לידה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: אין צורך בעוד קישורים

2023-07-11T16:51:28Z

אין צורך בעוד קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:51, 11 ביולי 2023
שורה 347:		שורה 347:

	'''קמיעות''' אין למחות באילו שתולים לוחות וקמיעות בחדר היולדת, ובהם השבעות שונות, שאף מי שאינו מאמין בזה וכיוצא בזה, מכל מקום יכול הקמיע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו ולהירפא על ידו, ועל כן אין בזה משום דרכי האמורי<ref>שו"ת מלמד להועיל חיו"ד סי' סד. וראה בס' אוצר הברית ח"א סופ"ב, צורה ונוסח שמירה.</ref>, ואדרבה יש בזה תועלת הן ליולדת והן לוולד מיד לאחר לידתו, ויש לעודד לעשות כן, ואף להשתדל לקבל רשות מהנהלת בתי החולים לתלות את הקמיעות המקובלות בחדר היולדת ובחדר הוולד<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' ט.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לתלות שום שמירות עם שמות קדושים בבית היולדת, משום שעל פי רוב המקום שהיא נמצאת בו אינו נקי<ref>מנהגי החת"ס החדש פי"ג אות ט.</ref>.		'''קמיעות''' אין למחות באילו שתולים לוחות וקמיעות בחדר היולדת, ובהם השבעות שונות, שאף מי שאינו מאמין בזה וכיוצא בזה, מכל מקום יכול הקמיע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו ולהירפא על ידו, ועל כן אין בזה משום דרכי האמורי<ref>שו"ת מלמד להועיל חיו"ד סי' סד. וראה בס' אוצר הברית ח"א סופ"ב, צורה ונוסח שמירה.</ref>, ואדרבה יש בזה תועלת הן ליולדת והן לוולד מיד לאחר לידתו, ויש לעודד לעשות כן, ואף להשתדל לקבל רשות מהנהלת בתי החולים לתלות את הקמיעות המקובלות בחדר היולדת ובחדר הוולד<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' ט.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לתלות שום שמירות עם שמות קדושים בבית היולדת, משום שעל פי רוב המקום שהיא נמצאת בו אינו נקי<ref>מנהגי החת"ס החדש פי"ג אות ט.</ref>.

	'''סגולות''' נושא הכאבים והקושי בלידה העסיקו רבות את הספרות התורנית, שהביאה לכך הרבה "סגולות" לנושא<ref>[https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%94/ משיב כהלכה]</ref>.

	'''ספר-תורה''' מותר להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד, ולקרות עליה פסוקים<ref>פת"ש יו"ד סי' קעט סק"ו, בשם באר שבע.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר רק להביא את ספר תורה עד לפתח חדר היולדת, אבל אין לזלזל בספר התורה כסגולה<ref>שו"ת חינוך ב"י סי' עא. וראה בס' ברית אבות קונט' מפתח של חיה אות ט; אוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא הע' ו - בעניין הנחת ספרי קודש על מיטת היולדת. וראה באוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא, רשימה של סגולות שונות ליולדת המקשה ללדת, כגון לומר מזמורי תהלים מסויימים; להניח תחת ראש היולדת ספר נועם אלימלך, ובפרט דפוס ראשון; לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ועוד.</ref>.		'''ספר-תורה''' מותר להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד, ולקרות עליה פסוקים<ref>פת"ש יו"ד סי' קעט סק"ו, בשם באר שבע.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר רק להביא את ספר תורה עד לפתח חדר היולדת, אבל אין לזלזל בספר התורה כסגולה<ref>שו"ת חינוך ב"י סי' עא. וראה בס' ברית אבות קונט' מפתח של חיה אות ט; אוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא הע' ו - בעניין הנחת ספרי קודש על מיטת היולדת. וראה באוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא, רשימה של סגולות שונות ליולדת המקשה ללדת, כגון לומר מזמורי תהלים מסויימים; להניח תחת ראש היולדת ספר נועם אלימלך, ובפרט דפוס ראשון; לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ועוד.</ref>.

