כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־15:47, 14 באוגוסט 2012

2012-08-14T15:47:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:47, 14 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	הכלל '''כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה''' הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהינו שווה לרבו בחכמתו. כלל זה אינו תקף כלפי [[תלמיד חבר]], ומותר לו להורות במקום רבו{{מקור\|~~ערובין~~ סג א}}.		הכלל '''כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה''' הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהינו שווה לרבו בחכמתו. כלל זה אינו תקף כלפי [[תלמיד חבר]], ומותר לו להורות במקום רבו {{מקור\|עירובין סג א}}.
	==במשנה ובתלמוד==		==במשנה ובתלמוד==
	על גדולי האמוראים מסופרת זהירותם הרבה שלא להורות הלכה בפני רבם. רב חסדא שימש כדוגמה לתלמיד שכיבד את רבו וסירב להורות הלכה במקומו, שלא לפגוע בסמכותו. לפי דברי [[רב יוסף]] ל[[אביי]], בדיון על האיסור [[המורה הלכה בפני רבו\|להורות הלכה במקום רבו]], "אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני ד[[רב הונא]], ולא אורי", אפילו על אכילת [[ביעתא בכותחא\|ביצה בכותח]] - דבר שברור שמותר הלכתית - שאלו את [[רב חסדא]], בימיו של רב הונא, ולא הורה. ב[[סורא]], עירו של רב הונא, סירב רב חסדא להורות הלכה. אבל בעירו של רב חסדא, כפרי, נחשב רב חסדא למורה ההלכה<ref>עירובין סב ב</ref>.		על גדולי האמוראים מסופרת זהירותם הרבה שלא להורות הלכה בפני רבם. רב חסדא שימש כדוגמה לתלמיד שכיבד את רבו וסירב להורות הלכה במקומו, שלא לפגוע בסמכותו. לפי דברי [[רב יוסף]] ל[[אביי]], בדיון על האיסור [[המורה הלכה בפני רבו\|להורות הלכה במקום רבו]], "אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני ד[[רב הונא]], ולא אורי", אפילו על אכילת [[ביעתא בכותחא\|ביצה בכותח]] - דבר שברור שמותר הלכתית - שאלו את [[רב חסדא]], בימיו של רב הונא, ולא הורה. ב[[סורא]], עירו של רב הונא, סירב רב חסדא להורות הלכה. אבל בעירו של רב חסדא, כפרי, נחשב רב חסדא למורה ההלכה<ref>עירובין סב ב</ref>.

טישיו ב־15:47, 14 באוגוסט 2012

2012-08-14T15:47:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:47, 14 באוגוסט 2012
שורה 12:		שורה 12:
	==היחס לפסקי הלכה של גדול הדור==		==היחס לפסקי הלכה של גדול הדור==

	בהתייחס לדברי התלמוד, ש[[שמואל הנביא]] עבר על איסור מורה הוראה בפני רבו,{{מקור\|ברכות לא ב}} הקשו ה[[תוספות]] מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו? הרי שמואל באותו יום פגש את [[עלי הכהן\|עלי]] לראשונה, והם תרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". ה[[מהרי"ק]] כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו{{הערה\|1=מהרי"ק, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1142&st=&pgnum=195 שורש קסט, ד"ה ואשר הבאת ראיה מעלי]}}, ורבי [[ישראל איסרלן]] כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו{{הערה\|[[תרומת הדשן (ספר)\|תרומת הדשן]], סימן קלח}} וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה~~\|{{שולחן ערוך~~\|יורה דעה\|רמד\|י}}}}.		בהתייחס לדברי התלמוד, ש[[שמואל הנביא]] עבר על איסור מורה הוראה בפני רבו,{{מקור\|ברכות לא ב}} הקשו ה[[תוספות]] מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו? הרי שמואל באותו יום פגש את [[עלי הכהן\|עלי]] לראשונה, והם תרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". ה[[מהרי"ק]] כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו{{הערה\|1=מהרי"ק, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1142&st=&pgnum=195 שורש קסט, ד"ה ואשר הבאת ראיה מעלי]}}, ורבי [[ישראל איסרלן]] כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו{{הערה\|[[תרומת הדשן (ספר)\|תרומת הדשן]], סימן קלח}} וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה\|יורה דעה רמד י}}.

	יש שהסבירו שהאיסור להורות בפני גדול הדור חל רק על עניינים חמורים, כמו בענייני [[עגינות\|עגונות]], [[ממזר]]ים ושאר פסולים, ושאלות כלליות גדולות, בעוד בעניינים חמורים פחות גדולי הדור מוחלים ועל כן כל רב יכול להורות בהם{{הערה\|שם=דביר\|1=דביר אזולאי, [http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&id=556 גדול הדור], ח' אב ה'תשס"ט, אתר [[ישיבת מרכז הרב]]}}.		יש שהסבירו שהאיסור להורות בפני גדול הדור חל רק על עניינים חמורים, כמו בענייני [[עגינות\|עגונות]], [[ממזר]]ים ושאר פסולים, ושאלות כלליות גדולות, בעוד בעניינים חמורים פחות גדולי הדור מוחלים ועל כן כל רב יכול להורות בהם{{הערה\|שם=דביר\|1=דביר אזולאי, [http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&id=556 גדול הדור], ח' אב ה'תשס"ט, אתר [[ישיבת מרכז הרב]]}}.

טישיו: יצרתי בויקיפדיה

2012-08-09T23:58:39Z

יצרתי בויקיפדיה

דף חדש

הכלל '''כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה''' הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהינו שווה לרבו בחכמתו. כלל זה אינו תקף כלפי [[תלמיד חבר]], ומותר לו להורות במקום רבו{{מקור|ערובין סג א}}.
==במשנה ובתלמוד==
על גדולי האמוראים מסופרת זהירותם הרבה שלא להורות הלכה בפני רבם. רב חסדא שימש כדוגמה לתלמיד שכיבד את רבו וסירב להורות הלכה במקומו, שלא לפגוע בסמכותו. לפי דברי [[רב יוסף]] ל[[אביי]], בדיון על האיסור [[המורה הלכה בפני רבו|להורות הלכה במקום רבו]], "אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני ד[[רב הונא]], ולא אורי", אפילו על אכילת [[ביעתא בכותחא|ביצה בכותח]] - דבר שברור שמותר הלכתית - שאלו את [[רב חסדא]], בימיו של רב הונא, ולא הורה. ב[[סורא]], עירו של רב הונא, סירב רב חסדא להורות הלכה. אבל בעירו של רב חסדא, כפרי, נחשב רב חסדא למורה ההלכה<ref>עירובין סב ב</ref>.

על פי המובא ב[[תלמוד]], [[נדב ואביהוא]] נענשו בעונש [[מוות]] כאשר נכנסו ל[[קודש הקדשים]] להקטיר [[קטורת (יהדות)|קטורת]], רק מכיוון שהורו הלכה בפני רבן - [[משה רבינו]]{{הערה|רש"י בפרשת אחרי מות.}}. אודות עונשו של תלמיד שהורה בפני רבו, מובא גם ב[[מסכת עירובין]]:
{{ציטוט|תוכן=ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו. אמר [[רבי אליעזר]] ל[[אימא שלום]] אשתו: תמיה אני אם יוציא זה שנתו. ולא הוציא שנתו. אמרה לו: נביא אתה? אמר לה: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.
|מקור=[[מסכת עירובין]] סג ע"א}}

==בראשונים==
השקפתם של [[תוספות איוורא|חכמי איוורא]] על עצמאות התלמיד ביחס לרבו משתקפת במקור הבא:{{הערה|מובא ב[[אורחות חיים]], הלכות תלמוד תורה, סימן כא}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב רבי משה, רבו של [[רבינו יונה]], ואחיו מר שמואל מאיוורה, כתבו באגרותיהם: מיום שגלו אבותינו וחרב [[בית המקדש|בית מקדשנו]] ונשתבשו הארצות ונתמעטו התורות והלבבות, אין לנו עוד לומר 'מורא רבך כמורא שמים', וכל הדינין הראויין לעשות תלמיד לרב - נתבטלו, כי הגמרות והפירושים והחידושין והחיבורים הם המורים האנשים, והכל לפי פקחות הלבבות. ולכך היו רגילים שבעירם יחזיק התלמיד מדרש, ולא אמרינן בהא: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. וכן יסתור דבריו התלמיד לרב, אם יוכל לפי פלפולו.}}
==היחס לפסקי הלכה של גדול הדור==

