כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון - היסטוריית גרסאות

10.1.130.58: טעות במקור

2021-12-02T18:43:03Z

טעות במקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:43, 2 בדצמבר 2021
שורה 5:		שורה 5:
	דוגמא לדבר ניתן לראות בתקנת חכמים בטבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		דוגמא לדבר ניתן לראות בתקנת חכמים בטבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.
	==יוצאים מהכלל==		==יוצאים מהכלל==
	ישנם תקנות חכמים שלא תוקנו בדומה לדין התורה. ה[[חזון איש]] הסביר כי הדבר תלוי בסברת חכמים בתקנתם וכי נתנו דעתם בכל תקנה האם יש לתקנה כעין דאורייתא או שאין להקפיד על כך (חזון איש דמאי יז טז).		ישנם תקנות חכמים שלא תוקנו בדומה לדין התורה. ה[[חזון איש]] הסביר כי הדבר תלוי בסברת חכמים בתקנתם וכי נתנו דעתם בכל תקנה האם יש לתקנה כעין דאורייתא או שאין להקפיד על כך (חזון איש דמאי טז יז).
	דוגמא לכך ניתן למצוא בתקנת חכמים על טומאת [[בעל קרי]] שבניגוד לדין תורה התירו לו לומר דברי תורה ואף לטבול במים שאובים.		דוגמא לכך ניתן למצוא בתקנת חכמים על טומאת [[בעל קרי]] שבניגוד לדין תורה התירו לו לומר דברי תורה ואף לטבול במים שאובים.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[[מיקרופדיה תלמודית:כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון\|כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] בפרויקט מיקרופדיה תלמודית		[[מיקרופדיה תלמודית:כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון\|כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] בפרויקט מיקרופדיה תלמודית

Wikiboss: /* מקור */

2020-04-28T13:51:19Z

מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:51, 28 באפריל 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] (בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו") הוא כלל הלכתי האומר כי לרוב חכמים קובעים את תקנותיהם בדומה לציוויי התורה.		[[כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] (בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו") הוא כלל הלכתי האומר כי לרוב חכמים קובעים את תקנותיהם בדומה לציוויי התורה.
	==מקור==		==מקור וטעם==
	הגמרא במספר מקומות (לדוגמא {{#makor-new:פסחים ל ב\|בבלי-פסחים\|ל\|ב}}) כותבת כי תקנות חכמים דומות בגדריהן למצוות התורה.		הגמרא במספר מקומות (לדוגמא {{#makor-new:פסחים ל ב\|בבלי-פסחים\|ל\|ב}}) כותבת כי תקנות חכמים דומות בגדריהן למצוות התורה. ה[[רשב"א]] {{מקור\|שו"ת הרשב"א א סא}} הסביר כי חכמים עשו כן על מנת שלא יבואו לזלזל בתקנותיהם. לכן, כללים מסוימים הנוגעים לדיני תורה חלים גם בתקנות חכמים, כגון [[אין שליח לדבר עבירה]], [[אין איסור חל על איסור]] וכדומה.

	~~כאשר~~ חכמים ~~תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה~~ לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		דוגמא לדבר ניתן לראות בתקנת חכמים בטבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.
			==יוצאים מהכלל==
			ישנם תקנות חכמים שלא תוקנו בדומה לדין התורה. ה[[חזון איש]] הסביר כי הדבר תלוי בסברת חכמים בתקנתם וכי נתנו דעתם בכל תקנה האם יש לתקנה כעין דאורייתא או שאין להקפיד על כך (חזון איש דמאי יז טז).
			דוגמא לכך ניתן למצוא בתקנת חכמים על טומאת [[בעל קרי]] שבניגוד לדין תורה התירו לו לומר דברי תורה ואף לטבול במים שאובים.
			==לקריאה נוספת==
			[[מיקרופדיה תלמודית:כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון\|כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] בפרויקט מיקרופדיה תלמודית

Wikiboss ב־13:42, 28 באפריל 2020

2020-04-28T13:42:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:42, 28 באפריל 2020
שורה 1:		שורה 1:
	כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".		[[כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון]] (בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו") הוא כלל הלכתי האומר כי לרוב חכמים קובעים את תקנותיהם בדומה לציוויי התורה.
			==מקור==
			הגמרא במספר מקומות (לדוגמא {{#makor-new:פסחים ל ב\|בבלי-פסחים\|ל\|ב}}) כותבת כי תקנות חכמים דומות בגדריהן למצוות התורה.

	כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.

Shyk ב־15:28, 20 באוגוסט 2014

2014-08-20T15:28:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:28, 20 באוגוסט 2014
שורה 1:		שורה 1:
	כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".		כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".
	כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב; יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב}} {{מקור\|יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.

Shyk ב־15:27, 20 באוגוסט 2014

2014-08-20T15:27:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:27, 20 באוגוסט 2014
שורה 1:		שורה 1:
	כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".		כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".
	כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב$; יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב; יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.

Shyk ב־15:27, 20 באוגוסט 2014

2014-08-20T15:27:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:27, 20 באוגוסט 2014
שורה 1:		שורה 1:
	כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".		כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".
	כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב; לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב$; יומא לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.

Shyk ב־15:26, 20 באוגוסט 2014

2014-08-20T15:26:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:26, 20 באוגוסט 2014
שורה 1:		שורה 1:
	כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".		כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".
	כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים{{מקור\|יומא לא, א-ב}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים {{מקור\|יומא ל, ב; לא, א}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.

Shyk ב־15:25, 20 באוגוסט 2014

2014-08-20T15:25:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:25, 20 באוגוסט 2014
שורה 1:		שורה 1:
	כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".		כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".
	כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.		כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים{{מקור\|יומא לא, א-ב}}. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.

Shyk: יצירת דף עם התוכן "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו". כאשר חכמים ת..."

2014-08-20T15:24:03Z

יצירת דף עם התוכן "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו". כאשר חכמים ת..."

דף חדש

כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. בעברית: "כל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו".
כאשר חכמים תקנו דבר, הם תקנו אותו באופן הקיים בנושא שלו מן התורה. לדוגמה: חכמים תקנו טבילה לבאים לעזרה, גם אם הם טהורים. הסיבה לטבילה זו היא כדי שאדם יעלה על ליבו שמא טמא הוא, ולא יכנס עד הערב שמש. טבילה זו דורשת שלא תהיה חציצה על בשרו של הטובל, למרות שהטבילה אינה אלא מדרבנן ומטרתה להזכר בטומאה ישנה של הטובל, ולמרות שלצורך זה היה אפשרי לטבול בלי הסרת חציצה, מ"מ תקנו חכמים טבילה זו שיטבול ללא חציצה. זאת משום שכל שתקנו חכמים, כעין של תורה תקנו. היינו, שכיון שטבילה של תורה צריכה להיות ללא חציצה, גם טבילה שחיובה מדרבנן ואפילו לסיבה מסויימת שחציצה לא מפריעה לה, תהיה לפי דין הטבילה שמן התורה.