https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA 2026-05-10T01:46:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=150834&oldid=prev 2021-04-14T12:41:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:41, 14 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מפנה|לחם משנה|פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]|רבי אברהם די בוטון}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-76596:rev-150834:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=76596&oldid=prev 2012-09-05T10:46:48Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>{{מפנה|לחם משנה|פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]|רבי אברהם די בוטון}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|לחם משנה|פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]|רבי אברהם די בוטון}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=74820&oldid=prev 2012-09-05T08:44:03Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:44, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|לחם משנה|פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]|רבי אברהם די בוטון}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>{{מפנה|לחם משנה|פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]|רבי אברהם די בוטון}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי [[קבלת שבת]]. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: "ושמרו בני ישראל" עד "וביום השביעי שבת וינפש". לאחר אמירת "קדיש" על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכות השבח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ושלוש האחרונות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכות ההודיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי [[קבלת שבת]]. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: "ושמרו בני ישראל" עד "וביום השביעי שבת וינפש". לאחר אמירת "קדיש" על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|ברכות השבח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ושלוש האחרונות {{מקור|ברכות ההודיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם טעה בתפילת העמידה בשבת והמשיך להתפלל כביום חול ואמר: אתה חונן וכו&#039;, כאשר נזכר, גומר את הברכה שנזכר בה ומתחיל את תפילת שבת, החל מתחילת הברכה האמצעית המתווספת בשבת. על שלוש הברכות הראשונות: &quot;מגן אברהם&quot;, &quot;אתה גבור&quot; ו&quot;אתה קדוש&quot; אינו חוזר. דין זה אמור לגבי כל תפילות השבת מלבד תפילת מוסף.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אם טעה בתפילת העמידה בשבת והמשיך להתפלל כביום חול ואמר: אתה חונן וכו&#039;, כאשר נזכר, גומר את הברכה שנזכר בה ומתחיל את תפילת שבת, החל מתחילת הברכה האמצעית המתווספת בשבת. על שלוש הברכות הראשונות: &quot;מגן אברהם&quot;, &quot;אתה גבור&quot; ו&quot;אתה קדוש&quot; אינו חוזר. דין זה אמור לגבי כל תפילות השבת מלבד תפילת מוסף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת "ויכולו". בגמרא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שבת קיט, ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מובא: "אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני אנשים". רצוי לומר את "ויכולו" ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת "ויכולו". בגמרא {{מקור|שבת קיט, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מובא: "אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני אנשים". רצוי לומר את "ויכולו" ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שסיימו הציבור את אמירת &quot;ויכולו&quot;, אומר שליח הציבור בקול רם &quot;ברכה מעין שבע&quot;. בברכה זו רמוזים בקצרה ענייניהן של שבע ברכות תפילת העמידה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שסיימו הציבור את אמירת &quot;ויכולו&quot;, אומר שליח הציבור בקול רם &quot;ברכה מעין שבע&quot;. בברכה זו רמוזים בקצרה ענייניהן של שבע ברכות תפילת העמידה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קידוש ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== קידוש ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:ערך מורחב|ערך=[[קידוש]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תבנית:ערך מורחב|ערך=[[קידוש]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו'. מדברי סופרים - לקדש על היין" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמב"ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה"קידוש" על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן", מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ". נוסח הקידוש, מלבד "בורא פרי הגפן", אינו משתנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו'. מדברי סופרים - לקדש על היין" {{מקור|רמב"ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה"קידוש" על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן", מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ". נוסח הקידוש, מלבד "בורא פרי הגפן", אינו משתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הכוס של הקידוש להכיל לפחות &quot;רביעית&quot; יין. בשעת הקידוש יש להקפיד שהכוס תהיה מלאה עד שפתה ביין. כמו כן, יש להקפיד שהכוס תהיה שלמה. לפני הקידוש מדיחים היטב את הכוס במים מבפנים ומבחוץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הכוס של הקידוש להכיל לפחות &quot;רביעית&quot; יין. בשעת הקידוש יש להקפיד שהכוס תהיה מלאה עד שפתה ביין. כמו כן, יש להקפיד שהכוס תהיה שלמה. לפני הקידוש מדיחים היטב את הכוס במים מבפנים ומבחוץ.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר מספר אנשים מסובים לסעודת שבת, נוהגים רבים שבעל הבית או אחד מהמסובים אומר בקול רם את הקידוש ומוציא את השאר ידי חובה. הטעם לכך הוא משום: &quot;ברוב עם - הדרת מלך&quot;. על המקדש לכוון בלבו להוציא את המסובים ידי חובה. הם מקשיבים לברכותיו, מכוונים בלבם לצאת ידי חובה ולאחר הברכות הם עונים &quot;אמן&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר מספר אנשים מסובים לסעודת שבת, נוהגים רבים שבעל הבית או אחד מהמסובים אומר בקול רם את הקידוש ומוציא את השאר ידי חובה. הטעם לכך הוא משום: &quot;ברוב עם - הדרת מלך&quot;. על המקדש לכוון בלבו להוציא את המסובים ידי חובה. הם מקשיבים לברכותיו, מכוונים בלבם לצאת ידי חובה ולאחר הברכות הם עונים &quot;אמן&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות "לחם משנה". "לחם משנה" - על שום מה? על שום שהוריד הקב"ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ"מונח בקופסה" ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה"קידוש", מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות "המוציא לחם מן הארץ".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות "לחם משנה". "לחם משנה" - על שום מה? על שום שהוריד הקב"ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ"מונח בקופסה" ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה"קידוש", מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות "המוציא לחם מן הארץ".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סעודת שבת ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סעודת שבת ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר מצויים כמה מסובים לסעודה, נוהגים רבים שבעל הבית מברך בקול את ברכת &quot;המוציא&quot; ומוציא את שאר המסובים ידי חובה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר מצויים כמה מסובים לסעודה, נוהגים רבים שבעל הבית מברך בקול את ברכת &quot;המוציא&quot; ומוציא את שאר המסובים ידי חובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ישעיהו נח, יג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "וקראת לשבת עונג". בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, "שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|ישעיהו נח, יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "וקראת לשבת עונג". בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, "שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בברכת המזון מוסיפים את נוסח &quot;רצה והחליצנו&quot;. כמו כן מייחדים לשבת פיסקה נוספת בברכת המזון: &quot;הרחמן הוא ינחילנו עולם שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot; - כפי גירסת בני עדות המזרח, או: &quot;הרחמן הוא ינחילנו &#039;&#039;&#039;יום&#039;&#039;&#039; שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot; - כפי גירסת בני העדה האשכנזית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בברכת המזון מוסיפים את נוסח &quot;רצה והחליצנו&quot;. כמו כן מייחדים לשבת פיסקה נוספת בברכת המזון: &quot;הרחמן הוא ינחילנו עולם שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot; - כפי גירסת בני עדות המזרח, או: &quot;הרחמן הוא ינחילנו &#039;&#039;&#039;יום&#039;&#039;&#039; שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot; - כפי גירסת בני העדה האשכנזית.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-54619:rev-74820:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=54619&oldid=prev 2012-02-01T12:38:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:38, 1 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מפנה|לחם משנה|פירוש על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]|רבי אברהם די בוטון}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קבלת שבת ותפילת ליל שבת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-34828:rev-54619:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=34828&oldid=prev 2009-10-01T13:50:06Z

<p>חלוקה אפשרית לפסקאות</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&amp;diff=34828&amp;oldid=27263">הצגת שינויים</a>

אפרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=27263&oldid=prev 2009-03-12T13:48:46Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:48, 12 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי קבלת שבת. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: "ושמרו בני ישראל" עד "וביום השביעי שבת וינפש". לאחר אמירת "קדיש" על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|ברכות השבח}} ושלוש האחרונות {{מקור|ברכות ההודיה}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי קבלת שבת. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: "ושמרו בני ישראל" עד "וביום השביעי שבת וינפש". לאחר אמירת "קדיש" על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ברכות השבח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} ושלוש האחרונות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ברכות ההודיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת "ויכולו". בגמרא {{מקור|שבת קיט, ב}} מובא: "אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני אנשים". רצוי לומר את "ויכולו" ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת "ויכולו". בגמרא {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שבת קיט, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} מובא: "אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני אנשים". רצוי לומר את "ויכולו" ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו'. מדברי סופרים - לקדש על היין" {{מקור|רמב"ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה"קידוש" על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן", מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ". נוסח הקידוש, מלבד "בורא פרי הגפן", אינו משתנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו'. מדברי סופרים - לקדש על היין" {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>רמב"ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה"קידוש" על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן", מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ". נוסח הקידוש, מלבד "בורא פרי הגפן", אינו משתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות "לחם משנה". "לחם משנה" - על שום מה? על שום שהוריד הקב"ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ"מונח בקופסה" ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה"קידוש", מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות "המוציא לחם מן הארץ".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות "לחם משנה". "לחם משנה" - על שום מה? על שום שהוריד הקב"ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ"מונח בקופסה" ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה"קידוש", מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות "המוציא לחם מן הארץ".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|ישעיהו נח, יג}}: "וקראת לשבת עונג". בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, "שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ישעיהו נח, יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "וקראת לשבת עונג". בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, "שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=24207&oldid=prev 2009-02-16T13:42:33Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי קבלת שבת. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: "ושמרו בני ישראל" עד "וביום השביעי שבת וינפש". לאחר אמירת "קדיש" על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכות השבח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ושלוש האחרונות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכות ההודיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי קבלת שבת. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: "ושמרו בני ישראל" עד "וביום השביעי שבת וינפש". לאחר אמירת "קדיש" על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|ברכות השבח}} ושלוש האחרונות {{מקור|ברכות ההודיה}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת "ויכולו". בגמרא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שבת קיט, ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מובא: "אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני אנשים". רצוי לומר את "ויכולו" ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת "ויכולו". בגמרא {{מקור|שבת קיט, ב}} מובא: "אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני אנשים". רצוי לומר את "ויכולו" ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו'. מדברי סופרים - לקדש על היין" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמב"ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה"קידוש" על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן", מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ". נוסח הקידוש, מלבד "בורא פרי הגפן", אינו משתנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: 'זכור את יום השבת לקדשו', כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו'. מדברי סופרים - לקדש על היין" {{מקור|רמב"ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה"קידוש" על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן", מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ". נוסח הקידוש, מלבד "בורא פרי הגפן", אינו משתנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות "לחם משנה". "לחם משנה" - על שום מה? על שום שהוריד הקב"ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ"מונח בקופסה" ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה"קידוש", מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות "המוציא לחם מן הארץ".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות "לחם משנה". "לחם משנה" - על שום מה? על שום שהוריד הקב"ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ"מונח בקופסה" ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה"קידוש", מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות "המוציא לחם מן הארץ".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ישעיהו נח, יג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "וקראת לשבת עונג". בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, "שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|ישעיהו נח, יג}}: "וקראת לשבת עונג". בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, "שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=15893&oldid=prev 2008-12-11T15:09:51Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:09, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=11821&oldid=prev 2008-12-08T14:10:09Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>את תפילות ליל שבת פותחים באמירת פרקי קבלת שבת. לאחר קבלת שבת מתפללים תפילת ערבית של ליל שבת. סיומה של ברכת השכיבנו, שונה בשבת מביום חול, כמובא בסידורים. בני עדות המזרח, וכן בני העדה האשכנזית המתפללים על פי נוסח ספרד, מוסיפים לאחר השכיבנו את הפסוקים: &quot;ושמרו בני ישראל&quot; עד &quot;וביום השביעי שבת וינפש&quot;. לאחר אמירת &quot;קדיש&quot; על ידי החזן, מתפללים את תפילת העמידה, המורכבת משבע ברכות בלבד, במקום תשע עשרה הברכות המרכיבות את תפילת העמידה של חול. שלוש הברכות הראשונות {{מקור|(ברכות השבח)}} ושלוש האחרונות {{מקור|(ברכות ההודיה)}} זהות עם אלה של ימי החול, וביניהן ברכה אחת הכוללת את עניני השבת ובקשות המתאימות ליום קדוש זה. נוסח הברכה האמצעית שונה בכל אחת מתפילות השבת.<br /> <br /> <br /> <br /> אם טעה בתפילת העמידה בשבת והמשיך להתפלל כביום חול ואמר: אתה חונן וכו&#039;, כאשר נזכר, גומר את הברכה שנזכר בה ומתחיל את תפילת שבת, החל מתחילת הברכה האמצעית המתווספת בשבת. על שלוש הברכות הראשונות: &quot;מגן אברהם&quot;, &quot;אתה גבור&quot; ו&quot;אתה קדוש&quot; אינו חוזר. דין זה אמור לגבי כל תפילות השבת מלבד תפילת מוסף.<br /> <br /> <br /> <br /> לאחר תפילת העמידה אומרים את פרשת &quot;ויכולו&quot;. בגמרא {{מקור|(שבת קיט, ב)}} מובא: &quot;אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב&quot;ה במעשה בראשית&quot;. את פרשת ויכולו אומרים בעמידה. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב&quot;ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: &quot;ועמדו שני אנשים&quot;. רצוי לומר את &quot;ויכולו&quot; ביחד עם הציבור, ולפחות יאמרו אותו שניים יחד.<br /> <br /> <br /> <br /> לאחר שסיימו הציבור את אמירת &quot;ויכולו&quot;, אומר שליח הציבור בקול רם &quot;ברכה מעין שבע&quot;. בברכה זו רמוזים בקצרה ענייניהן של שבע ברכות תפילת העמידה.<br /> <br /> <br /> <br /> כאשר חוזרים הביתה, לאחר תפילת ערבית, נהוג לפתוח בפיוט: &quot;שלום עליכם מלאכי השרת&quot;. פיוט זה מבוסס על מאמר חז&quot;ל, לפיו מלווים שני מלאכים כל אדם החוזר בליל שבת מבית הכנסת לביתו: האחד - מלאך טוב, והאחד - מלאך רע. כאשר מוצאים השניים בית ערוך ומוכן לכבוד שבת המלכה, מאחל המלאך הטוב: &quot;הלוואי ולשבת הבאה כך&quot;, והמלאך הרע עונה בעל כורחו &quot;אמן&quot;. אם, חלילה, המצב הפוך ואין קדושת שבת נסוכה על הבית היהודי, מאחל המלאך הרע: &quot;הלוואי ולשבת הבאה כך&quot;, והמלאך הטוב עונה בעל כורחו &quot;אמן&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> לאחר מכן אומרים את פרק ל&quot;א בספר משלי: &quot;אשת חיל מי ימצא&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> יש הנוהגים לברך בליל שבת את הבנים והבנות בנוסח: &quot;ישימך אלקים כאפרים וכמנשה&quot; - לבן, או &quot;ישימך אלקים כשרה, רבקה, רחל ולאה&quot; - לבת. לאחר מכן אומרים את פסוקי ברכת כהנים: &quot;יברכך ה&#039; וישמרך. יאר ה&#039; פניו אליך ויחנך. ישא ה&#039; פניו אליך וישם לך שלום&quot;. בקהילות מסויימות נהוגה ברכת הבנים לפני הקידוש ובקהילות אחרות - לאחר הקידוש.<br /> <br /> <br /> <br /> &quot;מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר: &#039;זכור את יום השבת לקדשו&#039;, כלומר, זכרהו זכירת שבח וקידוש וכו&#039;. מדברי סופרים - לקדש על היין&quot; {{מקור|(רמב&quot;ם הלכות שבת פרק כט, הלכות א - ו)}}. אסור לטעום מאומה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש. כאמור, את הקידוש עורכים על כוס יין. רק במקרה שאין ידינו משגת יין, או שנאסרה עלינו שתיית יין מטעמים רפואיים וכדומה, מותר לערוך את ה&quot;קידוש&quot; על הפת. במקרה זה, נוטלים ידיים לסעודה לפני הקידוש ובמקום ברכת &quot;בורא פרי הגפן&quot;, מברכים את ברכת &quot;המוציא לחם מן הארץ&quot;. נוסח הקידוש, מלבד &quot;בורא פרי הגפן&quot;, אינו משתנה.<br /> <br /> <br /> <br /> על הכוס של הקידוש להכיל לפחות &quot;רביעית&quot; יין. בשעת הקידוש יש להקפיד שהכוס תהיה מלאה עד שפתה ביין. כמו כן, יש להקפיד שהכוס תהיה שלמה. לפני הקידוש מדיחים היטב את הכוס במים מבפנים ומבחוץ.<br /> <br /> <br /> <br /> כאשר מספר אנשים מסובים לסעודת שבת, נוהגים רבים שבעל הבית או אחד מהמסובים אומר בקול רם את הקידוש ומוציא את השאר ידי חובה. הטעם לכך הוא משום: &quot;ברוב עם - הדרת מלך&quot;. על המקדש לכוון בלבו להוציא את המסובים ידי חובה. הם מקשיבים לברכותיו, מכוונים בלבם לצאת ידי חובה ולאחר הברכות הם עונים &quot;אמן&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> בעת אמירת הקידוש מונחות על שולחן השבת שתי חלות מכוסות. שתי חלות אלו נקראות &quot;לחם משנה&quot;. &quot;לחם משנה&quot; - על שום מה? על שום שהוריד הקב&quot;ה במדבר, לכבוד שבת, שני עומרים מן לנפש. ומדוע נוהגים לכסותן? היות שהמן היה כ&quot;מונח בקופסה&quot; ומוגן מלמעלה ומלמטה בטל השמים, משום כך מניחים אנו את לחם המשנה כשמפת השולחן תחתיהן וכיסוי החלות מעליהן. סיבה נוספת: לפי שחייבים לברך תחילה על העשוי מחיטה ורק אחר כך - על פרי הגפן {{מקור|(משום שבפסוק, המונה את שבעת המינים, מוזכרת החיטה לפני הגפן)}}. אך מאחר ואסור לפתוח בסעודה ולטעום טעימה כל שהיא לפני ה&quot;קידוש&quot;, מכסים את החלות, כדי שלא לביישן, כאילו אינן נמצאות על השולחן, ומברכים על הגפן, באמירת הקידוש, קודם שנברך על החלות &quot;המוציא לחם מן הארץ&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> &quot;אין קידוש אלא במקום סעודה&quot;, כלומר, שיש לסעוד מיד לאחר הקידוש, במקום שבו קידשו על היין. נוטלים את הידיים לסעודה, מברכים את ברכת &quot;על נטילת ידיים&quot;, מנגבים את הידיים ולאחר מכן מברכים את ברכת &quot;המוציא&quot; על &quot;לחם משנה&quot;. בשעת ברכת &quot;המוציא&quot;, אוחז המברך את שני הככרות בידו. רבים נוהגים שהמברך שם בשעת הברכה ככר אחד על הככר השני. לאחר סיום הברכה בוצע המברך בליל שבת את הככר התחתון. המברך מניח את הככר התחתון, שעליו בוצעים, קרוב יותר מאשר הככר העליון. אין לחתוך את ככרות ה&quot;לחם משנה&quot; עד לאחר ברכת המוציא. נוהגים לסמן בסכין על הפת לפני הברכה את המקום שבו יחתכו את הפת.<br /> <br /> <br /> <br /> כאשר מצויים כמה מסובים לסעודה, נוהגים רבים שבעל הבית מברך בקול את ברכת &quot;המוציא&quot; ומוציא את שאר המסובים ידי חובה.<br /> <br /> <br /> <br /> מצוה לענג את השבת במאכלים ובמשקאות ערבים, שנאמר {{מקור|(ישעיהו נח, יג)}}: &quot;וקראת לשבת עונג&quot;. בגמרא מבואר, כי כל מזונותיו של האדם קצובים הם מראש השנה ועד יום הכיפורים, להוציא את הוצאות הממון המיועדות לשבתות ולימים טובים והוצאות כספיות לתלמוד תורה לבנים, &quot;שאם פחת - פוחתין לו ואם הוסיף - מוסיפין לו&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> בברכת המזון מוסיפים את נוסח &quot;רצה והחליצנו&quot;. כמו כן מייחדים לשבת פיסקה נוספת בברכת המזון: &quot;הרחמן הוא ינחילנו עולם שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot; - כפי גירסת בני עדות המזרח, או: &quot;הרחמן הוא ינחילנו &#039;&#039;&#039;יום&#039;&#039;&#039; שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים&quot; - כפי גירסת בני העדה האשכנזית.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת