https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94 2026-05-21T12:22:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=76599&oldid=prev 2012-09-05T10:46:52Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה|כן}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|ויקרא כג, לב|כן}}: &quot;מערב עד ערב תשבתו שבתכם&quot;. וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|בראשית א, ה|כן}}: &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד&quot;.מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|נחמיה ד, טו - טז|כן}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: &quot;ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה&quot;. ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב &quot;לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים&quot;.אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא &quot;בין השמשות&quot;&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה|כן}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|ויקרא כג, לב|כן}}: &quot;מערב עד ערב תשבתו שבתכם&quot;. וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|בראשית א, ה|כן}}: &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד&quot;.מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|נחמיה ד, טו - טז|כן}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: &quot;ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה&quot;. ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב &quot;לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים&quot;.אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא &quot;בין השמשות&quot;&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74823:rev-76599:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=74823&oldid=prev 2012-09-05T08:44:09Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:44, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא כג, לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בראשית א, ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נחמיה ד, טו - טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|ויקרא כג, לב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|בראשית א, ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|נחמיה ד, טו - טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=66834&oldid=prev 2012-08-27T06:20:11Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%97_%D7%91%D7%95%D7%98" title="מיוחד:תרומות/יוסף שמח בוט">יוסף שמח בוט</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%97_%D7%91%D7%95%D7%98" title="שיחת משתמש:יוסף שמח בוט">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%92%D7%9C_%D7%A0%22%D7%99" title="משתמש:אריאל ביגל נ&quot;י">אריאל ביגל נ&quot;י</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:20, 27 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◊ </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מילון הראי"ה:עת|עת</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהטבעים [[מילון הראי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:החמריים</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החמריים]] מתגברים בעולם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עת [[מילון הראי"</del>ה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאור|שאור]] [[מילון הראי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:הנשמה|הנשמה]] [[מילון הראי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:האצילי</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצילי]] נדעך מעט</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני [[מילון הראי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:הגסות|הגסות]] הפרושה על האדם ועל החי [ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר א קכב]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לילה (מלאך)</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◊ עוה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או עת חשכת אור החכמה [פנק' ג כו]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בראשית א</ins>, ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)}}</ins>: "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויהי ערב ויהי בקר יום אחד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה</ins>". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא לבינוניים"</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת </ins>הלילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. </ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו</ins>].<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין השמשות</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי </ins>יום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ושלאחריו - וודאי לילה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◊ ''' מתיחד </del>הלילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' - בבדידותו האישית המיוחדת </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל אחד ואחד </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ר א קעב</del>].</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע [[מילון הראי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:</del>יום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|יום]]</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מילון הראי"ה</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסוקים ובטויי חזל|לי</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זמני היום]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</ins>]]</div></td></tr> </table>

יוסף שמח https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=65167&oldid=prev 2012-08-26T11:29:35Z

<p>הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:29, 26 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פירוש נוסף</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לילה (מלאך)</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◊ [[מילון הראי"ה:עת</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עת]] שהטבעים </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מילון הראי"ה:החמריים|החמריים</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתגברים בעולם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עת [[מילון הראי"ה:שאור</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאור]] [[מילון הראי"ה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנשמה|הנשמה]] [[מילון הראי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:האצילי</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצילי]] נדעך מעט</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני [[מילון הראי"</ins>ה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגסות</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגסות]] הפרושה על האדם ועל החי [ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר א קכב]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ויקרא כג, לב)}}</del>: "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(בראשית א</del>, ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)}}</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.. והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ומבואר כי צאת הכוכבים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת </del>הלילה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו</del>].<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין השמשות</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי </del>יום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ושלאחריו - וודאי לילה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◊ עוה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או עת חשכת אור החכמה [פנק' ג כו]</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◊ ''' מתיחד </ins>הלילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' - בבדידותו האישית המיוחדת </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל אחד ואחד </ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ר א קעב</ins>].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע [[מילון הראי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה:יום|</ins>יום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מילון הראי"ה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסוקים ובטויי חזל|לי</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זמני היום]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62627:rev-65167:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=62627&oldid=prev 2012-08-15T08:10:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:10, 15 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:זמני היום]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=57637&oldid=prev 2012-04-16T06:32:49Z

<p>ביטול גרסה 57636 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Light" title="מיוחד:תרומות/Light">Light</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Light" title="שיחת משתמש:Light">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:32, 16 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלילה הוא </del>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עמוד השחר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>{{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table>

