לא תסגיר עבד - היסטוריית גרסאות

Shyk: /* ראה גם */

2018-03-15T08:44:04Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:44, 15 במרץ 2018
שורה 82:		שורה 82:
	* [[לא תוננו]] - איסור אונאת עבד שברח לעם ישראל.		* [[לא תוננו]] - איסור אונאת עבד שברח לעם ישראל.
	* http://tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/dm-23-17.html		* http://tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/dm-23-17.html
			* https://www.yeshiva.org.il/ask/107702

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Shyk: /* זהות האדם הבורח שבו עוסקת המצווה */

2016-04-27T07:54:35Z

זהות האדם הבורח שבו עוסקת המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:54, 27 באפריל 2016
שורה 10:		שורה 10:
	==זהות האדם הבורח שבו עוסקת המצווה==		==זהות האדם הבורח שבו עוסקת המצווה==
	===שיטות שמדובר בעבד כנעני שחייב במצוות===		===שיטות שמדובר בעבד כנעני שחייב במצוות===
	* בגמרא {{מקור\|גיטין דף מה ע"א}} מבואר שהמצווה עוסקת בעבד שברח מאדוניו שבחוצה לארץ, ובא לארץ ישראל.		* בגמרא {{מקור\|גיטין דף מה ע"א}} מבואר שהמצווה עוסקת בעבד שברח מאדוניו שבחוצה לארץ, ובא לארץ ישראל. זה פירושו של רבי אחי ברבי יאשיה שם.
			* לפני פירוש זה מובא בגמרא כך: תניא לא יישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו' יכול בעכו"ם שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר ת"ל לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעל אדוניו ומאי תקנתו עמך ישב בקרבך... רש"י מפרש אל אדוניו-אל תוציאוהו מביניכם להשיבו לעבודת כוכבים שלו. לפי זה, הפסוק מתפרש על אדם שברח בעיקר מעבודה זרה, שהיתה לו לאדון עד כה, ובא לארץ ישראל כדי לעבוד את ה', מה שלא התאפשר לו בין הגויים בחו"ל. אמנם, בהמשך הגמרא רבי אחי ברבי יאשיה פירש את הפסוק באופן אחר, כמו שהובא לעיל.
	* הרמב"ם פוסק להלכה שמדובר בעבד שאחרי שחרורו נעשה גר צדק, ועל כן מובן שמדובר ב[[עבד כנעני]] ש[[חייב במצוות כאשה]] <ref>רמב"ם יד החזקה - הלכות עבדים פרק ח (י) עבד שברח מחוצה לארץ לארץ אין מחזירין לו לעבדות '''ועליו נאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו''' ואומר לרבו שיכתוב לא גט שחרור ויכתוב לו שטר חוב בדמיו עד שתשיג ידו ויתן לו ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעין ב"ד שיעבודו מעליו וילך לו: (יא) '''עבד זה שברח לארץ הרי הוא גר צדק''' והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שמאנה אותו מפני שהוא שפל רוח יותר מן הגר וצוה עליו הכתוב שנאמר עמך ישב בקרבך באחד שעריך בטוב לו לא תוננו זו אף הוניית דברים נמצאת למד שהמאנה את הגר הזה עובר בשלשה לאוין משום ולא תונו איש את עמיתו ומשום וגר לא תונה ומשום לא תוננו וכן עובר משום ולא תלחצנו כמו שביארנו בענין הונייה:</ref>.		* הרמב"ם פוסק להלכה שמדובר בעבד שאחרי שחרורו נעשה גר צדק, ועל כן מובן שמדובר ב[[עבד כנעני]] ש[[חייב במצוות כאשה]] <ref>רמב"ם יד החזקה - הלכות עבדים פרק ח (י) עבד שברח מחוצה לארץ לארץ אין מחזירין לו לעבדות '''ועליו נאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו''' ואומר לרבו שיכתוב לא גט שחרור ויכתוב לו שטר חוב בדמיו עד שתשיג ידו ויתן לו ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעין ב"ד שיעבודו מעליו וילך לו: (יא) '''עבד זה שברח לארץ הרי הוא גר צדק''' והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שמאנה אותו מפני שהוא שפל רוח יותר מן הגר וצוה עליו הכתוב שנאמר עמך ישב בקרבך באחד שעריך בטוב לו לא תוננו זו אף הוניית דברים נמצאת למד שהמאנה את הגר הזה עובר בשלשה לאוין משום ולא תונו איש את עמיתו ומשום וגר לא תונה ומשום לא תוננו וכן עובר משום ולא תלחצנו כמו שביארנו בענין הונייה:</ref>.
	===שיטות שמדובר בנכרי שאינו חייב במצוות===		===שיטות שמדובר בנכרי שאינו חייב במצוות===

Shyk: /* ראה גם */

2016-04-27T07:45:49Z

ראה גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:45, 27 באפריל 2016
שורה 80:		שורה 80:
	* [[עמך ישב בקרבך]] - מגורים של עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ, לארץ ישראל, בארץ ישראל.		* [[עמך ישב בקרבך]] - מגורים של עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ, לארץ ישראל, בארץ ישראל.
	* [[לא תוננו]] - איסור אונאת עבד שברח לעם ישראל.		* [[לא תוננו]] - איסור אונאת עבד שברח לעם ישראל.
			* http://tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/dm-23-17.html

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Shyk: /* במקום אשר יבחר */

2016-04-26T22:07:44Z

במקום אשר יבחר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:07, 26 באפריל 2016
שורה 66:		שורה 66:

	===בקרבך===		===בקרבך===
	מבואר שאין להושיבו בערי הספר, אלא בקרבך, מסיבות בטחוניות.		מבואר שאין להושיבו בערי הספר, אלא בקרבך, לא נתבאר טעם הדבר. במסכת גרים נראה שהכוונה היא לתת לו להתגורר במרכז הארץ, ולא בערי הגבול, כלומר, זה לטיבותא בשבילו<ref>מסכת גרים פרק שלישי (ד) '''אין מושיבין אותו בספר ולא בנוה רע אלא בנוה יפה באמצע א"י''' במקום שאמנותו יוצאת שנאמר (דברים כג) עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר וכו'." לולי זה אפשר אולי היה לפרש שהכוונה שלא לתת לו לגור בספר מסיבות בטחוניות, וצריך לברר יותר נקודה זו.</ref>
	===במקום אשר יבחר===		===במקום אשר יבחר===
	במקום שהתחום המקצועי שלו יכול לבוא לידי ביטוי, ויוכל להתפרנס ממנו<ref>מסכת גרים פרק שלישי (א) איזהו גר תושב כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל שקבל עליו שלא להיות אוכל נבילות: (ב) רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו טמאין עיסתו ושמנו ויינו טהורים ועובר על בל תונה ובל תעשוק ובל תלין פעולת שכיר: (ג) אין משיאין לו ולא נושאין ממנו נשים ולא מלוין אותו ולא לוין ממנו ברבית: (ד) אין מושיבין אותו בספר ולא בנוה רע אלא בנוה יפה באמצע א"י '''במקום שאמנותו יוצאת שנאמר (דברים כג) עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר'''''טקסט נטוי''</ref>		במקום שהתחום המקצועי שלו יכול לבוא לידי ביטוי, ויוכל להתפרנס ממנו<ref>מסכת גרים פרק שלישי (א) איזהו גר תושב כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל שקבל עליו שלא להיות אוכל נבילות: (ב) רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו טמאין עיסתו ושמנו ויינו טהורים ועובר על בל תונה ובל תעשוק ובל תלין פעולת שכיר: (ג) אין משיאין לו ולא נושאין ממנו נשים ולא מלוין אותו ולא לוין ממנו ברבית: (ד) אין מושיבין אותו בספר ולא בנוה רע אלא בנוה יפה באמצע א"י '''במקום שאמנותו יוצאת שנאמר (דברים כג) עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר'''''טקסט נטוי''</ref>

Shyk: /* במקום אשר יבחר */

2016-04-26T22:03:34Z

במקום אשר יבחר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 26 באפריל 2016
שורה 68:		שורה 68:
	מבואר שאין להושיבו בערי הספר, אלא בקרבך, מסיבות בטחוניות.		מבואר שאין להושיבו בערי הספר, אלא בקרבך, מסיבות בטחוניות.
	===במקום אשר יבחר===		===במקום אשר יבחר===
			במקום שהתחום המקצועי שלו יכול לבוא לידי ביטוי, ויוכל להתפרנס ממנו<ref>מסכת גרים פרק שלישי (א) איזהו גר תושב כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל שקבל עליו שלא להיות אוכל נבילות: (ב) רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו טמאין עיסתו ושמנו ויינו טהורים ועובר על בל תונה ובל תעשוק ובל תלין פעולת שכיר: (ג) אין משיאין לו ולא נושאין ממנו נשים ולא מלוין אותו ולא לוין ממנו ברבית: (ד) אין מושיבין אותו בספר ולא בנוה רע אלא בנוה יפה באמצע א"י '''במקום שאמנותו יוצאת שנאמר (דברים כג) עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר'''''טקסט נטוי''</ref>

	===באחד שעריך===		===באחד שעריך===

Shyk: /* שיטות שמדובר בנכרי שאינו חייב במצוות */

2016-04-25T22:33:35Z

שיטות שמדובר בנכרי שאינו חייב במצוות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:33, 25 באפריל 2016
שורה 14:		שורה 14:
	===שיטות שמדובר בנכרי שאינו חייב במצוות===		===שיטות שמדובר בנכרי שאינו חייב במצוות===
	* בתרגום אונקלוס על הפסוק נאמר "לא תמסר '''עבד עממין ליד רבונה''' דישתזב לותך מלות רבונה", היינו שלא תמסור '''עבד של גויים, לידי אדונו''', וינצל אליך מעם אדונו. לפי זה, מדובר באדם שאינו חייב במצוות כלל, אין הוא עבד כנעני החייב במצוות כאשה, ולא יהפך לגר על ידי שחרורו, אלא מדובר באדם נכרי, שהוא עבד של נכרי אחר, שברח אליך מיד אדונו (שהתאכזר אליו, והציל עצמו מידו בבריחתו אליך). אמנם, הדבר אינו ברור לגמרי, משום שבשפתי חכמים מביא שיש מפרשים בדעת האונקלוס שמדובר בעבד ישראל, שנמכר לעבדות ליד נכרי.		* בתרגום אונקלוס על הפסוק נאמר "לא תמסר '''עבד עממין ליד רבונה''' דישתזב לותך מלות רבונה", היינו שלא תמסור '''עבד של גויים, לידי אדונו''', וינצל אליך מעם אדונו. לפי זה, מדובר באדם שאינו חייב במצוות כלל, אין הוא עבד כנעני החייב במצוות כאשה, ולא יהפך לגר על ידי שחרורו, אלא מדובר באדם נכרי, שהוא עבד של נכרי אחר, שברח אליך מיד אדונו (שהתאכזר אליו, והציל עצמו מידו בבריחתו אליך). אמנם, הדבר אינו ברור לגמרי, משום שבשפתי חכמים מביא שיש מפרשים בדעת האונקלוס שמדובר בעבד ישראל, שנמכר לעבדות ליד נכרי.
	* בפירוש רש"י שם <ref> רש"י על דברים פרק כג פסוק טז לא תסגיר עבד - '''כתרגומו''' ד"א '''אפילו''' עבד כנעני '''של ישראל''' שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:</ref>נראה שמסכים עם האונקלוס, וסובר שמדובר בין בעבד נכרי שברח מאדון נכרי, ובין בעבד כנעני החייב במצוות כאשה שברח מאדון יהודי <ref>יתכן שלפי רש"י החידוש הוא שלמרות שאדונו יהודי, ולכאורה היה מקום להשיב את העבד אל אדונו, ולקיים בו השבת אבידה, שהרי הוא רכושו של בעליו, וקנוי לו קנין הגוף, בכל זאת התורה אומרת שאין להתאכזר אליו, אלא יש לשחררו, וכותב שטר על דמיו לאדונו. לפי זה, בעבד גוי של גוי זה החידוש הפחות גדול, לומר שלא ישיבנו לאדוניו הנכרי.</ref>.		* בפירוש רש"י שם <ref> רש"י על דברים פרק כג פסוק טז לא תסגיר עבד - '''כתרגומו''' ד"א '''אפילו''' עבד כנעני '''של ישראל''' שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:</ref>נראה שמסכים עם האונקלוס, וסובר שמדובר בין בעבד נכרי שברח מאדון נכרי<ref>לפי פשטות דברי האונקלוס. לפי המפרשים באונקלוס שכוונתו לישראל, תשתנה כמובן גם ההבנה בדברי רש"י.</ref>, ובין בעבד כנעני החייב במצוות כאשה שברח מאדון יהודי <ref>יתכן שלפי רש"י החידוש הוא שלמרות שאדונו יהודי, ולכאורה היה מקום להשיב את העבד אל אדונו, ולקיים בו השבת אבידה, שהרי הוא רכושו של בעליו, וקנוי לו קנין הגוף, בכל זאת התורה אומרת שאין להתאכזר אליו, אלא יש לשחררו, וכותב שטר על דמיו לאדונו. לפי זה, בעבד גוי של גוי זה החידוש הפחות גדול, לומר שלא ישיבנו לאדוניו הנכרי.</ref>.
	* מדברי אבן עזרא ורמב"ן <ref>מובאים בלשונם להלן</ref>, נראה שמדובר בשעת מלחמה (שפסוק זה נאמר בתורה בהקשר לעניין יציאה למלחמה), ועבד ממחנה האוייב, בורח אל מחנה ישראל. דבר זה מתאים עם פירוש האונקלוס שהובא כאן. גם בדברי רמ"ד וואלי <ref>דבריו מובאים להלן בלשונו</ref>, נראה שפירש כך.		* מדברי אבן עזרא ורמב"ן <ref>מובאים בלשונם להלן</ref>, נראה שמדובר בשעת מלחמה (שפסוק זה נאמר בתורה בהקשר לעניין יציאה למלחמה), ועבד ממחנה האוייב, בורח אל מחנה ישראל. דבר זה מתאים עם פירוש האונקלוס שהובא כאן. גם בדברי רמ"ד וואלי <ref>דבריו מובאים להלן בלשונו</ref>, נראה שפירש כך.

