https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D 2026-05-17T12:33:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=76540&oldid=prev 2012-09-05T10:45:15Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:45, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </del>זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת|כן}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </ins>זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת|כן}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74763:rev-76540:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=74763&oldid=prev 2012-09-05T08:42:04Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:42, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </del>זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </ins>זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-60763:rev-74763:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=60763&oldid=prev 2012-06-28T07:48:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:48, 28 ביוני 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:כלאיים]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-27204:rev-60763:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=27204&oldid=prev 2009-03-12T13:40:32Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:40, 12 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24146:rev-27204:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=24146&oldid=prev 2009-02-16T13:18:22Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:18, 16 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור זריעת שני מיני זרעים&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; זה ליד זה.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-19070:rev-24146:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=19070&oldid=prev 2008-12-24T12:37:26Z

<p>החלפת הקטגוריה ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:37, 24 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=17740&oldid=prev 2008-12-16T16:55:48Z

<p>הוספת הערות שוליים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 16 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור זריעת שני מיני זרעים זה ליד זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור זריעת שני מיני זרעים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;. בהגדרת "זרעים" כותב הרמב"ם (כלאיים א, ח-ט): "הזרעונים [הזרעים] נחלקים לשלשה חלקים: האחד מהם הוא הנקרא "תבואה", והוא חמישה מינים - החיטים, והכוסמים, והשעורים, ושבולת שועל, והשיפון; והשני מהם הוא הנקרא "קטנית", והן כל זרעים הנאכלים לאדם חוץ מן התבואה, כגון הפול, והאפונים, והעדשים, והדוחן, והאורז, והשומשמין... וכיוצא בהן; והשלישי מהם הוא הנקרא "זרעוני גינה", והן שאר זרעונים שאינם ראויים למאכל אדם, והפרי של אותו זרע מאכל אדם [כלומר, שהזרעים עצמם אינם נאכלים לאדם אלא פירותיהם], כגון זרע הבצלים והשומין... וכיוצא בהן. וזרע פשתן הרי הוא בכלל "זרעוני גינה"... ויש מזרעוני גינה זרעונים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות, כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים... וכיוצא בהם, ואלו הם הנקראים מיני ירקות".&lt;/ref&gt; </ins>זה ליד זה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|(ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת)}} - מותר לזרוע את התערובת&lt;ref&gt;. בעל "תוספות יום טוב" (כלאיים פ"ב מ"א) נותן טעם לכך, "שהתורה לא אסרה אלא כשרוצה אדם לזרוע כלאיים, אבל כשאינו רוצה, לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו מפני מראית העין, ונתנו שיעור לדבר". ברם, בפחות משיעור זה לא אסרו חכמים, לפי שהתערובת בכמות זו מצויה וקשה לבררה, הלכך מותר לזורעה, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (שו"ת הרשב"א סימן רנט); ויש מבארים הטעם, שעל פחות מאחד מעשרים וארבעה אין דרכם של בני אדם להקפיד, ולכן הרי הוא כאילו כל התערובת מין אחד (רמב"ן בבא בתרא צד).&lt;/ref&gt;</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד "במפולת יד", כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|(ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת)}} - מותר לזרוע את התערובת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </del>תורנית מרוכזת]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-15729:rev-17740:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=15729&oldid=prev 2008-12-11T14:51:02Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=11598&oldid=prev 2008-12-08T13:46:25Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>איסור זריעת שני מיני זרעים זה ליד זה.<br /> <br /> <br /> <br /> אסור לזרוע שני סוגי תבואה, קטניות או ירקות זה ליד זה, ללא הרחקה המחוייבת על פי ההלכה.<br /> <br /> <br /> <br /> איסור כלאי זרעים מן התורה אינו אלא בזורע מינים שונים כאחד &quot;במפולת יד&quot;, כדי שלא יצמחו בערבוביה, אבל לזרוע שני מינים זה בצד זה לא אסרה התורה, אלא שחכמים אסרו גם לזרעם סמוכים משום מראית העין, שלא יאמר הרואה שזרעם בערבוביה. לפיכך צריך שתהא הרחקה בין מין למין כשיעור שייראו המינים מובדלים זה מזה.<br /> <br /> <br /> <br /> צמחים שנזרעו באיסור - אסור לטפל בהם. אין לעדור בשטח זה, להשקות אותו או לעשות בו עבודות אחרות כמקובל בשדה ובגינה.<br /> <br /> <br /> <br /> אם זרעו כלאיים, בשוגג או במזיד, חייבים לעקור אותם או לבנות בין שני המינים מחיצה בגובה עשרה טפחים.<br /> <br /> <br /> <br /> אף על פי שאסור לקיים כלאי זרעים, הצמחים שגדלו באיסור, לא נאסרו ומותר לאוכלם.<br /> <br /> <br /> <br /> איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחוץ לארץ,אף לא מדברי סופרים.<br /> <br /> <br /> <br /> אין איסור כלאיים אלא כששני המינים הם בתוך שדהו, אבל כשמין אחד בתוך שדהו ומין אחר בתוך שדה חברו, אף שהם סמוכים זה לזה - אין בכך משום כלאיים. כמו כן, אם יש היכר כל שהוא ששני המינים אינם כלאיים, מותר גם בתוך שדהו לזרעם זה בצד זה, שהואיל וכל אחד מכיר שהם שני מינים מובדלים זה מזה, הרי אין כאן חשש למראית העין, ולכן לא גזרו חכמים.<br /> <br /> <br /> <br /> תערובת של שני מיני זרעים, שאחד מהם הוא לפחות החלק העשרים וארבעה של כל התערובת, כגון: קב של חיטים שהתערב בעשרים ושלשה קבים של שעורים, שנמצאו החיטים חלק אחד מעשרים וארבעה של כל התערובת, וכל שכן אם המין המועט הוא יותר מאחד מעשרים וארבעה - אסור לזרוע תערובת זו משום כלאיים. אבל אם המין המועט שבתערובת הוא פחות מאחד מעשרים וארבעה מכל התערובת, כגון: קב חיטים שהתערב בעשרים וארבעה קבים שעורים {{מקור|(ונמצא המין המועט 1/25 מהתערובת)}} - מותר לזרוע את התערובת.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת