https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94 2026-05-06T01:40:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=139686&oldid=prev 2020-06-28T20:40:08Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:40, 28 ביוני 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.aleppocodex.org/ אתר כתר ארם צובא] - ניתן לקריאה במלואו באתר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.aleppocodex.org/ אתר כתר ארם צובא] - ניתן לקריאה במלואו באתר</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.mgketer.org/kazms כתר ארם צובא בחלוקה לספרים ופרקים, מול הטקסט של מקראות גדולות הכתר] באתר 'מקראות גדולות הכתר'</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.mgketer.org מקראות גדולות הכתר] - התנ&quot;ך היחיד שזהה לכתר בטקסט, בניקוד, בטעמים ובגעיות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.mgketer.org מקראות גדולות הכתר] - התנ&quot;ך היחיד שזהה לכתר בטקסט, בניקוד, בטעמים ובגעיות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-124905:rev-139686:php=table --> </table>

Emmanuel678 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=124905&oldid=prev 2019-03-04T13:04:57Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:04, 4 במרץ 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.aleppocodex.org/ אתר כתר ארם צובא] - ניתן לקריאה במלואו באתר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.aleppocodex.org/ אתר כתר ארם צובא] - ניתן לקריאה במלואו באתר</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.mgketer.org מקראות גדולות הכתר] - התנ"ך היחיד שזהה לכתר בטקסט, בניקוד, בטעמים ובגעיות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table>

Emmanuel678 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=6688&oldid=prev 2008-11-08T22:45:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:45, 8 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במוזיאון ישראל מצוטט ההסבר הבא:&quot;זה המצחף (הקלף) השלם של עשרים וארבעה הספרים שכתב...שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר...ןניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדום הספרים ואבי החכמים...מר רב אהרן בן מר רב אשר...סגולת הקראים השוכנים בהר ציון...שבעיר הקודש..&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במוזיאון ישראל מצוטט ההסבר הבא:&quot;זה המצחף (הקלף) השלם של עשרים וארבעה הספרים שכתב...שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר...ןניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדום הספרים ואבי החכמים...מר רב אהרן בן מר רב אשר...סגולת הקראים השוכנים בהר ציון...שבעיר הקודש..&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם כתב כי קיים "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים שפרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר והגיעו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו" - ההנחה היא שמדובר בכתר ארם צובא.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם כתב כי קיים "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים שפרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר והגיעו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו" - ההנחה היא שמדובר בכתר ארם צובא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכתר שהגיע לארץ הוא ספר בעל דפי קלף, והיו בו 294 דפים, הכתובים משני עבריהם. בדיקה העלתה כי דפים רבים חסרים כתוצאה מן הפגיעה בכתר בשנת 1947. בעיקר נפגע חלקו הראשון של כתב-היד, חלק התורה, ונותרו בו 11 הדפים האחרונים בלבד. חמשת חומשי התורה אבדו, ולא נותרו כי אם הפרקים האחרונים של ספר דברים. גם הדפים האחרונים של הכתר חסרים, ובהם מקצת מגילת שיר השירים, מגילות קהלת איכה ואסתר, וספרי דניאל עזרא ונחמיה. וגם בשאר ספרי נביאים וכתובים חסרים כמה דפים. בסך הכול היו בכתר השלם 487דפים בערך. מאז התגלו דפים בודדים והובאו ארצה &lt;ref&gt;המקור:אתר הכתר&lt;/ref&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==על אתר הכתר==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר יש מידע על תוכנו. וכך נכתב בו: "אתר זה מוקדש כולו לכתר ארם צובה. הוא נבנה בשנת 2004 ביוזמת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, האחראי על שמירת הכתר ועל הטיפול ההולם בו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתר זה מאפשר לראות את תצלומו המלא של כתר ארם צובה באיכות צילום שטרם הוצג בה עד היום. ניתן לדפדף בין דפי הכתר, לחפש פסוק מסוים בספר מסוים ואף לראות בהגדלה פרטים מן התצלום.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלבד התצלום עצמו – באים באתר חמישה שערים: </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* השער הראשון פורש בהרחבה את מקומו של כתר ארם צובה בתוך שאר כתבי-היד והדפוסים של התנ"ך מן הדורות השונים, החל בשרידים העתיקים ביותר שבין מגילות מדבר יהודה, עבור בכתבי-היד העתיקים מן המזרח, מתימן, מספרד ומאשכנז, וכלה במהדורות הדפוס, הראשונות והאחרונות בנות דורנו. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* השער השני מתאר את מפעלם של בעלי המסורה, שבין שורותיהם צמח אהרן בן אשר מסרן הכתר. מפעלם הגדול והידוע של בעלי המסורה הוא התקנת סימני הניקוד העברי המשמשים אותנו עד היום. לצדם משמשים טעמי המקרא, שהם מעין תווי נגינה למקרא, ובה בעת הם משמשים גם כסימני פיסוק המסייעים בקריאה רהוטה של המקרא. לשם שימור נוסח המקרא הותקן מנגנון מסועף ומתוחכם של הערות מסורה הבאות בשולי הדף. כמה מן ההערות האלה מוסברות ומודגמות בשער הזה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בשער השלישי בא פירוט של חלקי הכתר הקיימים כיום, וכן תיעוד התצלומים של חלקים שאבדו מן הכתר ושל העדויות הידועות על הכתר ממקורות שונים לאורך הדורות. לצד העדויות באות הפניות למחקרים העוסקים בהן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* השער הרביעי מספר את גלגוליו של הכתר במהלך ההיסטוריה. הכתר נכתב בטבריה והגיע לקהילת הקראים בירושלים. הכתר נפל בשבי בעת מסעי הצלב, ונפדה בידי קהילה שמושבה במצרים. הכתר הגיע לידיו של רבי משה בן מימון (הרמב"ם), שעיצב על פיו את תבנית ספר התורה שכתב לעצמו, ובעקבותיו את ספרי התורה בכל קהילות ישראל. מאות שנים אחר כך נדד הכתר ממצרים לסוריה, וכבר הזכרנו לעיל מה עלה בסופו שם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* השער החמישי והאחרון עוסק במעמדו של הכתר כיום, ובפעולות שנעשו בו ולמענו בשנים האחרונות. מאבקים ציבוריים ומשפטיים הביאו להקמת ועד ציבורי שתפקידו לפקח על כל הנעשה בכתר. לאחרונה עוצב מחדש "היכל הספר" במוזאון ישראל בירושלים, ומקום נרחב הוקדש בו להצגת הכתר עצמו וממצאים הקשורים בו."</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקורא המתעניין יוכל למצוא בכל שער קישורים רבים והפניות רבות למאמרים ולספרים העוסקים בהרחבה בנושאים שנסקרו כאן בראשי פרקים. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6686:rev-6688:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=6686&oldid=prev 2008-11-08T22:38:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:38, 8 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aleppocodex.jpg|left|thumb|250px|פרשת וזאת הברכה - באדיבות מכון בן-צבי - המקור:ויקישיתוף, צילם:הללג]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Aleppocodex.jpg|left|thumb|250px|פרשת וזאת הברכה - באדיבות מכון בן-צבי - המקור:ויקישיתוף, צילם:הללג]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כתר ארם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צובא</del>''' או "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>חאלב" - בקיצור "'''הכתר''', <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה - </del>נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ"ך]]. הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב </del>היד ההדור, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העתיק</del>, והמדוייק של התנ"ך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנערך </del>על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אהרן </del>בן משה בן אשר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כתר ארם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-צובה</ins>''' או "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתר </ins>חאלב" - בקיצור "'''הכתר''', נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ"ך]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> והוא נקרא על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה</ins>. הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחשב לכתב </ins>היד ההדור, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדום</ins>, והמדוייק של התנ"ך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכתר נכתב ב[[טבריה]] </ins>על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלמה בן-בויאעא הסופר בצורת מִצְחָף (על מגילת קלף). לאחר כתיבת נוסח האותיות על ידי ה"סופר", הוסיף ה"מסרן" אהרון </ins>בן משה בן אשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את שלושת המרכיבים המובהקים של המסורה הטברנית: ניקוד, טעמי המקרא וציוני מסורה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעריכים שהוא נכתב במאה ה-10 ב[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב&quot;ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב&quot;ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב&quot;היכל אליהו הנביא&quot; ב&quot;בבית הכנסת הצהוב&quot; עד הנסיון לשרפו בשנת 1947.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעריכים שהוא נכתב במאה ה-10 ב[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב&quot;ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב&quot;ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב&quot;היכל אליהו הנביא&quot; ב&quot;בבית הכנסת הצהוב&quot; עד הנסיון לשרפו בשנת 1947.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6684:rev-6686:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=6684&oldid=prev 2008-11-08T22:32:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 8 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6683:rev-6684 --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=6683&oldid=prev 2008-11-08T22:32:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 8 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כתר ארם צובא''' או "כתב חאלב" - בקיצור "'''הכתר''',  על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה - נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ"ך]]. מעריכים שהוא נכתב במאה ה-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">10ב</del>[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב"ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב"ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב"היכל אליהו הנביא" ב"בבית הכנסת הצהוב" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על </del>הנסיון לשרפו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Keter_aram_zova.jpg|left|thumb|250px|הכתב - ספר ישעיהו - המקור :ויקיפדיה, צילם:בר"א]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Aleppocodex.jpg|left|thumb|250px|פרשת וזאת הברכה - באדיבות מכון בן-צבי - המקור:ויקישיתוף, צילם:הללג]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כתר ארם צובא''' או "כתב חאלב" - בקיצור "'''הכתר''',  על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה - נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ"ך]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא כתב היד ההדור, העתיק, והמדוייק של התנ"ך שנערך על ידי אהרן בן משה בן אשר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעריכים שהוא נכתב במאה ה-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">10 ב</ins>[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב"ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב"ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב"היכל אליהו הנביא" ב"בבית הכנסת הצהוב" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד </ins>הנסיון לשרפו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת 1947</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יהודי חאלב שמרו עליו מכל משמר. בדף הפתיחה שלו כתוב:&quot;קודש לה&#039;...לא יימכר ולא ייגאל לעולם ולעולמי עולמים...ברוך שומרו וארור גונבו וארור ממשכנו...לא יימכר ולא ייגאל לעד ולעולמי עולמים&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יהודי חאלב שמרו עליו מכל משמר. בדף הפתיחה שלו כתוב:&quot;קודש לה&#039;...לא יימכר ולא ייגאל לעולם ולעולמי עולמים...ברוך שומרו וארור גונבו וארור ממשכנו...לא יימכר ולא ייגאל לעד ולעולמי עולמים&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1947 </del>, לאחר מאמצים רבים הוא הובא לישראל ומוצג בהיכל הספר של מוזיאון ישראל בירושלים. ניתן לקרוא בו בצורה ברורה, הוא כולל ניקוד וטעמים. דפי הקלף שמורים למדי אם כי ניכר בהן סימני הזמן. חוקרי המקרא מכנים אותו : "כתב-יד חאלב" (Aleppo Codex &lt;ref&gt; השם הלועזי של העיר&lt;/ref&gt;)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1958 </ins>, לאחר מאמצים רבים הוא הובא לישראל ומוצג בהיכל הספר של מוזיאון ישראל בירושלים. ניתן לקרוא בו בצורה ברורה, הוא כולל ניקוד וטעמים. דפי הקלף שמורים למדי אם כי ניכר בהן סימני הזמן. חוקרי המקרא מכנים אותו : "כתב-יד חאלב" (Aleppo Codex &lt;ref&gt; השם הלועזי של העיר&lt;/ref&gt;)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור הכתר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור הכתר==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם כתב כי קיים &quot;וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים שפרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר והגיעו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו&quot; - ההנחה היא שמדובר בכתר ארם צובא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם כתב כי קיים &quot;וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים שפרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר והגיעו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו&quot; - ההנחה היא שמדובר בכתר ארם צובא.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://www.aleppocodex.org/ אתר כתר ארם צובא] - ניתן לקריאה במלואו באתר</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תנ&quot;ך]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-6679:rev-6683:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%94&diff=6679&oldid=prev 2008-11-08T22:17:28Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;כתר ארם צובא&#039;&#039;&#039; או &quot;כתב חאלב&quot; - בקיצור &quot;&#039;&#039;&#039;הכתר&#039;&#039;&#039;, על שם הקהילה ששמרה אותו שש מאות שנה - נחשב לכתב היד העתיק של [[התנ&quot;ך]]. מעריכים שהוא נכתב במאה ה-10ב[[טבריה]], הובא על ידי ה[[קראים]] ל[[ירושלים]] ובסוף המאה ה-11 ירד ל[[קהיר]] שב[[מצרים]] - שם היה בשימושו של ה[[רמב&quot;ם]]. במאה ה-14 הובא על ידי אחד מתלמידי הרמב&quot;ם לחאלב. שם נשמר 600 שנה ב&quot;היכל אליהו הנביא&quot; ב&quot;בבית הכנסת הצהוב&quot; על הנסיון לשרפו.<br /> <br /> יהודי חאלב שמרו עליו מכל משמר. בדף הפתיחה שלו כתוב:&quot;קודש לה&#039;...לא יימכר ולא ייגאל לעולם ולעולמי עולמים...ברוך שומרו וארור גונבו וארור ממשכנו...לא יימכר ולא ייגאל לעד ולעולמי עולמים&quot;<br /> <br /> בשנת 1947 , לאחר מאמצים רבים הוא הובא לישראל ומוצג בהיכל הספר של מוזיאון ישראל בירושלים. ניתן לקרוא בו בצורה ברורה, הוא כולל ניקוד וטעמים. דפי הקלף שמורים למדי אם כי ניכר בהן סימני הזמן. חוקרי המקרא מכנים אותו : &quot;כתב-יד חאלב&quot; (Aleppo Codex &lt;ref&gt; השם הלועזי של העיר&lt;/ref&gt;)<br /> <br /> ==תאור הכתר==<br /> <br /> במוזיאון ישראל מצוטט ההסבר הבא:&quot;זה המצחף (הקלף) השלם של עשרים וארבעה הספרים שכתב...שלמה הנודע כבן-בויאעא הסופר...ןניקד ומסר אותו... החכם הנבון, אדום הספרים ואבי החכמים...מר רב אהרן בן מר רב אשר...סגולת הקראים השוכנים בהר ציון...שבעיר הקודש..&quot;<br /> <br /> הרמב&quot;ם כתב כי קיים &quot;וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים שפרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר והגיעו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו&quot; - ההנחה היא שמדובר בכתר ארם צובא. <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תנ&quot;ך]]</div>

דניאל ונטורה