Shyk: /* שאלות נוספות */

2016-04-25T22:31:49Z

שאלות נוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:31, 25 באפריל 2016
שורה 46:		שורה 46:
	==שאלות נוספות==		==שאלות נוספות==
	* '''חיוב להוציא הוצאות על מצווה זו:''' יש לעיין האם מחוייבים להוציא כסף על מצווה זו. במקרה שקיום המצווה כרוך בעלויות - לדוגמה עלויות של קליטה, סל קליטה, נושאים משפטיים, וכיו"ב. האם התורה מחייבת את הפרטים ואת הציבור להוציא כסף. והאם התחושה שנכון יותר להשתמש בקופה הציבורית כדי להקל על עניי ישראל, ועל מערכת הבריאות, ולתת חינוך יותר טוב לאזרחי ישראל, האם זה טיעון שמתקבל. ויעויינו בזה דברי הראב"ד על הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ח הלכה יד, שכתב שבזמן הזה, אין אנו מצווים להחיותו וביאר הראב"ד "שקרוב הדבר להיות מן הטעם כי בזמן היובל היו שומטין והיה יכול להתפרנס שלא בטורח צבור ועכשיו אינו יכול", ולכך בזמן שהיובל נוהג מצווין להחיותו, אחרי שעיקר חיותו יכול להתפרנס שלא בטורח ציבור, ואילו בזה"ז שעיקר חיותו בטורח ציבור אין אנו מצווין להחיותו. וכל זה לפי הראב"ד בגר תושב שקבל עליו שבע מצוות בני נוח, אבל אם לא קבל עליו, אין מצווין להחיותו.		* '''חיוב להוציא הוצאות על מצווה זו:''' יש לעיין האם מחוייבים להוציא כסף על מצווה זו. במקרה שקיום המצווה כרוך בעלויות - לדוגמה עלויות של קליטה, סל קליטה, נושאים משפטיים, וכיו"ב. האם התורה מחייבת את הפרטים ואת הציבור להוציא כסף. והאם התחושה שנכון יותר להשתמש בקופה הציבורית כדי להקל על עניי ישראל, ועל מערכת הבריאות, ולתת חינוך יותר טוב לאזרחי ישראל, האם זה טיעון שמתקבל. ויעויינו בזה דברי הראב"ד על הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ח הלכה יד, שכתב שבזמן הזה, אין אנו מצווים להחיותו וביאר הראב"ד "שקרוב הדבר להיות מן הטעם כי בזמן היובל היו שומטין והיה יכול להתפרנס שלא בטורח צבור ועכשיו אינו יכול", ולכך בזמן שהיובל נוהג מצווין להחיותו, אחרי שעיקר חיותו יכול להתפרנס שלא בטורח ציבור, ואילו בזה"ז שעיקר חיותו בטורח ציבור אין אנו מצווין להחיותו. וכל זה לפי הראב"ד בגר תושב שקבל עליו שבע מצוות בני נוח, אבל אם לא קבל עליו, אין מצווין להחיותו.
	* יש לעיין האם יש גבול בזמן לקיום מצווה זו, כלומר, שמקבלים את העבד הבורח לתקופה מסויימת, האם מותר לקצוב את הכנסת האורחים הזו בזמן~~<ref>~~		* יש לעיין האם יש גבול בזמן לקיום מצווה זו, כלומר, שמקבלים את העבד הבורח לתקופה מסויימת, האם מותר לקצוב את הכנסת האורחים הזו בזמן
