו יודע מכל הנ&quot;ל אלא כמדבר ללועזים בלע&quot;ז, אבל לשון הקודש הוא המדבר ומכוון בדיבורו במסיח לפי תומו, ויש בתוכו ובתוך תוכו כמה עניינים בגמטריא, ונוטריקון, ותמורת אותיות, והמדבר הזה באופן זה הוא בעל רוח הקודש, והשומע ומבין צריך ג&quot;כ להיות בעל רוח הקודש.  והיינו דקאמר יוסף אחר שאמר להם אותם העניינים, למחיה שלחני ולשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה, והם הבינו מדבריו שטמון בדברים הללו כמה תמורות וגמטריאות וכמ&quot;ש הבעל הטורים כי פי המדבר אליכם בגמטריא בעגלה ערופה, על כן מדהבינו כך ידעו כי ברוה&quot;ק הוא מדבר, וידעו גם כן כי פיו כן לבו כי אין רוח הקודש שורה על שפת חלקות על כן אמר כי פי המדבר אליכם בלה&quot;ק כנ&quot;ל, ומזה תבינו כפי כן לבי. ואחר שדבר יוסף עם פרעה גם בלשון עבר, שוב דבר עמו באותו לשון עצמו והראה לו שיכול לדבר דבר והמובן ממנו באופן אחר, וזה אי אפשר ללמד לפרעה ולכיוצא בו, וק&quot;ל.&lt;/ref&gt; מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב&#039;גנ&quot;ת אגוז&#039; היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה (- שיטות קידוד)]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת&quot;ם סופר (דרוש לח&#039; בטבת, דרוש כד)&lt;ref&gt;דרשות חתם סופר/קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול &lt; דרשות חתם סופר בדף זה מוצגים שינויים ממתיניםלא בדוק קצת מדרוש ח&#039; טבת בבהכ&quot;נ הגדול[עריכה] ויגש אליו יהודה וכו&#039; כי כמוך כפרעה וגו&#039; ברש&quot;י חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו, דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה  ולא מצינו שהשיב יוסף שום תשובה רק מיד נתוודע להם ואמר אני יוסף אחיכם  הנה ידוע מאמר חז&quot;ל (סוטה לו:) דמלך מצרים צריך להכיר כל הלשונות ופרעה שלא היכר בלשון הקודש היה בסכנה על כן השביע את יוסף שלא יגלה את זאת.  [...]  אמנם, בעיקרן של דברים להבין כפשוטן שפרעה לא ידע לשון הקודש שהוא שפת ארץ עברים, וכבר כתב רמב&quot;ן שקשה בעיניו מ&quot;ש כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש וכי מאי ראה הוא זה כי ימצאו במצרים מדברים בלשון ההוא, הלא מצרים קרוב הוא ויודעים אותה ואף כי המושל,  ועוד קשיא מ&quot;ט לא בקש פרעה מיוסף שילמדנו בסתר לה&quot;ק, ובאיזה חדשים יכול ללמדו הלשון ולא יהיה פרעה נכנע אצל יוסף כדי שלא יעבור שבועתו ויגלה סודו.  והבט וראה בפר&#039; כי תשא מה שנדחק רמב&quot;ן (ל, יג), למה אנו קוראים לשון הקודש, מה קדושה יש בה, והעלה הואיל שכל דברי קדושה הנאמרים מהקב&quot;ה אל נביאיו לא היה אלא בו ואם כי אמת נכון הוא, מ&quot;מ אני כמוסיף שאין לשון עבר נקרא לשון קודש.  ואקדים. כתיב &#039;אל גנת אגוז&#039; ירדתי היינו לבית המדרש, ד&#039; אמות של הלכה, ומצאתי גנת - ר&quot;ת גמטראות, נוטריקון, תמורה, ר&quot;ל שכל דיבור ודיבור יש בו -  גמטרי&#039; היינו חשבון מספרו, כמשאחז&quot;ל (בעלי תוס&#039; וישב): נסעו מזה מי&quot;ב אחין; שמן משחת קודש יהיה זה לי בגמטריה יב להורות שי&quot;ב הין היו שמן השמחה (כריתות ה:); בזאת יבא אהרן (אחרי) בזאת בגמטריה ת&quot;י כימי בית ראשון (וי&quot;ר שם); יהיה גמטריה שלושים יום לנזירות (נזיר ה&#039;), היינו גמטריאות.  ונוטריקון הם ראשי וסופי תיבות כמ&quot;ש חז&quot;ל שבת קה נצטדק ר&quot;ת נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים אנחנו פחז פזתה חבתה זלית שם נה: וכדומה.  תמורה היינו להמיר ולהחליף אלף בא&quot;ת ב&quot;ש היא תי&quot;ו, ובאח&quot;ס בט&quot;ע כך, ובאי&quot;ק בכ&quot;ר כך (שם קד.). ואחז&quot;ל באטב&quot;ח של ר&#039; חייא קורים לסהדי מנון, והאריך רש&quot;י בסוכה פרק החליל (נב:) וכל שמות הקדושים של מ&quot;ב וע&quot;ב ושל ברכת כהנים, הכל יוצא מחלופי ותמורי אותיות  והיינו גנת אגוז  ובעוה&quot;ר משהעתיקו התורה יונית לתלמי המלך ביום ח&#039; טבת והיה חושך ג&#039; ימים לעולם כי החשיכו מאור עינינו כי לא לבד שעל ידי שנמשכו אח&quot;כ ללשונם ונתבטלו כל הכוונות הנזכרים שא&quot;א בשום אופן להעמיסם בלשון אחר, אך נמשכו גם אחר חכמתם היוונית, והעמיסו בתורה בפשוטי המקרא העמיסו עליה חכמת חיצונים מים המרים המאררים. ועל כן יש באגוז ג&#039; קליפות, העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא הקליפה חכמת יונית רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה המשמרת הפרי היא פירוש הפשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבת סג. והיא משמר תוכו ועל ידה מטלטלים הפרי. והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי, היא כל דרשת חז&quot;ל להוציא מהם עקרי המצוות, דינים חקים ומשפטים על דרך הפשט. ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות. והיינו גנת אגו&quot;ז.  והנה לשון עבר, כשהוא מדבר בשפת זה אינו יודע מכל הנ&quot;ל אלא כמדבר ללועזים בלע&quot;ז, אבל לשון הקודש הוא המדבר ומכוון בדיבורו במסיח לפי תומו, ויש בתוכו ובתוך תוכו כמה עניינים בגמטריא, ונוטריקון, ותמורת אותיות, והמדבר הזה באופן זה הוא בעל רוח הקודש, והשומע ומבין צריך ג&quot;כ להיות בעל רוח הקודש.  והיינו דקאמר יוסף אחר שאמר להם אותם העניינים, למחיה שלחני ולשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה, והם הבינו מדבריו שטמון בדברים הללו כמה תמורות וגמטריאות וכמ&quot;ש הבעל הטורים כי פי המדבר אליכם בגמטריא בעגלה ערופה, על כן מדהבינו כך ידעו כי ברוה&quot;ק הוא מדבר, וידעו גם כן כי פיו כן לבו כי אין רוח הקודש שורה על שפת חלקות על כן אמר כי פי המדבר אליכם בלה&quot;ק כנ&quot;ל, ומזה תבינו כפי כן לבי. ואחר שדבר יוסף עם פרעה גם בלשון עבר, שוב דבר עמו באותו לשון עצמו והראה לו שיכול לדבר דבר והמובן ממנו באופן אחר, וזה אי אפשר ללמד לפרעה ולכיוצא בו, וק&quot;ל.&lt;/ref&gt; מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב&#039;גנ&quot;ת אגוז&#039; היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה (- שיטות קידוד)]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=חובת האב ללמד בנו לשון הקודש==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בפרשת "והיה אם שמע" נאמר: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים יא, יט). רש"י מביא על כך את דברי הספרי: "לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב' ל"ג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, ''כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו'', שנאמר "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם"</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בתוספתא מפורש: "קטן ... יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם" (חגיגה (ליברמן) פרק א ה"ב). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* הרמב"ם בפירוש המשניות על פרקי אבות: "הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות - שראוי להזהר במצוה שיחשב שהיא קלה כגון שמחת הרגל ולמידת לשון הקודש ובמצוה שהתבארה חומרתה כמו מילה וציצית ושחיטת הפסח". </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105569:rev-137042:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=105569&oldid=prev 2017-08-05T23:19:04Z

<p><span class="autocomment">מדוע נקראת לשון הקודש</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:19, 5 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ם במורה נבוכים מבאר שלשון זו נקראת לשון הקודש משום שאין בה ביטויים מפורשים לדברים מגונים. לדוגמה, צואה מבטאת בצורה עקיפה את מה שיוצא מהגוף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ם במורה נבוכים מבאר שלשון זו נקראת לשון הקודש משום שאין בה ביטויים מפורשים לדברים מגונים. לדוגמה, צואה מבטאת בצורה עקיפה את מה שיוצא מהגוף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת"ם סופר (דרוש לח' בטבת, דרוש כד) מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב'גנ"ת אגוז' היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה (- שיטות קידוד)]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת"ם סופר (דרוש לח' בטבת, דרוש כד)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;דרשות חתם סופר/קצת מדרוש ח' טבת בבהכ"נ הגדול &lt; דרשות חתם סופר בדף זה מוצגים שינויים ממתיניםלא בדוק קצת מדרוש ח' טבת בבהכ"נ הגדול[עריכה] ויגש אליו יהודה וכו' כי כמוך כפרעה וגו' ברש"י חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו, דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת פרעה  ולא מצינו שהשיב יוסף שום תשובה רק מיד נתוודע להם ואמר אני יוסף אחיכם  הנה ידוע מאמר חז"ל (סוטה לו:) דמלך מצרים צריך להכיר כל הלשונות ופרעה שלא היכר בלשון הקודש היה בסכנה על כן השביע את יוסף שלא יגלה את זאת.  [...]  אמנם, בעיקרן של דברים להבין כפשוטן שפרעה לא ידע לשון הקודש שהוא שפת ארץ עברים, וכבר כתב רמב"ן שקשה בעיניו מ"ש כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש וכי מאי ראה הוא זה כי ימצאו במצרים מדברים בלשון ההוא, הלא מצרים קרוב הוא ויודעים אותה ואף כי המושל,  ועוד קשיא מ"ט לא בקש פרעה מיוסף שילמדנו בסתר לה"ק, ובאיזה חדשים יכול ללמדו הלשון ולא יהיה פרעה נכנע אצל יוסף כדי שלא יעבור שבועתו ויגלה סודו.  והבט וראה בפר' כי תשא מה שנדחק רמב"ן (ל, יג), למה אנו קוראים לשון הקודש, מה קדושה יש בה, והעלה הואיל שכל דברי קדושה הנאמרים מהקב"ה אל נביאיו לא היה אלא בו ואם כי אמת נכון הוא, מ"מ אני כמוסיף שאין לשון עבר נקרא לשון קודש.  ואקדים. כתיב 'אל גנת אגוז' ירדתי היינו לבית המדרש, ד' אמות של הלכה, ומצאתי גנת - ר"ת גמטראות, נוטריקון, תמורה, ר"ל שכל דיבור ודיבור יש בו -  גמטרי' היינו חשבון מספרו, כמשאחז"ל (בעלי תוס' וישב): נסעו מזה מי"ב אחין; שמן משחת קודש יהיה זה לי בגמטריה יב להורות שי"ב הין היו שמן השמחה (כריתות ה:); בזאת יבא אהרן (אחרי) בזאת בגמטריה ת"י כימי בית ראשון (וי"ר שם); יהיה גמטריה שלושים יום לנזירות (נזיר ה'), היינו גמטריאות.  ונוטריקון הם ראשי וסופי תיבות כמ"ש חז"ל שבת קה נצטדק ר"ת נכונים צדיקים טהורים דכים קדושים אנחנו פחז פזתה חבתה זלית שם נה: וכדומה.  תמורה היינו להמיר ולהחליף אלף בא"ת ב"ש היא תי"ו, ובאח"ס בט"ע כך, ובאי"ק בכ"ר כך (שם קד.). ואחז"ל באטב"ח של ר' חייא קורים לסהדי מנון, והאריך רש"י בסוכה פרק החליל (נב:) וכל שמות הקדושים של מ"ב וע"ב ושל ברכת כהנים, הכל יוצא מחלופי ותמורי אותיות  והיינו גנת אגוז  ובעוה"ר משהעתיקו התורה יונית לתלמי המלך ביום ח' טבת והיה חושך ג' ימים לעולם כי החשיכו מאור עינינו כי לא לבד שעל ידי שנמשכו אח"כ ללשונם ונתבטלו כל הכוונות הנזכרים שא"א בשום אופן להעמיסם בלשון אחר, אך נמשכו גם אחר חכמתם היוונית, והעמיסו בתורה בפשוטי המקרא העמיסו עליה חכמת חיצונים מים המרים המאררים. ועל כן יש באגוז ג' קליפות, העליונה רע ומר, ואיננו ראוי אלא לצביעה, והיא הקליפה חכמת יונית רע ומר ואינו אלא צבוע. קליפה שניה המשמרת הפרי היא פירוש הפשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבת סג. והיא משמר תוכו ועל ידה מטלטלים הפרי. והקליפה הדקה הנאכלת עם הפרי, היא כל דרשת חז"ל להוציא מהם עקרי המצוות, דינים חקים ומשפטים על דרך הפשט. ועיקר המאכל הוא מעשה מרכבה וסודות המצוות. והיינו גנת אגו"ז.  והנה לשון עבר, כשהוא מדבר בשפת זה אינו יודע מכל הנ"ל אלא כמדבר ללועזים בלע"ז, אבל לשון הקודש הוא המדבר ומכוון בדיבורו במסיח לפי תומו, ויש בתוכו ובתוך תוכו כמה עניינים בגמטריא, ונוטריקון, ותמורת אותיות, והמדבר הזה באופן זה הוא בעל רוח הקודש, והשומע ומבין צריך ג"כ להיות בעל רוח הקודש.  והיינו דקאמר יוסף אחר שאמר להם אותם העניינים, למחיה שלחני ולשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה, והם הבינו מדבריו שטמון בדברים הללו כמה תמורות וגמטריאות וכמ"ש הבעל הטורים כי פי המדבר אליכם בגמטריא בעגלה ערופה, על כן מדהבינו כך ידעו כי ברוה"ק הוא מדבר, וידעו גם כן כי פיו כן לבו כי אין רוח הקודש שורה על שפת חלקות על כן אמר כי פי המדבר אליכם בלה"ק כנ"ל, ומזה תבינו כפי כן לבי. ואחר שדבר יוסף עם פרעה גם בלשון עבר, שוב דבר עמו באותו לשון עצמו והראה לו שיכול לדבר דבר והמובן ממנו באופן אחר, וזה אי אפשר ללמד לפרעה ולכיוצא בו, וק"ל.&lt;/ref&gt; </ins>מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב'גנ"ת אגוז' היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה (- שיטות קידוד)]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=105566&oldid=prev 2017-08-05T19:54:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:54, 5 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ם במורה נבוכים מבאר שלשון זו נקראת לשון הקודש משום שאין בה ביטויים מפורשים לדברים מגונים. לדוגמה, צואה מבטאת בצורה עקיפה את מה שיוצא מהגוף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ם במורה נבוכים מבאר שלשון זו נקראת לשון הקודש משום שאין בה ביטויים מפורשים לדברים מגונים. לדוגמה, צואה מבטאת בצורה עקיפה את מה שיוצא מהגוף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* רמב&quot;ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב&quot;ה מדבר עם המלאכים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת"ם סופר (דרוש לח' בטבת, דרוש כד) מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב'גנ"ת אגוז' היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חת"ם סופר (דרוש לח' בטבת, דרוש כד) מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב'גנ"ת אגוז' היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(- שיטות קידוד)</ins>]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105565:rev-105566:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=105565&oldid=prev 2017-08-05T19:53:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:53, 5 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם &quot;עברית&quot;. ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ&quot;ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת &quot;עברית&quot;, וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - &quot;גט שכתבו עברית&quot;. והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם &quot;עברית&quot;. ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ&quot;ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת &quot;עברית&quot;, וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - &quot;גט שכתבו עברית&quot;. והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מדוע נקראת לשון הקודש==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* רמב"ם במורה נבוכים מבאר שלשון זו נקראת לשון הקודש משום שאין בה ביטויים מפורשים לדברים מגונים. לדוגמה, צואה מבטאת בצורה עקיפה את מה שיוצא מהגוף.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* רמב"ן בפירוש החומש מבאר שנקראת לשון הקודש משום שהיא השפה שבה הקודש נכתב - בה נתנה התורה לעם ישראל, ובה הקב"ה מדבר עם המלאכים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* חת"ם סופר (דרוש לח' בטבת, דרוש כד) מוסיף שנקראת לשון הקודש משום שהמדבר בה והשומע אותה, אם הם בעלי רוח הקודש יכולים להעביר בה מסרים נוספים על המסרים המילוליים שהלשון עצמה מעמידה את עצמה באופן שיש בה יותר מהמסר המילולי על ידי שימוש ב'גנ"ת אגוז' היינו [[גמטראות]], [[נוטריקון]], ו[[תמורה]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הגיית עברית ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-83442:rev-105565:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=83442&oldid=prev 2013-04-28T17:10:51Z

