https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA 2026-05-24T19:40:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=157691&oldid=prev 2022-08-15T17:46:48Z

<p><span class="autocomment">לוחות הברית - עגולים או מרובעים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:46, 15 באוגוסט 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שפתח במערכה ועורר על העניין, הוא [[הרבי מליובאוויטש]] בשנת [[תשמ&quot;א]]. השיא היה בדרשה (&quot;שיחה&quot;) שנשא בבית מדרשו, [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]], ב[[שמחת תורה]] [[ה&#039;תשמ&quot;ב]], הוא מביא עשרות מקורות לעניין היותם מרובעים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שפתח במערכה ועורר על העניין, הוא [[הרבי מליובאוויטש]] בשנת [[תשמ&quot;א]]. השיא היה בדרשה (&quot;שיחה&quot;) שנשא בבית מדרשו, [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]], ב[[שמחת תורה]] [[ה&#039;תשמ&quot;ב]], הוא מביא עשרות מקורות לעניין היותם מרובעים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות הוראתו שינו עשרות ארגונים את סמליהם בהם הופיעו הלוחות למרובעים. ביניהם: [[יד לאחים]] וישיבת חנוך לנער שבברוקלין. מחברי ספרים שונים שינו אף הם בספריהם את הלוחות, ביניהם [[חומש ארסטקרול]] ו[[ספר המסורת]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות הוראתו שינו עשרות ארגונים את סמליהם בהם הופיעו הלוחות למרובעים. ביניהם: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרבנות הראשית ]] </ins>[[יד לאחים]] וישיבת חנוך לנער שבברוקלין. מחברי ספרים שונים שינו אף הם בספריהם את הלוחות, ביניהם [[חומש ארסטקרול]] ו[[ספר המסורת]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב אליהו כץ, רבה של באר-שבע, בספרו הוא כותב לרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת מצדה: &quot;חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולים, ולא כדאי</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב אליהו כץ, רבה של באר-שבע, בספרו הוא כותב לרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת מצדה: &quot;חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולים, ולא כדאי</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150914:rev-157691:php=table --> </table>

213.151.56.122 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=150914&oldid=prev 2021-04-20T20:06:16Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצונים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:06, 20 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/43813 ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדיברות] הרב עקיבא כהנא</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/43813 ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדיברות] הרב עקיבא כהנא</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA לוחות הברית בחב&quot;דפדיה] - אנציקלופדיה חב&quot;דית ברשת</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA לוחות הברית בחב&quot;דפדיה] - אנציקלופדיה חב&quot;דית ברשת</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http</del>://www.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">xn----2hcm6cgyhbh</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2011</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">01/tables-of-stones.html לוחות הברית</del>] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- מקורות, תוכן, צורה וסיפור מימי השואה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https</ins>://www.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">yeshiva</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org.il</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">midrash</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">445 מהות שבירת הלוחות בי"ז בתמוז] [[הרב זלמן מלמד]</ins>]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר שמות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר שמות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150913:rev-150914:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=150913&oldid=prev 2021-04-20T20:04:50Z

<p><span class="autocomment">ראה גם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:04, 20 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראה גם==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבה בר בר חנה סבר למקבעינהו...]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-149219:rev-150913:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=149219&oldid=prev 2021-01-31T04:38:46Z

<p><span class="autocomment">לוחות הברית - עגולים או מרובעים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:38, 31 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[עלונים#עלון ארץ ישראל שלנו|ארץ ישראל שלנו]] בדן בנושא זה מביא עוד דעות התומכות בדעה כי לוחות הברית היו מרובעות. בין השאר, [[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]  מציין ב[[פרשת כי תשא]]  באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעים; כלשונו: &quot;ודע שהלוחות היו מרובעות&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[עלונים#עלון ארץ ישראל שלנו|ארץ ישראל שלנו]] בדן בנושא זה מביא עוד דעות התומכות בדעה כי לוחות הברית היו מרובעות. בין השאר, [[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]  מציין ב[[פרשת כי תשא]]  באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעים; כלשונו: &quot;ודע שהלוחות היו מרובעות&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שפתח במערכה ועורר על העניין, הוא [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב מנחם מענדל שניאורסון|</del>הרבי מליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"א]]. השיא היה בדרשה ("שיחה") שנשא בבית מדרשו, [[770 - מרכז חב"ד העולמי]], ב[[שמחת תורה]] [[ה'תשמ"ב]], הוא מביא עשרות מקורות לעניין היותם מרובעים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מי שפתח במערכה ועורר על העניין, הוא [[הרבי מליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"א]]. השיא היה בדרשה ("שיחה") שנשא בבית מדרשו, [[770 - מרכז חב"ד העולמי]], ב[[שמחת תורה]] [[ה'תשמ"ב]], הוא מביא עשרות מקורות לעניין היותם מרובעים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות הוראתו שינו עשרות ארגונים את סמליהם בהם הופיעו הלוחות למרובעים. ביניהם: [[יד לאחים]] וישיבת חנוך לנער שבברוקלין. מחברי ספרים שונים שינו אף הם בספריהם את הלוחות, ביניהם [[חומש ארסטקרול]] ו[[ספר המסורת]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות הוראתו שינו עשרות ארגונים את סמליהם בהם הופיעו הלוחות למרובעים. ביניהם: [[יד לאחים]] וישיבת חנוך לנער שבברוקלין. מחברי ספרים שונים שינו אף הם בספריהם את הלוחות, ביניהם [[חומש ארסטקרול]] ו[[ספר המסורת]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-139592:rev-149219:php=table --> </table>

ספרא https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=139592&oldid=prev 2020-06-15T10:55:10Z

<p><span class="autocomment">מספר הדברות על כל לוח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:55, 15 ביוני 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השיטה המקובלת כיום היא שיטתו של רבי חנניה בן גמליאל שהסביר כי על כל לוח היו כתובים חמישה דיברות ויש גם שדרשו את ההקבלות בין הדיברות שבכל לוח. לגבי השיטה הסוברת כי מדובר בעשר דיברות על כל לוח חולקים המפרשים האם בכל לוח היו כתובות חמש בעבר אחד, וחמש מהעבר השני {{מקור|ראב&quot;ע שמות לד כח}} או שכולן נכתבו בצד אחד {{מקור|הכותב לעין יעקב ירושלמי שקלים ו א}}. באותו האופן, חולקים לגבי השיטה הסוברת כי היו עשרים דיברות על כל לוח האם הכל היה כתוב מצד אחד של הלוחות {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}}} או שהיו עשר דיברות כתובות מימין הלוח ועשר משמאלו {{מקור|כן משמע מר&quot;ש סיריליאו שקלים שם, בשם מורו; תפארת ישראל לה}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השיטה המקובלת כיום היא שיטתו של רבי חנניה בן גמליאל שהסביר כי על כל לוח היו כתובים חמישה דיברות ויש גם שדרשו את ההקבלות בין הדיברות שבכל לוח. לגבי השיטה הסוברת כי מדובר בעשר דיברות על כל לוח חולקים המפרשים האם בכל לוח היו כתובות חמש בעבר אחד, וחמש מהעבר השני {{מקור|ראב&quot;ע שמות לד כח}} או שכולן נכתבו בצד אחד {{מקור|הכותב לעין יעקב ירושלמי שקלים ו א}}. באותו האופן, חולקים לגבי השיטה הסוברת כי היו עשרים דיברות על כל לוח האם הכל היה כתוב מצד אחד של הלוחות {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}}} או שהיו עשר דיברות כתובות מימין הלוח ועשר משמאלו {{מקור|כן משמע מר&quot;ש סיריליאו שקלים שם, בשם מורו; תפארת ישראל לה}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי שיטתו של רבי סימאי הסובר כי היו כתובים ארבעים דיברות על כל לוח, נחלקו הדעות כאשר יש סוברים שלדעה זו היו כתובות עשרת הדברות שתי פעמים באורך הלוח, ושתי פעמים על שני הצדדים {{מקור|עץ יוסף לעין יעקב שם}}, יש סוברים שהדברות היו כתובות ארבע פעמים על ארבע קרנות הלוח {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש סוברים </del>שהיו כתובות פנים ואחור ימין ושמאל {{#makor-new:חלק ג "סימן-תקיד-)תתקמט(|שות-רדב"ז-ג|"סימן-תקיד-)תתקמט(|null}} ויש סוברים שהיו כתובות משני הצדדים ומלמעלה ומלמטה {{מקור|תפארת ישראל שם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי שיטתו של רבי סימאי הסובר כי היו כתובים ארבעים דיברות על כל לוח, נחלקו הדעות כאשר יש סוברים שלדעה זו היו כתובות עשרת הדברות שתי פעמים באורך הלוח, ושתי פעמים על שני הצדדים {{מקור|עץ יוסף לעין יעקב שם}}, יש סוברים שהדברות היו כתובות ארבע פעמים על ארבע קרנות הלוח {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רדב"ז]] כתב </ins>שהיו כתובות פנים ואחור ימין ושמאל {{#makor-new:חלק ג "סימן-תקיד-)תתקמט(|שות-רדב"ז-ג|"סימן-תקיד-)תתקמט(|null}} ויש סוברים שהיו כתובות משני הצדדים ומלמעלה ומלמטה {{מקור|תפארת ישראל שם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמד עשרת הדיברות בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמד עשרת הדיברות בהלכה==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=138484&oldid=prev 2020-03-16T18:49:50Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצונים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:49, 16 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצונים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/43813 ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדיברות] הרב עקיבא כהנא</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA לוחות הברית בחב&quot;דפדיה] - אנציקלופדיה חב&quot;דית ברשת</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA לוחות הברית בחב&quot;דפדיה] - אנציקלופדיה חב&quot;דית ברשת</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/tables-of-stones.html לוחות הברית] - מקורות, תוכן, צורה וסיפור מימי השואה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.xn----2hcm6cgyhbh.com/2011/01/tables-of-stones.html לוחות הברית] - מקורות, תוכן, צורה וסיפור מימי השואה</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138483:rev-138484:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=138483&oldid=prev 2020-03-16T18:45:31Z

<p><span class="autocomment">מעמד עשרת הדיברות בהלכה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:45, 16 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חשיבות עשרת הדיברות הייתה אמורה לתת להם מקום מרכזי בתפילה ובתודעה הדתית.  בפועל לא כך היה הדבר. לפי התלמוד היה ניסיון להצניע את מעמד קריאת עשרת הדיברות, כדי שה[[מינים]] לא יחשבו שזו עיקר התורה וכל השאר הוא טפל. יחד עם זאת, הציבור המשיך לשוב ושוב לחזור לרגעי קבלת התורה בשמיעת עשרת הדיברות. וכך נוהגים לעמוד בעת קריאת עשרל הדיברות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חשיבות עשרת הדיברות הייתה אמורה לתת להם מקום מרכזי בתפילה ובתודעה הדתית.  בפועל לא כך היה הדבר. לפי התלמוד היה ניסיון להצניע את מעמד קריאת עשרת הדיברות, כדי שה[[מינים]] לא יחשבו שזו עיקר התורה וכל השאר הוא טפל. יחד עם זאת, הציבור המשיך לשוב ושוב לחזור לרגעי קבלת התורה בשמיעת עשרת הדיברות. וכך נוהגים לעמוד בעת קריאת עשרל הדיברות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כך דן [[הרב בני לאו]] במאמרו [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=106369'''מלחמת עשרת הדיברות'''] במדורו "פרשת השבוע" בעיתון "הארץ". לפי הבנתו, </del>בימי המקדש היו פסוקי עשרת הדיברות מיוחסים משאר פסוקי התורה. על פי המשנה&lt;ref&gt; מסכת תמיד&lt;/ref&gt;  היו הכוהנים המקריבים את קורבן התמיד של שחר מתפללים תפילה הכוללת את עשרת הדיברות, את קריאת שמע ואת ברכת הכוהנים. יגאל ידין, שפירסם את דבר התפילין שנמצאו בקומראן, מראה שחלק מפרשיות התפילין של ראש כללו את עשרת הדיברות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי המקדש היו פסוקי עשרת הדיברות מיוחסים משאר פסוקי התורה. על פי המשנה&lt;ref&gt; מסכת תמיד&lt;/ref&gt;  היו הכוהנים המקריבים את קורבן התמיד של שחר מתפללים תפילה הכוללת את עשרת הדיברות, את קריאת שמע ואת ברכת הכוהנים. יגאל ידין, שפירסם את דבר התפילין שנמצאו בקומראן, מראה שחלק מפרשיות התפילין של ראש כללו את עשרת הדיברות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התלמוד מלמד באופן מפורש שבשלב מסוים נתקבלה החלטה פולמוסית לעקור את מעמד קריאת עשרת הדברים ממכלול הטקסים הדתי &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;בבלי ברכות יב ע&quot;א&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt; : &quot;אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין&quot;. האמורא שמואל (המאה השלישית, בבל) מלמד שביקשו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילה שמחוץ לגבולות הארץ, אך ביטלו זאת מפני &quot;תרעומת המינים&quot; (או על פי נוסח התלמוד הירושלמי: &quot;מפני טינת המינים&quot;). בתלמוד הירושלמי אף מוסיפים נימוק ל&quot;טינת המינים&quot;: &quot;שלא יהו אומרים אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התלמוד מלמד באופן מפורש שבשלב מסוים נתקבלה החלטה פולמוסית לעקור את מעמד קריאת עשרת הדברים ממכלול הטקסים הדתי &lt;ref&gt;&lt;makor&gt;בבלי ברכות יב ע&quot;א&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt; : &quot;אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין&quot;. האמורא שמואל (המאה השלישית, בבל) מלמד שביקשו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילה שמחוץ לגבולות הארץ, אך ביטלו זאת מפני &quot;תרעומת המינים&quot; (או על פי נוסח התלמוד הירושלמי: &quot;מפני טינת המינים&quot;). בתלמוד הירושלמי אף מוסיפים נימוק ל&quot;טינת המינים&quot;: &quot;שלא יהו אומרים אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובת הרמב&quot;ם (פריימן, סי&#039; מו) פסק שיש למנוע את המנהג שנהגו באיזה מקומות לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, פן יבואו לחשוב שיש יתרון לעשרת הדברות על שאר התורה, כי באמת לפי אמונת ישראל כל פסוקי התורה הם קדושים באותה דרגה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובת הרמב&quot;ם (פריימן, סי&#039; מו) פסק שיש למנוע את המנהג שנהגו באיזה מקומות לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, פן יבואו לחשוב שיש יתרון לעשרת הדברות על שאר התורה, כי באמת לפי אמונת ישראל כל פסוקי התורה הם קדושים באותה דרגה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות זאת, </del>הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאו מסכם:</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות מלחמתו של </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרד המנהג בכל גלגולי הגלויות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועד היום, ברבות מקהילות ישראל נעמד הציבור על רגליו לשמיעת הדיברות. רוב קהילות ישראל המשיכו להקפיד על המנהג של עמידה בעשרת הדיברות. רבה האחרון של ירושלים, הרב שלום משאש, כתב מאמר להצדיק את מנהג העם: "והנה האמת מנהג עתיק יומין במרוקו והיו מקפידים על זה </del>לעמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזמן שהש"ץ אומרם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובזה היתה חרדה גדולה בבית הכנסת ואין שוחח ואין מדבר, ושורש דבר זה, ממה שהיה בשנה הראשונה של קבלת התורה שהיו קולות וברקים וכתיב ?וירא כל העם וינועו ויעמדו מרחוק'"</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואולם [[</ins>הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבדיה יוסף]] שליט</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א בשו"ת [[יחוה דעת]] ח"א (סי' כט) כתב שהעיקר להלכה כתשובת </ins>הרמב"ם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין </ins>לעמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעת קריאת עשרת הדברות</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאריך בזה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואולם </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב עבדיה יוסף</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליט</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א בשו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יחוה דעת</del>]] ח"א (סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כט</del>) כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהעיקר להלכה כתשובת הרמב"ם</del>, ואין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעמוד בעת קריאת </del>עשרת הדברות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאריך </del>בזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישוט בתי הכנסת בלוחות הברית==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקומות רבים נהגו לקשט את בתי הכנסת בלוחות הברית ונחלקו הפוסקים בדין זה. ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוספות יום טוב</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|דברי חמודות ברכות א, ב סק</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט}} כתב שאין להדפיס את עשרת הדברות על לוח בבית הכנסת, משום שגם זה כלול באיסור של "תרעומת המינים</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, משום שמדובר על פרסום ציבורי. דבר זה הובא ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגן אברהם</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:מגן אברהם א ט|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"</ins>ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|א|ט}} להלכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב אהרון לוין {{מקור|ברכת אהרן על הגמרא}} הקשה לפי זה על המנהג הרווח בזמננו שמקשטים את ארון הקודש בלוח של עשרת הדברות, ולכאורה יש לבטל מנהג זה מפני תרעומת המינים? אלא שכתב שכיון שכבר התפשט המנהג, והוא קיים במקומות רבים שנהגו כך על פי חכמים, הרי שאין לפקפק על מנהג זה. הרב פוגלמן (בית מרדכי א, יז) העיר על דבריו שלא נמצא באף אחד מבתי הכנסת שמצאו בחפירות ארכיאולוגיות עשרת הדברות, אלא נמצאו סמלים יהודיים אחרים שהיו מצוירים שם, וזה משום תרעומת המינים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב חיים אלעזר שפירא (האדמו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר ממונקאטש בספר נימוקי או"ח סימן </ins>א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אות ה) כתב בשם אביו שאין לעשות לוחות עם עשרת הדברות, וגם אין להניחם מעל ארון הקודש, וכתב שהיה דואג להסירם מבתי הכנסת. וכן כתב הרב שלמה טבק </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשורת ש"י קמא </ins>סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בשו"ת בצל החכמה (ג, קיב) החמיר עוד יותר, ופסק שאפילו אם כתוב מעל ארון הקודש על דגם לוחות הברית - אותיות א' ב' הרומזות לעשרת הדברות, אסור לעשות כן, וזאת משום שגם בזה יש משום תרעומת המינים - שעושים את עשרת הדברות לעיקר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומתם, הרב שטרנבוך {{מקור|תשובות והנהגות ב, תקלה}} </ins>כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאולי העושים לוחות מעל ארון הקודש כוונתם לצייר את לוחות הברית, ולכן הם מציירים את עשרת הדברות בתוכם כחלק מלוחות הברית</ins>, ואין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוונתם לכתוב את המילים שכתובות בעשרת הדברות, ולכן אין בזה חשש תרעומת המינים. כך גם הסביר [[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ד, מד}} שכיון שהכוונה בתליית הלוחות היא להזכיר לציבור את מעמד הר סיני, ולא על מנת שהציבור יאמרו את </ins>עשרת הדברות, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן הדבר מותר ואין </ins>בזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חשש של תרעומת המינים. לדעתו, טעם איסור זה אינו נוהג היום משום שאין כמעט אנשים שמאמינים בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה (לעומתו הבית מרדכי שהובא לעיל, והציץ אליעזר יד, א כתבו שדווקא בימינו טעם איסור זה קיים אפילו יותר מפעם), כדבריו פסק גם [[הרב יצחק יוסף]] {{#makor-new:תפילה א "סימן-צ'-מקום-התפלה מו|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-תפלה-א|"סימן-צ'-מקום-התפלה|מו}} שאין לאסור צורות לוחות שמעל ארון הקודש</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצונים==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=138394&oldid=prev 2020-03-09T09:33:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:33, 9 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:Esert hadibrot.jpg|left|thumb|250px|שני </del>לוחות הברית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזכוכית מוראנו, בית הכנסת שטיבל קדומים באדיבות משפחת פלורנטל</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[לוחות הברית]] הם שני לוחות האבן שעליהם נחקקו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>עשרת הדברות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. עשרת הדברות ניתנו למשה רבינו כשהן כתובות על שני לוחות אבנים לפי המקרא ב[[פרשת יתרו]]. את הלוחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים </ins>שיבר משה כשירד מהר סיני בשבעה עשר בתמוז וראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל. לאחר מכן עלה משה שנית להר וביום הכיפורים קיבל לוחות שניות. הלוחות הראשונות היו "מעשה אלוקים", ואילו בלוחות השניות נצטווה משה: "פסול לך - משלך". האותיות היו חקוקות מעבר לעבר, ולכן אמרו חז"ל שהאותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדות. הלוחות וגם שיברי הלוחות הראשונות היו מונחים ב"ארון" שהיה במשכן ובבית המקדש הראשון. לפני חורבן בית המקדש הראשון, כשחזה המלך יאשיהו את החורבן הממשמש ובא, גנז את ה"ארון" והלוחות במטמוניות עמוקות ועקלקלות שהכין המלך שלמה מתחת לבית המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''לוחות הברית''' </del>הם שני לוחות האבן שעליהם נחקקו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>עשרת הדברות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>. עשרת הדברות ניתנו למשה רבינו כשהן כתובות על שני לוחות אבנים לפי המקרא ב[[פרשת יתרו]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. חמישה על הלוח האחד, וחמישה על הלוח השני</del>. את הלוחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונות </del>שיבר משה כשירד מהר סיני בשבעה עשר בתמוז וראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל. לאחר מכן עלה משה שנית להר וביום הכיפורים קיבל לוחות שניות. הלוחות הראשונות היו "מעשה אלוקים", ואילו בלוחות השניות נצטווה משה: "פסול לך - משלך". האותיות היו חקוקות מעבר לעבר, ולכן אמרו חז"ל שהאותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדות. הלוחות וגם שיברי הלוחות הראשונות היו מונחים ב"ארון" שהיה במשכן ובבית המקדש הראשון. לפני חורבן בית המקדש הראשון, כשחזה המלך יאשיהו את החורבן הממשמש ובא, גנז את ה"ארון" והלוחות במטמוניות עמוקות ועקלקלות שהכין המלך שלמה מתחת לבית המקדש.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי הקריאה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי הקריאה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Aseret hadibrot</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">jpg|left|thumb|250px|'''</del>עשרת הדיברות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' ב ספר תורה מכוון-אתר קבוצת סעד]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם שני מנהגים לטעמי הפסוקים של עשרת הדיברות</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטעמים הרגילים המופיעים בחומש הם הטעם התחתון כאשר הייחוד בטעם העליון הוא חלוקת הפסוקים לפי </ins>עשרת הדיברות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך שכל דיברה נקראת כפסוק בפני עצמו. ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה ברורה</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה ברורה  תצד ג|פרשנות-שו</ins>"ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-מ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב-או</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח|תצד|</ins>ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} כתב כי ב[[חג </ins>השבועות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] נהוג לקרוא </ins>בטעם העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על מנת לקרוא בציבור בדומה לקריאה שהייתה במעמד הר סיני</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר לגבי פרשת יתרו הביא </ins>שיש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהגים שונים בדבר</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר קבוצת </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סעד</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בו מובא ספר התורה המכוון, מובא גם הסבר על מנהגי הטעמים</del>: "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניני הטעם העליון והטעם התחתון כבר נדונו בהרחבה: ראה למשל הספר טעמי המקרא של ויינפלד (הוצאת אשכול) </del>ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' עה. בספר כתר</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארם צובה של הרב ברויאר(ע' 56 ) מובהר כי הצגת הטעמים בחומשים המודפסים לעתים שגויה. מקור השגיאות מוסבר, והחלוקה הנכונה במלואה מוצגת בתנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך של הרב ברויאר (הוצאת מוסד הרב קוק וגם הוצאת חורב).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לשים לב כי דבריו סותרים את דברי הרב חיים זוננפלד בשבועון "ענג שבת" פ' יתרו תשס</del>"ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אמנם מנהג האשכנזים לקרא בטעם עליון רק בחג </del>השבועות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שומעים אותו לעתים גם באמצע השנה. נראה לי שאשמים בזה חזנים, שחשוב להם להדר בקריאה 'מרשימה' יותר (ואולי כדי 'להתחזן'), אבל טוב להחזיר עטרה ליושנה ולהדר דוקא בקריאה הפשוטה לפי המנהג הישן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נהוג להוסיף הידור בצורת מנגנת סיום לכל דבר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דומה לסיום קטע של מנגנת הימים הנוראים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקידוש רבא שמקדשים מדי שבת, יש הקוראים את כל הדיבר הרביעי 'זכור. . .' יען כי גם אשכנזים וגם ספרדים קוראים ביחיד בטעם התחתון, נראה </del>שיש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקרא 'כל מלאכתך' בכף דגושה</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלוקת הדברות על פני שני הלוחות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלוקת הדברות על פני שני הלוחות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=138392&oldid=prev 2020-03-09T09:20:41Z

<p><span class="autocomment">מספר הדברות על כל לוח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:20, 9 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספר הדברות על כל לוח==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספר הדברות על כל לוח==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ירושלמי]] מובאת מחלוקת בין התנאים לגבי מספר הדיברות שנכתבו על גבי כל לוח: {{ציטוטון|כיצד היו הלוחות כתובים? [[רבי חנניה בן גמליאל]] אומר: חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה.. ורבנן אמרין: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.. [[רבי שמעון בן יוחאי]] אמר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה.. [[רבי סימאי]] אמר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה.. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותיותיה שלהם כתובים}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ירושלמי]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:שקלים ו א|ירושלמי-וילנא-שקלים|ו|א}} </ins>מובאת מחלוקת בין התנאים לגבי מספר הדיברות שנכתבו על גבי כל לוח: {{ציטוטון|כיצד היו הלוחות כתובים? [[רבי חנניה בן גמליאל]] אומר: חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה.. ורבנן אמרין: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.. [[רבי שמעון בן יוחאי]] אמר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה.. [[רבי סימאי]] אמר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה.. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותיותיה שלהם כתובים}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השיטה המקובלת כיום היא שיטתו של רבי חנניה בן גמליאל שהסביר כי על כל לוח היו כתובים חמישה דיברות ויש גם שדרשו את ההקבלות בין הדיברות שבכל לוח. לגבי השיטה הסוברת כי מדובר בעשר דיברות על כל לוח חולקים המפרשים האם בכל לוח היו כתובות חמש בעבר אחד, וחמש מהעבר השני {{מקור|ראב&quot;ע שמות לד כח}} או שכולן נכתבו בצד אחד {{מקור|הכותב לעין יעקב ירושלמי שקלים ו א}}. באותו האופן, חולקים לגבי השיטה הסוברת כי היו עשרים דיברות על כל לוח האם הכל היה כתוב מצד אחד של הלוחות {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}}} או שהיו עשר דיברות כתובות מימין הלוח ועשר משמאלו {{מקור|כן משמע מר&quot;ש סיריליאו שקלים שם, בשם מורו; תפארת ישראל לה}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השיטה המקובלת כיום היא שיטתו של רבי חנניה בן גמליאל שהסביר כי על כל לוח היו כתובים חמישה דיברות ויש גם שדרשו את ההקבלות בין הדיברות שבכל לוח. לגבי השיטה הסוברת כי מדובר בעשר דיברות על כל לוח חולקים המפרשים האם בכל לוח היו כתובות חמש בעבר אחד, וחמש מהעבר השני {{מקור|ראב&quot;ע שמות לד כח}} או שכולן נכתבו בצד אחד {{מקור|הכותב לעין יעקב ירושלמי שקלים ו א}}. באותו האופן, חולקים לגבי השיטה הסוברת כי היו עשרים דיברות על כל לוח האם הכל היה כתוב מצד אחד של הלוחות {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}}} או שהיו עשר דיברות כתובות מימין הלוח ועשר משמאלו {{מקור|כן משמע מר&quot;ש סיריליאו שקלים שם, בשם מורו; תפארת ישראל לה}}.  </div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=138391&oldid=prev 2020-03-09T09:19:34Z

<p><span class="autocomment">קישורים בנושא</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:19, 9 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם..&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם..&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=קישורים בנושא=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספר הדברות על כל לוח</ins>==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ירושלמי]] מובאת מחלוקת בין התנאים לגבי מספר הדיברות שנכתבו על גבי כל לוח: {{ציטוטון|כיצד היו הלוחות כתובים? [[רבי חנניה בן גמליאל]] אומר: חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה.. ורבנן אמרין: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.. [[רבי שמעון בן יוחאי]] אמר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה.. [[רבי סימאי]] אמר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה.. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותיותיה שלהם כתובים}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[http://www</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">chabad</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">info/chabadpedia/index</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA סקירה באתר חב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דפדיה]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיטה המקובלת כיום היא שיטתו של רבי חנניה בן גמליאל שהסביר כי על כל לוח היו כתובים חמישה דיברות ויש גם שדרשו את ההקבלות בין הדיברות שבכל לוח</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי השיטה הסוברת כי מדובר בעשר דיברות על כל לוח חולקים המפרשים האם בכל לוח היו כתובות חמש בעבר אחד, וחמש מהעבר השני {{מקור|ראב"ע שמות לד כח}} או שכולן נכתבו בצד אחד {{מקור|הכותב לעין יעקב ירושלמי שקלים ו א}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותו האופן, חולקים לגבי השיטה הסוברת כי היו עשרים דיברות על כל לוח האם הכל היה כתוב מצד אחד של הלוחות {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}}} או שהיו עשר דיברות כתובות מימין הלוח ועשר משמאלו {{מקור|כן משמע מר"ש סיריליאו שקלים שם, בשם מורו; תפארת ישראל לה}}</ins>.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי שיטתו של רבי סימאי הסובר כי היו כתובים ארבעים דיברות על כל לוח, נחלקו הדעות כאשר יש סוברים שלדעה זו היו כתובות עשרת הדברות שתי פעמים באורך הלוח, ושתי פעמים על שני הצדדים {{מקור|עץ יוסף לעין יעקב שם}}, יש סוברים שהדברות היו כתובות ארבע פעמים על ארבע קרנות הלוח {{מקור|הכותב לעין יעקב שם}} ויש סוברים שהיו כתובות פנים ואחור ימין ושמאל {{#makor-new:חלק ג "סימן-תקיד-)תתקמט(|שות-רדב"ז-ג|</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן-תקיד-)תתקמט(|null}} ויש סוברים שהיו כתובות משני הצדדים ומלמעלה ומלמטה {{מקור|תפארת ישראל שם}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמד עשרת הדיברות בהלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמד עשרת הדיברות בהלכה==</div></td></tr> </table>

Wikiboss