מור ברק: /* סכנת היולדת */

2023-07-11T11:36:50Z

סכנת היולדת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:36, 11 ביולי 2023
שורה 348:		שורה 348:
	'''קמיעות''' אין למחות באילו שתולים לוחות וקמיעות בחדר היולדת, ובהם השבעות שונות, שאף מי שאינו מאמין בזה וכיוצא בזה, מכל מקום יכול הקמיע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו ולהירפא על ידו, ועל כן אין בזה משום דרכי האמורי<ref>שו"ת מלמד להועיל חיו"ד סי' סד. וראה בס' אוצר הברית ח"א סופ"ב, צורה ונוסח שמירה.</ref>, ואדרבה יש בזה תועלת הן ליולדת והן לוולד מיד לאחר לידתו, ויש לעודד לעשות כן, ואף להשתדל לקבל רשות מהנהלת בתי החולים לתלות את הקמיעות המקובלות בחדר היולדת ובחדר הוולד<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' ט.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לתלות שום שמירות עם שמות קדושים בבית היולדת, משום שעל פי רוב המקום שהיא נמצאת בו אינו נקי<ref>מנהגי החת"ס החדש פי"ג אות ט.</ref>.		'''קמיעות''' אין למחות באילו שתולים לוחות וקמיעות בחדר היולדת, ובהם השבעות שונות, שאף מי שאינו מאמין בזה וכיוצא בזה, מכל מקום יכול הקמיע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו ולהירפא על ידו, ועל כן אין בזה משום דרכי האמורי<ref>שו"ת מלמד להועיל חיו"ד סי' סד. וראה בס' אוצר הברית ח"א סופ"ב, צורה ונוסח שמירה.</ref>, ואדרבה יש בזה תועלת הן ליולדת והן לוולד מיד לאחר לידתו, ויש לעודד לעשות כן, ואף להשתדל לקבל רשות מהנהלת בתי החולים לתלות את הקמיעות המקובלות בחדר היולדת ובחדר הוולד<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' ט.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לתלות שום שמירות עם שמות קדושים בבית היולדת, משום שעל פי רוב המקום שהיא נמצאת בו אינו נקי<ref>מנהגי החת"ס החדש פי"ג אות ט.</ref>.

	'''סגולות''' נושא הכאבים והקושי בלידה העסיקו רבות את הספרות התורנית, שהביאה לך הרבה "סגולות" לנושא<ref>[https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%94/ משיב כהלכה]</ref>.		'''סגולות''' נושא הכאבים והקושי בלידה העסיקו רבות את הספרות התורנית, שהביאה לכך הרבה "סגולות" לנושא<ref>[https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%94/ משיב כהלכה]</ref>.

	'''ספר-תורה''' מותר להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד, ולקרות עליה פסוקים<ref>פת"ש יו"ד סי' קעט סק"ו, בשם באר שבע.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר רק להביא את ספר תורה עד לפתח חדר היולדת, אבל אין לזלזל בספר התורה כסגולה<ref>שו"ת חינוך ב"י סי' עא. וראה בס' ברית אבות קונט' מפתח של חיה אות ט; אוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא הע' ו - בעניין הנחת ספרי קודש על מיטת היולדת. וראה באוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא, רשימה של סגולות שונות ליולדת המקשה ללדת, כגון לומר מזמורי תהלים מסויימים; להניח תחת ראש היולדת ספר נועם אלימלך, ובפרט דפוס ראשון; לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ועוד.</ref>.		'''ספר-תורה''' מותר להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד, ולקרות עליה פסוקים<ref>פת"ש יו"ד סי' קעט סק"ו, בשם באר שבע.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר רק להביא את ספר תורה עד לפתח חדר היולדת, אבל אין לזלזל בספר התורה כסגולה<ref>שו"ת חינוך ב"י סי' עא. וראה בס' ברית אבות קונט' מפתח של חיה אות ט; אוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא הע' ו - בעניין הנחת ספרי קודש על מיטת היולדת. וראה באוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא, רשימה של סגולות שונות ליולדת המקשה ללדת, כגון לומר מזמורי תהלים מסויימים; להניח תחת ראש היולדת ספר נועם אלימלך, ובפרט דפוס ראשון; לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ועוד.</ref>.