בהתייחס לדברי התלמוד, ש[[שמואל הנביא]] עבר על איסור מורה הוראה בפני רבו,{{מקור|ברכות לא ב}} הקשו ה[[תוספות]] מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו? הרי שמואל באותו יום פגש את [[עלי הכהן|עלי]] לראשונה, והם תרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". ה[[מהרי"ק]] כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו{{הערה|1=מהרי"ק, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1142&st=&pgnum=195 שורש קסט, ד"ה ואשר הבאת ראיה מעלי]}}, ורבי [[ישראל איסרלן]] כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו{{הערה|[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]], סימן קלח}} וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רמד|י}}}}.

יש שהסבירו שהאיסור להורות בפני גדול הדור חל רק על עניינים חמורים, כמו בענייני [[עגינות|עגונות]], [[ממזר]]ים ושאר פסולים, ושאלות כלליות גדולות, בעוד בעניינים חמורים פחות גדולי הדור מוחלים ועל כן כל רב יכול להורות בהם{{הערה|שם=דביר|1=דביר אזולאי, [http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&id=556 גדול הדור], ח' אב ה'תשס"ט, אתר [[ישיבת מרכז הרב]]}}.
==דיון הלכתי==

בהתחשב בסגנון הלמידה ה[[ישיבה|ישיבתי]], המבוסס על לימוד ב[[חברותא]] ומתאפיין בוויכוח ו[[מחלוקת|מחלוקות]] כחלק בלתי נפרד מחווית הלימוד, טבעו [[חז"ל]] את הביטוי: "מלחמתה של תורה", כמושג חיובי לוויכוח בעל אופי בונה, המוביל בסופו של דבר להסקת מסקנות ופסיקת ה[[הלכה]] והתירו לדון בכך אפילו בפני הרב. לשם הבהרת הדברים [[מדרש|דרשו]] חז"ל ב[[תלמוד בבלי]] את ה[[פסוק]], על מנת להסביר את מהותה של המלחמה התורנית בין הלומדים:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[מסכת קידושין]] דף ל', עמ' ב'
|תוכן=אמר רבי [[חייא בר אבא]]: אפילו ה[[אבא|אב]] ו[[בן|בנו]], ה[[רב]] ו[[תלמיד]]ו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים [[אהבה|אוהבים]] זה את זה, שנאמר; '''"[[את והב בסופה|אֶת וָהֵב בְּסוּפָה]]"''', אל תקרי בְּסוּפָה, אלא בְּסוֹפָהּ.}}

הסביר זאת [[רש"י]] בפירושו: {{ציטוטון|מתוך שמקשים זה על זה, ואין זה מקבל דברי זה, נראין כאויבים, והכי דריש לה <small>(כלומר הדרוש על הפסוק הוא)</small>: 'ספר מלחמות' - מלחמה שעל ידי ספר, 'והב בסופה' - אהבה יש בסופה}}.

כך גם נפסק להלכה בספרי הפוסקים:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ערוך השולחן]], [[יורה דעה]] רמ"ב, כ"ג
|תוכן=דווקא להורות במקום רבו אסור, אבל להתווכח עם רבו באיזה פסק או הוראה, שלא נראה לו כמו שרבו אומר, ויש לו ראיות והוכחות, וודאי שרי <small>(מותר)</small>, שהרי כל ה[[תלמוד|ש"ס]] מלא מזה שהתלמידים התווכחו עם רבותיהם. ואמרו חז"ל; אפילו הרב ותלמידו נעשו אויבים זה לזה בהלכה, '''ואת והב בסופה''', שאחר כך נעשו אוהבים זה לזה וכן אב ובנו, וכך דרכה של תורה. ואמרו חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם" ואסור להחניף בדברי תורה, והתורה נקראת אמת. ומכל מקום, אם רבו עומד על דעתו, אסור לו להורות עד שרבו יודה לדבריו.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]