לפני עיוור - היסטוריית גרסאות

77.137.80.202: /* גדרי האיסור */Typo

2020-01-26T18:03:40Z

גדרי האיסור: Typo

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:03, 26 בינואר 2020
שורה 10:		שורה 10:


	מהתורה האיסור לסייע ידי עובר עבירה הוא רק ב"תרי עברי דנהרא" שלא קיימת אפשרות לעבור את העבירה באופן אחר, כגון שדבר ~~העבריה~~ נמצא בצידו השני של הנהר והוא מביא לו אותו, אך לפי שיטת ה[[תוספות]] וה[[רא"ש]] {{מקור\|שבת ג א}} יש איסור מדרבנן גם באופן שאינו מתרי עברא דנהרא, שהרי חייב להפרישו מעבירה.		מהתורה האיסור לסייע ידי עובר עבירה הוא רק ב"תרי עברי דנהרא" שלא קיימת אפשרות לעבור את העבירה באופן אחר, כגון שדבר העבירה נמצא בצידו השני של הנהר והוא מביא לו אותו, אך לפי שיטת ה[[תוספות]] וה[[רא"ש]] {{מקור\|שבת ג א}} יש איסור מדרבנן גם באופן שאינו מתרי עברא דנהרא, שהרי חייב להפרישו מעבירה.

	עם זאת כתב הש"ך {{מקור\|יו"ד סימן קנ"א סק"ו}} שבמומר שאין חיוב להפרישו מעבירה לא קיים אפילו איסור מדרבנן, ובדגמ"ר הוסיף שכן בכל עובר עבירה במזיד שאינו מצווה להפרישו, ובשו"ת אגרות משה {{מקור\|חלק אבן העזר סימן ע"ב}} הביא ראיה לזה מהנפסק בתלמוד {{מקור\|ב"ק ס"ט ע"א}} שאין מחוייבין להפריש עובר עבירה במזיד כמו שנאמר[[הלעיטהו לרשע וימות]].		עם זאת כתב הש"ך {{מקור\|יו"ד סימן קנ"א סק"ו}} שבמומר שאין חיוב להפרישו מעבירה לא קיים אפילו איסור מדרבנן, ובדגמ"ר הוסיף שכן בכל עובר עבירה במזיד שאינו מצווה להפרישו, ובשו"ת אגרות משה {{מקור\|חלק אבן העזר סימן ע"ב}} הביא ראיה לזה מהנפסק בתלמוד {{מקור\|ב"ק ס"ט ע"א}} שאין מחוייבין להפריש עובר עבירה במזיד כמו שנאמר[[הלעיטהו לרשע וימות]].


	==פרטים שונים==		==פרטים שונים==

למאי נ"מ?: /* במידות */ טכני

2012-11-28T00:07:41Z

במידות: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:07, 28 בנובמבר 2012
שורה 32:		שורה 32:
	נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא.		נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא.

	יש שהוכיחו (על פי הגמרא {{מקור\|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.\|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס\|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור<ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור\|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[הרב שריה דבליצקי]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. בדומה לזה, ~~אומרים~~ בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות ~~שעשוייה~~ לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות{{הערה\|אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים{{דרוש מקור}}, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.}}.		יש שהוכיחו (על פי הגמרא {{מקור\|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.\|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס\|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור<ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור\|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[הרב שריה דבליצקי]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. בדומה לזה, ידוע בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה, והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשויה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות{{הערה\|אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים{{דרוש מקור}}, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.}}.

	לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור<ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85 עמ' עט]), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור\|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד.</ref>, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה.		לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור<ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85 עמ' עט]), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור\|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד.</ref>, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה.

Shyk: /* במידות */

2012-11-27T08:18:40Z

במידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:18, 27 בנובמבר 2012
שורה 32:		שורה 32:
	נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא.		נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא.

