https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99 2026-04-11T23:42:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=160454&oldid=prev 2023-09-07T12:13:46Z

<p>תיקון שגיאות</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:13, 7 בספטמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ&quot;א) שכתב כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק ב[[משנה ברורה]]. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ&quot;א) שכתב כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק ב[[משנה ברורה]]. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אמירת המנהג לקוח מדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים}}. בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות הוסיפו גם את הרמז הנוסף  "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות שאיננו מופיע במקור המדרשי{{הערה|בדומה לכך גם בויקרא רבה כא}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אמירת המנהג לקוח מדברי המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים}}. בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>הוסיפו גם את הרמז הנוסף  "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות שאיננו מופיע במקור המדרשי{{הערה|בדומה לכך גם בויקרא רבה כא}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, הפרי צדיק {{מקור|לחודש אלול, ב|כן}} הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:{{ציטוטון|בתיבת &#039;לולא&#039; נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר&quot;ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, הפרי צדיק {{מקור|לחודש אלול, ב|כן}} הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:{{ציטוטון|בתיבת &#039;לולא&#039; נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר&quot;ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י"ג פעמים שם הוי"ה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י"ג פעמים שם הוי"ה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי </ins>לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שרוב קהילות ישראל נהגו להוסיף את המזמור, הגר"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנהג </del>להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן לא נהוג לאומרו בקהילות התימנים בנוסח בלדי. גם בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו, והם מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר "חמדת ימים" החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה מה שלא מובא בשו"ע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שרוב קהילות ישראל נהגו להוסיף את המזמור, הגר"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התנגד </ins>להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן לא נהוג לאומרו בקהילות התימנים בנוסח בלדי. גם בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו, והם מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר "חמדת ימים" החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה מה שלא מובא בשו"ע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157827:rev-160454:php=table --> </table>

91.197.103.1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=157827&oldid=prev 2022-09-11T05:51:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:51, 11 בספטמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[לדוד ה' אורי וישעי]] הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(פרק כז) </del>שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזמור רומז </del>בתוכו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחלק מחגי תשרי</del>, וכן מבטא את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמונת המחבר </del>בקב"ה ואת תפילתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לה' לקרבת אלוקים </del>וכן לשמירה מאת אויביו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[לדוד ה' אורי וישעי]] הוא הפתיחה של פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כז </ins>מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי </ins>בתוכו, וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהקשר בין תוכנו על בקשה לקרבת אלוקים לימי הרחמים והסליחות. במזמור, דוד </ins>מבטא את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמונתו </ins>בקב"ה ואת תפילתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקרבתו </ins>וכן לשמירה מאת אויביו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חלונית</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חלונית</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ניקוד = כן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ניקוד = כן</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה'(יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור {{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', כאשר בחלק האחרון והשלישי הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והיא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה' (יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור {{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', כאשר בחלק האחרון והשלישי הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והיא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש- שבתי בבית ה&#039; כל ימי חיי&quot;. בקשה זו של דוד לשבת בבית ה&#039; מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה&#039; יסתיר אותו מאויביו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש- שבתי בבית ה&#039; כל ימי חיי&quot;. בקשה זו של דוד לשבת בבית ה&#039; מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה&#039; יסתיר אותו מאויביו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תהלים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157826:rev-157827:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=157826&oldid=prev 2022-09-11T05:48:48Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:48, 11 בספטמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט"ו (תשס"ט), עמ' 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט"ו (תשס"ט), עמ' 7–18. מאמרו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרב נריה גוטל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה&#039; אורי וישעי] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=8539 שיעור על מזמור לדוד ה&#039; אורי וישעי] באתר ישיבה</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154542:rev-157826:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154542&oldid=prev 2021-08-22T05:54:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:54, 22 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה'(יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>{{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוד שבחלק </del>האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא </del>כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה'(יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור {{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר בחלק </ins>האחרון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשלישי </ins>הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיא </ins>כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש- שבתי בבית ה&#039; כל ימי חיי&quot;. בקשה זו של דוד לשבת בבית ה&#039; מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה&#039; יסתיר אותו מאויביו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש- שבתי בבית ה&#039; כל ימי חיי&quot;. בקשה זו של דוד לשבת בבית ה&#039; מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה&#039; יסתיר אותו מאויביו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154431:rev-154542:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154431&oldid=prev 2021-08-14T20:14:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:14, 14 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[לדוד ה' אורי וישעי]] הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". המזמור רומז בתוכו לחלק מחגי תשרי, וכן מבטא את אמונת המחבר בקב"ה ואת תפילתו לה' לקרבת אלוקים וכן לשמירה מאת אויביו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חלונית</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חלונית</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ניקוד = כן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ניקוד = כן</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| מקור = תהילים כ&quot;ז</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| מקור = תהילים כ&quot;ז</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מנהג אמירתו באלול==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מנהג אמירתו באלול==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הראשוני למנהג איננו ברור, אך הוא מופיע כבר בספרים קדומים כגון &quot;שערי רחמים&quot; לר&#039; חיים בן אברהם הכהן תלמידו של רבי חיים ויטאל וכן בספר שם טוב קטן שם גם מובאת סגולה גדולה באמירת מזמור זה ש&quot;אפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמיים יכולנה לבטלה, ומבטל ומעביר מעליו כל גזירות רעות וקשות, ויוצא בדימוס זכאי בדין&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור הראשוני למנהג איננו ברור, אך הוא מופיע כבר בספרים קדומים כגון &quot;שערי רחמים&quot; לר&#039; חיים בן אברהם הכהן תלמידו של רבי חיים ויטאל וכן בספר שם טוב קטן שם גם מובאת סגולה גדולה באמירת מזמור זה ש&quot;אפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמיים יכולנה לבטלה, ומבטל ומעביר מעליו כל גזירות רעות וקשות, ויוצא בדימוס זכאי בדין&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154405:rev-154431:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154405&oldid=prev 