<p><span class="autocomment">הגיית עברית</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:10, 28 באפריל 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקמן טבלות שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת &#039;האלפבית הפונטי הבינלאומי&#039; או בקיצור &#039;IPA&#039; (טברנית, לשון חז&quot;ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקמן טבלות שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת &#039;האלפבית הפונטי הבינלאומי&#039; או בקיצור &#039;IPA&#039; (טברנית, לשון חז&quot;ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ייצוגים חדשים לעיצורים בעברית}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית תנועות עברית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית תנועות עברית}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ייצוגים חדשים לעיצורים בעברית}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-83428:rev-83442:php=table --> </table>

EsB https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=83428&oldid=prev 2013-04-27T20:01:01Z

<p><span class="autocomment">הגיית עברית</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:01, 27 באפריל 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית תנועות עברית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית תנועות עברית}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ייצוגים חדשים לעיצורים בעברית}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-83424:rev-83428:php=table --> </table>

EsB https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=83424&oldid=prev 2013-04-27T19:57:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:57, 27 באפריל 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם &quot;עברית&quot;. ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ&quot;ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת &quot;עברית&quot;, וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - &quot;גט שכתבו עברית&quot;. והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום יש שנוהגים לקרוא ללשון הקודש בגרסתה המדוברת בשם &quot;עברית&quot;. ישנן מספר סיבות לכך, אחת מהן היא כדי להבדיל בין הלשון המדוברת לזו שמופיעה בתנ&quot;ך. [אמנם יש לדעת שבאמת לשון הקודש נקראת &quot;עברית&quot;, וכמו שרואים במקורות, כגון [משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח] - &quot;גט שכתבו עברית&quot;. והמילים החדשות, לפי האמת אינם שייכות ללשון הקודש היא העברית. וכאמור היום יש נוהגים לקרוא ללשון המדוברת - עברית.]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טבלןת </del>שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת 'האלפבית הפונטי הבינלאומי' או בקיצור 'IPA' (טברנית, לשון חז"ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הגיית עברית ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקמן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טבלות </ins>שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת 'האלפבית הפונטי הבינלאומי' או בקיצור 'IPA' (טברנית, לשון חז"ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הגיית תנועות עברית}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-83421:rev-83424:php=table --> </table>

EsB https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=83421&oldid=prev 2013-04-27T19:53:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:53, 27 באפריל 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקמן טבלןת שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת &#039;האלפבית הפונטי הבינלאומי&#039; או בקיצור &#039;IPA&#039; (טברנית, לשון חז&quot;ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקמן טבלןת שמציגה את אופן הגיית העיצורים והתנועות בעדות שונות לפי שיטת &#039;האלפבית הפונטי הבינלאומי&#039; או בקיצור &#039;IPA&#039; (טברנית, לשון חז&quot;ל ומקראית מבוססות על מחקרים, אז אפשר שיתהיינה טעויות)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הגיית עיצורי עברית}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-83420:rev-83421:php=table --> </table>

EsB