	יש שהוכיחו (על פי הגמרא {{מקור\|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.\|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס\|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור<ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור\|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[הרב שריה דבליצקי]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. בדומה לזה, אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. ~~על פי השמועה,~~ והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות{{הערה\|אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים{{דרוש מקור}}, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.}}.		יש שהוכיחו (על פי הגמרא {{מקור\|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.\|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס\|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור<ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור\|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[הרב שריה דבליצקי]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. בדומה לזה, אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות{{הערה\|אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים{{דרוש מקור}}, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.}}.

	לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור<ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85 עמ' עט]), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור\|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד.</ref>, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה.		לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור<ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85 עמ' עט]), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור\|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד.</ref>, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה.

למאי נ"מ?: דברי שהכניס חכם טישיו הי"ו בערך לפני עוור לא תתן מכשול‏

2012-11-22T22:52:12Z

דברי שהכניס חכם טישיו הי"ו בערך לפני עוור לא תתן מכשול‏

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:52, 22 בנובמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}

	'''לפני ~~עיור~~ לא תתן מכשול''' הוא איסור ~~הכשלת~~ אדם ~~אחר באיסור~~.		'''לפני עוור לא תתן מכשול''' הוא איסור מהתורה שלא להכשיל אדם בעבירה או במילי דעלמא - להכשיל אותו בקניית או מכירת עסק שאינו רצוי והוא עיוור בו שאינו בקי בטיבו.

	==מקור==		==מקור==

	הגמרא {{מקור\|בבלי עבודה זרה ו ב$ע"ז ו:\|כן}} לומדת איסור זה מהפסוק: {{ציטוטון\|ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'\|ויקרא יט, יד}}, כמו שהסביר [[רש"י]] {{מקור\|רש"י ויקרא יט יד$על הפס' שם\|כן}} על פי [[תורת כהנים]]: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה.		הגמרא {{מקור\|בבלי עבודה זרה ו ב$ע"ז ו:\|כן}} לומדת איסור זה מהפסוק: {{ציטוטון\|ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'\|ויקרא יט, יד}}, כמו שהסביר [[רש"י]] {{מקור\|רש"י ויקרא יט יד$על הפס' שם\|כן}} על פי [[תורת כהנים]]: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה.

			== גדרי האיסור ==


			מהתורה האיסור לסייע ידי עובר עבירה הוא רק ב"תרי עברי דנהרא" שלא קיימת אפשרות לעבור את העבירה באופן אחר, כגון שדבר העבריה נמצא בצידו השני של הנהר והוא מביא לו אותו, אך לפי שיטת ה[[תוספות]] וה[[רא"ש]] {{מקור\|שבת ג א}} יש איסור מדרבנן גם באופן שאינו מתרי עברא דנהרא, שהרי חייב להפרישו מעבירה.

			עם זאת כתב הש"ך {{מקור\|יו"ד סימן קנ"א סק"ו}} שבמומר שאין חיוב להפרישו מעבירה לא קיים אפילו איסור מדרבנן, ובדגמ"ר הוסיף שכן בכל עובר עבירה במזיד שאינו מצווה להפרישו, ובשו"ת אגרות משה {{מקור\|חלק אבן העזר סימן ע"ב}} הביא ראיה לזה מהנפסק בתלמוד {{מקור\|ב"ק ס"ט ע"א}} שאין מחוייבין להפריש עובר עבירה במזיד כמו שנאמר[[הלעיטהו לרשע וימות]].


	==פרטים שונים==		==פרטים שונים==
שורה 48:		שורה 56:
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.

	==~~הכשלת~~ במכשול פיזי ==		== הכשלה במכשול פיזי ==

	נחלקו בו הפוסקים האם גם המכשיל עיוור במכשול פיזי עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור\|מנחת חינוך רלב-ד [ה]\|כן}}.		נחלקו בו הפוסקים האם גם המכשיל עיוור במכשול פיזי עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור\|מנחת חינוך רלב-ד [ה]\|כן}}.

			== קישורים חיצוניים ==

			* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=9209&hilit=%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA לפני עיוור במידות] - פורום 'אוצר החכמה'

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

למאי נ"מ? ב־21:45, 22 בנובמבר 2012

2012-11-22T21:45:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:45, 22 בנובמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''לפני עיור לא תתן מכשול''' הוא איסור הכשלת אדם אחר באיסור.		{{להשלים\|כל הערך=כן}}

			'''לפני עיור לא תתן מכשול''' הוא איסור הכשלת אדם אחר באיסור.

	==מקור==		==מקור==
	הגמרא {{מקור\|בבלי עבודה זרה ו ב\|כן}} לומדת איסור זה מהפסוק: "ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'~~" {{מקור~~\|ויקרא יט יד~~\|כן~~}}, כמו שהסביר [[רש"י]] {{מקור\|רש"י ויקרא יט יד$על הפס' שם\|כן}} על פי [[תורת כהנים]]: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה.
			הגמרא {{מקור\|בבלי עבודה זרה ו ב$ע"ז ו:\|כן}} לומדת איסור זה מהפסוק: {{ציטוטון\|ולפני עיוור לא תתן מכשול ויראת מאלקיך אני ה'\|ויקרא יט, יד}}, כמו שהסביר [[רש"י]] {{מקור\|רש"י ויקרא יט יד$על הפס' שם\|כן}} על פי [[תורת כהנים]]: "לפני הסומא בדבר אל תתן עצה שאינה והגנת לו..." מכאן, שאסור גם להכשילו בעצה רעה.

	==פרטים שונים==		==פרטים שונים==
	===באיסור דרבנן===		===באיסור דרבנן===
	כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור\|~~בבלי~~:חגיגה יח.\|כן}} כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות {{מקור\|עה-ב\|כן}} והמנחת חינוך {{מקור\|רלב-ד בקומץ המנחה\|כן}} כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך {{מקור\|שם\|כן}} סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא {{מקור\|דן בזה גם ספר המקנה לא-ב\|כן}}.
			כגון המושיט לחבירו בשר עוף בחלב, דנו המפרשים האם עובר בלפני עיוור רק מדרבנן או מדאורייתא: תוס' {{מקור\|תוספות:חגיגה יח א$חגיגה יח.\|כן}} כתבו שעובר על לפני עיוור רק מדרבנן. אך הקובץ הערות {{מקור\|עה-ב\|כן}} והמנחת חינוך {{מקור\|רלב-ד בקומץ המנחה\|כן}} כתבו שעובר מדאורייתא, והוסיף המנחת חינוך {{מקור\|שם\|כן}} סברא, שהרי אינו גרוע ממכשיל את חבירו בעצה רעה שעובר מדאורייתא {{מקור\|דן בזה גם ספר המקנה לא-ב\|כן}}.

	===באיסור שמותר לעצמו===		===באיסור שמותר לעצמו===

	כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל {{מקור\|יד\|כן}} שאינו עובר בלפני עיוור. וחלקו עליו האחרונים {{מקור\|מנחת חינוך רלב-ג הביא את האמונת שמואל ואת החולקים\|כן}}.		כגון ישראל שמקדש גרושה לכהן, חידש האמונת שמואל {{מקור\|יד\|כן}} שאינו עובר בלפני עיוור. וחלקו עליו האחרונים {{מקור\|מנחת חינוך רלב-ג הביא את האמונת שמואל ואת החולקים\|כן}}.

	===מכשיל באיסור באונס===		===מכשיל באיסור באונס===

	כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות יב\|כן}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.		כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות יב\|כן}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.

	===במידות===		===במידות===
	נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא. יש ~~שוהכיחו~~ (על פי הגמרא {{מקור\|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.\|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס\|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור <ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור\|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[רבי ישראל ~~סלנטר~~]], [[הרב ~~שריה דבליצקי~~]] ~~ועוד~~.~~</ref>~~. לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור <ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור\|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד</ref>.
			נחלקו האחרונים האם המכשיל את חברו בעניינים הקשורים ל[[מידות]] (כגון [[כעס]], [[קנאה]] וכד') עובר באיסור "לפני עיוור" או לא.

			יש שהוכיחו (על פי הגמרא {{מקור\|בבלי קידושין לב א$קידושין לב.\|כן}} אודות [[רב הונא]] שקרע שיראים בפני בנו ולא חשש [[כעס\|שיכעס]]) כי על איסורי מידות '''לא''' חל איסור לפני עיוור<ref>בהם: [[רבי יוסף חיים מבגדד]] ב[[שו"ת]] {{מקור\|תורה לשמה שע$תורה לשמה (סי' שע)}}, [[הרב שריה דבליצקי]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. בדומה לזה, אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, והוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות{{הערה\|אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים{{דרוש מקור}}, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה.}}.

			לעומתם, ישנם אחרים שכתבו כי גם על מידות חל איסור לפני עיוור<ref>([[הרב קוק]] בספר [[מוסר אביך]] (ג, ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85 עמ' עט]), [[רבי חיים פלאג'י]] בספר "החפץ חיים", [[רבי אליהו די וידאש]] בספר "[[ראשית חכמה]]", [[רבי אליעזר פאפו]] בספר "[[פלא יועץ]]", [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] בספר {{מקור\|ברכי יוסף יורה דעה רמ}} ועוד.</ref>, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה.

	===מכשיל באיסור את עצמו===		===מכשיל באיסור את עצמו===

	חידשו האחרונים {{מקור\|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג, קובץ שיעורים כתובות יב, שו"ת בית אפרים יו"ד נד, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד\|כן}} ששייך איסור לפני עיוור גם כשמכשיל את עצמו {{מקור\|ודבריהם שייכים רק לדעה שלפני עיוור הוא בין אדם למקום\|כן}}, ולכן המכניס עצמו לאונס עובר בלפני עיוור {{מקור\|והקובץ שיעורים שם הוסיף שזה תלוי גם בשאלה האם יש איסור לפני עיוור באונס\|כן}}<ref>הזכרנו את דין זה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מכשיל באיסור באונס.</ref>{{מקור\|}}.		חידשו האחרונים {{מקור\|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג, קובץ שיעורים כתובות יב, שו"ת בית אפרים יו"ד נד, קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד\|כן}} ששייך איסור לפני עיוור גם כשמכשיל את עצמו {{מקור\|ודבריהם שייכים רק לדעה שלפני עיוור הוא בין אדם למקום\|כן}}, ולכן המכניס עצמו לאונס עובר בלפני עיוור {{מקור\|והקובץ שיעורים שם הוסיף שזה תלוי גם בשאלה האם יש איסור לפני עיוור באונס\|כן}}<ref>הזכרנו את דין זה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה מכשיל באיסור באונס.</ref>{{מקור\|}}.

	===כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה===		===כאשר המוכשל סומך על עדים או חזקה===

	שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור\|ויקרא יט-יד\|כן}}, שהרי אם המוכשל יודע שהיא עבירה - לא צריך את הפסוק, שהרי המכשילו עובר גם מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" {{מקור\|ויקרא יט-יז\|כן}}, שצריך אפילו להוכיחו כדי למנוע ממנו את האיסור {{מקור\|(קובץ ביאורים לשב שמעתתא יג (דף צד. בדפיו))}}.		שהדבר מותר לו והמכשיל יודע שבאמת הדבר אסור, המכשילו עובר בלפני עיוור. וזו הסיבה שצריך את הפסוק "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור\|ויקרא יט-יד\|כן}}, שהרי אם המוכשל יודע שהיא עבירה - לא צריך את הפסוק, שהרי המכשילו עובר גם מדין "הוכח תוכיח את עמיתך" {{מקור\|ויקרא יט-יז\|כן}}, שצריך אפילו להוכיחו כדי למנוע ממנו את האיסור {{מקור\|(קובץ ביאורים לשב שמעתתא יג (דף צד. בדפיו))}}.

	===בשב ואל תעשה===		===בשב ואל תעשה===

	גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור {{מקור\|ספר המקנה לא-ב ד"ה עוד\|כן}}<ref>אמנם בערך [[חזקה שליח עושה שליחותו#מקור_וטעם]] (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מחלוקת האם טעמה משום שהשליח חושש להכשיל את המשלח.</ref>.		גם שייך לפני עיוור. למשל חזקה שליח עושה שליחותו, שטעמה משום שהשליח חושש להכשיל את משלחו ולעבור על לפני עיוור, אע"פ שאיסורו הוא בשב ואל תעשה, שאם לא יעשה את שליחותו יעבור בלפני עיוור {{מקור\|ספר המקנה לא-ב ד"ה עוד\|כן}}<ref>אמנם בערך [[חזקה שליח עושה שליחותו#מקור_וטעם]] (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מחלוקת האם טעמה משום שהשליח חושש להכשיל את המשלח.</ref>.

	===שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא===		===שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא===

	הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור {{מקור\|אישות ט-טז, דן בזה שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ\|כן}}.		הסתפק השער המלך האם מי שאמר שהדבר אסור יכול לתיתו לאחר (כגון האומר שהבשר הוא נבילה - האם מותר להאכילו לאחר), או שיש בזה איסור לפני עיוור {{מקור\|אישות ט-טז, דן בזה שו"ת פרי יצחק ח"ב לח ד"ה והנה השעה"מ\|כן}}.

	===~~הכשלת עיוור~~===		===נתינת מאכל למי שאינו מברך===
	נחלקו בו הפוסקים האם גם הוא עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור\|מנחת חינוך רלב-ד [ה]\|כן}}.

	~~===נתינת מאכל למי שאינו מברך===~~
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
	==~~'לפני עיוור' במידות~~==
	* אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם ~~יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני~~ עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה. הרב קוק בספרו "~~[[מוסר אביך]]", עמ' עט, אומר שהאיסור של "לפני~~ עיוור לא ~~תתן~~ מכשול" ~~תקף גם במידות~~, ~~דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager~~.~~aspx?req=37472&st=&pgnum=85</ref>~~		==הכשלת במכשול פיזי ==

			נחלקו בו הפוסקים האם גם המכשיל עיוור במכשול פיזי עובר ב"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ואומרים בזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, או שהפסוק נאמר רק על מכשיל בעבירה ובעצה {{מקור\|מנחת חינוך רלב-ד [ה]\|כן}}.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
שורה 41:		שורה 58:
	[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]		[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
			[[קטגוריה:מידות]]

Shyk: /* 'לפני עיוור' במידות */

2012-11-22T14:05:19Z

'לפני עיוור' במידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:05, 22 בנובמבר 2012
שורה 33:		שורה 33:
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
	=='לפני עיוור' במידות==		=='לפני עיוור' במידות==
	* אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. הרב קוק בספרו "[[מוסר אביך]]", עמ' עט, אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85</ref>		* אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שכיון שעניין מידות טובות נלמד מ[[מצוות קדושים תהיו]] על פי פירוש הרמב"ן שם, הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה. הרב קוק בספרו "[[מוסר אביך]]", עמ' עט, אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85</ref>

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Shyk: /* 'לפני עיוור' במידות */

2012-11-22T14:04:07Z

'לפני עיוור' במידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:04, 22 בנובמבר 2012
שורה 33:		שורה 33:
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
	=='לפני עיוור' במידות==		=='לפני עיוור' במידות==
	~~שמועה~~ בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. לעומת רי"ס, * הרב קוק בספרו "[[מוסר אביך]]", עמ' עט, אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85</ref>		* אומרים בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. הרב קוק בספרו "[[מוסר אביך]]", עמ' עט, אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85</ref>

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Shyk: /* 'לפני עיוור' במידות */

2012-11-22T14:01:35Z

'לפני עיוור' במידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:01, 22 בנובמבר 2012
שורה 33:		שורה 33:
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
	=='לפני עיוור' במידות==		=='לפני עיוור' במידות==
	שמועה בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת		שמועה בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת שיכולה לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה. לעומת רי"ס, * הרב קוק בספרו "[[מוסר אביך]]", עמ' עט, אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37472&st=&pgnum=85</ref>
	~~שיכול~~ לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה.
	* הרב קוק בספרו "מוסר אביך" אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>~~מתוך ערך [[תיקון המידות]] בויקיפדיה~~</ref>.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Shyk: /* 'לפני עיוור' במידות */

2012-11-22T13:49:56Z

'לפני עיוור' במידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:49, 22 בנובמבר 2012
שורה 33:		שורה 33:
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
	=='לפני עיוור' במידות==		=='לפני עיוור' במידות==
	שמועה בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם ~~הרב~~ [[זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת		שמועה בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת
	שיכול לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה.		שיכול לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה.
	* הרב קוק בספרו "מוסר אביך" אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>מתוך ערך [[תיקון המידות]] בויקיפדיה</ref>.		* הרב קוק בספרו "מוסר אביך" אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>מתוך ערך [[תיקון המידות]] בויקיפדיה</ref>.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	<references />		<references />

Shyk ב־13:49, 22 בנובמבר 2012

2012-11-22T13:49:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:49, 22 בנובמבר 2012
שורה 32:		שורה 32:
	===נתינת מאכל למי שאינו מברך===		===נתינת מאכל למי שאינו מברך===
	*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.		*מבואר ב{{מקור\|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים קסט ב$שולחן ערוך אורח חיים קסט, ב}}שאין לתת מאכל למי שאינו מברך, משום לפני עיוור. ב{{מקור\|שות:מנחת שלמה א לה$מנחת שלמה א, לה}} מחדש שבמקרה בו הימנעות מהצעת כוס מים וכיו"ב תגרום לאורח להתרחק יותר מהתורה משום שיחשוב זאת למעשה חסר נימוס, ומבקשה ממנו לברך תתקבל בכעס ובעלבון, מותר לתת לו, כדי למונעו ממכשול באיסור גדול יותר מאכילה בלי ברכה, שהוא הכעס וההתרחקות מהתורה, וזה לא נקרא נתינת מכשול, אלא הצלה ממכשול.
			=='לפני עיוור' במידות==
			שמועה בשם [[רבי ישראל מסלנט]] שדן בשאלה האם יש לחשוש מלהכשיל אדם בהתעוררות ליבו למידה רעה. על פי השמועה, רי"ס הוכיח שאין איסור לפני עיוור במידות, מכך שיש מצוות מפני שיבה תקום, למרות שעשוייה לגרום להתפרצות של רגש גאווה אצל החכם שלכבודו כולם קמים. תשובתו של רבי ישראל מסלנט על שאלה זו היא שאין איסור לפני עיוור במידות. אמנם, בשם הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] אומרים, שדחה ראייה זו, שיתכן שכיון שמטרת הכבוד לתלמידי חכמים הוא לגרום לכך שרבים ירצו להיות תלמידי חכמים, שתהיה חכמת התורה נכבדת בעם ישראל, ממילא הנזק שיוצא מכיבוד הזולת שעשוי להיכשל בגאווה אינו דוחה את התועלת
			שיכול לצאת מזה. כיון שעניין מידות טובות נלמד ממצוות קדושים תהיו הרי שהוא תלוי בשיקול דעת לפי המקום והזמן, ולכן מותר לכבד תלמיד חכם אף שיודע שהמתכבד עשוי להיכשל בגאווה.
			* הרב קוק בספרו "מוסר אביך" אומר שהאיסור של "לפני עיוור לא תתן מכשול" תקף גם במידות, דהיינו שיש איסור לגרום לזולת שיגיע למצב שתתפרץ אצלו מידה מגונה<ref>מתוך ערך [[תיקון המידות]] בויקיפדיה</ref>.
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	<references />		<references />