לבונה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־07:38, 19 באוקטובר 2020

2020-10-19T07:38:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:38, 19 באוקטובר 2020
שורה 21:		שורה 21:

	אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].		אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].
	~~== ביהדות ==~~
	קטורת - יחד עם המור, סוג נוסף של בושם, שימשה הלבונה כקטורת בפולחן הדתי ביהדות. כך למשל הצו בתורה המורה להשתמש ב"שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים"<ref>ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ו'</ref>.
	מנחה – כחלק מהקורבן " וְנֶפֶשׁ, כִּי-תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'--סֹלֶת, יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ; וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה"<ref>ספר ויקרא, פרק ב', פסוק א'</ref>.
	לחם הפנים - הן שתים עשרה כיכרות הלחם שהיו מונחות על השולחן במשכן ובבית המקדש: "וְנָתַתָּ עַל-הַמַּעֲרֶכֶת, לְבֹנָה זַכָּה; וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לַה'"<ref> ספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוק ז'</ref>.
	תמרוקים – " מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת, עָשָׁן: מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל".


	~~==קישורים חיצוניים==~~

	* אביטל להב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3554833,00.htmlשרף הלבונה מפיג חרדה ודיכאון] - ynet - מתוך "כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18" - יוני 2008

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

שאולי ב־06:58, 19 באוקטובר 2020

2020-10-19T06:58:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:58, 19 באוקטובר 2020
שורה 6:		שורה 6:
	לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".		לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".

	הלבונה מופיעה עוד במקרא "~~נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם~~, קָנֶה ~~וְקִנָּמוֹן~~, עִם, ~~כָּל~~-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref><makor>שיר השירים ד י"ד</makor></ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>~~לָמָּה~~-~~זֶּה~~ לִי לְבוֹנָה ~~מִשְּׁבָא~~ תָבוֹא - <makor>ירמיה ו כ</makor></ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref><makor>שיר השירים ד ו</makor></ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref><makor>שיר השירים ד י"ד</makor></ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - <makor>ירמיה ו כ</makor></ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref><makor>שיר השירים ד ו</makor></ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.

	לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:		לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:

	'''א.''' אחד מסממני [[הקטרת]]. "קַח-לְךָ ~~סַמִּים~~, נָטָף ~~וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה~~, ~~סַמִּים~~, '''וּלְבֹנָה ~~זַכָּה~~'''<ref><makor>שמות ל ל"ד</makor></ref>"		'''א.''' אחד מסממני [[הקטרת]]. "קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, '''וּלְבֹנָה זַכָּה'''<ref><makor>שמות ל ל"ד</makor></ref>"
	הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.		הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.

שורה 21:		שורה 21:

	אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].		אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].
			== ביהדות ==
			קטורת - יחד עם המור, סוג נוסף של בושם, שימשה הלבונה כקטורת בפולחן הדתי ביהדות. כך למשל הצו בתורה המורה להשתמש ב"שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים"<ref>ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ו'</ref>.
			מנחה – כחלק מהקורבן " וְנֶפֶשׁ, כִּי-תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'--סֹלֶת, יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ; וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה"<ref>ספר ויקרא, פרק ב', פסוק א'</ref>.
			לחם הפנים - הן שתים עשרה כיכרות הלחם שהיו מונחות על השולחן במשכן ובבית המקדש: "וְנָתַתָּ עַל-הַמַּעֲרֶכֶת, לְבֹנָה זַכָּה; וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה, אִשֶּׁה לַה'"<ref> ספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוק ז'</ref>.
			תמרוקים – " מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת, עָשָׁן: מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל".

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-26T17:01:20Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:01, 26 במרץ 2009
שורה 6:		שורה 6:
	לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".		לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".

	הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref><makor>שיר השירים ד י"ד</makor></ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref><makor>שיר השירים ד ו</makor></ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref><makor>שיר השירים ד י"ד</makor></ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - <makor>ירמיה ו כ</makor></ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref><makor>שיר השירים ד ו</makor></ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.

	לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:		לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-23T13:22:14Z

הוספת תגיות מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:22, 23 במרץ 2009
שורה 6:		שורה 6:
	לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".		לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".

	הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref><makor>שיר השירים ד י"ד</makor></ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref><makor>שיר השירים ד ו</makor></ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.

	לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:		לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:

	'''א.''' אחד מסממני [[הקטרת]]. "קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, '''וּלְבֹנָה זַכָּה'''<ref>שמות ל ל"ד</ref>"		'''א.''' אחד מסממני [[הקטרת]]. "קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, '''וּלְבֹנָה זַכָּה'''<ref><makor>שמות ל ל"ד</makor></ref>"
	הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.		הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.

	'''ב.''' נתינה על המנחות, והקטרה על [[המזבח החיצון]]. שיעור הלבונה שחייבים לתת על ה[[מנחה]] הוא [[קומץ]] אחד, שיעור שנקבע על פי גודל ידו של הכהן. המשנה במסכת [[מנחות]]<ref>מנחות פרק א משנה ג</ref> אומרת שאם חסר אפילו כלשהו מקומץ הלבונה - ה[[מנחה]] פסולה. לפני קמיצת ה[[מנחה]] היו נותנים קומץ לבונה אחד על ה[[מנחה]], ולאחר הקמיצה - היו אוספים את קומץ הלבונה ושורפים בראש המזבח יחד עם קומץ ה[[מנחה]].		'''ב.''' נתינה על המנחות, והקטרה על [[המזבח החיצון]]. שיעור הלבונה שחייבים לתת על ה[[מנחה]] הוא [[קומץ]] אחד, שיעור שנקבע על פי גודל ידו של הכהן. המשנה במסכת [[מנחות]]<ref><makor>בבלי מנחות פרק א משנה ג</makor></ref> אומרת שאם חסר אפילו כלשהו מקומץ הלבונה - ה[[מנחה]] פסולה. לפני קמיצת ה[[מנחה]] היו נותנים קומץ לבונה אחד על ה[[מנחה]], ולאחר הקמיצה - היו אוספים את קומץ הלבונה ושורפים בראש המזבח יחד עם קומץ ה[[מנחה]].

	'''ג.''' בזיכי [[לחם הפנים]] - כאשר היו מחליפים את מערכות [[לחם הפנים]] על השלחן ב[[היכל]] - היו מקטירים בין מערכות השלחן שתי כוסות קטנות שבכל אחת קומץ לבונה, כדי שלא יישאר השלחן שומם ללא לחם.		'''ג.''' בזיכי [[לחם הפנים]] - כאשר היו מחליפים את מערכות [[לחם הפנים]] על השלחן ב[[היכל]] - היו מקטירים בין מערכות השלחן שתי כוסות קטנות שבכל אחת קומץ לבונה, כדי שלא יישאר השלחן שומם ללא לחם.

אלישע זהבי ב־11:52, 5 בדצמבר 2008

2008-12-05T11:52:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:52, 5 בדצמבר 2008
שורה 13:		שורה 13:
	הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.		הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.

	'''ב.''' נתינה על המנחות, והקטרה על [[המזבח החיצון]]. שיעור הלבונה שחייבים לתת על ה[[מנחה]] הוא [[קומץ]] אחד, שיעור שנקבע על פי גודל ידו של הכהן. המשנה במסכת [[מנחות]]<ref>מנחות פרק א משנה ג</ref> אומרת שאם חסר אפילו כלשהו מקומץ הלבונה - ~~המנחה~~ פסולה. לפני קמיצת ~~המנחה~~ היו נותנים קומץ לבונה אחד על ~~המנחה~~, ולאחר הקמיצה - היו אוספים את קומץ הלבונה ושורפים בראש המזבח יחד עם קומץ ~~המנחה~~.		'''ב.''' נתינה על המנחות, והקטרה על [[המזבח החיצון]]. שיעור הלבונה שחייבים לתת על ה[[מנחה]] הוא [[קומץ]] אחד, שיעור שנקבע על פי גודל ידו של הכהן. המשנה במסכת [[מנחות]]<ref>מנחות פרק א משנה ג</ref> אומרת שאם חסר אפילו כלשהו מקומץ הלבונה - ה[[מנחה]] פסולה. לפני קמיצת ה[[מנחה]] היו נותנים קומץ לבונה אחד על ה[[מנחה]], ולאחר הקמיצה - היו אוספים את קומץ הלבונה ושורפים בראש המזבח יחד עם קומץ ה[[מנחה]].

	'''ג.''' בזיכי [[לחם הפנים]] - כאשר היו מחליפים את מערכות לחם הפנים על השלחן ב[[היכל]] - היו מקטירים בין מערכות השלחן שתי כוסות קטנות שבכל אחת קומץ לבונה, כדי שלא יישאר השלחן שומם ללא לחם.		'''ג.''' בזיכי [[לחם הפנים]] - כאשר היו מחליפים את מערכות [[לחם הפנים]] על השלחן ב[[היכל]] - היו מקטירים בין מערכות השלחן שתי כוסות קטנות שבכל אחת קומץ לבונה, כדי שלא יישאר השלחן שומם ללא לחם.

	'''ד.''' נדבת לבונה - אדם שהתנדב ~~להונה~~ לבית המקדש - נותן אותה לכהן והוא עולה ושורפה בראש המזבח.		'''ד.''' נדבת לבונה - אדם שהתנדב לבונה לבית המקדש - נותן אותה לכהן והוא עולה ושורפה בראש המזבח.

אלישע זהבי ב־11:49, 5 בדצמבר 2008

2008-12-05T11:49:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:49, 5 בדצמבר 2008
שורה 6:		שורה 6:
	לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".		לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".

	הלבונה מופיעה עוד במקרא "~~נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם~~, קָנֶה ~~וְקִנָּמוֹן~~, עִם, ~~כָּל~~-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>~~לָמָּה~~-~~זֶּה~~ לִי לְבוֹנָה ~~מִשְּׁבָא~~ תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.

	לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:		לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:
	'''א.''' אחד מסממני [[הקטרת]]. "קַח-לְךָ ~~סַמִּים~~, נָטָף ~~וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה~~, ~~סַמִּים~~, '''וּלְבֹנָה ~~זַכָּה~~'''<ref>שמות ל ל"ד</ref>"
			'''א.''' אחד מסממני [[הקטרת]]. "קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, '''וּלְבֹנָה זַכָּה'''<ref>שמות ל ל"ד</ref>"
	הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.		הגמרא אומרת<ref>כריתות ו.</ref> שמשקל הלבונה בקטורת של שנה שלמה היה 70 מנה.

	'''ב.''' נתינה על המנחות, והקטרה על [[המזבח החיצון]]. שיעור הלבונה שחייבים לתת על ה[[מנחה]] הוא [[קומץ]] אחד, שיעור שנקבע על פי גודל ידו של הכהן. המשנה במסכת [[מנחות]]<ref>מנחות פרק א משנה ג</ref> אומרת שאם חסר אפילו כלשהו מקומץ הלבונה - המנחה פסולה. לפני קמיצת המנחה היו נותנים קומץ לבונה אחד על המנחה, ולאחר הקמיצה - היו אוספים את קומץ הלבונה ושורפים בראש המזבח יחד עם קומץ המנחה.		'''ב.''' נתינה על המנחות, והקטרה על [[המזבח החיצון]]. שיעור הלבונה שחייבים לתת על ה[[מנחה]] הוא [[קומץ]] אחד, שיעור שנקבע על פי גודל ידו של הכהן. המשנה במסכת [[מנחות]]<ref>מנחות פרק א משנה ג</ref> אומרת שאם חסר אפילו כלשהו מקומץ הלבונה - המנחה פסולה. לפני קמיצת המנחה היו נותנים קומץ לבונה אחד על המנחה, ולאחר הקמיצה - היו אוספים את קומץ הלבונה ושורפים בראש המזבח יחד עם קומץ המנחה.

	'''ג.''' בזיכי [[לחם הפנים]] - כאשר היו מחליפים את מערכות לחם הפנים על השלחן ב[[היכל]] - היו מקטירים בין מערכות השלחן שתי כוסות קטנות שבכל אחת קומץ לבונה, כדי שלא יישאר השלחן שומם ללא לחם.		'''ג.''' בזיכי [[לחם הפנים]] - כאשר היו מחליפים את מערכות לחם הפנים על השלחן ב[[היכל]] - היו מקטירים בין מערכות השלחן שתי כוסות קטנות שבכל אחת קומץ לבונה, כדי שלא יישאר השלחן שומם ללא לחם.

	'''ד.''' נדבת לבונה - אדם שהתנדב להונה לבית המקדש - נותן אותה לכהן והוא עולה ושורפה בראש המזבח.		'''ד.''' נדבת לבונה - אדם שהתנדב להונה לבית המקדש - נותן אותה לכהן והוא עולה ושורפה בראש המזבח.


	אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].		אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].

דניאל ונטורה ב־08:49, 13 בנובמבר 2008

2008-11-13T08:49:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:49, 13 בנובמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:Koeh-022.jpg\|left\|thumb\|250px\|Boswellia scara Flueck - מקור:ויקישיתוף, ציור משנת 1887]]
			[[תמונה:Oman_Dhofar_Frankincense.jpg\|left\|thumb\|250px\|מקור: ויקישתוף, צילם :Arcimboldo - 2004 בחצי האי ערב]]

	לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה, אתיופיה וב[[מזרח התיכון]]. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד. הלבונה היתה נפוצה מאוד, הן כצמח בושם וקטורת, אף מחוץ למקדש, והן בשימוש לצורכי רפואה שונים: על ידי שימוש בשרף עצמו או לעיסת חלקי העץ.		לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה, אתיופיה וב[[מזרח התיכון]]. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד. הלבונה היתה נפוצה מאוד, הן כצמח בושם וקטורת, אף מחוץ למקדש, והן בשימוש לצורכי רפואה שונים: על ידי שימוש בשרף עצמו או לעיסת חלקי העץ.

	לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה מופקת משרף 'עץ הלבונה' ~~הנקרא (Boswellia)~~. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן ~~השם~~: לבונה'.		לפי הרב מרדכי פרסוף במאמרו [http://www.tora.co.il/parasha/mikdash/nizozon_86.doc הלבונה בניצוצות המקדש] לפי כמעט רוב המפרשים הלבונה , המוזכרת בעבודת בית המקדש, מופקת משרף 'עץ הלבונה'. צבעו של השרף הניגר בהיר או לבן ומכאן שמן: "לבונה".

	הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.
שורה 17:		שורה 20:

	* אביטל להב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3554833,00.htmlשרף הלבונה מפיג חרדה ודיכאון] - ynet - מתוך "כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18" - יוני 2008		* אביטל להב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3554833,00.htmlשרף הלבונה מפיג חרדה ודיכאון] - ynet - מתוך "כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18" - יוני 2008

			== הערות שוליים ==
			<references />


	[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
	[[קטגוריה:צומח וחי בארץ ישראל]]		[[קטגוריה:צומח וחי בארץ ישראל]]

דניאל ונטורה ב־08:41, 13 בנובמבר 2008

2008-11-13T08:41:22Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה ואתיופיה. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד.
+לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה, אתיופיה וב[[מזרח התיכון]]. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד. הלבונה היתה נפוצה מאוד, הן כצמח בושם וקטורת, אף מחוץ למקדש, והן בשימוש לצורכי רפואה שונים: על ידי שימוש בשרף עצמו או לעיסת חלקי העץ.
 הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.
 לשרף הלבונה שימושים רבים בעבודת [[בית המקדש]] ונמנה אותם להלן:
@@ שורה 9: / שורה 12: @@
 אף על פי שהלבונה לא ראויה למאכל ואינה מקבלת טומאה - גזרו [[חכמים]] שלבונה שמיועדת לשימוש בבית המקדש תקבל טומאה, ולכן חובה לשמור עליה ב[[טהרה]].

אלישע זהבי ב־07:51, 13 בנובמבר 2008

2008-11-13T07:51:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:51, 13 בנובמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Olibanum_resin.jpg]]~~
	לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה ואתיופיה. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד.		לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה ואתיופיה. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד.
	הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.

אלישע זהבי ב־07:49, 13 בנובמבר 2008

2008-11-13T07:49:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 13 בנובמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:http://~~upload~~.~~wikimedia~~.org/~~wikipedia/commons/thumb/e/ef/Olibanum_resin.jpg~~/~~600px-~~Olibanum_resin.jpg]]		[[תמונה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Olibanum_resin.jpg]]
	לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה ואתיופיה. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד.		לבונה הוא שרף בצבע צהוב בהיר המופק מעצי הלבונה (Boswellia בלע"ז) אשר גדלים באזור סומליה ואתיופיה. לשרף יש ריח עדין ונעים, וכאשר מקטירים אותו על גבי גחלים ריחו מתחזק מאד.
	הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.		הלבונה מופיעה עוד במקרא "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה<ref>שיר השירים ד י"ד</ref>". ב[[ירמיהו]] מופיע שהיו מביאים אותה מארץ שבא <ref>לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא - ירמיה ו כ</ref>, אם כי ב[[שיר השירים]] מופיעה 'גבעת הלבונה<ref>שיר השירים ד ו</ref>' ואולי הכוונה שהיא באמת גדלה גם בארץ.