מור ברק: /* סכנת היולדת */

2023-07-11T11:33:06Z

סכנת היולדת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:33, 11 ביולי 2023
שורה 347:		שורה 347:

	'''קמיעות''' אין למחות באילו שתולים לוחות וקמיעות בחדר היולדת, ובהם השבעות שונות, שאף מי שאינו מאמין בזה וכיוצא בזה, מכל מקום יכול הקמיע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו ולהירפא על ידו, ועל כן אין בזה משום דרכי האמורי<ref>שו"ת מלמד להועיל חיו"ד סי' סד. וראה בס' אוצר הברית ח"א סופ"ב, צורה ונוסח שמירה.</ref>, ואדרבה יש בזה תועלת הן ליולדת והן לוולד מיד לאחר לידתו, ויש לעודד לעשות כן, ואף להשתדל לקבל רשות מהנהלת בתי החולים לתלות את הקמיעות המקובלות בחדר היולדת ובחדר הוולד<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' ט.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לתלות שום שמירות עם שמות קדושים בבית היולדת, משום שעל פי רוב המקום שהיא נמצאת בו אינו נקי<ref>מנהגי החת"ס החדש פי"ג אות ט.</ref>.		'''קמיעות''' אין למחות באילו שתולים לוחות וקמיעות בחדר היולדת, ובהם השבעות שונות, שאף מי שאינו מאמין בזה וכיוצא בזה, מכל מקום יכול הקמיע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו ולהירפא על ידו, ועל כן אין בזה משום דרכי האמורי<ref>שו"ת מלמד להועיל חיו"ד סי' סד. וראה בס' אוצר הברית ח"א סופ"ב, צורה ונוסח שמירה.</ref>, ואדרבה יש בזה תועלת הן ליולדת והן לוולד מיד לאחר לידתו, ויש לעודד לעשות כן, ואף להשתדל לקבל רשות מהנהלת בתי החולים לתלות את הקמיעות המקובלות בחדר היולדת ובחדר הוולד<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' ט.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לתלות שום שמירות עם שמות קדושים בבית היולדת, משום שעל פי רוב המקום שהיא נמצאת בו אינו נקי<ref>מנהגי החת"ס החדש פי"ג אות ט.</ref>.

			'''סגולות''' נושא הכאבים והקושי בלידה העסיקו רבות את הספרות התורנית, שהביאה לך הרבה "סגולות" לנושא<ref>[https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/%d7%a1%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%94/ משיב כהלכה]</ref>.

	'''ספר-תורה''' מותר להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד, ולקרות עליה פסוקים<ref>פת"ש יו"ד סי' קעט סק"ו, בשם באר שבע.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר רק להביא את ספר תורה עד לפתח חדר היולדת, אבל אין לזלזל בספר התורה כסגולה<ref>שו"ת חינוך ב"י סי' עא. וראה בס' ברית אבות קונט' מפתח של חיה אות ט; אוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא הע' ו - בעניין הנחת ספרי קודש על מיטת היולדת. וראה באוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא, רשימה של סגולות שונות ליולדת המקשה ללדת, כגון לומר מזמורי תהלים מסויימים; להניח תחת ראש היולדת ספר נועם אלימלך, ובפרט דפוס ראשון; לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ועוד.</ref>.		'''ספר-תורה''' מותר להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד, ולקרות עליה פסוקים<ref>פת"ש יו"ד סי' קעט סק"ו, בשם באר שבע.</ref>; ויש מי שכתב, שמותר רק להביא את ספר תורה עד לפתח חדר היולדת, אבל אין לזלזל בספר התורה כסגולה<ref>שו"ת חינוך ב"י סי' עא. וראה בס' ברית אבות קונט' מפתח של חיה אות ט; אוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא הע' ו - בעניין הנחת ספרי קודש על מיטת היולדת. וראה באוצר הברית ח"א פ"ב סי' יא, רשימה של סגולות שונות ליולדת המקשה ללדת, כגון לומר מזמורי תהלים מסויימים; להניח תחת ראש היולדת ספר נועם אלימלך, ובפרט דפוס ראשון; לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ועוד.</ref>.

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:32:05Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:32, 2 ביולי 2013
שורה 658:		שורה 658:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:00:40Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].		'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].

	== כינויים נוספים ללידה ==		== כינויים נוספים ללידה ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:34:16Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:34, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].		'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].

	== כינויים נוספים ללידה ==		== כינויים נוספים ללידה ==
	בלשון המקרא נקראת הלידה גם בשם הפעולה 'לחולל'<ref>"ואל שרה תחוללכם' {{מקור\|(ישעיה נא, ב)}}; 'כי חלה גם ילדה' {{מקור\|(ישעיה סו, ח)}}; 'ותחולל ארץ ותבל' {{מקור\|(תהלים צ ב)}}.</ref>, והוא מלשון חיל ו[[פחד]]<ref>כלשון המקרא 'חִיל כיולדה' {{מקור\|(ירמיה ו, כד)}}.</ref>, או מלשון חול, שכוונתו להסתובב כב[[מחול]]<ref>ראה - Preuss J, ''Biblical and Talmudic Medicine'', trans. F. Rosner, p. 394.</ref>.		בלשון המקרא נקראת הלידה גם בשם הפעולה 'לחולל'<ref>"ואל שרה תחוללכם' {{מקור\|ישעיה נא, ב\|כן}}; 'כי חלה גם ילדה' {{מקור\|ישעיה סו, ח\|כן}}; 'ותחולל ארץ ותבל' {{מקור\|תהלים צ ב\|כן}}.</ref>, והוא מלשון חיל ו[[פחד]]<ref>כלשון המקרא 'חִיל כיולדה' {{מקור\|ירמיה ו, כד\|כן}}.</ref>, או מלשון חול, שכוונתו להסתובב כב[[מחול]]<ref>ראה - Preuss J, ''Biblical and Talmudic Medicine'', trans. F. Rosner, p. 394.</ref>.

	ומצינו במקרא שלידה נקראת הוצאה מ[[בטן]], כגון 'טרם יצאתי מבטן אמי' {{מקור\|(איוב א, כא)}}; 'כאשר יצא מבטן אמו' {{מקור\|(קהלת ה, יד)}}.		ומצינו במקרא שלידה נקראת הוצאה מ[[בטן]], כגון 'טרם יצאתי מבטן אמי' {{מקור\|איוב א, כא\|כן}}; 'כאשר יצא מבטן אמו' {{מקור\|קהלת ה, יד\|כן}}.

	באופן מושאל משמש המושג לידה לבריאת הארץ וההרים<ref><makor>תהלים צ ב.</makor></ref>; ליצירת אגלי טל, קרח, כפור שמים, וגשמים<ref>איוב לח כח-כט; <makor>בבלי תענית ח ב.</makor></ref>; ליצרים ומחשבות רעות<ref><makor>איוב טו לה; תהלים ז</makor> טו. וראה בבראשית רבה יב ו - מספר דברים שיש להם תולדות, כגון שמים וארץ, הרים, מטר, טל. וראה עוד רמב"ן עה"ת <makor>בראשית כ יח.</makor></ref>; ולגידול וחינוך ילדים<ref>מלבי"ם בראשית ג טז.</ref>. יש שלשון לידה משמש לעשיית צרכים לאחר עצירות<ref>ראה <makor>רש"י בראשית כ יד.</makor> וראה א"ע ורמב"ן שם.</ref>.		באופן מושאל משמש המושג לידה לבריאת הארץ וההרים<ref><makor>תהלים צ ב.</makor></ref>; ליצירת אגלי טל, קרח, כפור שמים, וגשמים<ref>איוב לח כח-כט; <makor>בבלי תענית ח ב.</makor></ref>; ליצרים ומחשבות רעות<ref><makor>איוב טו לה; תהלים ז</makor> טו. וראה בבראשית רבה יב ו - מספר דברים שיש להם תולדות, כגון שמים וארץ, הרים, מטר, טל. וראה עוד רמב"ן עה"ת <makor>בראשית כ יח.</makor></ref>; ולגידול וחינוך ילדים<ref>מלבי"ם בראשית ג טז.</ref>. יש שלשון לידה משמש לעשיית צרכים לאחר עצירות<ref>ראה <makor>רש"י בראשית כ יד.</makor> וראה א"ע ורמב"ן שם.</ref>.
שורה 627:		שורה 627:
	'''[[גר\|גיורת]]''' - [[גוי\|גויה]] שנתגיירה לאחר הלידה, איננה חייבת בקרבן יולדת {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:חולין קלד א$חולין קלד.}} {{מקור\|רמב"ם מחוסרי כפרה א יא$רמב"ם פ"א מהל' מחוסרי כפרה הי"א}}{{מקור\|)}}.		'''[[גר\|גיורת]]''' - [[גוי\|גויה]] שנתגיירה לאחר הלידה, איננה חייבת בקרבן יולדת {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:חולין קלד א$חולין קלד.}} {{מקור\|רמב"ם מחוסרי כפרה א יא$רמב"ם פ"א מהל' מחוסרי כפרה הי"א}}{{מקור\|)}}.

	'''[[חרש\|חרשת]]/[[שוטה]]''' - יולדת שהיא חרשת או שוטה, ואין לה בעל, פטורה מקרבן לידה {{מקור\|(מנ"ח מ' קסח)}}.		'''[[חרש\|חרשת]]/[[שוטה]]''' - יולדת שהיא חרשת או שוטה, ואין לה בעל, פטורה מקרבן לידה {{מקור\|מנ"ח מ' קסח\|כן}}.

	'''דרגת הטומאה''' - היולדת עצמה הרי היא [[אב הטומאה]] מן התורה, וכן דמה, רוקה, מימי רגליה [[מרכב\|מרכבה]], ו[[מושב\|מושבה]] {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב א א$רמב"ם ריש הל' מטמאי משכב ומושב\|כן}}.		'''דרגת הטומאה''' - היולדת עצמה הרי היא [[אב הטומאה]] מן התורה, וכן דמה, רוקה, מימי רגליה [[מרכב\|מרכבה]], ו[[מושב\|מושבה]] {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב א א$רמב"ם ריש הל' מטמאי משכב ומושב\|כן}}.

	'''טומאת וולד ובועל''' - הבא על היולדת טמא כמותה {{מקור\|(תו"כ ויקרא יב ב;}} {{מקור\|בבלי:נדה לה ב$נדה לה:}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב ג א$רמב"ם ר"פ ג מהל' מטמאי משכב ומושב}}{{מקור\|)}}, אבל הוולד אינו טמא {{מקור\|(תו"כ ויקרא יב, ב)}}.		'''טומאת וולד ובועל''' - הבא על היולדת טמא כמותה {{מקור\|(תו"כ ויקרא יב ב;}} {{מקור\|בבלי:נדה לה ב$נדה לה:}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב ג א$רמב"ם ר"פ ג מהל' מטמאי משכב ומושב}}{{מקור\|)}}, אבל הוולד אינו טמא {{מקור\|תו"כ ויקרא יב, ב\|כן}}.

	'''[[בית המקדש]]''' - יולדת שנכנסה ל[[הר הבית]], עוברת ב[[לא תעשה]] ו[[מלקות\|לוקה]] {{מקור\|בבלי:פסחים סז א$פסחים סז.}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם ביאת מקדש ג ח$רמב"ם פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"ח}}{{מקור\|. וראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך יד, עמ' תרלט, הע' 182-181, אם לוקה ארבעים או שמונים.)}}.		'''[[בית המקדש]]''' - יולדת שנכנסה ל[[הר הבית]], עוברת ב[[לא תעשה]] ו[[מלקות\|לוקה]] {{מקור\|בבלי:פסחים סז א$פסחים סז.}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם ביאת מקדש ג ח$רמב"ם פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"ח}}{{מקור\|. וראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך יד, עמ' תרלט, הע' 182-181, אם לוקה ארבעים או שמונים.)}}.

אריאל ביגל נ"י: /* בעניינים עתידיים */

2012-04-30T06:24:26Z

בעניינים עתידיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 30 באפריל 2012
שורה 655:		שורה 655:
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

אריאל ביגל נ"י ב־06:23, 30 באפריל 2012

2012-04-30T06:23:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 30 באפריל 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''~~לֶדה~~''' היא ~~הוצאת~~ הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].		'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].

	== כינויים נוספים ללידה ==		== כינויים נוספים ללידה ==

טישיו: /* בענייני אורח חיים */

2012-04-30T00:12:03Z

בענייני אורח חיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:12, 30 באפריל 2012
שורה 448:		שורה 448:
	מותר ליולדת לגלח לפני הלידה בחול המועד<ref>תורת היולדת פמ"ו ס"א.</ref>.		מותר ליולדת לגלח לפני הלידה בחול המועד<ref>תורת היולדת פמ"ו ס"א.</ref>.

	יום-הכיפורים~~<ref>~~דיני חולה שיש בו סכנה ושאין בו סכנה ביום הכיפורים - ראה ערך [[יום הכפורים. כאן יידונו הענינים המיוחדים ליולדת~~.$$ref$]]~~		יום הכיפורים:{{הערה\|דיני חולה שיש בו סכנה ושאין בו סכנה ביום הכיפורים - ראה ערך [[יום הכפורים]]. כאן יידונו הענינים המיוחדים ליולדת}}

	'''ערב יום-הכיפורים''' מצווה לאכול בערב יום-הכיפורים<ref><makor>בבלי יומא פא ב;</makor> <makor>רא"ש יומא פ"ח סי' כב;</makor> טושו"ע או"ח תרד א.</ref>, אולם יולדת שתצטרך לאכול ביום-הכיפורים - יש מי שכתב, שאין לה מצווה לאכול בערב יום-הכיפורים<ref>תורת היולדת פמ"ט ס"י. וראה בתורת היולדת שם, בהע' יא, שדן בשאלה אם יש חיוב ליולדת לאכול בערב יום-הכיפורים גם אם תאכל ביום-הכיפורים בשיעורים, או אם מזינים אותה בעירוי.</ref>; ויש מי שכתב, שגם חולה שיש בו סכנה חייב לאכול בערב יום-הכיפורים, אף על פי שלא יצום למחרת<ref>שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לז אות יג. וראה בע' יום הכפורים הע' 3 ואילך.</ref>.		'''ערב יום-הכיפורים''' מצווה לאכול בערב יום-הכיפורים<ref><makor>בבלי יומא פא ב;</makor> <makor>רא"ש יומא פ"ח סי' כב;</makor> טושו"ע או"ח תרד א.</ref>, אולם יולדת שתצטרך לאכול ביום-הכיפורים - יש מי שכתב, שאין לה מצווה לאכול בערב יום-הכיפורים<ref>תורת היולדת פמ"ט ס"י. וראה בתורת היולדת שם, בהע' יא, שדן בשאלה אם יש חיוב ליולדת לאכול בערב יום-הכיפורים גם אם תאכל ביום-הכיפורים בשיעורים, או אם מזינים אותה בעירוי.</ref>; ויש מי שכתב, שגם חולה שיש בו סכנה חייב לאכול בערב יום-הכיפורים, אף על פי שלא יצום למחרת<ref>שו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' לז אות יג. וראה בע' יום הכפורים הע' 3 ואילך.</ref>.

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-30T00:09:53Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:09, 30 באפריל 2012
שורה 653:		שורה 653:
	עגלה ערופה - יש מי שכתב, שלידה בניתוח קיסרי פוסלת בה<ref>מנ"ח מ' תקל.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לידה בניתוח קיסרי פוסלת בה<ref>קרן אורה, <makor>ירושלמי סוטה ט ח.</makor></ref>.		עגלה ערופה - יש מי שכתב, שלידה בניתוח קיסרי פוסלת בה<ref>מנ"ח מ' תקל.</ref>; ויש מי שכתב, שאין לידה בניתוח קיסרי פוסלת בה<ref>קרן אורה, <makor>ירושלמי סוטה ט ח.</makor></ref>.

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	~~<references />~~



	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:34, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].		'''לידה''' היא יציאת הוולד מ[[רחם]] [[אם\|אמו]].

	== כינויים נוספים ללידה ==		== כינויים נוספים ללידה ==
	בלשון המקרא נקראת הלידה גם בשם הפעולה 'לחולל'<ref>"ואל שרה תחוללכם' {{מקור\|(ישעיה נא, ב)}}; 'כי חלה גם ילדה' {{מקור\|(ישעיה סו, ח)}}; 'ותחולל ארץ ותבל' {{מקור\|(תהלים צ ב)}}.</ref>, והוא מלשון חיל ו[[פחד]]<ref>כלשון המקרא 'חִיל כיולדה' {{מקור\|(ירמיה ו, כד)}}.</ref>, או מלשון חול, שכוונתו להסתובב כב[[מחול]]<ref>ראה - Preuss J, ''Biblical and Talmudic Medicine'', trans. F. Rosner, p. 394.</ref>.		בלשון המקרא נקראת הלידה גם בשם הפעולה 'לחולל'<ref>"ואל שרה תחוללכם' {{מקור\|ישעיה נא, ב\|כן}}; 'כי חלה גם ילדה' {{מקור\|ישעיה סו, ח\|כן}}; 'ותחולל ארץ ותבל' {{מקור\|תהלים צ ב\|כן}}.</ref>, והוא מלשון חיל ו[[פחד]]<ref>כלשון המקרא 'חִיל כיולדה' {{מקור\|ירמיה ו, כד\|כן}}.</ref>, או מלשון חול, שכוונתו להסתובב כב[[מחול]]<ref>ראה - Preuss J, ''Biblical and Talmudic Medicine'', trans. F. Rosner, p. 394.</ref>.

	ומצינו במקרא שלידה נקראת הוצאה מ[[בטן]], כגון 'טרם יצאתי מבטן אמי' {{מקור\|(איוב א, כא)}}; 'כאשר יצא מבטן אמו' {{מקור\|(קהלת ה, יד)}}.		ומצינו במקרא שלידה נקראת הוצאה מ[[בטן]], כגון 'טרם יצאתי מבטן אמי' {{מקור\|איוב א, כא\|כן}}; 'כאשר יצא מבטן אמו' {{מקור\|קהלת ה, יד\|כן}}.

	באופן מושאל משמש המושג לידה לבריאת הארץ וההרים<ref><makor>תהלים צ ב.</makor></ref>; ליצירת אגלי טל, קרח, כפור שמים, וגשמים<ref>איוב לח כח-כט; <makor>בבלי תענית ח ב.</makor></ref>; ליצרים ומחשבות רעות<ref><makor>איוב טו לה; תהלים ז</makor> טו. וראה בבראשית רבה יב ו - מספר דברים שיש להם תולדות, כגון שמים וארץ, הרים, מטר, טל. וראה עוד רמב"ן עה"ת <makor>בראשית כ יח.</makor></ref>; ולגידול וחינוך ילדים<ref>מלבי"ם בראשית ג טז.</ref>. יש שלשון לידה משמש לעשיית צרכים לאחר עצירות<ref>ראה <makor>רש"י בראשית כ יד.</makor> וראה א"ע ורמב"ן שם.</ref>.		באופן מושאל משמש המושג לידה לבריאת הארץ וההרים<ref><makor>תהלים צ ב.</makor></ref>; ליצירת אגלי טל, קרח, כפור שמים, וגשמים<ref>איוב לח כח-כט; <makor>בבלי תענית ח ב.</makor></ref>; ליצרים ומחשבות רעות<ref><makor>איוב טו לה; תהלים ז</makor> טו. וראה בבראשית רבה יב ו - מספר דברים שיש להם תולדות, כגון שמים וארץ, הרים, מטר, טל. וראה עוד רמב"ן עה"ת <makor>בראשית כ יח.</makor></ref>; ולגידול וחינוך ילדים<ref>מלבי"ם בראשית ג טז.</ref>. יש שלשון לידה משמש לעשיית צרכים לאחר עצירות<ref>ראה <makor>רש"י בראשית כ יד.</makor> וראה א"ע ורמב"ן שם.</ref>.
שורה 627:		שורה 627:
	'''[[גר\|גיורת]]''' - [[גוי\|גויה]] שנתגיירה לאחר הלידה, איננה חייבת בקרבן יולדת {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:חולין קלד א$חולין קלד.}} {{מקור\|רמב"ם מחוסרי כפרה א יא$רמב"ם פ"א מהל' מחוסרי כפרה הי"א}}{{מקור\|)}}.		'''[[גר\|גיורת]]''' - [[גוי\|גויה]] שנתגיירה לאחר הלידה, איננה חייבת בקרבן יולדת {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:חולין קלד א$חולין קלד.}} {{מקור\|רמב"ם מחוסרי כפרה א יא$רמב"ם פ"א מהל' מחוסרי כפרה הי"א}}{{מקור\|)}}.

	'''[[חרש\|חרשת]]/[[שוטה]]''' - יולדת שהיא חרשת או שוטה, ואין לה בעל, פטורה מקרבן לידה {{מקור\|(מנ"ח מ' קסח)}}.		'''[[חרש\|חרשת]]/[[שוטה]]''' - יולדת שהיא חרשת או שוטה, ואין לה בעל, פטורה מקרבן לידה {{מקור\|מנ"ח מ' קסח\|כן}}.

	'''דרגת הטומאה''' - היולדת עצמה הרי היא [[אב הטומאה]] מן התורה, וכן דמה, רוקה, מימי רגליה [[מרכב\|מרכבה]], ו[[מושב\|מושבה]] {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב א א$רמב"ם ריש הל' מטמאי משכב ומושב\|כן}}.		'''דרגת הטומאה''' - היולדת עצמה הרי היא [[אב הטומאה]] מן התורה, וכן דמה, רוקה, מימי רגליה [[מרכב\|מרכבה]], ו[[מושב\|מושבה]] {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב א א$רמב"ם ריש הל' מטמאי משכב ומושב\|כן}}.

	'''טומאת וולד ובועל''' - הבא על היולדת טמא כמותה {{מקור\|(תו"כ ויקרא יב ב;}} {{מקור\|בבלי:נדה לה ב$נדה לה:}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב ג א$רמב"ם ר"פ ג מהל' מטמאי משכב ומושב}}{{מקור\|)}}, אבל הוולד אינו טמא {{מקור\|(תו"כ ויקרא יב, ב)}}.		'''טומאת וולד ובועל''' - הבא על היולדת טמא כמותה {{מקור\|(תו"כ ויקרא יב ב;}} {{מקור\|בבלי:נדה לה ב$נדה לה:}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם מטמאי משכב ומושב ג א$רמב"ם ר"פ ג מהל' מטמאי משכב ומושב}}{{מקור\|)}}, אבל הוולד אינו טמא {{מקור\|תו"כ ויקרא יב, ב\|כן}}.

	'''[[בית המקדש]]''' - יולדת שנכנסה ל[[הר הבית]], עוברת ב[[לא תעשה]] ו[[מלקות\|לוקה]] {{מקור\|בבלי:פסחים סז א$פסחים סז.}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם ביאת מקדש ג ח$רמב"ם פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"ח}}{{מקור\|. וראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך יד, עמ' תרלט, הע' 182-181, אם לוקה ארבעים או שמונים.)}}.		'''[[בית המקדש]]''' - יולדת שנכנסה ל[[הר הבית]], עוברת ב[[לא תעשה]] ו[[מלקות\|לוקה]] {{מקור\|בבלי:פסחים סז א$פסחים סז.}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ם ביאת מקדש ג ח$רמב"ם פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"ח}}{{מקור\|. וראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך יד, עמ' תרלט, הע' 182-181, אם לוקה ארבעים או שמונים.)}}.