Light https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=57636&oldid=prev 2012-04-16T06:32:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:32, 16 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלילה הוא </ins>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>עמוד השחר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>{{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table>

Light https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=50339&oldid=prev 2011-10-04T10:13:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 4 באוקטובר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פירוש נוסף|נוכחי=זמן שאין השמש זורחת בו|אחר=שם מלאך|עע=[[לילה (מלאך)]]}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: &quot;מערב עד ערב תשבתו שבתכם&quot;. וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד&quot;.מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: &quot;ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה&quot;. ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב &quot;לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים&quot;.אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא &quot;בין השמשות&quot;&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|(ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה)}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|(ויקרא כג, לב)}}: &quot;מערב עד ערב תשבתו שבתכם&quot;. וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|(בראשית א, ה)}}: &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד&quot;.מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|(נחמיה ד, טו - טז)}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: &quot;ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה&quot;. ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב &quot;לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים&quot;.אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא &quot;בין השמשות&quot;&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

רצוא ושוב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=27266&oldid=prev 2009-03-12T13:49:05Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:49, 12 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|ויקרא כג, לב}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|בראשית א, ה}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|נחמיה ד, טו - טז}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ויקרא כג, לב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בראשית א, ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נחמיה ד, טו - טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=24210&oldid=prev 2009-02-16T13:43:49Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:43, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא כג, לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בראשית א, ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נחמיה ד, טו - טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק הזמן מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר {{מקור|ולגבי דינים מסויימים - עד נץ החמה}}.לגבי מצוות התורה מתחילה היממה מתחילת הלילה ונגמרת בסוף היום, עם תחילת הלילה הבא, כמו שנאמר לגבי יום הכיפורים {{מקור|ויקרא כג, לב}}: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". וכן מצינו בבריאת העולם שהערב קודם לבוקר, שנאמר {{מקור|בראשית א, ה}}: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".מתוך דברי נחמיה בן חכליה {{מקור|נחמיה ד, טו - טז}} עולה, כי הלילה מתחיל מצאת הכוכבים: "ואנחנו עושים במלאכה, וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים... והיו לנו הלילה משמר והיום למלאכה". ומבואר כי צאת הכוכבים, זמן הפסקתם ממלאכה, הוא תחילת הלילה המיועד למשמר. וקיבלו חכמים שצאת הכוכבים הנזכר בכתוב "לא לכוכבים גדולים הנראים ביום ולא לכוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא לבינוניים".אמנם כבר בימי התנאים נסתפקו בזמן המדוקדק של תחילת הלילה, כי גם בין הכוכבים המוגדרים כבינוניים יש בעלי גדלים שונים, ולא נתברר לחכמים אלו הם הכוכבים הבינוניים שלהם התכוון הכתוב. על כן קבעו, כי פרק הזמן שמרגע שקיעת השמש, כלומר, מרגע העלם עיגול השמש תחת האופק, כשמופיעים הכוכבים הבינוניים הראשונים, עד סוף שיעור זמן של הילוך שלושה רבעי מיל&lt;ref&gt;. בשיעור זמן הילוך מיל ישנן שיטות שונות. יש אומרים: שמונה עשרה דקות, יש אומרים: עשרים ושתים וחצי דקות ויש אומרים: עשרים וארבע דקות. [שיעור זה מתאים רק לאופק (רוחב גאוגרפי) ארץ ישראל ובבל, אבל צפונה מכאן מתארך זמן בין השמשות, ודרומה עד קו המשווה - מתקצר, וגם במקומות שהוא מתאים - מתאים רק בימים הבינוניים באביב ובסתו].&lt;/ref&gt;, שהוא זמן הופעת הכוכבים הבינוניים האחרונים, הינו ספק לילה; כי במשך פרק זמן זה יוצאים כל הכוכבים הבינוניים, בתחילה הגדולים שבהם ואחר כך הקטנים יותר, בהדרגה. לגבי כל רגע ורגע שבפרק זמן זה יש להסתפק שמא הוא זמן צאת הכוכבים שבו מתחיל הלילה. פרק זמן זה נקרא "בין השמשות"&lt;ref&gt;. יש מן הראשונים שסוברים שבין השמשות מתחיל כשיעור הילוך שלושה רבעי מיל לפני שקיעת השמש, וכן יש ראשונים שסוברים, כי בין השמשות מתחיל הרבה אחר השקיעה, ונגמר אחר שיעור הילוך ארבעה מיל לאחר השקיעה.&lt;/ref&gt;, הזמן שלפניו - וודאי יום, ושלאחריו - וודאי לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot