https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA 2026-05-01T07:33:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=106289&oldid=prev 2018-02-05T22:34:58Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בקריאה בספרים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:34, 5 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונ&quot;ל שהרמב&quot;ם ז&quot;ל וסייעתו סמכו על המשנה בפ&quot;ב דאבות (משנה י&quot;ד) דקתני רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל כו&#039;, ומייתי לה לעיל בפרק אחד דיני ממונות (לח, ב), וא&quot;ר יוחנן עלה לא שנו אלא אפיקורוס עבודה זרה אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי. כתב הרמב&quot;ם בפירוש המשנה (אבות שם) וז&quot;ל ואמרו אע&quot;פ שתלמוד דעות האומות לדעת איך תשיב עליהם השמר שלא יעלה בלבך דבר מן הדעות ההם, ודע שמי שתעבוד לפניו יודע צפון לבך, והוא אמרו ודע לפני מה אתה עמל, רצה לומר שיכוין לבו באמונת השי&quot;ת עכ&quot;ל. הרי גילה דעתו מבוארת ומבוררת בכוונת המשנה זו, שצוה התנא שילמוד דעות האפיקורסין ויהא שקוד ללמוד תורה, כדי שידע מה ישיב להם על דעותיהם:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונ&quot;ל שהרמב&quot;ם ז&quot;ל וסייעתו סמכו על המשנה בפ&quot;ב דאבות (משנה י&quot;ד) דקתני רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל כו&#039;, ומייתי לה לעיל בפרק אחד דיני ממונות (לח, ב), וא&quot;ר יוחנן עלה לא שנו אלא אפיקורוס עבודה זרה אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי. כתב הרמב&quot;ם בפירוש המשנה (אבות שם) וז&quot;ל ואמרו אע&quot;פ שתלמוד דעות האומות לדעת איך תשיב עליהם השמר שלא יעלה בלבך דבר מן הדעות ההם, ודע שמי שתעבוד לפניו יודע צפון לבך, והוא אמרו ודע לפני מה אתה עמל, רצה לומר שיכוין לבו באמונת השי&quot;ת עכ&quot;ל. הרי גילה דעתו מבוארת ומבוררת בכוונת המשנה זו, שצוה התנא שילמוד דעות האפיקורסין ויהא שקוד ללמוד תורה, כדי שידע מה ישיב להם על דעותיהם:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזה נתיישב אצלי קושיא אחרת חזקה מאד על הרמב&quot;ם, והיא זאת, אמאי לא מנה הקורא בספרים החיצונים בפרק ג&#039; דהלכות תשובה בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא. [א.ה. עי&#039; קובץ שיעורים ח&quot;ב סימן מז, יב]. והוא מהטעם שפירשתי, שסמך לענין הלכה על המשנה דאבות ולא על משנתנו, דקתני רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים כו&#039;. וכי תימא מאי אולמיה דהאי מהאי. י&quot;ל דטעמיה משום כיון דלא מנה בפרק קמא דראש השנה (יז, א) כל אלה הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה כו&#039; וההוגה את השם באותיותיו, בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא, הלכך גם הוא לא מנה להו בפ&quot;ג דהלכות תשובה בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא. ועדיין הדבר צריך למוד, שהרי מדפריך הגמרא בפ&quot;ב דשבועות (טו, ב) גבי רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגני כו&#039; והתנן הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא, וכן בפרק קמא דעבודה זרה (יח, א) גבי רבי חנינא בן תרדיון שהיה הוגה את השם באותיות, והיכי עביד הכי והתנן אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו כו&#039;, שמע מינה דהכי הלכתא, א&quot;כ אמאי לא מנה הרמב&quot;ם הלוחש על המכה וההוגה את השם באותיותיו בפ&quot;ג דהלכות תשובה, בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא. והרבה יותר מכל הא דלעיל קשה בעיני על הרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;ב דהלכות עבודה זרה (הלכה ב&#039;), וז&quot;ל ספרים רבים חברו עובדי עבודה זרה בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקב&quot;ה שלא לקרות באותן הספרים כלל כו&#039; ע&quot;כ. ואלו בספר המורה ח&quot;ג פכ&quot;ט עם הרבה פרקים שאחריו כתב שעיין ולמד בכל ספרי עבודה זרה אשר נתפרסמו בזמנו בלשון ערב, והחזיק בזה טובה לעצמו יען שמהם נגלו כפי דעתו תעלומות הרבה מתורתנו הקדושה. ולא נעלם מעיני מה שאפשר לדחוק ולתקן דבריו, אכן אומר אני שומר נפשו ירחק מהם כדכתיב הרחק מעליה דרכך, ודרשו בפרק קמא דעבודה זרה זו מינות, ושאני הרמב&quot;ם דרב גובריה ולמד כל התורה כולה. כן נראה לי:&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזה נתיישב אצלי קושיא אחרת חזקה מאד על הרמב&quot;ם, והיא זאת, אמאי לא מנה הקורא בספרים החיצונים בפרק ג&#039; דהלכות תשובה בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא. [א.ה. עי&#039; קובץ שיעורים ח&quot;ב סימן מז, יב]. והוא מהטעם שפירשתי, שסמך לענין הלכה על המשנה דאבות ולא על משנתנו, דקתני רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים כו&#039;. וכי תימא מאי אולמיה דהאי מהאי. י&quot;ל דטעמיה משום כיון דלא מנה בפרק קמא דראש השנה (יז, א) כל אלה הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה כו&#039; וההוגה את השם באותיותיו, בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא, הלכך גם הוא לא מנה להו בפ&quot;ג דהלכות תשובה בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא. ועדיין הדבר צריך למוד, שהרי מדפריך הגמרא בפ&quot;ב דשבועות (טו, ב) גבי רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגני כו&#039; והתנן הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא, וכן בפרק קמא דעבודה זרה (יח, א) גבי רבי חנינא בן תרדיון שהיה הוגה את השם באותיות, והיכי עביד הכי והתנן אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו כו&#039;, שמע מינה דהכי הלכתא, א&quot;כ אמאי לא מנה הרמב&quot;ם הלוחש על המכה וההוגה את השם באותיותיו בפ&quot;ג דהלכות תשובה, בהדי אינך שמנה שם שאין להם חלק לעולם הבא. והרבה יותר מכל הא דלעיל קשה בעיני על הרמב&quot;ם שכתב בפ&quot;ב דהלכות עבודה זרה (הלכה ב&#039;), וז&quot;ל ספרים רבים חברו עובדי עבודה זרה בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקב&quot;ה שלא לקרות באותן הספרים כלל כו&#039; ע&quot;כ. ואלו בספר המורה ח&quot;ג פכ&quot;ט עם הרבה פרקים שאחריו כתב שעיין ולמד בכל ספרי עבודה זרה אשר נתפרסמו בזמנו בלשון ערב, והחזיק בזה טובה לעצמו יען שמהם נגלו כפי דעתו תעלומות הרבה מתורתנו הקדושה. ולא נעלם מעיני מה שאפשר לדחוק ולתקן דבריו, אכן אומר אני שומר נפשו ירחק מהם כדכתיב הרחק מעליה דרכך, ודרשו בפרק קמא דעבודה זרה זו מינות, ושאני הרמב&quot;ם דרב גובריה ולמד כל התורה כולה. כן נראה לי:&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בקריאת חלק מפסוק עם תנוקות של בית רבן==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* על אף שקי"ל [[כל פסוק שלא פסקו משה אין אנו פוסקים]] מ"מ נאמר בגמרא מסכת תענית דף כז עמוד ב, סברא להתיר לקרות חלק מפסוק עם תנוקות של בית רבן כדי ללמדם: "תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחד בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים (מ"ט) ה' פסוקי הויין (ותנן) אהקורא בתורה אל יפחות מג' פסוקים רב אמר בדולג ושמואל אמר פוסק ורב דאמר דולג מ"ט לא אמר פוסק? קסבר [[כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה]]. ושמואל אמר פוסק. ומי פסקינן?! - והאמר רבי חנינא קרא צער גדול היה לי אצל ר' חנינא הגדול '''ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין'''...". (אמנם צריך לעיין אם יסוד דין זה זהה ליסוד הדין של "להתלמד להבין ולהורות").</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת ההיתר בלהבין ולהורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סברת ההיתר בלהבין ולהורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בדרך כלל יש פסוקים שהגמרא לומדת מהם שאין האיסור כאשר עושים להבין ולהורות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בדרך כלל יש פסוקים שהגמרא לומדת מהם שאין האיסור כאשר עושים להבין ולהורות.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80333:rev-106289:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80333&oldid=prev 2012-11-28T08:17:35Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:17, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[שמן המשחה]] במתכנת שהיה במקדש, מותר לעשותו כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב&quot;ם:כלי המקדש א ד$רמב&quot;ם כלי המקדש א, ד|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[שמן המשחה]] במתכנת שהיה במקדש, מותר לעשותו כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב&quot;ם:כלי המקדש א ד$רמב&quot;ם כלי המקדש א, ד|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[קטורת]] במתכנת שהיתה במקדש, מותר לעשותה כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב"ם:כלי המקדש ב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט</del>$ רמב"ם כלי המקדש ב, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט</del>|כן}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[קטורת]] במתכנת שהיתה במקדש, מותר לעשותה כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב"ם:כלי המקדש ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</ins>$רמב"ם כלי המקדש ב, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</ins>|כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בצורות שאסור לצור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בצורות שאסור לצור==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80332:rev-80333:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80332&oldid=prev 2012-11-28T08:16:27Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:16, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בשמן המשחה ובקטורת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[שמן המשחה]] במתכנת שהיה במקדש, מותר לעשותו כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב&quot;ם:כלי המקדש א ד$רמב&quot;ם כלי המקדש א, ד|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[שמן המשחה]] במתכנת שהיה במקדש, מותר לעשותו כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב&quot;ם:כלי המקדש א ד$רמב&quot;ם כלי המקדש א, ד|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[קטורת]] במתכנת שהיתה במקדש, מותר לעשותה כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב"ם: כלי המקדש ב ט$ רמב"ם כלי המקדש ב, ט|כן}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אף שאסור לעשות [[קטורת]] במתכנת שהיתה במקדש, מותר לעשותה כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב"ם:כלי המקדש ב ט$ רמב"ם כלי המקדש ב, ט|כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בצורות שאסור לצור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בצורות שאסור לצור==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80331:rev-80332:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80331&oldid=prev 2012-11-28T08:15:40Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בקטורת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:15, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בכשפים מותר אף לעשות כדי להבין ולהורות, ולא רק ללמוד באופן תאורטי&lt;ref&gt;ספר מנחת חינוך - מצוה תקיא - אות ה - [ה] מבואר בסנהדרין ס&quot;ח ע&quot;א, אף דמכשף בעושה מעשה חייב סקילה מצינו דר&#039; אליעזר עשה מעשה בכישוף ולימד לר&#039; עקיבא, דלהתלמד שאני, דאמר מר לא תלמד לעשות [שם י&quot;ח, ט&#039;], אבל אתה למד להבין ולהורות. ופשוט דהוא הדין קוסם וחובר וכו&#039;, כי הפסוק הזה כאן כתיב לא תלמד לעשות וגו&#039; לא ימצא בך וגו&#039; מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וגו&#039;, א&quot;כ כיון דקאי על מכשף קאי אכולהו דלהבין ולהורות מותר, ולא ראיתי בר&quot;מ שיביא דין זה. ומההיא דכתב בפ&quot;ב מסנהדרין ה&quot;א דהסנהדרין היו מכירים בכישוף, אפשר לא עשו ולמדו אצל נכרי. ובאמת מעשה רב דרבי אליעזר לימד לר&#039; עקיבא במעשה, ודאי הלכה כן היא, &#039;&#039;&#039;וצ&quot;ע על השמטת הר&quot;מ&#039;&#039;&#039; זה&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בכשפים מותר אף לעשות כדי להבין ולהורות, ולא רק ללמוד באופן תאורטי&lt;ref&gt;ספר מנחת חינוך - מצוה תקיא - אות ה - [ה] מבואר בסנהדרין ס&quot;ח ע&quot;א, אף דמכשף בעושה מעשה חייב סקילה מצינו דר&#039; אליעזר עשה מעשה בכישוף ולימד לר&#039; עקיבא, דלהתלמד שאני, דאמר מר לא תלמד לעשות [שם י&quot;ח, ט&#039;], אבל אתה למד להבין ולהורות. ופשוט דהוא הדין קוסם וחובר וכו&#039;, כי הפסוק הזה כאן כתיב לא תלמד לעשות וגו&#039; לא ימצא בך וגו&#039; מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וגו&#039;, א&quot;כ כיון דקאי על מכשף קאי אכולהו דלהבין ולהורות מותר, ולא ראיתי בר&quot;מ שיביא דין זה. ומההיא דכתב בפ&quot;ב מסנהדרין ה&quot;א דהסנהדרין היו מכירים בכישוף, אפשר לא עשו ולמדו אצל נכרי. ובאמת מעשה רב דרבי אליעזר לימד לר&#039; עקיבא במעשה, ודאי הלכה כן היא, &#039;&#039;&#039;וצ&quot;ע על השמטת הר&quot;מ&#039;&#039;&#039; זה&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקטורת</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמן המשחה ובקטורת</ins>==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* אף שאסור לעשות [[שמן המשחה]] במתכנת שהיה במקדש, מותר לעשותו כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב"ם:כלי המקדש א ד$רמב"ם כלי המקדש א, ד|כן}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* אף שאסור לעשות [[קטורת]] במתכנת שהיתה במקדש, מותר לעשותה כדי להתלמד, להבין ולהורות {{מקור|רמב"ם: כלי המקדש ב ט$ רמב"ם כלי המקדש ב, ט|כן}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בצורות שאסור לצור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בצורות שאסור לצור==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80330:rev-80331:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80330&oldid=prev 2012-11-28T08:10:57Z

<p><span class="autocomment">מקורות נוספים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:10, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* שפתי כהן על דברים פרק יח פסוק ט - כי אתה בא אל הארץ וגו&#039; לא תלמד. למה תלה הלימוד בביאת הארץ אלא על מה שאמר לא תלמד לעשות, אין אתה לומד לעשות, אבל אתה לומד להבין ולהורות, כמו שמצינו בסנהדרין שהיו בקיאין אפילו בחכמת הכישוף כדי שיהיו דנין הדין לאמיתו, ואם יחסר להם ענין אחד שלא ידעוהו אין יכולין לחייב או לפטור כי שמא בא בכישוף או אפשר באחיזת עינים, אם כן מוכרח הוא שילמוד, אמר להם משה אם אתה מוכרח ללמוד לא תלמד מאנשי הארץ, כי מאחר שהם ילמדוך לא תוכל להורגם ותחמול עליהם לפי חכמתם, אלא קודם שתכנס תלמוד ממי שחוצה להם. ומונה והולך תשעה דברים, מעביר בנו ובתו קוסם קסמים ומעונן וגו&#039;, להורות שאף על פי שבאילו התמורות הם עשר עם כל זה אינן בשלימות לזה חסר אחד, ולפי שארץ ישראל היא חלקו של הקב&quot;ה שנאמר (דברים י&quot;א, י&quot;ב) הארץ אשר ה&#039; דורש אותה תמיד עיני ה&#039; בה והם השבעה אומות שהן דרים בה כפי תועבתם קורין ואינן נענין, כי ה&#039; קרוב לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, אלו ישראל שהן נקראו עם קרובו. לזה הם הולכים למעוננים ולקוסמים ומעבירין בניהם באש אולי יתרצו אל אדונם וישמע להם, ומבקשים להם אמצעי בינם לבין אלהיהם להפך הגלגל על ידי כישופיהם שנאמר ובגלל התועבות האלה, כמו כי בגלל הדבר הזה (שם ט&quot;ו, י&#039;), אמרו חז&quot;ל (שבת קנ&quot;א ע&quot;ב) גלגל הוא שחוזר בעולם, כן פירוש בגלל כאן. והקב&quot;ה הפך הגלגל עליהם והורישם מפניך, אבל אתה תהיה תמים תרגום שלים עם ה&#039; אלהיך, כמו שאמר במקום אחר (דברים ב&#039;, ז&#039;) ה&#039; אלהיך עמך לא חסרת דבר, כן אמר להם משה לישראל תמים תהיה שתהיה שלם, למה עם ה&#039;, הואיל וה&#039; עמך ודאי שתהיה שלם, כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם, לפי שאתה יורש אותם שהארץ לא ניתנה להם לזה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, אבל אתה לא תעשה כן, למה, נתן לך ה&#039; אלהיך הארץ והוא אלהי הארץ ואינך צריך לאמצעי, ואם תרצה לדעת העתידות נביא יקים לך ה&#039; אליו תשמעון:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* שפתי כהן על דברים פרק יח פסוק ט - כי אתה בא אל הארץ וגו&#039; לא תלמד. למה תלה הלימוד בביאת הארץ אלא על מה שאמר לא תלמד לעשות, אין אתה לומד לעשות, אבל אתה לומד להבין ולהורות, כמו שמצינו בסנהדרין שהיו בקיאין אפילו בחכמת הכישוף כדי שיהיו דנין הדין לאמיתו, ואם יחסר להם ענין אחד שלא ידעוהו אין יכולין לחייב או לפטור כי שמא בא בכישוף או אפשר באחיזת עינים, אם כן מוכרח הוא שילמוד, אמר להם משה אם אתה מוכרח ללמוד לא תלמד מאנשי הארץ, כי מאחר שהם ילמדוך לא תוכל להורגם ותחמול עליהם לפי חכמתם, אלא קודם שתכנס תלמוד ממי שחוצה להם. ומונה והולך תשעה דברים, מעביר בנו ובתו קוסם קסמים ומעונן וגו&#039;, להורות שאף על פי שבאילו התמורות הם עשר עם כל זה אינן בשלימות לזה חסר אחד, ולפי שארץ ישראל היא חלקו של הקב&quot;ה שנאמר (דברים י&quot;א, י&quot;ב) הארץ אשר ה&#039; דורש אותה תמיד עיני ה&#039; בה והם השבעה אומות שהן דרים בה כפי תועבתם קורין ואינן נענין, כי ה&#039; קרוב לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, אלו ישראל שהן נקראו עם קרובו. לזה הם הולכים למעוננים ולקוסמים ומעבירין בניהם באש אולי יתרצו אל אדונם וישמע להם, ומבקשים להם אמצעי בינם לבין אלהיהם להפך הגלגל על ידי כישופיהם שנאמר ובגלל התועבות האלה, כמו כי בגלל הדבר הזה (שם ט&quot;ו, י&#039;), אמרו חז&quot;ל (שבת קנ&quot;א ע&quot;ב) גלגל הוא שחוזר בעולם, כן פירוש בגלל כאן. והקב&quot;ה הפך הגלגל עליהם והורישם מפניך, אבל אתה תהיה תמים תרגום שלים עם ה&#039; אלהיך, כמו שאמר במקום אחר (דברים ב&#039;, ז&#039;) ה&#039; אלהיך עמך לא חסרת דבר, כן אמר להם משה לישראל תמים תהיה שתהיה שלם, למה עם ה&#039;, הואיל וה&#039; עמך ודאי שתהיה שלם, כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם, לפי שאתה יורש אותם שהארץ לא ניתנה להם לזה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, אבל אתה לא תעשה כן, למה, נתן לך ה&#039; אלהיך הארץ והוא אלהי הארץ ואינך צריך לאמצעי, ואם תרצה לדעת העתידות נביא יקים לך ה&#039; אליו תשמעון:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* תוספות מנחות דף סד/ב -  בעלי כשפים - פירש רב האי גאון כדי לידע את הדין כדאמרינן העושה מעשה חייב האוחז העינים פטור והיינו דקאמר רבי אליעזר בסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) שאני שונה שלש מאות הלכות בנטיעת קישואין וכדאמרי&#039; נמי אבל אתה למד להבין ולהורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* תוספות מנחות דף סד/ב -  בעלי כשפים - פירש רב האי גאון כדי לידע את הדין כדאמרינן העושה מעשה חייב האוחז העינים פטור והיינו דקאמר רבי אליעזר בסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) שאני שונה שלש מאות הלכות בנטיעת קישואין וכדאמרי&#039; נמי אבל אתה למד להבין ולהורות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרי"ף על מסכת עבודה זרה דף יח/ב  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרי"ף על מסכת עבודה זרה דף יח/ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>תנן התם דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא ובכותל, שבהן מראה ההדיוטות ואומר להם הכזה ראיתם או כזה, ומי שרי, והא כתיב לא תעשון אתי, לא תעשו כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות, להתלמד שאני, דכתיב לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות. תניא אידך לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי שמשמשין לפני במרום, כגון חיות ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת. תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם. אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפרקיה דאביי שמיע לי, לא תעשון אתי לא תעשון אותי.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תנן התם דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא ובכותל, שבהן מראה ההדיוטות ואומר להם הכזה ראיתם או כזה, ומי שרי, והא כתיב לא תעשון אתי, לא תעשו כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות, להתלמד שאני, דכתיב לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות. תניא אידך לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי שמשמשין לפני במרום, כגון חיות ואופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת. תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם. אמר רב הונא בריה דרב יהושע מפרקיה דאביי שמיע לי, לא תעשון אתי לא תעשון אותי.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80329:rev-80330:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80329&oldid=prev 2012-11-28T08:03:15Z

<p><span class="autocomment">סברת ההיתר בלהבין ולהורות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:03, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בדרך כלל יש פסוקים שהגמרא לומדת מהם שאין האיסור כאשר עושים להבין ולהורות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בדרך כלל יש פסוקים שהגמרא לומדת מהם שאין האיסור כאשר עושים להבין ולהורות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יש מבארים סברה בדרשות אלה - המעשה אסור כאשר הוא נעשה להנאת העושה, אבל כאשר הוא נעשה להבין ולהורות ואין בו הנאה עצמך, אין בו איסור. סברא זו עדיין צריכה ביאור.&lt;ref&gt;יד רמה על סנהדרין דף סח/א - ומקשינן ור&#039; אליעזר היכי עביד מעשה בנטיעת קישואין או בעקירתן והאנן תנן העושה מעשה חייב, ומפרקינן להתלמד שאני, כלומר כי עבד לאגמוריה לר&#039; עקיבא הוא דעבד, דאמר מר לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם, כלומר להתעסק בהם &#039;&#039;&#039;להנאת עצמך כתועבות הגוים ההם&#039;&#039;&#039;, אבל אתה למד להבין ולהורות&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* יש מבארים סברה בדרשות אלה - המעשה אסור כאשר הוא נעשה להנאת העושה, אבל כאשר הוא נעשה להבין ולהורות ואין בו הנאה עצמך, אין בו איסור. סברא זו עדיין צריכה ביאור.&lt;ref&gt;יד רמה על סנהדרין דף סח/א - ומקשינן ור&#039; אליעזר היכי עביד מעשה בנטיעת קישואין או בעקירתן והאנן תנן העושה מעשה חייב, ומפרקינן להתלמד שאני, כלומר כי עבד לאגמוריה לר&#039; עקיבא הוא דעבד, דאמר מר לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם, כלומר להתעסק בהם &#039;&#039;&#039;להנאת עצמך כתועבות הגוים ההם&#039;&#039;&#039;, אבל אתה למד להבין ולהורות&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*טעם נוסף כתב ה[[רשב"א]] בספר [[מנחת קנאות]], שיש ללמוד כשפים להבין ולהורות כיצד להינצל מהם&lt;ref&gt;ספר מנחת קנאות - מכתב ג: - והוא הטעם שאמרו בשלהי פרק קמא דסנהדרין, שאין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי חכמה ובעלי כשפים, כדי שיבינו במעשה כשפים ויבטלום, כדי שלא יוכל לעכב ע"י או לשבש דעתם מכשף מן הכשפים, והוא שאמרו לא תלמד לעשות '''אבל אתה למד להבין ולהורות במה ינצל הנכשל בהם''', והוא שאמר ר"א בשלהי פרק ד' מיתות כמאשים מי שאינו לומד מהם על הכוונה הזו, ואמר יש לי ג' מאות הלכות בנטיעת קשואין, ולא שאלני אדם בהם מעולם אלא עקיבא בן יוסף פעם א', ולמדו נטיעתן ועקירתן, ואמר מלתא ונתמלאה כל השדה קשואין, ואמר מלתא ונעקרו, והקשו והיכי עביד הכי, והא העושה מעשה חייב, והשיבו לא תלמד לעשות, לעשות אי אתה למד, אבל אתה למד להבין ולהורות&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*טעם נוסף כתב ה[[רשב"א]] בספר [[מנחת קנאות]], שיש ללמוד כשפים להבין ולהורות כיצד להינצל מהם&lt;ref&gt;ספר מנחת קנאות - מכתב ג: - והוא הטעם שאמרו בשלהי פרק קמא דסנהדרין, שאין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי חכמה ובעלי כשפים, כדי שיבינו במעשה כשפים ויבטלום, כדי שלא יוכל לעכב ע"י או לשבש דעתם מכשף מן הכשפים, והוא שאמרו לא תלמד לעשות '''אבל אתה למד להבין ולהורות במה ינצל הנכשל בהם''', והוא שאמר ר"א בשלהי פרק ד' מיתות כמאשים מי שאינו לומד מהם על הכוונה הזו, ואמר יש לי ג' מאות הלכות בנטיעת קשואין, ולא שאלני אדם בהם מעולם אלא עקיבא בן יוסף פעם א', ולמדו נטיעתן ועקירתן, ואמר מלתא ונתמלאה כל השדה קשואין, ואמר מלתא ונעקרו, והקשו והיכי עביד הכי, והא העושה מעשה חייב, והשיבו לא תלמד לעשות, לעשות אי אתה למד, אבל אתה למד להבין ולהורות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בדומה לזה כתב ספר הציוני על התורה - פרשת שופטים - לא תלמד לעשות כתועבת הגוים האלה. אמרו רז"ל לעשות אי אתה רשאי אבל אתה לומד כשפים דהיינו מתועבותם כדי להבין ולהורות. כדאיתא בגמרא שזקני סנהדרי גדולה היו צריכין לידע כל מעשה כשפים. נפקא מיניה לבטל כל מעשה כשפים הבא לפניהם לפרקים:</ins>&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיוב ללמוד כדי להבין ולהורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיוב ללמוד כדי להבין ולהורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המושג &quot;להבין ולהורות&quot; נאמר כהיתר, אף ליחיד ללמוד ולעשות דברים המבוארים לעיל כדי להבין בהם. אמנם, לחכמי ה[[סנהדרין]] אין זה רק היתר, אלא מוטל עליהם לעסוק בכישוף ולהבין בו על פי נסיון מעשי כדי שיוכלו לדון בדברים הבאים לפניהם&lt;ref&gt;המאירי על מסכת סנהדרין דף סז/ב - בין שהיה המכשף איש או אשה כלן בסקילה ולא נאמר מכשפה לא תחיה אלא שהכשוף מצוי בנשים ודבר הכתוב בהוה וכל מעשה שדים הרי הוא בכלל כשפים כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים אפילו ידעו לברא בריות יפות שלא מזווג המין כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע רשאים לעשות שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכשוף ודומה לזה שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי כמו שיתבאר במקומו כל שנאסר בדברים אלו שכתבנו לא נאסר אלא בלמד לעשות אבל להבין ולהורות הכל מותר ולא עוד אלא שאין מושיבין בסנהדרין אא&quot;כ היו יודעין דרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע&quot;ז כדי שידעו בטיב כל הענינים הבאים לפניהם&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המושג &quot;להבין ולהורות&quot; נאמר כהיתר, אף ליחיד ללמוד ולעשות דברים המבוארים לעיל כדי להבין בהם. אמנם, לחכמי ה[[סנהדרין]] אין זה רק היתר, אלא מוטל עליהם לעסוק בכישוף ולהבין בו על פי נסיון מעשי כדי שיוכלו לדון בדברים הבאים לפניהם&lt;ref&gt;המאירי על מסכת סנהדרין דף סז/ב - בין שהיה המכשף איש או אשה כלן בסקילה ולא נאמר מכשפה לא תחיה אלא שהכשוף מצוי בנשים ודבר הכתוב בהוה וכל מעשה שדים הרי הוא בכלל כשפים כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים אפילו ידעו לברא בריות יפות שלא מזווג המין כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע רשאים לעשות שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכשוף ודומה לזה שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי כמו שיתבאר במקומו כל שנאסר בדברים אלו שכתבנו לא נאסר אלא בלמד לעשות אבל להבין ולהורות הכל מותר ולא עוד אלא שאין מושיבין בסנהדרין אא&quot;כ היו יודעין דרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע&quot;ז כדי שידעו בטיב כל הענינים הבאים לפניהם&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80327:rev-80329:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80327&oldid=prev 2012-11-28T07:54:20Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בכשפים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:54, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש להבין ולהורות על פי המאירי הוא שאם יעמוד מדיח להתנבא בשקרים על ידי כישוף, שידע האדם להבין בכך&lt;ref&gt;המאירי על מסכת שבת דף עה/א  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש להבין ולהורות על פי המאירי הוא שאם יעמוד מדיח להתנבא בשקרים על ידי כישוף, שידע האדם להבין בכך&lt;ref&gt;המאירי על מסכת שבת דף עה/א  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>צריך לאדם שיזהר שלא להתחבר עם המינים האדוקים בע&quot;ז ומסיתים את האחרים לעבדה ושלא יתחבר עמהם אף ללמוד מהם דברי תורה שמא ימשך אחריהם ואף המכשפים אסור להתחבר עמהם ולילך בדרכיהם אלא שמותר ללמוד מהם להבין ולהורות עד שאם יעמוד איזה מדיח להתנבא שקרים מתוך אותות ומופתים שידעו להבחין שמעשה כשפים הוא&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>צריך לאדם שיזהר שלא להתחבר עם המינים האדוקים בע&quot;ז ומסיתים את האחרים לעבדה ושלא יתחבר עמהם אף ללמוד מהם דברי תורה שמא ימשך אחריהם ואף המכשפים אסור להתחבר עמהם ולילך בדרכיהם אלא שמותר ללמוד מהם להבין ולהורות עד שאם יעמוד איזה מדיח להתנבא שקרים מתוך אותות ומופתים שידעו להבחין שמעשה כשפים הוא&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בכשפים מותר אף לעשות כדי להבין ולהורות, ולא רק ללמוד באופן תאורטי&lt;ref&gt;ספר מנחת חינוך - מצוה תקיא - אות ה - [ה] מבואר בסנהדרין ס"ח ע"א, אף דמכשף בעושה מעשה חייב סקילה מצינו דר' אליעזר עשה מעשה בכישוף ולימד לר' עקיבא, דלהתלמד שאני, דאמר מר לא תלמד לעשות [שם י"ח, ט'], אבל אתה למד להבין ולהורות. ופשוט דהוא הדין קוסם וחובר וכו', כי הפסוק הזה כאן כתיב לא תלמד לעשות וגו' לא ימצא בך וגו' מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וגו', א"כ כיון דקאי על מכשף קאי אכולהו דלהבין ולהורות מותר, ולא ראיתי בר"מ שיביא דין זה. ומההיא דכתב בפ"ב מסנהדרין ה"א דהסנהדרין היו מכירים בכישוף, אפשר לא עשו ולמדו אצל נכרי. ובאמת מעשה רב דרבי אליעזר לימד לר' עקיבא במעשה, ודאי הלכה כן היא, '''וצ"ע על השמטת הר"מ''' זה&lt;/ref&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בקטורת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בקטורת==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80326:rev-80327:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80326&oldid=prev 2012-11-28T07:49:00Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:49, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: [[כשפים]], [[קטורת]], צורות שאסור לצור [[הגיית השם באותיותיו]], ולחלק מהשיטות אף בקריאה ב[[ספרים חיצוניים]]. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: [[כשפים]], [[קטורת]], צורות שאסור לצור [[הגיית השם באותיותיו]], ולחלק מהשיטות אף בקריאה ב[[ספרים חיצוניים]]. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בתורה {{מקור|דברים פרק יח, ט-יב|כן}}, "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד '''לַעֲשׂוֹת''' כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: כִּי תוֹעֲבַת יְדֹוָד כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:". רש"י מביא דרשת חז"ל: {{מקור|רש"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על </del>דברים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק </del>יח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסוק </del>ט|כן} "לא תלמד לעשות - '''אבל אתה למד להבין ולהורות''' כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים". היינו שראוי ללמוד את דרכי העבודה זרה, ואת דרכי הכישוף והקסמים, כדי להורות לבנים שלא יעשו דברים מסויימים שהם חוק עבודת כוכבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נאמר בתורה {{מקור|דברים פרק יח, ט-יב|כן}}, "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד '''לַעֲשׂוֹת''' כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: כִּי תוֹעֲבַת יְדֹוָד כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:". רש"י מביא דרשת חז"ל: {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשנות-תנ"ך:רש"י דברים יח ט$</ins>רש"י דברים יח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ט|כן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}</ins>} "לא תלמד לעשות - '''אבל אתה למד להבין ולהורות''' כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים". היינו שראוי ללמוד את דרכי העבודה זרה, ואת דרכי הכישוף והקסמים, כדי להורות לבנים שלא יעשו דברים מסויימים שהם חוק עבודת כוכבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרמב&quot;ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה {{מקור|רמב&quot;ם:עבודת כוכבים ג ב$רמב&quot;ם עבודת כוכבים ג, ב}}. ה[[אור שמח]] מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום &#039;להבין ולהורות&#039;&lt;ref&gt;ספר אור שמח - הלכות עו&quot;ג - פרק ג - הלכה ב - הלכה ב - ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות כו&#039; - זה נכלל במה שאמרו לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם כו&#039; &#039;&#039;&#039;לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות&#039;&#039;&#039; ויעויין ה&#039; סנהדרין פ&quot;ב ה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרמב&quot;ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה {{מקור|רמב&quot;ם:עבודת כוכבים ג ב$רמב&quot;ם עבודת כוכבים ג, ב}}. ה[[אור שמח]] מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום &#039;להבין ולהורות&#039;&lt;ref&gt;ספר אור שמח - הלכות עו&quot;ג - פרק ג - הלכה ב - הלכה ב - ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות כו&#039; - זה נכלל במה שאמרו לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם כו&#039; &#039;&#039;&#039;לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות&#039;&#039;&#039; ויעויין ה&#039; סנהדרין פ&quot;ב ה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80325:rev-80326:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80325&oldid=prev 2012-11-28T07:47:26Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:47, 28 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: [[כשפים]], [[קטורת]], צורות שאסור לצור [[הגיית השם באותיותיו]], ולחלק מהשיטות אף בקריאה ב[[ספרים חיצוניים]]. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: [[כשפים]], [[קטורת]], צורות שאסור לצור [[הגיית השם באותיותיו]], ולחלק מהשיטות אף בקריאה ב[[ספרים חיצוניים]]. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה {{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ג ב$רמב"ם עבודת כוכבים ג, ב}}. ה[[אור שמח]] מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום 'להבין ולהורות'&lt;ref&gt;ספר אור שמח - הלכות עו"ג - פרק ג - הלכה ב - הלכה ב - ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות כו' - זה נכלל במה שאמרו לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם כו' '''לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות''' ויעויין ה' סנהדרין פ"ב ה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* נאמר בתורה {{מקור|דברים פרק יח, ט-יב|כן}}, "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד '''לַעֲשׂוֹת''' כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים: כִּי תוֹעֲבַת יְדֹוָד כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:". רש"י מביא דרשת חז"ל: {{מקור|רש"י על דברים פרק יח פסוק ט|כן} "לא תלמד לעשות - '''אבל אתה למד להבין ולהורות''' כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים". היינו שראוי ללמוד את דרכי העבודה זרה, ואת דרכי הכישוף והקסמים, כדי להורות לבנים שלא יעשו דברים מסויימים שהם חוק עבודת כוכבים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>הרמב"ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה {{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ג ב$רמב"ם עבודת כוכבים ג, ב}}. ה[[אור שמח]] מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום 'להבין ולהורות'&lt;ref&gt;ספר אור שמח - הלכות עו"ג - פרק ג - הלכה ב - הלכה ב - ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות כו' - זה נכלל במה שאמרו לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם כו' '''לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות''' ויעויין ה' סנהדרין פ"ב ה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בכשפים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בכשפים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80315:rev-80325:php=table --> </table>

Shyk https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=80315&oldid=prev 2012-11-27T10:44:45Z

<p><span class="autocomment">להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:44, 27 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: [[כשפים]], [[קטורת]], צורות שאסור לצור [[הגיית השם באותיותיו]], ולחלק מהשיטות אף בקריאה ב[[ספרים חיצוניים]]. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>קטגוריה הלכתית ביחס לכמה דברים שיש לגביהם איסור, אך מותר לעשותם לצורך הבנה והתלמדות לגביהם. לדוגמה: [[כשפים]], [[קטורת]], צורות שאסור לצור [[הגיית השם באותיותיו]], ולחלק מהשיטות אף בקריאה ב[[ספרים חיצוניים]]. לגבי עבודה זרה, נאמר היתר להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה, אך לא בעשייה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בלימוד נושאים של עבודה זרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה{{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ג ב$רמב"ם עבודת כוכבים ג, ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}. ה[[אור שמח]] מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום 'להבין ולהורות'&lt;ref&gt;ספר אור שמח - הלכות עו"ג - פרק ג - הלכה ב - הלכה ב - ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות כו' - זה נכלל במה שאמרו לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם כו' '''לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות''' ויעויין ה' סנהדרין פ"ב ה&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם כותב שבית דין צריכים ללמוד דרכי עבודות העבודה זרה, כדי לדעת כיצד לדון אדם שעבד עבודה זרה, שאין סוקלין אדם עד שעבדה כדרך עבודתה {{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ג ב$רמב"ם עבודת כוכבים ג, ב}}. ה[[אור שמח]] מבאר שההיתר לבית הדין ללמוד זאת הוא משום 'להבין ולהורות'&lt;ref&gt;ספר אור שמח - הלכות עו"ג - פרק ג - הלכה ב - הלכה ב - ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות כו' - זה נכלל במה שאמרו לא תלמוד לעשות כתועבות הגוים ההם כו' '''לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות''' ויעויין ה' סנהדרין פ"ב ה&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמב"ם יד החזקה - הלכות עבודת כוכבים פרק ג </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ב) עבודות הרבה קבעו עובדי כוכבים לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה ועבודת זה אינה כעבודת זה כגון פעור שעבודתו שפוער אדם עצמו לו ומרקוליס שעבודתו שיזרוק לו אבנים או יסקל מלפניו אבנים והרבה עבודות כגון אלו תקנו לשאר צלמים לפיכך הפוער עצמו למרקוליס או שזרק אבן לפעור פטור עד שיעבוד אותו דרך עבודתו שנאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני ומפני זה הענין צריכין בית דין לידע דרכי העבודות שאין סוקלין עובד כוכבים עד שידעו שזו היא דרך עבודתו:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בכשפים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==להבין ולהורות בכשפים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על רבי אליעזר הגדול נאמר שהיה עושה כשפים כדי להבין ולהורות&lt;ref&gt;מסכת סנהדרין דף סח/א - ...נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות ואמרי לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף &#039;&#039;&#039;פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך אמר לי רבי למדני בנטיעת קשואין אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין אמר לי רבי למדתני נטיעתן למדני עקירתן אמרתי דבר אחד נתקבצו כולן למקום אחד&#039;&#039;&#039; אמרו לו הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה מהו אמר להן הן טמאין וטהרתן במה שהן מנעל שעל גבי האמוס מהו אמר להן הוא טהור ויצאה נשמתו בטהרה עמד רבי יהושע על רגליו ואמר הותר הנדר הותר הנדר למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ פתח עליו בשורה ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן אלמא מרבי אליעזר גמרה גמרה מרבי אליעזר ולא סברה הדר גמרה מרבי יהושע ואסברה ניהליה &#039;&#039;&#039;היכי עביד הכי והאנן תנן העושה מעשה חייב להתלמד שאני דאמר מר לא תלמד לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות&#039;&#039;&#039;&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* על רבי אליעזר הגדול נאמר שהיה עושה כשפים כדי להבין ולהורות&lt;ref&gt;מסכת סנהדרין דף סח/א - ...נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות ואמרי לה שלשת אלפים הלכות בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף &#039;&#039;&#039;פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך אמר לי רבי למדני בנטיעת קשואין אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין אמר לי רבי למדתני נטיעתן למדני עקירתן אמרתי דבר אחד נתקבצו כולן למקום אחד&#039;&#039;&#039; אמרו לו הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה מהו אמר להן הן טמאין וטהרתן במה שהן מנעל שעל גבי האמוס מהו אמר להן הוא טהור ויצאה נשמתו בטהרה עמד רבי יהושע על רגליו ואמר הותר הנדר הותר הנדר למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ פתח עליו בשורה ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן אלמא מרבי אליעזר גמרה גמרה מרבי אליעזר ולא סברה הדר גמרה מרבי יהושע ואסברה ניהליה &#039;&#039;&#039;היכי עביד הכי והאנן תנן העושה מעשה חייב להתלמד שאני דאמר מר לא תלמד לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות&#039;&#039;&#039;&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-80314:rev-80315:php=table --> </table>

Shyk