	* עוד יש לעיין, כשהתורה אומרת "עמך יישב, במקום אשר יבחר" מה הכוונה, האם התורה מצווה שניתן לו דיור בחינם? בשכירות או בקניין? האם אנו חייבים להעניק לו דיור חינם בכל מקום שבו יחפוץ (מלבד ירושלים וערי ספר כמו שרואים במדרשים שממעטים ירושלים וערי ספר מכיון שכתוב "בשעריך", ולא בספר ולא בירושלים). והנה, מכך שמוני המצוות כולם, הרמב"ם ושאר מוני המצוות, לא מנו למצווה לתת לעבד שברח אלינו דיור, נראה שאין המצווה באה לחייב להוציא עליו הוצאות לקנות לו דירה או לשכור לו דירה, אלא שיש לאפשר לו לגור במקום שימצא לנכון, והוא ככל אחד מישראל, שיש בו מצוות צדקה.		* עוד יש לעיין, כשהתורה אומרת "עמך יישב, במקום אשר יבחר" מה הכוונה, האם התורה מצווה שניתן לו דיור בחינם? בשכירות או בקניין? האם אנו חייבים להעניק לו דיור חינם בכל מקום שבו יחפוץ (מלבד ירושלים וערי ספר כמו שרואים במדרשים שממעטים ירושלים וערי ספר מכיון שכתוב "בשעריך", ולא בספר ולא בירושלים). והנה, מכך שמוני המצוות כולם, הרמב"ם ושאר מוני המצוות, לא מנו למצווה לתת לעבד שברח אלינו דיור, נראה שאין המצווה באה לחייב להוציא עליו הוצאות לקנות לו דירה או לשכור לו דירה, אלא שיש לאפשר לו לגור במקום שימצא לנכון, והוא ככל אחד מישראל, שיש בו מצוות צדקה.
	* יש לעיין, מה לגבי מקרה שהוא רוצה לגור במקום מסויים, אבל זה מפריע לתושבים היהודים באזור, מסיבות אובייקטיביות - פערי תרבות, וכיו"ב~~.</ref>~~. ולכאורה, זה עצמו מה שהתורה ציוותה "עמך ישב, במקום אשר יבחר, בטוב לו" שאין רשאים לגרשו ממקום שמצא בו דיור. שאף שאין חייבים לתת לו דירה במתנה, כמ"ש לעיל, אבל אין רשאים לגרשו ממקום שמצא דיור. וצריך לברר דבר זה.		* יש לעיין, מה לגבי מקרה שהוא רוצה לגור במקום מסויים, אבל זה מפריע לתושבים היהודים באזור, מסיבות אובייקטיביות - פערי תרבות, וכיו"ב. ולכאורה, זה עצמו מה שהתורה ציוותה "עמך ישב, במקום אשר יבחר, בטוב לו" שאין רשאים לגרשו ממקום שמצא בו דיור. שאף שאין חייבים לתת לו דירה במתנה, כמ"ש לעיל, אבל אין רשאים לגרשו ממקום שמצא דיור. וצריך לברר דבר זה.

	==מצוות נוספות שמבוארות בעניינו של הבורח אל עם ישראל==		==מצוות נוספות שמבוארות בעניינו של הבורח אל עם ישראל==

Shyk: /* שאלות נוספות */

2016-04-25T22:25:58Z

שאלות נוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:25, 25 באפריל 2016
שורה 45:		שורה 45:

	==שאלות נוספות==		==שאלות נוספות==
	* חיוב להוציא הוצאות על מצווה זו: יש לעיין האם מחוייבים להוציא כסף על מצווה זו. במקרה שקיום המצווה כרוך בעלויות - לדוגמה עלויות של קליטה, סל קליטה, נושאים משפטיים, וכיו"ב. האם התורה מחייבת את הפרטים ואת הציבור להוציא כסף. והאם התחושה שנכון יותר להשתמש בקופה הציבורית כדי להקל על עניי ישראל, ועל מערכת הבריאות, ולתת חינוך יותר טוב לאזרחי ישראל, האם זה טיעון שמתקבל.		* '''חיוב להוציא הוצאות על מצווה זו:''' יש לעיין האם מחוייבים להוציא כסף על מצווה זו. במקרה שקיום המצווה כרוך בעלויות - לדוגמה עלויות של קליטה, סל קליטה, נושאים משפטיים, וכיו"ב. האם התורה מחייבת את הפרטים ואת הציבור להוציא כסף. והאם התחושה שנכון יותר להשתמש בקופה הציבורית כדי להקל על עניי ישראל, ועל מערכת הבריאות, ולתת חינוך יותר טוב לאזרחי ישראל, האם זה טיעון שמתקבל. ויעויינו בזה דברי הראב"ד על הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק ח הלכה יד, שכתב שבזמן הזה, אין אנו מצווים להחיותו וביאר הראב"ד "שקרוב הדבר להיות מן הטעם כי בזמן היובל היו שומטין והיה יכול להתפרנס שלא בטורח צבור ועכשיו אינו יכול", ולכך בזמן שהיובל נוהג מצווין להחיותו, אחרי שעיקר חיותו יכול להתפרנס שלא בטורח ציבור, ואילו בזה"ז שעיקר חיותו בטורח ציבור אין אנו מצווין להחיותו. וכל זה לפי הראב"ד בגר תושב שקבל עליו שבע מצוות בני נוח, אבל אם לא קבל עליו, אין מצווין להחיותו.
	* יש לעיין האם יש גבול בזמן לקיום מצווה זו, כלומר, שמקבלים את העבד הבורח לתקופה מסויימת, האם מותר לקצוב את הכנסת האורחים הזו בזמן<ref> עוד יש לעיין, כשהתורה אומרת "עמך יישב, במקום אשר יבחר" מה הכוונה, האם התורה מצווה שניתן לו דיור בחינם? בשכירות או בקניין? האם אנו חייבים להעניק לו דיור חינם בכל מקום שבו יחפוץ (מלבד ירושלים וערי ספר כמו שרואים במדרשים שממעטים ירושלים וערי ספר מכיון שכתוב "בשעריך", ולא בספר ולא בירושלים). ~~כמו כן~~ יש לעיין, מה לגבי מקרה שהוא רוצה לגור במקום מסויים, אבל זה מפריע לתושבים היהודים באזור, מסיבות אובייקטיביות - פערי תרבות, וכיו"ב.</ref>.		* יש לעיין האם יש גבול בזמן לקיום מצווה זו, כלומר, שמקבלים את העבד הבורח לתקופה מסויימת, האם מותר לקצוב את הכנסת האורחים הזו בזמן<ref>
			* עוד יש לעיין, כשהתורה אומרת "עמך יישב, במקום אשר יבחר" מה הכוונה, האם התורה מצווה שניתן לו דיור בחינם? בשכירות או בקניין? האם אנו חייבים להעניק לו דיור חינם בכל מקום שבו יחפוץ (מלבד ירושלים וערי ספר כמו שרואים במדרשים שממעטים ירושלים וערי ספר מכיון שכתוב "בשעריך", ולא בספר ולא בירושלים). והנה, מכך שמוני המצוות כולם, הרמב"ם ושאר מוני המצוות, לא מנו למצווה לתת לעבד שברח אלינו דיור, נראה שאין המצווה באה לחייב להוציא עליו הוצאות לקנות לו דירה או לשכור לו דירה, אלא שיש לאפשר לו לגור במקום שימצא לנכון, והוא ככל אחד מישראל, שיש בו מצוות צדקה.
			* יש לעיין, מה לגבי מקרה שהוא רוצה לגור במקום מסויים, אבל זה מפריע לתושבים היהודים באזור, מסיבות אובייקטיביות - פערי תרבות, וכיו"ב.</ref>. ולכאורה, זה עצמו מה שהתורה ציוותה "עמך ישב, במקום אשר יבחר, בטוב לו" שאין רשאים לגרשו ממקום שמצא בו דיור. שאף שאין חייבים לתת לו דירה במתנה, כמ"ש לעיל, אבל אין רשאים לגרשו ממקום שמצא דיור. וצריך לברר דבר זה.

