ווייצמאן ב־16:52, 29 בינואר 2019

2019-01-29T16:52:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:52, 29 בינואר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]:		מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]:
	רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד [[ה'ת"ל]], נפטר [[~~ג' באלול~~]] [[ה'תק"ך]]) כינוייו, '''רכב"ם''', '''אסף''' (כינה עצמו בשם 'אסף' מפני 3 טעמים. א. על פי חלום שבקשוהו כן משמים וכן אס"ף (141) גימטריה כליפ"א (141) בדיוק. ב. על שם עיר הולדתו [[סאפי]] במקור [[אספי]], ו'''אסף''' קיצור [[אספי]]. ג. על שם העיר [[פאס]] שבחילוף אותיות הוא '''אסף''' שלשם נדד ולמד תורה בצעירותו אצל רבי [[יהודה בן עטר]] ורבי [[שמואל צרפתי]]) היה [[רב]], [[קבלה\|מקובל]], [[בלשן]], [[פייטן]] ו[[מוזיקה\|מוזיקאי]] בן [[יהדות מרוקו]], שפעל במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].		רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד [[ה'ת"ל]], נפטר ג' ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תק"ך]]) כינוייו, '''רכב"ם''', '''אסף''' (כינה עצמו בשם 'אסף' מפני 3 טעמים. א. על פי חלום שבקשוהו כן משמים וכן אס"ף (141) גימטריה כליפ"א (141) בדיוק. ב. על שם עיר הולדתו [[סאפי]] במקור [[אספי]], ו'''אסף''' קיצור [[אספי]]. ג. על שם העיר [[פאס]] שבחילוף אותיות הוא '''אסף''' שלשם נדד ולמד תורה בצעירותו אצל רבי [[יהודה בן עטר]] ורבי [[שמואל צרפתי]]) היה [[רב]], [[קבלה\|מקובל]], [[בלשן]], [[פייטן]] ו[[מוזיקה\|מוזיקאי]] בן [[יהדות מרוקו]], שפעל במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].

	==קורות חיים==		==קורות חיים==

ווייצמאן ב־16:43, 29 בינואר 2019

2019-01-29T16:43:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:43, 29 בינואר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]:רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד [[ה'ת"ל]], נפטר [[ג' באלול]] [[ה'תק"ך]]) כינוייו, '''רכב"ם''', '''אסף''' (כינה עצמו בשם 'אסף' מפני 3 טעמים. א. על פי חלום שבקשוהו כן משמים וכן אס"ף (141) גימטריה כליפ"א (141) בדיוק. ב. על שם עיר הולדתו [[סאפי]] במקור [[אספי]], ו'''אסף''' קיצור [[אספי]]. ג. על שם העיר [[פאס]] שבחילוף אותיות הוא '''אסף''' שלשם נדד ולמד תורה בצעירותו אצל רבי [[יהודה בן עטר]] ורבי [[שמואל צרפתי]]) היה [[רב]], [[קבלה\|מקובל]], [[בלשן]], [[פייטן]] ו[[מוזיקה\|מוזיקאי]] בן [[יהדות מרוקו]], שפעל במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].		מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]:
			רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד [[ה'ת"ל]], נפטר [[ג' באלול]] [[ה'תק"ך]]) כינוייו, '''רכב"ם''', '''אסף''' (כינה עצמו בשם 'אסף' מפני 3 טעמים. א. על פי חלום שבקשוהו כן משמים וכן אס"ף (141) גימטריה כליפ"א (141) בדיוק. ב. על שם עיר הולדתו [[סאפי]] במקור [[אספי]], ו'''אסף''' קיצור [[אספי]]. ג. על שם העיר [[פאס]] שבחילוף אותיות הוא '''אסף''' שלשם נדד ולמד תורה בצעירותו אצל רבי [[יהודה בן עטר]] ורבי [[שמואל צרפתי]]) היה [[רב]], [[קבלה\|מקובל]], [[בלשן]], [[פייטן]] ו[[מוזיקה\|מוזיקאי]] בן [[יהדות מרוקו]], שפעל במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].

	==קורות חיים==		==קורות חיים==

ווייצמאן: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית:רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד ה'ת"ל, נפטר ג' באלול ה'תק"ך) כינוי..."

2019-01-29T16:42:34Z

יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית:רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד ה'ת"ל, נפטר ג' באלול ה'תק"ך) כינוי..."

דף חדש

מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]:רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד [[ה'ת"ל]], נפטר [[ג' באלול]] [[ה'תק"ך]]) כינוייו, '''רכב"ם''', '''אסף''' (כינה עצמו בשם 'אסף' מפני 3 טעמים. א. על פי חלום שבקשוהו כן משמים וכן אס"ף (141) גימטריה כליפ"א (141) בדיוק. ב. על שם עיר הולדתו [[סאפי]] במקור [[אספי]], ו'''אסף''' קיצור [[אספי]]. ג. על שם העיר [[פאס]] שבחילוף אותיות הוא '''אסף''' שלשם נדד ולמד תורה בצעירותו אצל רבי [[יהודה בן עטר]] ורבי [[שמואל צרפתי]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]], [[בלשן]], [[פייטן]] ו[[מוזיקה|מוזיקאי]] בן [[יהדות מרוקו]], שפעל במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].

==קורות חיים==
כליפא בן מלכא נולד בעיר [[סאפי]] (אספי) שבדרום-מערב [[מרוקו]] במחצית השנייה של [[המאה ה-17]]. לאחר שהתייתם נדד ברחבי מרוקו עד שהגיע אל העיר [[פאס]], ובה למד תורה אצל ר' [[יהודה בן עטר]] ([[1665]]–[[1773]]) ור' [[שמואל הצרפתי]] ([[1660]]–[[1713]]), שניהם מגדולי חכמי פאס בדורם. לאחר זמן מה שב רכב"ם לסאפי עיר מולדתו, ושם ישב עד ששוב נאלץ לעזוב מפחד המלכות. לאחר מכן עבר לעיר [[אגאדיר]] שבדרום מרוקו, ובהּ חיבר את חיבורו "'''כף נקי'''". ככל הנראה, באגאדיר ניהל רכב"ם עסק משפחתי מבוסס על קשרי מסחר ימיים עם קהילת יהודי [[אמסטרדם]].

קיימת מסורת (יחידאית) שלפיה בסוף ימיו עלה רכב"ם לירושלים והצטרף לישיבת '[[ישיבת המקובלים בית אל|מדרש חסידי בית אל]]'. ואולם כיום ידוע על [[מצבה|מצבתו]] של רכב"ם, המצויה בבית העלמין היהודי שליד העיר אגאדיר. לפי הכיתוב שעל המצבה נפטר רכב"ם ב[[ג' באלול]]; שנת פטירתו אינה ידועה בוודאות, וכנראה שנפטר בסביבות שנת [[1760]] באגאדיר. אחותו מלכה התחתנה עם רבי [[דוד בן ברוך]] אשר הגיע למרוקו כ[[שד"ר]] מארץ ישראל.

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1675|מספר שנים=85}}
==דמותו ופועלו==

מסביב לדמותו של רכב"ם נרקמו אגדות שונות, שלעיתים חורגות מן המסגרת היהודית.

רכב"ם נודע כ[[תלמיד חכם]] ומקובל, פייטן ו[[בלשן]], בעל השכלה כללית רחבה, אשר היה בקיא בחכמת היצירה המוזיקלית וידע שפות רבות, בהן [[ערבית]], [[ספרדית]] ו[[איטלקית]]. הוא הביע את דעתו בסוגיות [[הלכה|הלכתיות]] שונות בצורה חריפה וברורה, ולא נרתע מפולמוס עם הקהילה היהודית המקומית (ה'תושבים') ועם בני קהילתו (ה'מגורשים'), ואף לא עם הנוצרים.

רכב"ם חיבר חיבורים רבים, אך לא עלה בידו להדפיס אף לא אחד מהם, כל מה שנשאר מחיבוריו נותר ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]]. מלבד חיבורו 'כף נקי' (ראו להלן), ידועים לנו מספר חיבורים נוספים. ה[[חיד"א]] ור' [[יוסף בן נאים]] מזכירים חיבור של רכב"ם על ה'[[שולחן ערוך]]', בשם 'רך וטוב', אשר אבד במרוצת הדורות. אלקיים טוען כי ייתכן שרכב"ם חיבר כמה [[אנתולוגיה|אנתולוגיות]] בתחום ספרות המוסר, וייתכן שגם חיבור על התפשטות ה[[שבתאות]] במרוקו.