2021-08-11T09:42:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:42, 11 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוד ה&#039; אורי וישעי&#039;&#039;&#039; הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל&quot;שמיני עצרת&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוד ה&#039; אורי וישעי&#039;&#039;&#039; הוא הפתיחה של פרק מספר תהילים (פרק כז) שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל&quot;שמיני עצרת&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מנהג אמירתו באלול==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מנהג אמירתו באלול==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור המנהג </del>איננו ברור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא </del>מופיע כבר בספרים קדומים כגון "שערי רחמים" לר' חיים בן אברהם הכהן תלמידו של רבי חיים ויטאל וכן בספר שם טוב קטן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהביא </del>סגולה גדולה באמירת מזמור זה ש"אפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמיים יכולנה לבטלה, ומבטל ומעביר מעליו כל גזירות רעות וקשות, ויוצא בדימוס זכאי בדין".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקור הראשוני למנהג </ins>איננו ברור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך הוא </ins>מופיע כבר בספרים קדומים כגון "שערי רחמים" לר' חיים בן אברהם הכהן תלמידו של רבי חיים ויטאל וכן בספר שם טוב קטן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם גם מובאת </ins>סגולה גדולה באמירת מזמור זה ש"אפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמיים יכולנה לבטלה, ומבטל ומעביר מעליו כל גזירות רעות וקשות, ויוצא בדימוס זכאי בדין".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ"א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם כתב </del>כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק ב[[משנה ברורה]]. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור </del>המנהג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא בדברי </del>המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים}}. בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות הוסיפו את הרמז הנוסף  "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות{{הערה|בדומה לכך גם בויקרא רבה כא}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפוסק הקדום ביותר שהתייחס למנהג אמירת המזמור בחודש אלול הוא בעל המטה אפרים (סימן תקפ"א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתב </ins>כי נוהגים לומר את המזמור מראש חודש אלול ועד ליום כיפור בכל יום אחר התפילה בבוקר ובערב וכן נפסק ב[[משנה ברורה]]. בעל המטה אפרים מביא כי מנהגם היה להרחיב את אמירת המזמור עד לאחר שמיני עצרת.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם אמירת </ins>המנהג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקוח מדברי </ins>המדרש שוחר טוב המקשר בין המדרש לבין חגי תשרי: {{ציטוטון|ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים}}. בהמשך, ייתכן בעקבות המנהג לקרוא את המזמור גם עד לאחר חג הסוכות הוסיפו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>את הרמז הנוסף  "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאיננו מופיע במקור המדרשי</ins>{{הערה|בדומה לכך גם בויקרא רבה כא}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, הפרי צדיק {{מקור|לחודש אלול, ב|כן}} הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:{{ציטוטון|בתיבת &#039;לולא&#039; נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר&quot;ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, הפרי צדיק {{מקור|לחודש אלול, ב|כן}} הקשה כי לפי דברי המדרש היו אמורים לומר את המזמור רק בחודש תשרי בו חלים החגים ולא מראש חודש אלול. לכן, הוסיף כי גם חודש אלול רמוז במזמור במילה לולא:{{ציטוטון|בתיבת &#039;לולא&#039; נרמז אותיות אלול שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... שמר&quot;ח ואילך מתחילין ימי רצון שאז עלה משה רבינו עליו השלום לקבל לוחות אחרונות}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י&quot;ג פעמים שם הוי&quot;ה שהם כנגד י&quot;ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה על ידי לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י&quot;ג פעמים שם הוי&quot;ה שהם כנגד י&quot;ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה על ידי לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר"א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחסידות צאנז נוהגים שלא </del>לאומרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובקהילות </del>התימנים בנוסח בלדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</del>בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר "חמדת ימים" החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במה </del>שלא מובא בשו"ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שרוב קהילות ישראל נהגו להוסיף את המזמור, </ins>הגר"א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא נהוג </ins>לאומרו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקהילות </ins>התימנים בנוסח בלדי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. גם </ins>בחסידות צאנז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים שלא לאומרו, והם </ins>מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר "חמדת ימים" החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה </ins>שלא מובא בשו"ע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה&#039; ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה&#039; ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה&#039;(יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור. {{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר &quot;ה&#039; אורי וישעי&quot;, בחלק השני המשורר מבקש &quot;אל תעזבני אלוהי ישעי&quot; וכן &quot;צרי ואויבי המה כשלו ונפלו&quot; מול &quot;אל תתנני בנפש צרי&quot; &quot;אם תקום עליי מלחמה&quot; ו&quot;כי קמו בי עדי שקר&quot; &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש&quot; ו&quot;את פניך ה&#039; אבקש&quot;}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב&quot;ה היא בלשון נסתר (ה&#039; אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה&#039;) בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה&#039;, בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר (&quot;קוה אל ה&#039;&quot;) והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה&#039; ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה&#039; ומבקש תשועה והחלק השלישי החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה&#039;(יג-יד). חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור. {{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי המזמורים- בעוד בתחילה המשורר אומר &quot;ה&#039; אורי וישעי&quot;, בחלק השני המשורר מבקש &quot;אל תעזבני אלוהי ישעי&quot; וכן &quot;צרי ואויבי המה כשלו ונפלו&quot; מול &quot;אל תתנני בנפש צרי&quot; &quot;אם תקום עליי מלחמה&quot; ו&quot;כי קמו בי עדי שקר&quot; &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש&quot; ו&quot;את פניך ה&#039; אבקש&quot;}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב&quot;ה היא בלשון נסתר (ה&#039; אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה&#039;) בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה&#039;, בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר (&quot;קוה אל ה&#039;&quot;) והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154404:rev-154405:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154404&oldid=prev 2021-08-11T08:54:15Z

<p><span class="autocomment">תוכן המזמור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:54, 11 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו ובקהילות התימנים בנוסח בלדי {{הערה|בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר &quot;חמדת ימים&quot; החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה במה שלא מובא בשו&quot;ע}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו ובקהילות התימנים בנוסח בלדי {{הערה|בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר &quot;חמדת ימים&quot; החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה במה שלא מובא בשו&quot;ע}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומנגד </del>החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, החלק </del>השלישי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הינו חלק הסיום </del>(יג-יד){{הערה|ישנן הקבלות רבות בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני </del>חלקי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזמור</del>- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והחלק </ins>השלישי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החותם את המזמור הפונה לקורא המזמור לבטוח בה'</ins>(יג-יד)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. חלוקת המזמור נעשית לא רק על פי תוכנו כי אם גם בעזרת הקבלות לשוניות רבות הקיימות בין חלקי המזמור. </ins>{{הערה|ישנן הקבלות רבות בין חלקי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזמורים</ins>- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש- שבתי בבית ה&#039; כל ימי חיי&quot;. בקשה זו של דוד לשבת בבית ה&#039; מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה&#039; יסתיר אותו מאויביו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש- שבתי בבית ה&#039; כל ימי חיי&quot;. בקשה זו של דוד לשבת בבית ה&#039; מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה&#039; יסתיר אותו מאויביו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע לכתיבת המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע לכתיבת המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז &quot;ה&#039; אורי וישעי ממי אירא&quot; היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה&#039; שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי&quot;ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול. ייתכן והרקע שמביא המלבי&quot;ם גם מקשר לסדר המזמור המתחיל בשלווה וחיבור לקב&quot;ה והמשכו בקושי וירידה, בכך שגם דוד לאחר נצחונו את גוליית עלה לגדולה אך שוב ירד במהירות והיה נתון לקשיים לאחר ששאול החל לרדפו זמן קצר לאחר מכן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז &quot;ה&#039; אורי וישעי ממי אירא&quot; היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה&#039; שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי&quot;ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול. ייתכן והרקע שמביא המלבי&quot;ם גם מקשר לסדר המזמור המתחיל בשלווה וחיבור לקב&quot;ה והמשכו בקושי וירידה, בכך שגם דוד לאחר נצחונו את גוליית עלה לגדולה אך שוב ירד במהירות והיה נתון לקשיים לאחר ששאול החל לרדפו זמן קצר לאחר מכן.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154140:rev-154404:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154140&oldid=prev 2021-07-25T19:24:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:24, 25 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו ובקהילות התימנים בנוסח בלדי {{הערה|בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר &quot;חמדת ימים&quot; החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה במה שלא מובא בשו&quot;ע}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו ובקהילות התימנים בנוסח בלדי {{הערה|בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר &quot;חמדת ימים&quot; החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה במה שלא מובא בשו&quot;ע}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, ומנגד החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה, החלק השלישי הינו חלק הסיום (יג-יד){{הערה|ישנן הקבלות רבות בין שני חלקי המזמור- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה' ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, ומנגד החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה' ומבקש תשועה, החלק השלישי הינו חלק הסיום (יג-יד){{הערה|ישנן הקבלות רבות בין שני חלקי המזמור- בעוד בתחילה המשורר אומר "ה' אורי וישעי", בחלק השני המשורר מבקש "אל תעזבני אלוהי ישעי" וכן "צרי ואויבי המה כשלו ונפלו" מול "אל תתנני בנפש צרי" "אם תקום עליי מלחמה" ו"כי קמו בי עדי שקר" "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש" ו"את פניך ה' אבקש"}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב"ה היא בלשון נסתר (ה' אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה') בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה', בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר ("קוה אל ה'") והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקשתו העיקרית של דוד במזמור היא "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש- שבתי בבית ה' כל ימי חיי". בקשה זו של דוד לשבת בבית ה' מתבטאת בהמשך המזמור גם כבקשה לקרבה אלוקית וממילא גם לשמירה הכרוכה בה כאשר ה' יסתיר אותו מאויביו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע לכתיבת המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע לכתיבת המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז &quot;ה&#039; אורי וישעי ממי אירא&quot; היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה&#039; שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי&quot;ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול. ייתכן והרקע שמביא המלבי&quot;ם גם מקשר לסדר המזמור המתחיל בשלווה וחיבור לקב&quot;ה והמשכו בקושי וירידה, בכך שגם דוד לאחר נצחונו את גוליית עלה לגדולה אך שוב ירד במהירות והיה נתון לקשיים לאחר ששאול החל לרדפו זמן קצר לאחר מכן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז &quot;ה&#039; אורי וישעי ממי אירא&quot; היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה&#039; שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי&quot;ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול. ייתכן והרקע שמביא המלבי&quot;ם גם מקשר לסדר המזמור המתחיל בשלווה וחיבור לקב&quot;ה והמשכו בקושי וירידה, בכך שגם דוד לאחר נצחונו את גוליית עלה לגדולה אך שוב ירד במהירות והיה נתון לקשיים לאחר ששאול החל לרדפו זמן קצר לאחר מכן.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154139&oldid=prev 2021-07-25T19:13:22Z

<p><span class="autocomment">הרקע לכתיבת המזמור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:13, 25 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב&quot;ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב&quot;ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה&#039; נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- &quot;אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:&quot;קוה אל ה&#039; חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה&quot;}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב&quot;ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב&quot;ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה&#039; נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- &quot;אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:&quot;קוה אל ה&#039; חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה&quot;}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע לכתיבת המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע לכתיבת המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז "ה' אורי וישעי ממי אירא" היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה' שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי"ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז "ה' אורי וישעי ממי אירא" היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה' שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי"ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ייתכן והרקע שמביא המלבי"ם גם מקשר לסדר המזמור המתחיל בשלווה וחיבור לקב"ה והמשכו בקושי וירידה, בכך שגם דוד לאחר נצחונו את גוליית עלה לגדולה אך שוב ירד במהירות והיה נתון לקשיים לאחר ששאול החל לרדפו זמן קצר לאחר מכן</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שקישרו בין תוכן המזמור לבין התגלות ה&#039; למשה בנקרת הצור וכתבו כי דוד מייחל להגיע לאותה מדרגה וקירבה לקב&quot;ה {{הערה|כך כתב [[הרב ישעיהו הדרי]] על בסיס דברי המלבי&quot;ם שקישר את פסוק י&quot;ב לדברי משה}}. הד לקריאה זו ניתן למצוא בביטויים דומים בין הפרשיות כגון &quot;נקרת הצור&quot; מול &quot;בצור ירוממני&quot;, &quot;ועתה ירום ראשי&quot; מול &quot;ועתה אם נא&quot;, &quot;הראני נא את כבודך&quot; מול בקשתו של דוד &quot;לחזות בנועם ה&#039;&quot; וכן &quot;ושכותי כפי עליך&quot; מול &quot;יצפנני בסכה&quot; ובקשתו של משה על ראיית פניו של הקב&quot;ה &quot;אם אין פניך הולכים עמנו&quot; ותשובתו של הקב&quot;ה &quot;ופניי לא יראו&quot; מול בקשתו של דוד &quot;את פניך ה&#039; אבקש&quot; וכן &quot;אל תסתר פניך ממני&quot;. בקשתו של דוד להגיע למדרגה רוחנית גבוהה ולהתגלות כמשה מקושרת אף יותר לחודש אלול כאשר, יחד עם בקשת הסליחה והכפרה, גם ההתגלות בנקרת הצור התרחשה בחודש זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שקישרו בין תוכן המזמור לבין התגלות ה&#039; למשה בנקרת הצור וכתבו כי דוד מייחל להגיע לאותה מדרגה וקירבה לקב&quot;ה {{הערה|כך כתב [[הרב ישעיהו הדרי]] על בסיס דברי המלבי&quot;ם שקישר את פסוק י&quot;ב לדברי משה}}. הד לקריאה זו ניתן למצוא בביטויים דומים בין הפרשיות כגון &quot;נקרת הצור&quot; מול &quot;בצור ירוממני&quot;, &quot;ועתה ירום ראשי&quot; מול &quot;ועתה אם נא&quot;, &quot;הראני נא את כבודך&quot; מול בקשתו של דוד &quot;לחזות בנועם ה&#039;&quot; וכן &quot;ושכותי כפי עליך&quot; מול &quot;יצפנני בסכה&quot; ובקשתו של משה על ראיית פניו של הקב&quot;ה &quot;אם אין פניך הולכים עמנו&quot; ותשובתו של הקב&quot;ה &quot;ופניי לא יראו&quot; מול בקשתו של דוד &quot;את פניך ה&#039; אבקש&quot; וכן &quot;אל תסתר פניך ממני&quot;. בקשתו של דוד להגיע למדרגה רוחנית גבוהה ולהתגלות כמשה מקושרת אף יותר לחודש אלול כאשר, יחד עם בקשת הסליחה והכפרה, גם ההתגלות בנקרת הצור התרחשה בחודש זה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט&quot;ו (תשס&quot;ט), עמ&#039; 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט&quot;ו (תשס&quot;ט), עמ&#039; 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154138:rev-154139:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99&diff=154138&oldid=prev 2021-07-25T19:10:44Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:10, 25 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י&quot;ג פעמים שם הוי&quot;ה שהם כנגד י&quot;ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה על ידי לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסידור רבי שבתאי מרשקוב מובא כי טעם אמירת המזמור הוא משום שיש בו י&quot;ג פעמים שם הוי&quot;ה שהם כנגד י&quot;ג מידות של רחמים ולכן אומרים מזמור זה על ידי לבטל את גזירות המקטרגים לפני בית דין של מעלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו ובקהילות התימנים בנוסח בלדי {{הערה|בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר &quot;חמדת ימים&quot; החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה במה שלא מובא בשו&quot;ע}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגר&quot;א התנהג להוספת המזמור לתפילה {{מקור|מעשה רב אות נג|כן}} וכן בחסידות צאנז נוהגים שלא לאומרו ובקהילות התימנים בנוסח בלדי {{הערה|בחסידות צאנז מטעימים את הדבר בכך שמקור אמירת המזמור הוא בספר &quot;חמדת ימים&quot; החשוד בשבתאות וכן בכך שאין להוסיף חלקים לתפילה במה שלא מובא בשו&quot;ע}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==רקע למזמור==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז "ה' אורי וישעי ממי אירא" היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה' שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי"ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה&#039; ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, ומנגד החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה&#039; ומבקש תשועה, החלק השלישי הינו חלק הסיום (יג-יד){{הערה|ישנן הקבלות רבות בין שני חלקי המזמור- בעוד בתחילה המשורר אומר &quot;ה&#039; אורי וישעי&quot;, בחלק השני המשורר מבקש &quot;אל תעזבני אלוהי ישעי&quot; וכן &quot;צרי ואויבי המה כשלו ונפלו&quot; מול &quot;אל תתנני בנפש צרי&quot; &quot;אם תקום עליי מלחמה&quot; ו&quot;כי קמו בי עדי שקר&quot; &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש&quot; ו&quot;את פניך ה&#039; אבקש&quot;}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב&quot;ה היא בלשון נסתר (ה&#039; אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה&#039;) בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה&#039;, בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר (&quot;קוה אל ה&#039;&quot;) והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתבוננות במזמור ניתן להבחין כי הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים- החלק הראשון (א-ו) בו המשורר מדגיש את בטחונו בה&#039; ואת העובדה שהוא לא ירא בעקבות ביטחון זה מאף אחד, ומנגד החלק השני (ז-יב) בו המשורר מתפלל לה&#039; ומבקש תשועה, החלק השלישי הינו חלק הסיום (יג-יד){{הערה|ישנן הקבלות רבות בין שני חלקי המזמור- בעוד בתחילה המשורר אומר &quot;ה&#039; אורי וישעי&quot;, בחלק השני המשורר מבקש &quot;אל תעזבני אלוהי ישעי&quot; וכן &quot;צרי ואויבי המה כשלו ונפלו&quot; מול &quot;אל תתנני בנפש צרי&quot; &quot;אם תקום עליי מלחמה&quot; ו&quot;כי קמו בי עדי שקר&quot; &quot;אחת שאלתי מאת ה&#039; אותה אבקש&quot; ו&quot;את פניך ה&#039; אבקש&quot;}}. ניתן להבחין כי בעוד בחלק הראשון הפנייה לקב&quot;ה היא בלשון נסתר (ה&#039; אורי וישעי, אחת שאלתי מאת ה&#039;) בחלקו השני הפנייה היא בלשון נוכח כמי שפונה בתפילה ישירות אל ה&#039;, בעוד שבחלק האחרון הפנייה היא שוב בלשון נסתר (&quot;קוה אל ה&#039;&quot;) והוא כעין פניית המשורר אל הקורא כציווי מתוך חווייתו האישית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן כי חלקו השני של המזמור בו הוא מרגיש מרוחק יותר מהקב"ה ומתפלל להצלתו הוא כעין תקווה ובקשה לחזור למצב הראשוני והבטוח המבוטא בחלקו הראשון. ממילא, מהפסוק האחרון של המזמור בו הוא מבטיח לקורא כי אם יחזק בדרכיו של הקב"ה הוא יחזק את ליבו כנגד האויבים וייתן לו תקווה מבטאת כי אכן ה' נושע לתפילתו והחזירו למצב המבוקש{{הערה|כדברי הגמרא על הפסוק- "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר:"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה"}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הרקע לכתיבת המזמור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במדרש {{מקור|במדבר רבה יא|כן}} נדרש על המזמור כי תחילתו בו הוא מכריז "ה' אורי וישעי ממי אירא" היא לפני חטאו עם [[בת שבע]] וסופו, בו דוד מתפלל לה' שיושיעו, לאחר החטא. חלק מהפרשנים הציעו כי מזמור זה נאמר על ידי דוד בתגובה למקרה מסוים שאירע לו. ה[[אבן עזרא]] פירש כי דוד חיבר מזמור זה באחרית ימיו לאחר שנשבעו אנשיו שלא יבוא איתם עוד למלחמה, ומנגד ה[[מלבי"ם]] קישר את המזמור לעת בריחתו של דוד משאול שאז קמו נגדו עדי שקר שהעידו עליו לפני שאול</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש שקישרו בין תוכן המזמור לבין התגלות ה' למשה בנקרת הצור וכתבו כי דוד מייחל להגיע לאותה מדרגה וקירבה לקב"ה {{הערה|כך כתב [[הרב ישעיהו הדרי]] על בסיס דברי המלבי"ם שקישר את פסוק י"ב לדברי משה}}. הד לקריאה זו ניתן למצוא בביטויים דומים בין הפרשיות כגון "נקרת הצור" מול "בצור ירוממני", "ועתה ירום ראשי" מול "ועתה אם נא", "הראני נא את כבודך" מול בקשתו של דוד "לחזות בנועם ה'" וכן "ושכותי כפי עליך" מול "יצפנני בסכה" ובקשתו של משה על ראיית פניו של הקב"ה "אם אין פניך הולכים עמנו" ותשובתו של הקב"ה "ופניי לא יראו" מול בקשתו של דוד "את פניך ה' אבקש" וכן "אל תסתר פניך ממני". בקשתו של דוד להגיע למדרגה רוחנית גבוהה ולהתגלות כמשה מקושרת אף יותר לחודש אלול כאשר, יחד עם בקשת הסליחה והכפרה, גם ההתגלות בנקרת הצור התרחשה בחודש זה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט&quot;ו (תשס&quot;ט), עמ&#039; 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* טללי אורות, מכללת אורות ישראל, כרך ט&quot;ו (תשס&quot;ט), עמ&#039; 7–18. מאמרו של הרב נריה גוטל</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154137:rev-154138:php=table --> </table>

Wikiboss