	==מצוות נוספות שמבוארות בעניינו של הבורח אל עם ישראל==		==מצוות נוספות שמבוארות בעניינו של הבורח אל עם ישראל==

Shyk: /* עמך ישב */

2016-04-25T22:19:34Z

עמך ישב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:19, 25 באפריל 2016
שורה 61:		שורה 61:

	===עמך ישב===		===עמך ישב===
	נתבאר		נתבאר בספרי שלומדים מפסוק זה שאין מושיבין גר תושב בתוך העיר אלא מחוץ לה <ref>דדרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה </ref>. וכתב הראב"ד איסורי ביאה ח, יד, שאין זה אלא בזמן שהיובל נוהג, שאז מפני קדושת ארץ ישראל אין מושיבין אותו בתוך העיר, אבל בזמן שאין היובל נוהג, אפשר להושיבו אף בתוך העיר.

	===בקרבך===		===בקרבך===
	מבואר שאין להושיבו בערי הספר, אלא בקרבך, מסיבות בטחוניות.		מבואר שאין להושיבו בערי הספר, אלא בקרבך, מסיבות בטחוניות.

Shyk: /* האם המצווה נוהגת בזמן הזה */

2016-04-25T22:17:22Z

האם המצווה נוהגת בזמן הזה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 25 באפריל 2016
שורה 42:		שורה 42:

	==האם המצווה נוהגת בזמן הזה==		==האם המצווה נוהגת בזמן הזה==
	*בספר החינוך כתב שהמצווה נוהגת בזמן הזה. ויש להעיר, לפי הראב"ד שהובאו דבריו לעיל, נראה שאין המצווה נוהגת אלא בגר תושב, ~~ובזה~~"ז ~~יש דעות~~ שאין מקבלין גר תושב, ואם כן ~~לכאורה יש כאן מחלוקת בין~~ הראב"ד ~~לבין החינוך אם המצווה נוהגת~~ בזמן ~~הזה~~.		*בספר החינוך כתב שהמצווה נוהגת בזמן הזה. ויש להעיר, לפי הראב"ד שהובאו דבריו לעיל, נראה שאין המצווה נוהגת אלא בגר תושב, ואמנם דעת הרמב"ם {{מקור\| רמב"ם איסורי ביאה, יד, ח}} שאין מקבלים גר תושב בזה"ז, אך דעת הראב"ד שם, שמקבלים גר תושב בזמן הזה, אלא שאין מצווין עליו להחיותו, שבזמן שיובל ומשמטין, יכול להתפרנס בעצמו, אבל בזמן שאין יובל נוהג אין מקבלין אותו שלא יפול לטורח על הציבור <ref>ז"ל הרמב"ם והראב"ד שם: כתב הרמב"ם: ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל בזמן הזה אפילו קיבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו. +/השגת הראב"ד/ אלא בזמן שהיובל נוהג וכו'. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/ דעת זה המחבר סתום וחתום ולא פירש מהו אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שיובל נוהג ומה הן מצות גר תושב והוא שאין מושיבין אותו בתוך העיר דדרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ומצוה להחיותו דכתיב וחי אחיך עמך וקונה עבד עברי כעכו"ם - '''ואלה הדינים שאינם נוהגים בו אלא בזמן שהיובל נוהג יש מהן שהוא להקל עליו ויש מהן להחמיר עליו שבזמן שאין היובל נוהג יושב אפילו בעיר עצמה שאין קדושת הארץ עליה כשהיתה וקונה ע"ע עד זמן שירצה שאין זמן מיוחד ואלו להקל עליו אבל אין אנו מצווים להחיותו זהו להחמיר עליו וקרוב הדבר להיות מן הטעם כי בזמן היובל היו שומטין והיה יכול להתפרנס שלא בטורח צבור ועכשיו אינו יכול''' מעתה מקיימין מי שהתנה שלא למול ושלא לטבול כמה שירצה בכל זמן עכ"ל.+</ref>, ואם כן ניתן לומר שהמצווה שלא להסגיר נוהגת בזמן הזה, אבל המצווה "עמך ישב בקרבך וגו', אינה נוהגת לפי הראב"ד אלא בזמן שהיובל נוהג. וצריך עיון בזה.


	==שאלות נוספות==		==שאלות נוספות==