בסדר 'קריאי מועד' נדפס בסוף התיקון ל[[הושענא רבה]] [[פיוט]] המיוחס לרכב"ם. לדברי המדפיסים, פיוט זה נלקח מספר פיוטים של רכב"ם 'קול רִנה', שאין אנו יודעים דבר אודותיו.
בספר פאס וחכמיה פורסמה איגרת הקשורה לרכב"ם, שבהּ מבקש הרב חיים טולדיאנו (אב"ד ב[[מקנס]]) מרכב"ם לארח {{ציטוטון|בחור א' [אחד] יוסף טולידאנו}} שנמצא בדרכו לעיר אגאדיר.
מלבד אלו, נותרו בכתבי יד עוד מספר פיוטים המיוחסים לרכב"ם, שעולם המחקר עדיין לא עסק בהם ורובם לא הובאו עדיין לדפוס. קיימים שני כתבי יד נוספים המזכירים את רכב"ם ו'כף נקי' אשר טרם נחקרו: פירוש ל[[פרקי אבות]] (שלא ברורה זהות מחברו) וספר על ענייני רפואות.
כמו כן, קיימים שני פיוטים שנכתבו על רכב"ם: האחד הוא 'האד לקצידא' (=זו ה'קצידה'), והשני הוא פיוט 'אני הן נכסף' שחיבר ר' יוסף מלכה.

==החיבור 'כף נקי'==
רכב"ם קרא לחיבורו '[[כף נקי]]' על מנת {{ציטוטון|ליחס לו חמשת חלקיו לכף א' [אשר / אחת] מקשורים בו חמשה אצבעות}} (דף א, א). ככל הנראה, רכב"ם ייחד את השם 'כף נקי' בהתחלה להגהות שערך ל[[מחזור תפילה|מחזור]] [[יהדות ספרד|ספרדי]] שיצא לאור באמסטרדם בשנת [[תפ"ח]], ובערוב ימיו אסף חלקים מחיבוריו הנוספים וכינס את כולם תחת הכותרת 'כף נקי'.

מחיבור זה נותרו שני עותקים בכתב יד: כתב יד 1006 8- ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]], שבו נמצא חלק קטן מן החיבור השלם, וכתב יד גינצבורג 315 בספריית מוסקבה שברוסיה – אשר אין ספק כי הוא [[כתב יד (מקור)|אוטוגרף]] של רכב"ם – ובו נמצא החיבור בשלמותו. הכתוב להלן מתבסס בעיקר על כתב יד גינצבורג 315.
מצורת העריכה והסידור של צורת החיבור אפשר ללמוד כי רכב"ם הכין את 'כף נקי' לדפוס.
נסקור בקצרה את חמשת חלקי הספר:

*חלק א': ''''כף נקי'''' - הערות על מחזור התפילה. בחלק זה רואה רכב"ם את עיקר יצירתו: {{ציטוטון|כי התפילה היא עיקר העבודה}} (דף מה, א). חלק זה מורכב מארבעה חלקי משנֵה: 1. הגהות על תפילות חול ושבת, ראש חודש, חנוכה ופורים (דפים ג, א-כא, ב). 2. הגהות על תפילות שלושת הרגלים (דפים כב, א-כט, ב). 3. הגהות על תפילות ארבעה צומות (דפים כט, ב-לב, ב). 4. הגהות על "סדר ימים נוראים" (דפים כט, ב-מה, א).{{ש}}על אף שרכב"ם משתמש במונח "הגהות" וכך גם בהקדמתו לחיבור, אין מדובר רק על [[הגהה|הגהות לשון ונוסח]], אלא על חיבור מקיף המתבסס על מחזור התפילה. הוא עוסק בסדר התפילות, הבאת מקורות (למנהגים בכלל, ולמנהגי התפילות בפרט), [[שו"ת]], הכרעות הלכתיות, פיוטים ונושאים נוספים הנגזרים מהנ"ל.{{ש}}קיימים [[עד נוסח|עדי-משנה]] לחיבור: קטעים מתוך 'כף נקי' נדפסו בתוך הספר 'כרם חמר'; כמו כן, חלק מהפיוטים המופיעים בחיבור נדפסו בסדר 'קריאי מועד' בסוף התיקון להושענא רבה.{{ש}}רכב"ם תיאר מהי מטרת החלק ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] של החיבור:
{{ציטוט|תוכן=עיקר ישעי וחפצי להגיה פזמונים בקשות ותחינות הבאים בסידור תפלות למנהג ספרד [=המחזור הספרדי שיצא לאור באמשטרדם בשנת תפ"ח, אותו הוא מגיהּ], גם בסדר תפלות חול שבת וי"ט וימי צומות וי"נ [=וימים נוראים] ושאר דקדוקים ופירושים ומלות קשות ומנהגים שנהגו קדמונינו על פי ספרי ספרד.|מקור=דף ג, א}}

*חלק ב': '''פל"ח – 'פרפראות לחכמה'''' (מופיע בדפים: מה, ב-סב, ב). בחלק זה מאסף רכב"ם את חידושיו, ומסתבר כי זהו שילוב של כמה חיבורים קודמים שלו, וביניהם: 'אזנים לתורה' - "על הסימנים לקצת כללי דינים", ו'מעשה נערות' - "על קצת חיבורים, לקחת מוסר השכל". בשלשת העמודים האחרונים של חלק זה מופיעים שלש תרשימים של גלגלים.

*חלק ג': '''שו"ל – 'שכחה ולקט''''. חלק זה הוא 'השמטות' משני החלקים הקודמים, כולל הוספות לחלק הליטורגי. (מופיע בדפים: סג, ב-עב, ב).

*חלק ד': ''''משכיל לאסף'''' (מופיע בדפים: עג, א-פג, א). נראה כי חלק זה כולל בתוכו חידושים של רכב"ם על דברי [[חז"ל]]. {{ציטוטון|וכן לקצת מימרות שהייתי משתעשע בהם}} (א, א).

*חלק ה': ''''משובה נצחת'''', שהוא {{ציטוטון|1=קצת מהוויכוחים שנתווכחתי עם מי שאינו ב"ב [=בן ברית] להשיב לאפיקורוס [...]}} (א, א); {{ציטוטון|יען שאמרו חז"ל מה שתשיב לאפיקורוס ראיתי לספר הנה מה שנתווכחתי בימי חלדי עם קצת נוצרים[...]}} (פב, א). חלק זה מופיע בדפים: פב, א-צ, ב.

==זכרון ספר כף ונקי בדברי הפוסקים==
[[החיד"א]] בספרו שיורי ברכה (הלכות ביקור חולים סימן של"ד הלכה ו') וזו לשונו; וראיתי בספר כף ונקי כ"י שחיבר החכם השלם ישיש ונשוא פנים החסיד המלומד בנסים כמהר"ר '''כליפא מלכה''' ז"ל שכתב שקבל מאדם גדול שלא לומר שום דבר ומי הוא זה שחלומותיו מסודרים ספונים וחשובים להרעיש עליהם הי"ג מידות..

וכן כתב [[החיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]] (מערכת ספרים מערכת ר אות יב) כתב וזו לשונו; '''רך וטוב''' - שו"ת וליקוטים כ"י להחכם השלם החסיד המלומד בנסים זקן יותר מתשעים מהר"ר '''כליפא מלכה''' מק"ק אגאדיר.

וכן כתב [[החיד"א]] בספרו שם הגדולים (מערכת ספרים מערכת כ אות כז) וזו לשונו; '''כף ונקי''' מהחכם השלם החסיד מלומד בנסים מר קשישה מהר"ר '''כליפא מלכה''' מק"ק אגאדיר והוא פירוש על התפילה ושירים וענינים אחרים ה' חלקים כנגד ה' אצבעות הכ"ף עליו.

ב[[כף החיים]] (סופר, [[אורח חיים]] סימן כ"ז אות י"ג) מזכיר את הרב כף ונקי לגבי קשירת רצועת התפילין על היו"ד.

==לקריאה נוספת==
* ש' אלקיים, 'נוסח התפילה שלבני מרוקו על פי ספר "כף נקי" לר' כליפא בן מלכא', '''פעמים''' 78, ירושלים תשנ"ט, עמ' 61–72.
*ש' אלקיים, סדר פסח: תפלת החג, ההגדה של פסח, צהיר, כפי מנהג התושבים בעי"ת פאס, נתיבות תשנ"ט.
*ש' אלקיים, 'ענייני לשון בהגהות הסידור לר' כליפא בן מלכא', בתוך: '''דברי הקונגרס העולמי האחד עשר למדעי היהדות''', חטיבה ד, כרך א, ירושלים תשנ"ד, עמ' 201–204.
*ש' אלקיים, 'ובכן העניים והאביונים מבקשים מים: פיוט לעצירת גשמים מתוך "כף נקי" (כ"י) לר' כליפא בן מלכא', '''ברית''' 27, אשדוד תשס"ח, עמ' 86–90.
*ש' אלקיים, 'שיר תודה על בתי הכנסת של אגאדיר ושאר ערי הסוס "שחזרו ליישובן"', '''ברית''' 21, אשדוד תשס"ג, עמ' 44–49.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=376&safaid=6 קברו של ר' כליפא בן מלכא]
*שלמה אלקיים, [http://www.otbritkodesh.com/content/view/153/64/ ובכן העניים והאביונים מבקשים מים: פיוט לעצירת גשמים מתוך "כף נקי" (כ"י) לר' כליפא בן מלכא]

כליפא בן מלכא - היסטוריית גרסאות

ווייצמאן ב־16:52, 29 בינואר 2019

ווייצמאן ב־16:43, 29 בינואר 2019

ווייצמאן: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית:רבי '''כליפא בן מלכא''' (נולד ה'ת"ל, נפטר ג' באלול ה'תק"ך) כינוי..."